... כאשר אדם זר או לא אהוב קורא לנו באותו שם חיבה בדיוק, יתכן שנרגיש אי נוחות ונפסול את השם. הסיבה לכך נעוצה בזיכרונות ובאסוציאציות שלנו לגבי השם חיבה. אם שם חיבה מסוים מזכיר לנו אדם או אירוע שלילי מהעבר, ... יופי. נשאלת השאלה: מי קובע אם הבגד יפה או לא? אליעד מסביר שהיופי אינו תכונה אובייקטיבית של הבגד, אלא תוצאה של פרשנות אישית וסביבתית. הוא מדגים זאת בצורה מוחשית: אם ייקחו בגד שנחשב כיום ליפה מאוד, ויתנו רק להומלס ... שאני אוהב משהו בגלל סיבות מסוימות (זיכרונות, אנשים, אירועים שקשורים אליו), ומצד שני, אפשר פשוט לאהוב משהו בלי שום סיבה מוגדרת (ככה אני אוהב את זה). מכיוון שיש לשני ההיבטים האלה קיום, ניתן לשנות את ההיבט הסיבתי על ידי יצירת זיכרונות חדשים, אבל ישנו גם היבט שלא ניתן לשנות בקלות והוא עצם ההעדפה ללא סיבה הגיונית. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מצביע על כך שהעולם בנוי על תלות הדדית של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, יפה ומכוער, טוב ורע, וזהו בעצם טבע הדברים. האם הבגד עושה את האדם? מה הופך דבר ליפה? ...

... בגלל הרצון או בגלל הצורה? למה רע לך? האם זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים איך לשכנע אנשים והאם הבעיה ברצון או במציאות? אליעד כהן מסביר ... לשכנוע ורטוריקה, תוך דגש על ההבדל בין רצון לבין צורה או מצב חיצוני. הדגש המרכזי שלו הוא על זיהוי הסיבה האמיתית לכך שאדם מרגיש רע או טוב, וכיצד לזהות האם הסיבה קשורה למה שקורה או לרצון הפנימי של האדם. לאורך ההסברים, אליעד משתמש בדוגמאות רבות ומפורטות ומנתח אותן לעומקן. מה הקשר בין ניסיון אישי לשכנוע אנשים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מעלה היא ההבדל בין סיבה לתוצאה, כאשר הוא מתייחס לטענות שאנשים משתמשים בהן: התנסיתי בזה וזה עשה לי רע, או עשיתי משהו וזה עזר. לפי ... שאלות נוספות שיעזרו להבהיר את הכוונה המדויקת. למה קשה לשכנע אנשים שהאמונות שלהם לא נכונות? אליעד מתייחס לאמונות תפלות ולסיבתיות מוטעית, כמו אמונה שאומרת שאם תולים כביסה שחורה יקרה אסון, או האמונה שקריאת תהילים מרפאת חולים. בדוגמה על התהילים, ... מדגים כיצד להתמודד עם מישהו שמאמין שקריאת תהילים ריפאה חולה: הוא מציע לבקש מהאדם להסביר מדוע הוא מאמין שזו הסיבה, ואז לבדוק האם ישנן הוכחות נגדיות. אליעד מציע לבדוק זאת באופן אמפירי: לקחת קבוצת אנשים חולים, שחלקם יקראו תהילים ... אך אליעד מדגיש שגם אז יהיה אפשר לטעון שהקבוצה שלא התרפאה פשוט לא התפללה מספיק בכוונה. הוא מציין שזו הסיבה שקשה לשכנע אנשים להטיל ספק באמונות שלהם, כי תמיד ניתן למצוא סיבות חלופיות. האם השהייה בבית גורמת לדיכאון או שהסיבה פנימית? אליעד מתעמק במקרה של אדם שטוען כי להישאר בבית זמן רב גורם לדיכאון. הוא מסביר את השגיאה האפשרית: זה נכון שהאדם הרגיש דיכאון בכל פעם שהיה בבית, אבל זו לא בהכרח הסיבה לדיכאון. אליעד אומר שהדיכאון לא בהכרח נובע מהשהייה בבית, אלא מכך שהאדם לא רצה להיות בבית. הוא מסביר את זה באמצעות בדיקה פנימית: אם האדם היה רוצה לשבת בבית, הוא לא היה חווה דיכאון. לכן הסיבה אינה עצם ההישארות בבית, אלא אי הרצון להישאר בבית. אליעד ממליץ לשאול את האדם מדוע פתאום הוא הפסיק לרצות ... אבל אחר כך לשאול אותו מדוע הוא בטוח שזה קרה דווקא בגלל התהילים ולא בגלל סיבות אחרות. איך לזהות סיבתיות אמיתית? אליעד מסביר כיצד לזהות סיבתיות נכונה: כאשר אירוע קורה באופן קבוע לאחר אירוע אחר, ניתן להניח שיש סיבתיות. אך הוא מזהיר מכך שזו סיבתיות מאוד חלשה. לדוגמה, כשאדם אומר לא אכלתי, לכן אני רעב, זה נשמע מאוד ברור וסיבתי, אך עדיין ניתן לשאול איך אתה יודע בוודאות שזה הסיבה היחידה?. אליעד ממליץ תמיד לשאול על הסיבתיות ולהטיל ספק. כל קשר סיבתי ניתן לערעור ולכן צריך להציג אותו תמיד בהקשר יחסי ולא כמשהו מוחלט. האם הרצון הוא הגורם לתחושה הרעה? אליעד מסכם שכאשר לאדם רע, לרוב הסיבה תהיה חוסר התאמה בין הרצון למציאות. הוא ממליץ לבדוק בדמיון האם האדם יכול לדמיין מצב שהוא בבית בלי להיות ... ולא רע לו. אם האדם לא יכול לדמיין שלא ירצה משהו מבלי שרע לו, אז זה אומר שהרצון הוא סיבה הרבה יותר מחויבת מאשר כל גורם חיצוני. לכן, בסופו של דבר, הבעיה האמיתית היא ברצון של האדם ולא בסיטואציה החיצונית שבה הוא נמצא. איך לשכנע אנשים? מהי סיבתיות? האם קריאת תהילים מרפאת? למה להיות בבית גורם לדיכאון? מה הקשר בין רצון לבין סבל? איך לזהות אמונות תפלות?

ניתוח לוגי, הבנת הנקרא, ניתוח משפט בעברית, ניתוח טקסט, משמעות לוגית, לוגיקה, להבין דבר מתוך דבר, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, חשיבה מילולית, מיומנויות שפה, הבעה בכתב, הבעה בעל פה איך להבין את המשמעות הלוגית של משפטים בעברית? אליעד ... אפשרויות הפוכות: או שדני יקרא את הספר, או שהוא לא יקרא כי יהיה עייף. המשמעות הלוגית היא שהעייפות מהווה סיבה מחייבת לכך שדני לא יקרא, אך חוסר עייפות הוא מצב שמאפשר לדני לקרוא ספר, ולא מחייב אותו לעשות זאת. זה ההבדל בין סיבה מחייבת (שמחייבת את התוצאה), לבין סיבה מאפשרת (שלא מחייבת את התוצאה בהכרח). האם המשפט אם דני לא יהיה עייף, הוא יקרא היום ספר זהה למשפט המקורי? אליעד מציג שני משפטים ... היום ספר? בניתוח המשפט השלישי, אם דני יהיה עייף, הוא לא יקרא היום ספר, אליעד מסביר שהמשפט הזה מתייחס לתוצאה אחת באופן ברור - שאם דני יהיה עייף, הוא בוודאות לא יקרא. עם זאת, משפט זה לא מציין מה ... באופן מפורש מצב ההפוך. כלומר, המשפטים לא זהים לחלוטין מבחינה לוגית וטקסטואלית למשפט הראשון, מכיוון שהמשפט הראשון מחייב את התוצאה בשני הכיוונים באופן ברור, והשניים האחרים משאירים פתח לפרשנות נוספת. עם זאת, אליעד מבהיר שבהיגיון ובאינטואיציה היומיומית שלנו כבני ... יגיע. עם זאת, הוא מדגיש שזו אינטואיציה, ולא הכרח לוגי חד - משמעי מתוך המילים עצמן. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת בדוגמאות היומיומיות? אליעד משתמש בדוגמאות נוספות כדי להבהיר את ההבדל בין סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת. למשל, הוא מציג את הדוגמה שאם ברכב אין דלק, הוא בוודאות לא ייסע. אך אם יש דלק, לא ... (תקלה אחרת, פנצר וכו). דלק הוא תנאי הכרחי לנסיעה, אך אינו מספיק לבד. באופן דומה, העייפות מונעת את הקריאה (סיבה מחייבת), אך חוסר עייפות אינו מחייב באופן חד - משמעי את הקריאה עצמה. מדוע קשה להסיק מסקנה חד - ... אך ניתוח לוגי דורש שנשים לב בדיוק למה שנאמר ולא נוסיף אינטואיטיבית דברים שלא נאמרו, כדי לא לבלבל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. מהי סיבה מחייבת? מהי סיבה מאפשרת? איך עושים ניתוח לוגי למשפט בעברית? מהי המשמעות של אלא אם כן במשפט? איך להבין דבר מתוך דבר? ...

... האפשרות הכי הגיונית ומתאימה למצב. לכן, אם רוצים לעודד את השומע להפעיל את ההיגיון, יש להשתמש בביטויים המכוונים להחלטות סיבתיות כמו מה שנראה לך הגיוני. מדוע חשוב לשים לב למילה להתחרט לעומת לשנות את דעתי? אליעד נותן דוגמה נוספת ... מרמז על טעות שנעשתה קודם, תחושת אשמה, ורגש שלילי. כשאדם מתחרט הוא מרגיש שהיה צריך לקבל החלטה אחרת מראש, ומסיבה זו נוצרת תחושת חוסר נוחות רגשית. לשנות את דעתי - לעומת זאת, ביטוי זה הוא נייטרלי ומציין שהמציאות השתנתה ...

... מי ששאל זאת במקור למעשה שואל שאלה עמוקה עוד יותר: האם העובדה שאדם מסוים חושב מהר יותר מאחרים נובעת מסיבה כלשהי (למשל, הוא התאמן יותר, למד יותר, התפתח או התאמן) או שהדבר הוא אקראי לחלוטין, כלומר, תוצאה של מבנה ביולוגי מולד שאין לו שליטה עליו? השאלה הזאת קשורה לשאלה פילוסופית רחבה עוד יותר: האם יש לאדם ... מולד שאין לאדם שליטה עליו, הרי שההבדל הוא אקראי לחלוטין, ואין לאדם בחירה. מה הקשר בין בחירה חופשית, אקראיות וסיבתיות? אליעד המשיך ופירט את הקשר בין המהות של השאלה לבין הנושא של בחירה חופשית. אם בן אדם אומר שהוא ... יכול לבחור את הרגש שלו, הרי שיש לו בחירה מלאה והוא אחראי באופן מלא לפעולותיו. כמו כן, אם האדם תוצאה של המציאות ואין לו בחירה אם להיוולד עם מוח מהיר או איטי, אז אין לו בחירה חופשית. אם האדם ...

... זוגות של קלפים. לדוגמה, במשחק זיכרון, כשצריך לזכור איפה נמצא כל קלף, הפעולה היא חסרת היגיון לחלוטין. אין שום סיבה לכך שקלף מסוים נמצא במקום אחד ולא באחר, וזה אומר שהשחקן מתרגל את המוח לזכור בצורה חסרת סיבתיות והיגיון. אליעד כהן מסביר שהתרגול הזה של זיכרון בלי סיבתיות יכול לפגוע ביכולות החשיבה של האדם, כי הוא מתרגל את עצמו להאמין בדברים מבלי לחפש את ההיגיון מאחוריהם. מה ... ודמיון? אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות שבהן המוח יכול לפעול: דמיון ושכל (היגיון). הדמיון מתבסס על כך שאין סיבה או חוקיות ברורה, וזה מתאים יותר למשחקי זיכרון שבהם הדברים מופיעים באופן אקראי. לעומת זאת, השכל וההיגיון מנסים למצוא חוקיות, סיבתיות, ויחסים ברורים. לדוגמה, אם אדם מקבל מספר טלפון, הוא ינסה למצוא בו היגיון וסדר כדי לזכור אותו. דווקא הניסיון ... פיתוח הזיכרון יבוא על חשבון יכולת החשיבה? אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם מאמן את הזיכרון ומתרגל לזכור דברים ללא סיבתיות, הוא מתרגל את המוח לעבוד בצורה שמפחיתה את יכולת החשיבה ההגיונית. אם אדם יתרגל לזכור מספרי טלפון אקראיים, כמו ... נמצא במצב או במשימה שבהם הדברים אקראיים לחלוטין, עדיף לו להיות חזק בזיכרון. לעומת זאת, אם המצב דורש הבנת סיבתיות והיגיון, כמו בפתרון בעיות מתמטיות, אז היגיון וחשיבה יהיו עדיפים. הוא מציין גם שיש תיאוריות שאומרות שתרגול שכלי מפחית ... טוב מספרים אקראיים, אך הוא עלול להתקשות כאשר יצטרך לפתור משימה לוגית. לעומת זאת, אדם שמחפש כל הזמן היגיון וסיבתיות, יהיה לו קל יותר במשימות לוגיות, אך קשה יותר במשימות זיכרון פשוטות. אליעד מציג את הרעיון שכדי לפתח את ...

... לפתוח צנצנת או אוכל מרק עם מזלג במקום עם כף, כי הוא לא מבין את ההיגיון החברתי או את הסיבתיות המקובלת. האם אוטיזם הוא מקרה פרטי של פיגור שכלי? אליעד כהן מסביר שאוטיזם הוא מקרה פרטי של פיגור שכלי ... להבין איך לפתוח בקבוק או איך להרכיב שולחן. הוא מדגיש שפיגור שכלי הוא מצב כללי של חוסר יכולת להבין סיבתיות או להפעיל שכל באופן כללי, בניגוד לאוטיזם שהוא מקרה פרטי של פער ביכולת להבין את הקודים החברתיים בלבד. איך ...

... למשל מצמצום עין או התעטשות, שהן פעולות אקראיות ואין בהן כוונה ברורה. עם זאת, לעיתים תנועות שפת הגוף הן סיבתיות, כלומר, הן מבוצעות בצורה מודעת כדי להעביר מסר או תגובה למצב רגשי או מחשבתי. כך למשל, אם אדם משקר, ...

... בזיכרון ששומר את המידע שיש לו חשיבות או משמעות ברורה להישרדות או לקיום האדם. זהו זיכרון שמונחה על ידי סיבתיות - המוח מעריך איזה מידע יהיה שימושי בעתיד ושומר אותו. זיכרון אקראי: החלק הלא יעיל של המוח. זוהי צורת ... מוח יעיל יזכור רק את המידע שהוא חשוב או בעל השפעה ישירה, בעוד שמוח פחות יעיל יזכור מידע ללא סיבה ברורה או הגיונית. האם המוח תמיד עובד בצורה יעילה או לא יעילה? לפי אליעד, אין מצב שבו המוח הוא ... היא כדי שלא תשכח את שמך בעולם הבא. אפילו את הדבר הכי בסיסי וחשוב, כמו השם שלך, ניתן לשכוח. הסיבה לכך היא שבאותו רגע המוח מחליט שיש דברים דחופים או חשובים יותר לזכור. לסיכום, אליעד מסביר שמוח יעיל ולא ...

הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן ... יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני ... איך לדעת שלא פספסת הנחות יסוד נוספות? אליעד מדגים גם את האפשרות ההפוכה, שבה ההנחות שמצאת כן מחייבות את התוצאה, אבל עדיין חסרות הנחות נוספות שלא התחשבת בהן. למשל, בחורה לא מדברת איתך כי לא הזמנת אותה לסרט, אבל ... אם באמת צריך את כל הרגליים, לא די יהיה לציין רק חלק מהן. יש לשאול האם ניתן לקיים את התוצאה ללא אחת מהרגליים? אם התשובה שלילית, משמע שכל הרגליים הכרחיות, וכל אחת מהן היא הנחת יסוד חשובה. האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע ... אדם מת אחרי שירו בו, אולי הוא מת מהיריות, אבל אולי הוא מת קודם מהתקף לב. היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ... מבוססת באופן מלא ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד