... ממני בלי רשות את הפלאפון שלי? ונניח שהוא עונה לך: כי רציתי להתקשר לחבר שלי. וכפי שכבר הסברתי (ניתוח סיבתיות), בכל מקרה שבו מוצג לך תהליך סיבתי, כגון כאן של סיבה ותוצאה, שהאדם השני אומר שהסיבה שהוא רצה להתקשר לחבר שלו, גרמה לו לתוצאה שבה הוא לוקח את הפלאפון שלך בלי רשות, בכל מקרה שכזה, צריך לשאול מספר שאלות, שאחת מהן היא, האם הסיבה מחייבת את התוצאה. שזה בעצם אומר לשאול, האם זה שרצית להתקשר לחבר שלך, מחייב אותך לקחת את הטלפון שלי בלי רשות. שכמובן ... לו? למה הרבצת לו?. כאשר הלוגיקה כאן היא, שבעצם, המשיב משיב תשובה שהיא לא באמת עונה על השאלה. כי הסיבה שהוא מציג, לא מחייבת ולא מכריחה את התוצאה. כגון, הסיבה שהוא עשה לך פרצוף, לא מחייבת אותו להרביץ לחבר שלו, והיא לא מצדיקה את זה שהוא הרביץ לחבר שלו. ... התשובה שלו. שהשאלה שלנו קיימת, למרות התשובה שלו. ואנחנו מסבירים לו, שהתשובה שלו, לא באמת עונה לשאלה שלנו. כי הסיבה שהוא מציג, לא באמת מחייבת את התוצאה שהוא נשאל עליה. בדכ התשובה של המשיב, תהיה קשורה חלקית ותהיה אולי חלק מהסיבות של התוצאה שאנחנו מנסים לברר את הסיבות שלה. אבל כאשר התשובה שלו לא מלאה / לא מוצדקת בעינינו, במקרה כזה, כדי ...

... פי אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. אם ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים ... על אותו המסר בדיוק, ללא כל שינוי. אליעד מביא משפט מפורסם שאומר: רק טיפש עושה את אותו הדבר ומצפה לתוצאה שונה. לפי דעתו, מי שהמציא משפט זה הוא הטיפש, משום שהוא מניח שכל הפעולות הן סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר בדיוק תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחרת. איך מתמודדים עם אדם שמתעקש על מחשבתו המקורית? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו מתמודדים עם אדם שמחזיק בדעה ...

ניתוח תהליך לוגי, איך לנתח תהליך? לוגיקה, תוכי נושך, התנהגות של בעלי חיים, ניתוח סיבתיות, איך להפריך טענה? איך לנתח תהליך לוגי ולבדוק האם טענה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לנתח בצורה מדויקת ... שאינו הבעלים, והוא ניגש לתוכי בחשש ופחד, התוכי מגיב בצורה תוקפנית ועוינת. הבעלים של התוכי מציע הסבר וטוען כי הסיבה שהאורח הותקף היא בגלל הפחד שהאורח שידר לתוכי. לפי הטענה, אילו היה האורח ניגש לתוכי בביטחון עצמי וללא פחד, ...

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין ... הרצון החזק גורם בדיוק להפך - מלחיץ ומשתק. לפי אליעד, רק בדיעבד אפשר למצוא חוקיות ולהגיד זה קרה בגלל סיבה מסוימת, אך מראש לא ניתן לדעת אם הרצון יוביל להצלחה או לכישלון. מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי ... שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. ... הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון וההחלטה של במאי המציאות. האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו. כיצד דמיון מודרך משפיע על ... להגביר עוד יותר את הרצון כדי להתגבר על הפחד מהכישלון. לשנות את המציאות כך שהרצון שלו לא יהיה תלוי בתוצאות המיידיות. אליעד טוען שאין נוסחה שתעבוד ב - 100% מהמקרים. אמנם יש חוקיות יחסית: ברוב המקרים, אם אדם יהיה נחמד יותר, הוא יהיה יותר אהוד. אבל גם זה לא מוחלט, אלא ממוצע סטטיסטי בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם ... היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה קרה ולמה. מהו הקשר בין עבודה לשכר - סיבתיות או החלטה מראש? אליעד מתאר מצב שבו אדם עובד כל החודש ובסוף מקבל משכורת. האדם חושב שהוא קיבל את ... יקבל כסף, בלי קשר לעבודה שלו. העבודה יכולה להיות רק הצדקה או סיפור שהאדם מספר לעצמו כדי לתת היגיון וסיבתיות למה שקרה. באופן דומה, אם מישהו דוחף אותך ברחוב ואתה מגיב אליו, אתה עשוי לחשוב שהתגובה שלך נבעה מכך שהוא דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד ... אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?

... כהן מסביר שתחושות אלו נראות לנו לעיתים כאילו הן מגיעות ממקום מיסטי או בלתי הגיוני, אך בפועל הן תמיד תוצאה של סיבות הגיוניות וסיבתיות, גם אם איננו מודעים אליהן. לטענתו של אליעד, כל תחושת בטן, כמו התחושה שמישהו אינו אמין, תחושת סכנה, או תחושת חיבור עמוק עם אדם חדש, נובעת משילוב של שני גורמים עיקריים: סיבתיות ברורה ואקראיות מסוימת. האם קיימת אנרגיה מיסטית או על - טבעית בין אנשים? לדברי אליעד כהן, כאשר אנחנו פוגשים ... הצליחו לכופף כפית חלשה ממילא, וכיוון שרק אלה שהצליחו מדווחים על כך, נוצרת אשליה כאילו ישנו כוח מיסטי. בפועל, הסיבה לתחושה האינטואיטיבית וההצלחות היא סטטיסטית, מקרית, או סיבתית פשוטה, ואין בה דבר מיסטי אמיתי. מדוע אנשים מאמינים בכוחות על ... ולבסוף הגיעה קונה חדשה שהיא מיד חשה איתה חיבור ואכן הקונה הזו רכשה את הבית. לדבריו, החיבור הזה איננו תוצאה של גורם על - טבעי או קוסמי, אלא תוצר של דמיון בתווי אופי, בהתנהגות או באסוציאציות חיוביות שונות, שאפילו ... בסיס סימנים שטחיים, כגון חיוך או שפת גוף. במצב כזה קל מאוד לרמות אותם. לעומת זאת, כאשר אדם מודע לסיבה המדויקת לתחושה שלו (אני אוהב אותו כי הוא חייך אליי), הוא מסוגל להימנע מהחלטות שגויות, כמו הלוואה למישהו לא ...

איך לפתור כל בעיה? איך לנתח כל בעיה? 4 אפשרויות לפתור כל בעיה, נוסחה לפתרון בעיות, ניתוח סיבתיות, איך להבין בכל תחום? אימון למאמנים, אימון למטפלים, הדרכת מטפלים, איך לייעץ בכל תחום? חשיבה שיטתית איך לפתור כל ... כהן מסביר שיש נוסחה פשוטה ומדויקת שבעזרתה ניתן לנתח ולפתור כל בעיה או מצב בחיים. השיטה מבוססת על ניתוח סיבתיות, ומתמקדת בארבע שאלות בסיסיות, שבעזרתן אפשר לפרק כל בעיה לגורמים ולמצוא לה פתרונות שונים ומגוונים. מהן ארבע השאלות של ... לפתירת בעיות? אליעד כהן מציג ארבע שאלות מרכזיות שנועדו לחקור כל בעיה או אירוע בחיים בצורה מעמיקה ויסודית: האם התוצאה באמת מתרחשת? האם הסיבה באמת מתרחשת ומחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתרחשת רק בגלל הסיבה הזו, או שיש סיבות נוספות? האם חייבת להיות הסיבה הזאת דווקא, או שאפשר לבטל או לשנות אותה? בעזרת השאלות הללו, ניתן לפענח ולבדוק את מידת נכונותן של סיבות ותוצאות, וכך למצוא מגוון פתרונות לכל בעיה קיימת. איך עובד ניתוח סיבתיות לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שכל מצב או אירוע הוא שרשרת של סיבות ותוצאות. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא עצבני כי השכן עושה מנגל, נפרק זאת באמצעות השאלות: האם אתה באמת עצבני? האם ... ולמצוא פתרונות מועילים. איך לבדוק אם אירוע הוא אמיתי או מדומיין? אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות חשוב קודם לוודא שהתוצאה באמת קיימת. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא נכשל כי קיבל ציון נמוך, השאלות הן: האם באמת נכשלת? האם הציון ... השאלות הן למעשה נגזרת של שאלה אחת גדולה - מה האמת?. כל אחת מארבע השאלות מוודאת את האמיתות של הסיבה, התוצאה והקשר ביניהן. מי שמתרגל לשאול את עצמו את השאלות האלו יוכל לפתור כל בעיה ולהתמודד עם מצבים שונים בצורה מעמיקה ויסודית. למה חשוב להפוך אירועים לסיבות ותוצאות? אליעד כהן ממליץ שבכל פעם שקורה אירוע כלשהו, תהפוך אותו למערכת של סיבה ותוצאה ותבחן אותו באמצעות ארבע השאלות. זה מאפשר להגיע להבנה ברורה של המציאות, למצוא פתרונות חדשים ולהפחית רגשות שליליים הנגרמים כתוצאה מפרשנות לא נכונה או לא מדויקת. איך לנתח סיבתיות? איך לפתור כל בעיה? אימון למטפלים ולמאמנים הדרכת מטפלים בשיטת אליעד כהן איך להבין סיבה ותוצאה? מהי חשיבה שיטתית? איך לייעץ בכל תחום?

ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ... בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה ... אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, ... התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד עכשיו ... 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם. אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה כי / בגלל / למרות / משום וכיוב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות ... זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה. ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה. לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל ... [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב]. ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה. שלב 4 - איך בודקים אם ... אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות. שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנל: אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות ... האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי. וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב. דברים לשים לב / טעויות נפוצות: אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח ... ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה. טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא ... מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנל. איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4: אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. ... האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה. עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן: כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, ... שאתה אולי בכלל גם שמח, על זה שאתה חושב שהולכים לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן. דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנל: אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי: האם באמת ועד כמה ... עצובה? האם את עצובה רק בגלל זה? בקיצור, כל תהליך רגיל וכל בעיה רגילה, ניתן להציב אותה בתבנית של סיבה / תוצאה ועל ידי זה לשאול עליה שאלות שיאירו אותה מחדש באור חדש. וכל תשובה שמקבלים, כמובן להמשיך לנתח אותה, עד ... נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, כי היא לא עונה לי לטלפון. אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך ... מחקר מעמיק כנל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו. שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי. בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט. לסיכום: השאלות הנל הן הבסיס ...

ניתוח סיבתיות, איך לבדוק את הסיבה בפני עצמה? סיבה שלא ביחס לתוצאה, 5 אפשרויות לבדוק מה האמת, איך למצוא את ההפך? האם ועד כמה? מתי לשאול האם? מתי לשאול עד כמה? ... ועד כמה המשפט נכון? המטרה של ההרצאה היא ללמד שיטת בדיקה יסודית של משפטים, במיוחד כאשר מדובר במשפטים המכילים סיבתיות, כלומר, משפטים בהם יש סיבה ותוצאה. הוא נותן דוגמאות ומפרט שיטות בדיקה באופן מקיף. לדוגמה, אדם אומר היום יום יפה כי מזג האוויר נעים. המשפט הזה מכיל שני מרכיבים עיקריים: הסיבה: מזג האוויר נעים. התוצאה: היום יום יפה. כדי לבדוק משפט כזה, אליעד מסביר שיש לפרק אותו ולבדוק בנפרד את הסיבה ואת התוצאה, ורק לאחר מכן לבדוק את הקשר הסיבתי בין השניים. קיימות 5 אפשרויות לבדיקה: האם ועד כמה הסיבה נכונה בפני עצמה? האם ועד כמה התוצאה נכונה בפני עצמה? האם הסיבה גרמה לתוצאה? האם התוצאה אכן נגרמה מהסיבה? אפשרות נוספת היא לבדוק אם ההיפך מהטענה יכול להיות נכון. כיצד בודקים סיבה בפני עצמה? כשאומרים מזג האוויר נעים, צריך קודם כל לבדוק את המושג הזה בפני עצמו. האם באמת מזג האוויר הוא נעים? צריך להגדיר מה זה נעים. ההגדרה חייבת להיות מנותקת מהתוצאה שאליה אנחנו רוצים לקשר את הסיבה. כיצד בודקים תוצאה בפני עצמה? את התוצאה היום יום יפה, נבדוק באופן עצמאי מהסיבה. גם כאן, עלינו להגדיר מהו יום יפה ללא קשר לסיבה. אליעד מחדד ואומר שישנן תוצאות שאינן יכולות להיבדק בנפרד מהסיבה, לדוגמה: הוא מת כי רצחת אותו. במקרה כזה, אפשר לבדוק בנפרד האם הוא מת, וגם האם באמת הרצח התרחש, אבל אי אפשר לבדוק את הקביעה הוא מת בגלל הרצח מבלי לקשר את הסיבה לתוצאה. מתי נשאל האם ומתי עד כמה? אליעד מסביר שיש הבדל בין לשאול האם הטענה נכונה? לבין עד כמה הטענה ... מטרת הדוגמאות היא להראות כיצד לבדוק טענות באופן שיטתי ולפרק אותן עד לבדיקת האפשרויות המוקצנות ביותר. איך לבדוק קשרי סיבה ותוצאה מורכבים? כאשר מישהו אומר, למשל: אני מפחד כי יפטרו אותי, הוא מתאר סיבה (יפטרו אותי) ותוצאה (אני מפחד). אליעד מדגיש שכאן יש לבדוק בנפרד: האם באמת יפטרו אותו? האם באמת הוא מפחד? רק אז לבדוק ... שיטה זו מיועדת לייצר בירור יסודי ועמוק יותר של האמת לגבי כל נושא ועניין. איך להטיל ספק בטענות? מהי סיבתיות? כיצד לבדוק אם טענה נכונה? האם ועד כמה טענה נכונה? איך לבדוק קשר סיבתי? איך מוצאים את ההפך של ...

ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת ...

... המוצר שלי? מכירות מדלת לדלת, מכירות דור טו דור, יעוץ לאנשי מכירות להלן דוגמה לניתוח התנגדות לקוח באמצעות ניתוח סיבתיות. התנגדות לקוח: אני לא מעוניין לקנות את המוצר, כי אין לי אפשרות לתקופת ניסיון לשימוש במוצר. (במידה ולדוגמה רוצים שהלקוח יקנה את המוצר, בלי להתנסות בו מראש). ננתח סיבה ותוצאה: סיבה: אין תקופת ניסיון. תוצאה: לא רוצה לקנות את המוצר. נשאל 4 שאלות עפ הנוסחה שהסברתי במקום אחר, של איך לנתח סיבה ותוצאה. 1 - האם ועד כמה אין תקופת ניסיון? תשובה: באמת אין. 2 - האם באמת ועד כמה הלקוח לא ... המוצר. אז נשאל, אז למה בעצם שהלקוח לא יקנה את המוצר? ואז נחזור לשאלה 1 - האם ועד כמה הסיבה מחויבת, דהיינו, האם ועד כמה באמת אין תקופת ניסיון? ונעמיק את השאלה, האם באמת מחויב שהלקוח ירצה תקופת ניסיון? ... אומר, אין לי תקופת ניסיון, הוא מתכוון לומר, אני מפחד לאבד את הכסף שלי בעסקה. ויש לנו כאן משפט סיבה ותוצאה חדש. סיבה: אין תקופת ניסיון לשימוש במוצר. תוצאה: הלקוח חושב שזה עלול לגרום לו להפסיד את כספו. ונגיע לשאלה 3 השואלת האם באמת זה שאין ללקוח תקופת ...