... האנשים בעולם הם יציבים בדעותיהם, אך לא בגלל חוכמה או הבנת המציאות לעומקה, אלא בעיקר מתוך פחד
ושקר. היציבות שלהם נובעת מהחשש לפקפק באמונותיהם ולשאול שאלות יסודיות, שמא הדבר יוביל אותם לספקות ולתחושות לא נעימות. כתוצאה מכך, הם אינם באמת מתפתחים. לעומת זאת, ... שהאדם לומד ומתפתח. עדיף לנסות דרכים חדשות ולשנות את הדעות לעיתים קרובות, מאשר להישאר תקועים
בשקר או בטעות רק מפני שזה נוח. למשל, אם האדם חושב בתחילה שהמציאות היא טובה, אחר כך חושב שהיא רעה, ואז חוזר שוב למחשבה שהיא טובה, אין לראות זאת כחזרה חסרת תועלת ... כי הן גורמות לו להמשיך לחפש תשובות ולשאול שאלות. ספקות אלה הן עדיפות בהרבה על פני יציבות
שקרית שנובעת מבורות או פחדנות. מהי נקודת מחויב המציאות וכיצד מגיעים אליה? נקודת מחויב המציאות היא הנקודה שבה האדם מגיע לוודאות מוחלטת כל כך, עד שאפילו ההפך של מה ... שהאדם מבין שכל ספק נוסף אינו אפשרי, והאמת הופכת להיות וודאית לחלוטין. האם כדאי להיות יציבים
בשקר או לחיות בספק תמידי? אליעד כהן מסכם שעדיף לחיות בספקות מתמידים ולהתקדם לעבר האמת, מאשר להיות יציבים
בשקר. היציבות
השקרית היא סוג של טירוף, כמו אצל משוגע שמחזיק בעקביות בטעות שלו. לעומת זאת, יציבות אמיתית, שנובעת מחיבור עמוק לאמת המוחלטת, היא המצב האידיאלי. אדם שמוכן להתמודד ... אל התכלית האמיתית. אך רוב בני האדם בעולם יציבים במחשבה שלהם, לא בגלל החכמה, אלא בגלל פחד
ושקר . מרוב פחד וחשש להיכנס לספקות על מה שהוא יודע. רק אם בן אדם שלא מפחד, שואל עצמו האם השכל מטעה, אולי הכל לא נכון? הוא ישנה את דעתו כל הזמן, עד שיגיע אל אמת ... על טעויות. תוודא שהדבר הקודם לא נכון. עדיף שתשנה את דעתך כדי להגיע למקום נכון, מאשר להישאר
בשקר ולהישאר תקוע איתו, כי לא נוח לנסות כל הזמן משהו אחר. וגם אם האדם חוזר על עצמו, דהיינו, שוב חוזר לדעה שפעם תפס בה, זה לא נכון. כי המחשבה שהוא שוב חושב אותה, ... תמיד תהיה מתוך פרספקטיבה אחרת. ואם האדם משנה שוב ושוב את דעתו, זה עדיף מאשר להיות תקוע
בשקר. כעת נראה איך להגיע ליציבות. האמת היא הדבר היציב היחיד. על כל דבר אחר אפשר לשנות. אמת אינה תלויה בשכל שלך ולא בידיעתו, ולא במחשבתו. כמה שיצעק אין עולם, האמת ... טובים, על מנת שיתפתח ויחפש את האמת. עדיף שיהיו ספקות כדי להתקדם. כי הטיפש (והמשוגע) תקועים
בשקר שלהם. מי שישאל עצמו מספיק פעמים, אולי ההפך נכון, בסוף יגיע למצב של מחויב המציאות, ששם גם ההפך של זה הוא אותו הדבר. הוא יגיע לוודאות מוחלטת ולתפיסת מציאות יציבה שהיא אמת מוחלטת. יציבות
שקרית אינה טובה, ורק על ידי שאלות והתמודדות עם הספקות והמשך חיפוש האמת, מגיע האדם לידי יציבות אמיתית באמת. ...