... באמת להפסיק להיות קיים או להפסיק להתקיים באופן פיזי, אלא בדרך כלל הוא מתכוון שהוא רוצה להפסיק את הסבל, הכאב או המצוקה שהוא חווה. למעשה, האמירה אני רוצה להיעלם היא ביטוי לחוסר האונים של האדם, ולכך שהוא מרגיש שאין לו דרך אחרת להפסיק את הכאב שהוא חש. לדוגמה, כאשר אישה אומרת שהיא רוצה להיעלם, אליעד כהן מסביר שהיא לא באמת רוצה להפסיק להתקיים, אלא ... שאין לו אפשרות אחרת להפסיק לסבול. האדם מתייחס לכך כאילו רק על ידי הפסקת קיומו הוא יוכל להפסיק לחוות כאב וקשיים. אבל אם נתבונן בכך יותר לעומק, נגלה שהאדם לא באמת רוצה להיעלם, אלא הוא מחפש אלטרנטיבה, דרך אחרת ... להיעלם, הוא יכול לשקול לשפר את מערכת היחסים או לסיים אותה בצורה נכונה. אם אדם סובל מבעיה רפואית או כאב גופני, הפתרון אינו בהכרח להיעלם, אלא למצוא טיפול או להתמודד אחרת עם הכאב. האם הבנת הסבל יכולה להפחית אותו? כאשר אדם מבין בדיוק מהו המקור של הסבל שלו, הוא מבין שיש אפשרויות ... לרצון הפנימי של האדם להפסיק לסבול. כאשר האדם מבין זאת, הוא יכול לחפש דרכים טובות ובריאות יותר להתמודד עם הכאב, הדרכים האלה הן אלה שיסייעו לו למצוא משמעות חדשה וליצור איכות חיים טובה יותר, בלי לוותר על הקיום שלו. ... היחידה להפסיק את הסבל היא להפסיק להתקיים. אבל אם נבחן את העניין יותר לעומק, נגלה שהאדם בעצם מחפש פתרון לכאב שלו, ולא בהכרח רוצה להיעלם. מהן האלטרנטיבות להפסקת הסבל? במקום להיעלם, אפשר למצוא דרכים אחרות להתמודד עם הסבל: להבין ...

... שאדם מנסה להימנע מהרע ומתחושת אי הנוחות, כך הוא מעצים את הסבל שלו, משום שההתנגדות עצמה יוצרת מאבק פנימי וכאב נוסף מעבר לכאב הראשוני. האם יש מצב שבו האדם לא יסבול, למרות שהוא מרגיש רע? אליעד מסביר, שכדי להבין לעומק את מקור ... הוא למעשה תוצאה של תגובה ולא של המצב עצמו. לדוגמה, אם לאדם כואב הראש והוא אינו רוצה להרגיש את כאב הראש, הוא יסבול פעמיים: פעם אחת מהכאב עצמו, ופעם נוספת מההתנגדות ומהרצון להיפטר מהכאב. אם הוא היה מקבל באופן מלא את הכאב, לא היה מתנגד אליו ולא היה סובל כלל. הכאב היה נשאר אך הסבל היה נעלם. האם האדם יכול באמת לרצות להרגיש רע? נשאלת השאלה, האם יכול להיות שאדם ... לרצות באופן מודע ומוחלט להרגיש רע, משום שהטבע האנושי הוא כזה שתמיד מעדיף את הטוב ואת ההנאה על פני הכאב והסבל. אבל במובן עמוק יותר, האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא מקבל בשלמות את הרע, לא מתוך העדפה ... שהוא אינו מתנגד לרע כלל. מדוע ההתנגדות לרע יוצרת סבל כפול? ההתנגדות לרע יוצרת סבל כפול בגלל שהאדם מוסיף כאב נוסף על הכאב הראשוני. הכאב הראשון הוא חוויית אי - הנעימות עצמה. הכאב השני הוא המאבק הפנימי והמלחמה מול המציאות הקיימת, כלומר, הכאב הנוסף נוצר כאשר האדם מנסה בכל הכוח לשנות את מה שהוא מרגיש עכשיו. לדוגמה, אם האדם מרגיש בדידות, הוא ...

רע / כאבים - כיצד יכול האדם לבטל את כל הרע ואת כל הכאבים שיש בעולם? ובו יתבאר, כי האדם יכול בפחות מרגע אחד לבטל מעצמו את כל תחושת הרע, על ידי זה ... כל המחשבה שלו, לחשוב על המהות של כל הדברים כולם, ששם אין שום רע כלל. כגון לדוגמה, אדם שסובל מכאבים ומרגיש מכך רע, שאם הוא ירצה, הוא יכול בפחות מרגע אחד, לבטל מעצמו את כל תחושת הרע שיש לו מהכאבים שלו. עד כדי כך, שהאדם יכול לבטל גם את הכאבים עצמם, אם הוא רק ירצה בכך. ואיך? על ידי התבוננות על מהות הכאבים עצמם. זא, שכאשר יש לאדם כאבים והאדם מרגיש מהם רע, אם האדם יבחר לשאול את עצמו, למה אני לא רוצה להרגיש את הכאבים האלו? ולמה אני שונא את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע? ולמה אני רוצה להרגיש טוב, דווקא בלי כאבים? אם האדם ישאל את השאלות האלו באמת, הוא יגלה את האחדות של המציאות. וממילא כל תחושת הרע תתבטל. ולא ... לשאלה, של למה יש נפרדות, שהיא בעצם מלובשת בשאלה, למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה אני לא רוצה להרגיש כאבים? ולמה אני חושב שכאבים זה רע? וכיוב, מי שיכריח את עצמו להתבונן על השאלה הזאת עד סופה, השאלה עצמה תעביר את האדם, אל ... של האדם, שלא להרגיש רע, מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה צורה מסוימת מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש ... הוא אינו מחויב. כי לא מחויב המציאות, שהאדם ירצה להרגיש רק טוב. ולא מחויב המציאות, שהאדם לא ירצה להרגיש כאבים. אלא, זו רק אפשרות בלבד. כי מצד הפוטנציאל של המציאות, קיימת האפשרות, שהאדם כן ירצה להרגיש רע, ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו / מזוכיזם וכיוב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי השאלה למה, היא הופכת את המחויב, לאפשרי. כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחויב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה למה אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא רוצה את הכאבים, זה רק אפשרי בלבד, אך לא מחויב כלל. ובנקודת המבט שבה הרצון של האדם, לא מוגדר לכך שהוא לא ירצה את הכאבים, בנקודת המבט הזו, אין שום הגדרת רצון כלל. כי שום רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא אינו מחויב המציאות. ... מוגדר כלל. וכאשר האדם מתבונן מספיק עמוק, פנימה, אל תוכו, אז גם כל הישות שלו מתבטלת, וממילא, גם כל הכאבים מתבטלים גם הם. כי האדם מרגיש רע מכך שיש לו כאבים, רק משום שהוא יודע שהוא קיים, ושהוא יודע שהגוף שלו כואב, ושהוא יודע שהוא לא רוצה להרגיש את הכאבים וכולי, שעל ידי זה נוצרת תחושת הרע. ומי שרוצה, יכול לבחור ללכת עם האמת עד הסוף ועד הקצה האחרון ... שמבדילה בין יש לבין אין. ושבה, האדם קיים, ויש לו רצון מוגדר שיהיה כך ולא אחרת, ושבה, יש לאדם כאב כזה או אחר וכולי. אבל אם האדם יטיל ספק באמת, בכל הידיעות שלו, דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו, במה ... אפילו לא בקיום העצמי וכולי. וכאשר האדם הולך עם האמת עד הסוף ממש, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, אולי הכאב הוא טוב? ואולי אני מרגיש טוב ולא רע? ואולי אני זה שרוצה את הכאבים עצמם? ואולי בכלל אין לי כאבים? ואולי בכלל אני לא קיים כלל? וכיוב שאלות נוספות עד הקצה האחרון, על ידי זה האדם מתחבר לחוויה של ...

... זה שקולל וגם זה שקילל? כאשר אתה לא מודע לכך שאתה הכל, אתה מזדהה דווקא עם הגוף שלך, ועם הכאב או החוויות האישיות שלו, וכך נוצרת תחושת צמצום ומוגבלות. בחוויה היומיומית, כשאתה מסתכל במראה, אתה מזדהה עם הגוף הספציפי הזה בלבד. אך אם היית מודע באמת לכך שאתה זה כל המציאות, היית חווה פחות פחד, כאב או תחושת מוגבלות. איך יכול להיות שאני אלוהים אבל לא מסוגל לשלוט במציאות? אליעד מסביר שהשאלה הזו דומה לכך ... שני הצדדים. כל דבר שקורה במציאות הוא בעצם תנועה שלך, גם אם אינך זוכר שבחרת לעשות זאת. האדם שחווה כאב או פחד מרגיש זאת משום שהוא החליט לשכוח שהוא הבמאי של הסיטואציה כדי להעצים את החוויה שלו. למה אנחנו ... כל החוקים והגבלות במציאות שלך, אז ממילא תחווה זאת. כאשר אתה משוכנע במאה אחוז שאתה זה הכל, כל הפחדים, הכאבים וההגבלות מתבטלים. עם זאת, זה לא מצב שקל להגיע אליו או לשמור עליו, מכיוון שכדי שהמשחק יהיה מעניין, אתה ...

... למצוא נקודות מילוט או פתחים דרכם אפשר לצאת החוצה אל האין - שכל, אל מקום האחדות, שהוא היציאה מהסבל והכאב. האם אפשר לקפוץ ישר החוצה בלי לעבור את כל הדרך? אליעד מסביר שאפשר גם לנסות לקפוץ מקומה גבוהה, אבל ... שעדיף למצוא את הדרך הקצרה ביותר לצאת, שהיא השימוש הנכון בשכל. אמנם אפשר לקפוץ, אבל גם זה כרוך בזמן וכאב. האנלוגיה הזו מתארת את היציאה מהשכל אל האחדות דרך כאב וסבל, כאשר הדרך הטובה והקצרה ביותר היא להכיר היטב את הדרך החוצה ולהשתמש בשכל כדי להקל על היציאה. למה הכאב והסבל מובילים להשתחררות מהשכל? אליעד מסביר שכאב וסבל יכולים להביא למצב של ויתור או כניעה מוחלטת, וזה למעשה יכול להוביל לשחרור מוחלט. הוא מדגים זאת דרך ... המוחלט. עוד דוגמה שהוזכרה היא של אדם שמגיע לנקודת סבל קיצונית, וכשהוא מגיע לסף מסוים, הוא באופן אוטומטי משתחרר מהכאב. בדיוק כמו הגוף הפיזי שמגיע לסף כאב מסוים ויכול לאבד את ההכרה כדי להפסיק את הכאב, כך גם הנפש מגיעה לנקודה שבה היא מתנתקת מהסבל. ככל שהכאב והסבל גדולים יותר ומתקרבים לשורש הרע, כך גדלה האפשרות לשחרור מוחלט. בשיא הסבל האדם מגיע להבנה שאין באמת סיבה ... פתחי המילוט מהר ככל האפשר, כדי לצאת בצורה מהירה ויעילה. זו הדרך הקצרה והמהירה להשתחררות מלאה מהסבל, מהרוע ומכל הכאב האינסופי. אליעד מדגיש שהיכולת לצאת מהסבל תלויה בהכרת השכל והבנת הדרך הנכונה להשתמש בו. כאשר האדם מבין זאת לעומק, ...

... מוחלט. משמעות הדבר היא להיות נאמן לאמת באופן מלא ולא לעוות את המציאות אפילו במעט. לדוגמה, כשאדם מרגיש מעט כאב, עליו להודות בכך שזה מעט כאב ולא להגזים או להקטין את התחושה. אם האדם שומר על אמת באופן מוחלט, הוא יגיע להבנה ברורה שהוא עצמו ...

... שאתם אלו שרוצים להרוג אותם. איך? תבינו שאתם לא שונים מהדמות המצוירת. אתם תהיו בחוויה אחרת. שאלה: אבל האם תכאב לי הרגל אם לדמות השנייה כואבת הרגל? אליעד: מבחינה אחת אתה לא אמור שתכאב לך הרגל, אבל בחוויה הפנימית שלך, אתה חווה את כל החוויות האפשריות שלך בו זמנית. לחוות את חוויית האחדות, ... מזדהה איתו, את שונה מהגוף, הגוף אומר לך, בכלל לא אכפת לי מה קורה לי. שאלה: למה אני מרגישה כאב? אליעד: אין לי בעיה שאת מרגישה כאב, אבל למה זה מפריע לך? לא נוח אז לא נוח. שאלה: הגוף הוא כמו בית סוהר. אליעד: למה? למה ...

קבלה, חכמת הקבלה, רצון להשפיע, רצון לקבל, יהדות, אלוהים, התורה, משה רבנו, מהות הבורא, האלוהים שאתה, הבחירה החופשית

... אם הוא לא היה מחפש את האמת, הוא היה פשוט אומר שלא כואבת לו הרגל או שהוא רוצה את הכאב הזה, ואז לא היה סובל. לכן, אליעד טוען, אם אדם באמת היה מפסיק לחפש את האמת, הוא היה חי ... את לא מחפשת את האמת, את יכולה לשקר ולהגיד שלא כואב לך הגב, או לשקר ולהגיד שאת רוצה את הכאב גב. שאלה: אבל אין מצב כזה. אליעד: לא אמרנו שיש מצב כזה, אנחנו מנסים להבין מה את רוצה באמת. ... האם זה שולחן? הוא יגיד אולי. האם יש כאן פיל? הוא יגיד אולי. אז אפילו לא יכול להיות לו כאב ראש, כי אם ישאלו אותו, האם כואב לך הראש? הוא יגיד אולי. אז איך תהיה לו בעיה? אין לו ... חושב שהאמת היא, שכואב לך הראש, אז אתה באמת סובל, אתה חווה נפרדות. אני רוצה להביא אותך למצב, שאם תכאב לך הרגל, את תחווי שלא כואבת לך הרגל. ובנוסף את תוכלי לבחור, אם את רוצה לשקר או לא. ותהיי אפילו שקרנית כל כך טובה, שאפילו שלא תכאב לך הרגל, תגידי שכואבת לך הרגל ואפילו תסבלי מהכאב. למעשה תוכלי ליצור רע. אני אלמד אותך את השקר בשלמות, ואפילו תוכלי לבחור אם את רוצה אמת או שקר. ... הסיבה הזאת נכונה? ואז תגיעי למצב שתרצי בלי סיבה. למשל כואבת לך הרגל, את אומרת שכדי שאני ארצה את הכאב ברגל, אני צריכה סיבה למה לרצות את הכאב ברגל, אז תשאלי, למה שלא תרצי את הכאב ברגל? את אומרת שכדי להינות צריך סיבה, אני אומר הפוך, כדי לסבול צריך סיבה. שוב, כואבת לך הרגל ואת ... למה אני לא רוצה את זה? את בסוף תרצי את זה בלי סיבה תשאלי, למה אני לא רוצה את הכאב הזה? שאלה: רוצה להרגיש רק טוב. אליעד: למה? שאלה: אני לא רוצה להיות תלויה בסבל. אליעד: אז את לא רוצה להיות תלויה בסבל, וזה לא שאת לא רוצה את הכאב. זה לא שאת לא רוצה לסבול. מה אכפת לך לסבול? שאלה: אני לא שולטת עליו. אליעד: אם את לא ... שאלה, והיית רגועה לגמרי, כי היית בחוויה שאת לא יכולה לשנות, ולכן היית רגועה במצב שלך. הבעיה היא לא בכאב, הבעיה היא בהתנגדות לכאב. להיות אמיתי עם עצמך, זה לשאול, למה אני לא רוצה את הכאב, ואז תביני שאין לך תשובה, ואז לא יפריע לך שכואבת לך הרגל. שאלה: אי אפשר לסבול כאב וגם ליהנות. אליעד: אני בעדך, אני רוצה שתיהני בזה שתרצי את הכאב. אם את רוצה את הכאב את נהנית. אם תביני, למה את לא רוצה לסבול מכאב, אז את לא תסבלי מכאב. אם תביני לה רע לך, לא יהיה לך רע. אני מתחייב לכם, שלא משנה לאיזה בעיה אתם נופלים, תנסו ...

... באמת קיים יותר. אליעד נותן דוגמאות רבות כדי להמחיש את הדרך הזו: אם אתה מרגיש שקיימת תחושת סבל או כאב, אתה צריך לבדוק מה באמת יוצר את התחושה הזו. הוא נותן דוגמה של כאב פיזי - אם מישהו צובט אותך, מה יותר כואב לך: התחושה הפיזית או הספק לגבי הקיום שלך? התשובה מגלה ...