... האדם לא מוכרח שום דבר. והחכם האמיתי, מכריח את עצמו לא לדעת למה זה משנה או האם באמת זה משנה, כי הוא בבחירה חופשית מלאה, רוצה את חוויית השקר של הנפרדות. ולכן הוא לא מתבונן בשכלו עד הסוף, כי שכלו יביא אותו לאחדות, והוא רוצה נפרדות. אבל החוקיות של העולם היא, שמי שלא רוצה את חוויית הנפרדות והסבל, הוא מוכרח ...

... של החכם האמיתי למציאות, היא אהבה של אמת, שאינה תלויה בצורה כלשהי. כי כל האהבות שיש בעולם, הן אהבות של שקר, שהן תלויות דווקא בצורה מסוימת. שהאדם אוהב צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. ואהבת אמת, היינו ...

... כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת ... וכאשר האדם מבין את האחדות הזאת של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא מרגיש רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין ... את השלמות של האחדות, שיוצרת משמעות אמיתית, לכל דבר בעולם. כי האחדות, מלמדת את האדם, שהכל אחד. דהיינו, ששום דבר, אינו משמעותי יותר מאשר דבר אחר. והכל ככ אחד, עד שאפילו חיפוש משמעות של שקר, גם הוא משמעותי באמת, בפני עצמו למען עצמו. והאחדות ... דבר אינו משמעותי באמת, אלא שיש משמעות אחרת כללית לכל הדברים כולם. דהיינו, המשמעות האמיתית של כל המציאות כולה, שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר . ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות ... יבין בשכל שלו מהי האחדות, לשם כך הוא מפריד אותה מהנפרדות. וכדי להבין את המהות, לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ומצד אחד האדם מנסה להבין את האחדות והמהות, ומהצד השני הוא יוצר את שיא השקר. כי האמת היא, שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות ...

... האמיתית שלו, שהיא להתאחד עם המציאות, הוא סובל תמיד מהמון אובססיות של שקר, דהיינו, הרצונות שלו. אבל כאשר האדם ממלא את האובססיה שלו, דהיינו, מבין את המציאות ומתאחד איתה, על ידי ...

... האדם לדעת את האמת, שכל האמונות שלו והדברים שנראה לו שהוא בטוח בהם בלי שכל, הם כולם שכל, שהוא ככ שקרי, עד שהוא נראה לאדם ככ אמיתי, עד שהאדם חושב שהוא יודע שזאת האמת, בלי שום שכל כלל, למרות שבאמת, הכל מבוסס על שכל שקרי. כגון לדוגמה אמונה באלוהים. שיש כאלו שנדמה להם שהם מאמינים באלוהים, בלי שום שכל כלל. וכאשר הם היו ... האדם המאמין, הוא מתחזק באמונה שלו באלוהים. וזה אפשרי, רק משום שזאת לא באמת אמונה, אלא שזהו שכל שקרי, שהוא אוסר על האדם לחקור ולגלות את שורשו, ולכן הוא נקרא אמונה, אך באמת זהו שכל לכל דבר ועניין. כי ...

... קורא, עליו לשאול את עצמו, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? והאם באמת הוא כך ולא אחרת? ואולי הוא אחרת? ואולי הוא קצת אחרת? ואולי הוא הרבה אחרת? ואולי הוא רק אחרת? ואולי הוא כולו שקר? ואולי הוא כולו אמת? דהיינו, שהאדם מברר את כל האמת כולה ...

... האמיתי של האדם, שהוא מי שהאדם היה, לפני שהייתה לאדם את צורת האני שלו. כי האני הפנימי של האדם, הוא כולו קליפה שקרית . ויש אני פנימי אחר גדול יותר, שהוא כולו טוב אמיתי, ללא שום נפרדות כלל. והוא מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. ולכן, מי ...

... ועל ידי זה שהאדם הולך אחרי נקודת האמת שלו עד הסוף, על ידי זה בסופו של דבר, מתבטל אצלו הרצון העצמי של עצמו, להמשיך לחיות בשקר ובחוסר שלמות. ואז ממילא כל הרצון של האדם רוצה את המציאות בשלמות, גם בלי שהוא צריך להתאמץ להשיג רצון חזק כזה. ואדרבה, אז הרצון של האדם להשיג את השלמות, ...

... הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או אחרת, הרי הכל אחד ממש?! וראשית כל, על האדם לדעת, שמצד האמת ...

... תמיד לכולם. ואף אחד לא עושה אומר, בדיוק את מה שהוא חושב שזאת האמת, כפי מה שהיא ללא שום כחל ושרק, אלא כולם כל הזמן, מעקמים את האמת, ומחניפים אחד לשני, בדיבורים יפים, כדי למצוא חן של שקר, אחד בעיני השני. והכל, הוא מחמת שבני האדם, הם עניים. שהנשמה שלהם, רעבה ללחם, דהיינו, לאהבה. והאדם ככ רעב לאהבה, עד שהוא מוכן לאכול אוכל מקולקל, דהיינו, לקבל אהבה של שקר. כי כל אהבה שהיא חיצונית לאדם, דהיינו, שהיא לא מגיעה מתוך האדם עצמו, היא אהבה של שקר . והאדם שהוא רעב לאהבה, הוא נאחז באהבה של מה שחושבים עליו. והיא אהבה רעילה, שגורמת לאדם לקלקולי קיבה, והורסת לאדם את החיים שלו. כי כאשר האדם נאחז באהבה חיצונית, במקום לאהוב את עצמו מבפנים, זה גורם לכך שהאדם נאחז בשקר, כאילו הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את המחשבה ... שאז הכל כרצונו תמיד, ואז הוא לא תלוי בשום דבר, ולא צריך להחניף לאף אחד. ואז המלך עצמו יכול לבחור, האם הוא רוצה למצוא חן בעיני יצירי כפיו ממש, או לא וכולי. ובשורשו, אין שום חיסרון באהבה שקרית אהבה חיצונית תלות רגשית תלות בכסף וכיוב, כי הכל ...