... העמוקה ביותר של המהות. שאלות מסוג למה הן אמנם מועילות בהתחלה, אבל הן נשארות תמיד חיצוניות ופועלות במסגרת של סיבה ותוצאה. כאשר שואלים למה זה קרה?, מחפשים מידע על משהו שקדם למצב הנוכחי, אך לא על עצם מהותו של הדבר. ... את עצמו דרכה. מהי הבעיה בשאלת הלמה? שאלת למה מוגבלת משום שהיא פועלת על ציר הזמן ובמסגרת יחס של סיבה ותוצאה. כלומר, כאשר שואלים למה, בעצם מנסים להסביר משהו שקורה עכשיו על ידי משהו שקרה לפניו, בעבר. לדוגמה, למה אתה רוצה משהו? התשובה תהיה בגלל משהו אחר שרצית קודם. כך נשארים במעגל אינסופי של סיבות ותוצאות, ולעולם לא מגיעים לשורש המהותי האמיתי. הבעיה הלוגית בשאלת למה היא שהיא אינסופית ומושכת אותך כל הזמן לעבר, בעוד המהות נמצאת תמיד בהווה, בנקודה הנוכחית. כדי להגיע למקור האמיתי, חייבים לעזוב את המישור הזמני של סיבה ותוצאה ולהיכנס לעומק מהות הדבר עצמו. כיצד שאלת מה מובילה לגילוי המהות? כאשר מתחילים לשאול מה זה? על כל דבר, ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין ... דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך ... משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה ... פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש ... בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה ... יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין ... סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. ... נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה ... היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, ... גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ...

צירוף מקרים, השגחה פרטית, לכל דבר יש סיבה, צירופי מקרים, לשום דבר אין סיבה, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, משמעות החיים מה זה סינכרוניזציה ואיך היא קשורה לצירופי מקרים? המושג סינכרוניזציה, או מה שמכונה לפעמים סינכרוניות, מתאר ... שמדווחים כי הם חווים זאת לעיתים קרובות יותר ויותר עם הזמן. האם צירוף מקרים הוא אקראי או שיש לו סיבה? ההסבר הראשון שמעלה אליעד כהן הוא שיש פול (מאגר) של מחשבות ומאגר של אירועים שקורים בחיינו, ולפעמים נוצרת התאמה ... הוא אקראי או מכוון? האם קיימת השגחה פרטית? מה המשמעות של צירופי מקרים בחיים? האם לכל דבר שקורה יש סיבה? ש: מה זה הדבר הזה של הסינכרוניזציה הזאת שאני יכול לחשוב מחשבה סתם בשיחה פנימית שלי עם עצמי בעודי ...

... כזה? למה משהו קיים? למה המציאות קיימת? למה כך ולא אחרת? למה העולם קיים? משמעות החיים, לכל דבר יש סיבה, לשום דבר אין סיבה מהי הסיבה האמיתית לכך שהדברים הם דווקא כפי שהם? אליעד כהן מסביר את אחת השאלות העמוקות ביותר בפילוסופיה ובחיים בכלל: השאלה ... שאם נחקור מספיק לעומק ונמשיך לשאול למה, נגלה תשובה כללית וחד - משמעית לכל השאלות האפשריות. במילים אחרות, יש סיבה אחת ראשונה, סיבה מוחלטת, שהיא הסיבה של כל הסיבות, ואם מוצאים אותה, כל השאלות האחרות כבר לא קיימות. מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? אליעד מסביר שכאשר אתה שואל שאלות כמו: למה אני רוצה דווקא את הדבר הזה ולא ... מיד לשאלות נוספות. כל תשובה מובילה אותך לשאלה הבאה, ויוצרת מעגל אינסופי של חקירה. הפתרון היחיד לדבריו הוא להגיע לסיבה הראשונית, זו הסיבה שממנה הכל מתחיל. זוהי תשובה אולטימטיבית שמקיפה את כל השאלות, שלאחריה אין יותר שאלות נוספות, מכיוון שהיא הסיבה לכל סיבה אחרת שקיימת. לדוגמה, אם תשאל למה השמש היא בגודל הזה ולא בגודל אחר? או למה יש לי חמש אצבעות ... או אפילו למה בכלל אני קיים? - אם תלך עם השאלות האלו לעומק, אתה בסופו של דבר תגיע לאותה סיבה ראשונה, תשובה מוחלטת שמסבירה את כל הדברים שיש. מהי הדרך להגיע אל התשובה הכללית לשאלה למה? אליעד מציע דרך ... כאשר מגיעים לנקודה בה אין אפשרות אחרת - זהו הדבר המחויב, וזו הנקודה בה כל השאלות נפסקות. לדברי אליעד, הסיבה היחידה והראשונית - שהיא תשובה לכל השאלות - היא התשובה ללמה הראשון, לסיבה הראשונה שהיא הבסיס להכל. הוא מדגיש שאין זה משנה כמה פעמים יסבירו אותה במילים, התשובה האמיתית חייבת להיות מובנת ... הצורה האנושית לצורתו של תנין, אבל בסופו של דבר, הכל מתנקז לאותה תשובה כללית ואחת. אחרי שמגיעים להבנה של הסיבה הראשונה, אפשר להתחיל למצוא משמעות בכל דבר בצורה יחסית, מכיוון שכבר ברור לך שכל המשמעויות השונות הן ביטויים שונים ... שאלות הלמה? אליעד כהן מבהיר שבמצב הנוכחי, אנשים חיים עם שאלות אינסופיות על המציאות. התודעה האנושית מחלקת את הדברים לסיבות ותוצאות, ונדמה לנו שלכל דבר יש סיבה אחרת ונפרדת. אבל, אחרי חקירה עמוקה ויסודית, האדם מגיע לתשובה אחת ברורה ופשוטה. כשהוא מגיע אליה, כל השאלות שלו ... והכללית. למה העולם קיים? מהי משמעות החיים? למה דווקא כך ולא אחרת? למה יש לי חמש אצבעות? האם יש סיבה לכל דבר? למה המציאות היא כפי שהיא? האם קיימת סיבה מוחלטת?

סיבתיות, דטרמיניזם, אקראיות, מהי הסיבה הראשונה? סיבה ומסובב, לכל דבר יש סיבה, המסובב הראשון, משמעות החיים, הכל אקראי, בחירה חופשית, המפץ הגדול, פיזיקה, חוקי הטבע, סיבה לכל דבר מהו הקשר בין סיבתיות לדטרמיניזם ולאקראיות? הנושא המרכזי בהרצאה הוא סיבתיות, דטרמיניזם ואקראיות, ושאלת מהי הסיבה הראשונה? נבחנת לאורך השיחה. השאלות העמוקות שמועלות בהן מצביעות על הדרך בה אנו מבינים את העולם סביבנו, את משמעות החיים ואת הבחירה החופשית. אליעד מתחיל את הדיון בשאלה האם לכל דבר יש סיבה, והאם אפשר לדעת את הסיבה הראשונה - זו שהחלה את כל התהליכים והאירועים. הוא מציין את הצורך האנושי בהבנת סיבתיות, כאשר אנשים מנסים להסביר כל דבר בשרשרת סיבות ומסובבים, אך גם מציין את הבעייתיות שבגישה זו. כשחושבים על כך לעומק, נוצר הקושי להבין איך אפשר לומר שהסיבה הראשונה באמת קיימת, אם כל סיבה מובילה רק לסיבה נוספת, ובסופו של דבר אין סוף לשרשרת זו. מה המשמעות של סיבה ומסובב כאשר אין סיבה ראשונה? במהלך השיחה, אליעד עובר לתאר את הבעייתיות בהבנת משמעות החיים, אם אין סיבה ראשונה - אם לא ניתן לעקוב אחרי שרשרת של סיבות עד לנקודת התחלה ברורה. אליעד מציין שההבנה הזו יכולה ליצור תחושת חוסר משמעות. אם כל דבר קורה רק כי יש לו סיבה, אז האם כל פעולה או מחשבה הם רק תוצאה של משהו אחר ולא בעלי משמעות אמיתית? הוא מסביר, כי במידה ונסכים עם העיקרון של סיבתיות אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו לא באמת מבינים את מטרת כל דבר. האם הכל אקראי? כשהם נוגעים בשאלה האם הכל אקראי, השיחה מציגה את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל אחד מהם הופך להיות תוצאה של משהו מחויב, שקשור לתהליכים אחרים. מצד שני, אם אנחנו מאמינים שהכל אקראי ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו המפץ הגדול והקשר שלו למושג הסיבתיות? הדיון אף מתפנה לכיוון של פיזיקה ותיאוריה קוסמולוגית, כשהם מעלים את השאלה האם המפץ הגדול והתחלת הזמן יכולים להוות את הסיבה הראשונה. אליעד מסביר שלא ניתן להוכיח את גיל היקום או את סיבת המפץ הגדול בוודאות מוחלטת, משום שבסופו של ... על ידי סיבות אחרות, אז האם אנחנו באמת בוחרים באופן חופשי? השיחה מתמקדת בהבנה, שעל אף שהמוח שלנו תופס סיבתיות, תחושת הבחירה החופשית אינה נעלמת, ויש לה מקום במציאות שלנו, אפילו אם היא נראית כלא מחויבת לסיבות ברורות. האם סיבתיות היא תחושת אשליה? אליעד מסביר שמרבית מהתחושות שלנו נובעות ממנגנונים פנימיים במוח, שמייצרים תחושה של סיבתיות, למרות שלעיתים קשה להוכיח את הקשר האמיתי בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, תהליך שבו אנחנו רואים שני אירועים שמתרחשים בסמיכות - אנחנו עשויים להניח קשר סיבתי בין שניהם, אף אם לא באמת יש קשר ישיר. אליעד מבהיר שבסופו של דבר, גם אם לא ניתן להוכיח באופן חד משמעי את הסיבתיות, תחושת הסיבתיות היא חלק מהחוויות שלנו. האם יש תשובה לשאלה מהי הסיבה הראשונה? הסיבה הראשונה, אם קיימת, היא שאלה שנשארת פתוחה - אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מהי, והניסיון להבין אותה רק ... התחושות האישיות שמובילות אותנו למסקנות, כמו גם בעובדה שהרבה מההבנות שלנו קשורות לתפיסה של הזמן וההתרחשויות. מה המשמעות של סיבתיות בחיים האישיים? ההרצאה מסתיימת בהבנה, שמה שחשוב הוא לא בהכרח למצוא את הסיבה הראשונה או את התשובה הסופית, אלא להבין את המשמעות של הסיבות והמניעים שאנחנו חווים בחיים. אם נלמד להבחין בתחושות הסיבתיות שאנחנו עצמנו מייצרים, נוכל להבין טוב יותר את ההתנהלות שלנו וההבנה של המטרות האישיות שלנו. מהי סיבתיות? מהי הסיבה הראשונה? האם הכל אקראי? האם יש סיבה לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים? מהו המפץ הגדול?

... אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר? איך ניתן להבין את הדרך אל האושר? ההרצאה עוסקת בנושאים שמלמדים כיצד להגיע לאושר אמיתי. נושא האושר והקשר שלו עם סיבתיות ואקראיות עולה במהלך השיחה. אליעד מסביר שלמרות שהרבה אנשים מתעסקים בחיפוש אחר אושר, התשובה אינה תמיד ברורה, ויש דרכים ... שבהם אנו מרגישים טוב בגלל משהו שנעשה או קרה במקרה. לעומת זאת, אושר סיבתי קשור לסיבות ברורות וידועות שמביאות לתוצאה מסוימת. אליעד מדבר על הדרך בה אנשים רואים את העולם, ולפיה לפעמים מה שנראה כאירוע אקראי, עשוי להיות תוצאה של סדר סיבתי עמוק יותר. האם מדיטציה יכולה לעזור בהשגת אושר? כחלק מההרצאה, מדיטציה עולה כנושא חשוב. אליעד טוען ... יותר. הכוונה כאן היא לא בהכרח לשלוט בכל פרט בחיים, אלא להבין את המניעים הפנימיים שלנו ולחיות בצורה שמביאה לתוצאה חיובית עבורנו. האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית? חלק נוסף בהרצאה עוסק בשאלה האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית או סיבתית. אליעד מציע שייתכן כי חלק מהפעולות שלנו מתרחשות באופן אקראי, מבלי שנוכל להבין את הסיבה מאחוריהן. הוא טוען שייתכן שחיים עצמם אינם תמיד סיבתיים. כל פעולה, גם אם היא נראית כפעולה סיבתית, יכולה למעשה להיות תוצאה של גורמים אקראיים שלא נוכל תמיד לשלוט בהם. מהי האמת שאנחנו מחפשים? אליעד מסביר את הקשר בין החיפוש אחרי ...

... הרצון? אליעד מציין כי כאשר מדובר בשאלה כזו, כל אחד משני הצדדים יכול להרגיש נכונה, אולם התשובה היא למעשה תוצאה של לולאת רצון והבנת טוב. המעגל הסיבתי של הרצון והטוב אליעד מבצע חקירה מעמיקה בתוך המעגל הסיבתי שמרכיב את ... וניתן לראות זאת במעגליות של השאלות - למה אני רוצה את זה? ומה הופך את זה לטוב? זהו לולאת סיבה ותוצאה שמזינה את עצמה. לדוגמה, אם אני רוצה משהו כי אני חושב שזה טוב, השאלה הבאה תהיה: למה אני חושב ... ההבדל בין טוב לרע? ההבדל בין טוב לרע, כמו שמסביר אליעד, לא תמיד ברור. המהות של טוב ורע היא תוצאה של תפיסה אישית - מה שעושה לי טוב, אני תופס כטוב, ומה שעושה לי רע, אני תופס כרע. הוא ... לנו לרצות אותו, או שיש משהו בסיסי יותר שמניע את הרצון? כאן הוא מציין את החשיבות של לא להיתפס בסיבה התלוית בניסיון למצוא סיבה חיצונית לכל דבר. לפעמים אנחנו לא יודעים בדיוק למה אנחנו רוצים משהו, וזה בסדר. השאלה החשובה היא מה אנחנו ... לנו להבין את התהליכים הפנימיים והמעגלים הסיבתיים שאנחנו חיים בהם. ההבנה של רצון, טוב ורע, ושלמות - הם כולם תוצאה של תפיסה פנימית ואישית, ולא תמיד ניתן למצוא תשובה חיצונית או אובייקטיבית לשאלות הללו. מה קדם למה בפרדוקס האושר? ...

... רעיון X. שלב 2 - עכשיו, אחרי שבחרת נושא X כלשהו, עכשיו תשאל עליו את השאלה למה / מה הסיבה. דהיינו, תשאל למה X הוא כך ולא אחרת?! מה גורם ל X להיות כך ולא אחרת?! מה הסיבה שבגללה X הוא כך ולא אחרת?! מה הסיבה שגרמה ל X להיות כך ולא אחרת?! שלב 3 - עכשיו אחרי שיש לך רעיונות אפשריים מה גורם ל X להיות כך או אחרת, עכשיו באפשרותך להמשיך להעמיק בעוד מספר דרכים, על הסיבה Y שלדעתך גורמת ל X להיות כפי מה שהוא. שלב 4 - אפשרות 1 - לדוגמה באפשרותך לשאול עכשיו על Y שהוא הסיבה שבגללה אתה חושב ש X הוא כך ולא אחרת, באפשרותך לשאול עליו בעצמו, למה הוא עצמו כך ולא אחרת, בדיוק כמו בשלב 1 הנל. וכך אפשר להמשיך ולהעמיק, בדרך זו שבכל פעם שרואים תוצאה כלשהי, שואלים עליה מה הסיבה שלה. ועל הסיבה עצמה, ממשיכים לשאול מה הסיבה שלה עצמה. שלב 4 - אפשרות 2 - באפשרותך לשאול גם, האם Y הוא סיבה מחייבת או סיבה מאפשרת ביחס ל X. זא באפשרותך לשאול, האם הסיבה Y שמובילה אל התוצאה X, האם הסיבה הזאת מחייבת את התוצאה להיות כך ולא אחרת, או שמא עדיין למרות הסיבה Y,עדיין התוצאה X לא מחויבת להתרחש בגלל הסיבה Y. זא האם קיומה של הסיבה Y, מחייב בהכרח שתקרה התוצאה X, או שמא הסיבה Y יכולה להוביל לתוצאה X, אך היא לא מחייבת את התוצאה X להתרחש. ומכאן יש עוד 2 דרכים להמשיך. באפשרות הראשונה התשובה שתתקבל היא, שהסיבה Y לא מחייבת את X להתרחש, אלא רק מאפשרת לו להתרחש. דהיינו, למרות הסיבה Y, עדיין לא מחויב ש X יתרחש. ואז מכאן אפשר לשפר את החשיבה ולהמשיך להעמיק, למה בעצם X התרחש, למרות שלא מחויב שהוא יתרחש?! ועל כל תשובה שתתקבל כסיבה כלשהי, אפשר להמשיך בשלב 4 ולשאול שאלות על הסיבה עצמה... ויש גם את האפשרות, שהתשובה שתתקבל היא, שאכן הסיבה Y, מחייבת את האפשרות X להתרחש. דהיינו, שקיומה של הסיבה Y, מחייב את התוצאה X. ואז אפשר להמשיך לפתח את החשיבה ולהמשיך להעמיק ולשאול, למה ומה הסיבה שבגללה הסיבה Y מחייבת את התוצאה X להתרחש?! ועל כל תשובה שתתקבל כסיבה כלשהי, אפשר להמשיך בשלב 4 ולשאול שאלות על הסיבה עצמה... שלב 4 - אפשרות 3 - כמו כן, כאשר גילית סיבה Y כלשהי, שלדעתך מובילה לתוצאה X כלשהי, באפשרותך לשאול גם על הקשר סיבה תוצאה הזה, שאלה נוספת שהיא: האם רק Y יכול / גורם לתוצאה X, או שמא יכולות להיות עוד סיבות נוספות Z, שגם הן יכולות לאפשר / לגרום לתוצאה X להתרחש?! דהיינו, האם רק הסיבה הזאת יכולה להוביל לתוצאה הזאת, או שמא יש גם עוד סיבות שיכולות להוביל לתוצאה הזאת?! ועכשיו יכולה להיות תשובה שתטען, שאכן רק הסיבה Y, יכולה לגרום לתוצאה X, ושלא יכולה להיות סיבה אחרת לכך ש X יתרחש. ועל זה אפשר להמשיך לשפר את החשיבה ולשאול, למה רק Y יכול להוביל לתוצאה X, ולמה לא יכולות להיות עוד סיבות נוספות שיובילו ל X?! ועל כל תשובה שתתקבל כסיבה כלשהי, אפשר להמשיך בשלב 4 ולשאול שאלות על הסיבה עצמה... ויכולה גם להיות תשובה שאומרת, שיכולות להיות גם סיבות נוספות Z, שגרמו ל X להתרחש. ואז השאלה הנשאלת תהיה, אם כך למה דווקא סיבה Y הובילה ל X ולא סיבות אחרת Z הובילו ל X?! ועל כל תשובה שתתקבל כסיבה כלשהי, אפשר להמשיך בשלב 4 ולשאול שאלות על הסיבה עצמה... ועכשיו אתן דוגמה: נניח שמישהו אומר על משהו שהוא טוב. באפשרותך לשאול: למה אתה חושב שזה טוב X. ואז תתקבל תשובה Y סיבה כלשהי, שבגללה X הוא טוב. ואז אפשר לשאול למה אתה חושב ש Y הוא טוב?! או לשאול, האם זה ... לי אירוע כלשהו X. עכשיו באפשרותך לפתח שיחה ולשאול, למה קרה X כלשהו? ואז תתקבל תשובה, X קרה בגלל סיבה Y כלשהי. ואז באפשרותך לשאול, ולמה קרתה סיבה Y כלשהי?! האם היא הייתה חייבת לקרות?! והאם הסיבה Y הייתה ... X?! ואולי התוצאה X קרתה בכלל בגלל משהו אחר לגמרי?! ובסיכומו של דבר, הרעיון הוא להראות, שיש מבנה של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה בכל הרעיונות שהאדם מתבונן בהם. ויש מבנים של שאלות, שבאמצעותם האדם יכול לשפר את החשיבה ולפתח את יכולת החשיבה האנליטית שלו, על ידי רצף ומבנה של שאלות על מנגנון הסיבתיות של האירועים השונים. עד שבסופו של דבר, האדם שחוקר לעומק את כל מבנה הסיבה והתוצאה של המציאות, הוא מגלה ...

לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה להוביל לשינוי התנהגותי. כיצד הרצון שלנו מתעורר ומה קובע אותו? בהתחלה, אליעד ... לנו לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אנחנו יכולים לשלוט יותר טוב על הרצון שלנו. האם כל רצון קשור לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה בלתי ניתן לשליטה. רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם ... האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה יותר שאנחנו לא מודעים לה. כיצד אנחנו מבינים מהי סיבתיות? אליעד מציין כי כאשר אנו מנסים להבין את הרצון שלנו או את ההתנהגות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית לפעולה שלנו. הוא מביא את הדוגמה של סיבתיות - כאשר אנו רואים משהו קורה, אנו שואלים את עצמנו מה גרם לזה לקרות. אך למעשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר כמו האם הדבר קרה בגלל סיבה מסוימת או בגלל שהכל אקראי? השאלה הזו יכולה להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של החיים והמציאות. מהי הסיבה הראשונה? שאלה נוספת שהועלתה בהרצאה הייתה מהי הסיבה הראשונה? שאלת הסיבה הראשונה נוגעת לשאלה הפילוסופית של מהו הגורם הראשוני לכל דבר. אליעד מתאר את הסיבה הראשונה כמשהו שגורם לכל יתר האירועים להתהוות אחריו. אך הוא גם מציין כי לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבה הראשונה של כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש לו סיבה. אך יש פעמים אחרות בהן לא ניתן להבין את הסיבה לאירועים, ואז נוכל לראות אותם כאירועים אקראיים. הוא מציין כי ייתכן שכל הדברים בעולם הם תוצאה של סיבתיות שמסתתרת מאחורי כל אקראיות לכאורה. איך להבין את הסיבתיות והאקראיות? לסיום, אליעד ממליץ לקחת את הזמן כדי לחקור את הסיבתיות והאקראיות. הוא מציין כי הדרך להבין את הסיבתיות האמיתית היא לשאול שאלות טובות ולהיות פתוחים להבין את הדברים בצורה מעמיקה. כל דבר שקורה בעולם הוא תוצאה של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?

חוסר בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, יש בחירה חופשית, רצון חופשי, למה דברים קורים? סיבתיות, אקראיות, שרשרת סיבתית, האם לכל דבר יש סיבה? חופש הבחירה, לבחור להיות מאושר האם יש לנו בחירה חופשית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה האם יש לנו ... מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי כל דבר שאנחנו עושים או חווים, כל מחשבה או פעולה, תלוי בסיבות ובנסיבות שמוליכות אותנו לפעולה מסוימת. הוא שואל, האם כל פעולה שאנחנו עושים היא בהכרח תוצאה של משהו שקרה קודם? האם אנחנו יכולים לבחור בכל רגע ורגע את מה שנעשה, או שיש גורמים שמכתיבים לנו ... חוקים טבעיים. הוא מציין שבעצם, גם אם נדמה לנו שיש לנו רצון חופשי, כל מה שאנחנו עושים עשוי להיות תוצאה של אוסף של חוקים ונסיבות חיצוניות. האם לכל דבר יש סיבה? אליעד מציין את השאלה המרכזית של פילוסופיה של הסיבתיות: האם לכל דבר יש סיבה? הוא מציין כי התשובה לשאלה זו יכולה להוביל אותנו לתחום של הסיבתיות שרשרת שבה כל תופעה היא תוצאה של תופעה קודמת. כל פעולה או אירוע תלויים בסיבה שמובילה אליהם. דוגמה שמובאת בהרצאה היא שאלת הסיבה לכעס של אדם - מדוע אדם מסוים כועס במצב נתון, ואם יש סיבה מסוימת שגורמת לו לכך. האם אנחנו יכולים לבחור לפעול אחרת? ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם אנחנו יכולים לבחור לפעול בצורה שונה ממה שמכתיבים לנו החוקים והנסיבות. השיחה נוגעת למקרים כמו חוויות יומיומיות שבהן האדם מרגיש שהוא בוחר בדרך מסוימת, אבל בפועל, בחירתו עשויה להיות תוצאה של המערכת הכוללת שבה הוא חי. אליעד שואל אם יש הבדל בין פעולה שאנחנו מבצעים מתוך תחושת בחירה חופשית, לבין פעולה שהיא למעשה תוצאה של הכוחות החיצוניים המניעים אותנו. מהו תפקיד הסיבות והאקראיות בחיינו? הנושא של האקראיות נוגע לשאלה, האם כל מה שקורה בעולם הוא תוצאה של סיבות, או שהדברים קורים באופן אקראי לחלוטין? אליעד שואל האם יש לנו שליטה אמיתית על כל פעולה או אם כל פעולה היא תוצאה של גורמים חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם. הוא מציין כי כל תוצאה, גם אם היא אקראית, היא חלק משרשרת ארוכה של סיבות ואירועים. המסקנה היא כי כל מה שקורה בעולם - כולל פעולות אנושיות - עשוי להיות תוצאה של שרשרת סיבתית, אך השאלה אם אנחנו יכולים לשנות את תוצאות השרשרת הזו נותרת פתוחה. האם יש לנו שליטה על מציאות החיים שלנו? אליעד מציין כי אם נבין את החיים ... האישיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל מציאות היא למעשה סובייקטיבית, ושמה שאנחנו חושבים כמציאות הוא בסופו של דבר תוצאה של חוויות ותחושות אישיות. מהי הבחירה החופשית? האם לכל דבר יש סיבה? האם יש לנו שליטה על מציאות החיים שלנו? מהו דטרמיניזם? האם החיים הם שרשרת סיבתית?