... ואז האדם מטעה את עצמו וחושב, שאין סיבה ראשונה ושהאין סיבה, היא הסיבה של הכל. דהיינו, שהאדם
משקר את עצמו ואומר, שלמציאות שלנו אין סיבה. והלב של האדם, יודע שהאדם
משקר את עצמו. ולא משום שהלב של האדם בטוח שכן יש סיבה, אלא משום שהלב של האדם יודע, שהאדם ... יודע את האמת, והאדם היה צריך להיות בחוויה של שאלה, שהיא הייתה מביאה לו את התשובה ממילא. אבל
השקר של האדם שאומר שיש לו תשובה, והוא בוחר את אחת מהאפשרויות, למרות שהוא לא באמת יודע בוודאות מה האמת,
השקר הזה חוסם את האדם מלקבל שכל חדש. כי בלי שהאדם נמצא במצב של ספק ושאלה, הוא לא יכול ... אז האמת היא, שיש לאדם ספק שהוא לא בטוח בו בוודאות. וכל ניסיון להציג את הדברים בצורה אחרת, הוא
שקר. כי כל זמן שהאדם לא יודע דבר אחד בוודאות מוחלטת, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מגיע אל ... קיומו. כי הידיעות נשענות על ידיעת האני של האדם, וממילא הן מחזקות את האני של האדם. והכל מתחיל
בשקר הלא מודע הראשון, שהוא ללא סיבה כלל (שסיבתו האמיתית, היא אחדות המציאות). כי הטעויות של האדם, כולם שורשם בפחד של האדם. והפחד עצמו, הוא עצמו שורשו
בשקר הראשון של האדם, שהאדם
משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת.
והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי
שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה
לשקר. כך
שהשקר הראשון הוא בלי פחד ובלי סיבה (מלבד סיבת אחדות המציאות). ומי שרוצה לעשות לזה סוף, ולא רק לעשות סוף, אלא גם לעשות התחלה חדשה של חיים טובים באמת, עליו לשנוא את
השקר בתכלית השנאה, ולאהוב את האמת בתכלית האהבה ובמסירות נפש של ממש. והאמת פירושו, שהאדם לא
ישקר את עצמו כלל. ובפועל זה אומר, כי על האדם להחליט בהחלטה נחושה, שהוא לא
משקר את עצמו כלל, ואם אין לו תשובה לאיזו שאלה, אז הוא לא
משקר את עצמו כלל, אלא אומר לעצמו את האמת, שאין לו תשובה ושיש לו שאלה, משום שזו אכן האמת. ... אמיתי, שמעביר את האדם לחוויית מציאות אחרת, שבה כל הרע מתהפך לטובה ממש. והאדם מפחד מדמיונות
ושקרים, ואחכ הוא סובל עוד יותר הרבה. ובפועל על האדם לא לפחד כלל, אלא להיות איש אמת, ולומר ...