... להבין את עצמו. כי האדם הוא עולם קטן. ובכל פעולה של האדם, האדם עצמו חווה ועובר תהליך של בריאת העולם ושל יצירת העולם. כי כל פעולה של האדם, היא סוג של בריאת עולם. ומי שרוצה להבין את נקודת ההתחלה של העולם כולו, עליו להבין את נקודת ההתחלה של הפעולות שאותן הוא עושה. כי כל מה שנכון לגבי כל פעולה של האדם, נכון גם לגבי הפעולה הכללית והגדולה יותר, שהיא ההתנהלות של כל העולם כולו בכל רגע ורגע. ומי שרוצה לפצח את הסוד של המציאות כולה, עליו לנסות לפצח את הסוד שלו עצמו. ... כל מעשיו, ושהיא זו שאחראית לכל המחשבות / רצונות / רגשות שלו. ובכל פעם שהאדם עושה תהליך של בריאת העולם, דהיינו, בכל פעם שהאדם עושה פעולה כלשהי, באפשרותו של האדם לחקור ולגלות את הסיבה הראשונה שהניעה את התהליך הזה של בריאת העולם שאותה הוא עצמו ביצע. ועל ידי זה בסופו של דבר, כאשר האדם מבין בשלמות את עצמו, אז ממילא הוא מבין בשלמות גם את התהליך הכללי יותר של כל העולם כולו, שהוא משתקף בכל התהליכים שיש בעולם. ועל ידי כל זה, האדם מגיע לאושר אמיתי, שהוא כנל תלוי אך ...

... האמיתי, אלא הוא רק חלק קטן וצמצום קטן של השכל הגדול יותר והאין סופי. וכל הקיום של האדם ושל העולם, הכל תלוי בצמצום השכל של האדם. כי בשכל האין סופי שהוא שורש השכל של האדם, גם שם יש קיום לעולם, אך שם הקיום של העולם הוא שונה ממה שהאדם מכיר בחיי היום יום. וגם בשכל הגדול יותר, גם שם כל הדברים קיימים. אך שם מהות קיומם היא שונה ממהות קיומם של הדברים בזה העולם. והמציאות מכילה בתוכה גם את השכל האין סופי, וגם את השכל הסופי. והשלמות היא החיבור של שני השכלים האלו. כי השלמות היא שיהיו סוגי קיום שונים של העולם. ויש צורך בהכרח שיהיה קיים גם השכל של האדם, שהוא רק צמצום וחלק של השכל הגדול יותר. והנה, האדם ... גדול יותר, שהוא הפנימיות והמהות של כל הדברים כולם. וכאשר האדם מעמיק את מחשבתו על מהות עצמו ועל מהות העולם והמציאות וכולי, אז האדם מתקרב בעצם לשורש של כל הדברים כולם. שהוא אחד עם שורש השכל של האדם. כי ... עוברת סוג של שדרוג שינוי המרה וטרנספורמציה. כי ככל שהאדם מעמיק יותר את מחשבתו ומנסה להבין טוב יותר את העולם וכולי, כך האדם מתקרב לשורש השכל שלו. שהוא בעצם תת המודע של האדם. כי יש אצל האדם רמות מודעות ...

... גם הוא לא התשובה של כל השאלות. וזה כמובן בלי קשר לזה שבוודאי שכן יש מציאות. כי המציאות קיימת והעולם קיים. וגם אם האדם ממש יתאמץ לומר שהעולם לא קיים, הרי שהעולם ימשיך להיות קיים. ואם העולם לא היה קיים, ממילא לא הייתה שום שאלה כלל. ועצם זה שקיימת מחשבה שאומרת שאולי העולם לא קיים, זה עצמו הוכחה שמשהו קיים. ואם העולם לא היה קיים, לא הייתה מחשבה שיכולה לחשוב שהעולם לא קיים. ואכ עצם קיומה של השאלה, מוכיח שמשהו קיים. ואכ יש לשאול מה הסיבה שהוא עצמו קיים וכולי. ובכלל זה נכללים גם כל אלו שאומרים שהעולם הזה הוא רק אשליה / חלום וכיוב. ובכך הם חושבים שהם תרצו את כל השאלות. וכמובן שזו לא התשובה של כל השאלות. כי גם אם נאמר שהעולם הוא חלום, עדיין יש להבין מה הסיבה שלו עצמו. וגם אם נאמר שאין חלום כלל, עדיין יש לשאול מה ...

... החיצוניות של האמת. כי האמת הפנימית מאחר שהיא ככ גדולה, לכן היא באה לידי ביטוי בהמון צמצומים שונים של העולם. כי מי שרוצה את האמת, עליו לדעת שהאמת נמצאת בכל דבר ובכל מקום. ומי שרוצה את האמת האמיתית עצמה, ...

... שיש בעולם ללא שום יוצא מן הכלל, יראה משהו מאוד מעניין, והוא שאין אפילו לא שיטה רוחנית אחת בכל העולם כולו, שמסוגלת להציע לאדם דרך כלשהי כדי להשיג הנאה אין סופית שמתחדשת וגדלה כל הזמן, כאן בעולם הזה כאשר ... משיג ונהנה מהן כאן בחייו בעולם הזה. ומי שיתבונן היטב על השיטה האחרונה, שהיא שיטת ההנאה שאחריה רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות ... כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר האדם רודף אחרי ההנאות של העולם הזה, הוא יודע מראש או שהוא יגלה בהמשך, שהוא בעצם רודף אחרי דיכאון מתוק, שבו אין לאדם מושג למה ... ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. והאדם מגיע לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא מרגיש יותר ויותר תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. והאדם קולט שאין לו מושג למה הוא חי. כך שבעצם אי אפשר לומר שהאדם נמצא בגן עדן. כי ככל שיש לאדם יותר הישגים של העולם הזה, כך האדם מתחיל להרגיש את הריקנות של ההישגים שלו. כי האדם קולט את התרמית הגדולה, שכולם רצים אחרי ... כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ששכרו בצידו. כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת ... של האדם מתחילים להיות יותר משעממים. ומצד אחד הן אומנם גורמות לאדם לסבול פחות. כי כאשר האדם מתרחק רגשית מהעולם, אז הוא באמת סובל פחות מענייני העולם. אך האדם בסך הכל מחליף סבל אחד בסבל אחר. כי גם שקט נפשי זה סבל. כי זה לא מעניין. ... כמו מת שהוא לא סובל, אך התחדשות כמובן אין לו. או שהן מציעות לאדם להרגיש מת עם ההנאות של העולם הזה, שהאדם מרגיש משועבד להנאות, והוא קולט ומבין שהן לא נותנות לו כלום. או שהן מציעות לאדם איזה דבר ... יכול להגיע להנאה אין סופית שמתחדשת כל הזמן. כי רק לא לסבול, זה לא ממש מעניין. וליהנות מהשטויות של העולם, גם זה לא ממש מעניין. ולחכות ליהנות מאיזה דבר לא ברור באיזה זמן לא ברור, גם זה לא ממש ...

... גם מבין את המציאות בשלמות. ורצון אמיתי פירושו, שהאדם מגיע לנקודה שבה האדם מוכן לוותר וויתור מלא על כל העולם ומלואו, למען האמת. כי לרצות באמת דבר כלשהו, פירושו להיות מוכן לוותר למענו על כל שאר הדברים. ומי שרוצה ... המשחק כולו וזוכה בכל הקופה כולה. כי המנצח לוקח את כל הקופה כולה. כי יש שורש לכל הטוב של העולם. והשורש הוא ידיעת האמת. ומי שמוכן לוותר על הכל כולל הכל כולל אפילו על קיומו העצמי למען ידיעת האמת, ...

... שאלה כלל. כי אם אין שום דבר, הרי שאין מה לשאול כלל. אך זאת טעות מחשבתית. ראשית, משום שבהחלט העולם שלנו והאדם קיימים. כי אם באמת שום דבר לא היה קיים, הרי שלא היה שום צורך לנסות לומר ששום דבר לא קיים. ומעצם כך שיש מחשבה שחושבת אולי לומר שהעולם לא קיים, הרי שמכך ניתן להוכיח שהעולם כן קיים. אך יכול לבוא המתחכם ולומר, אולי באמת שום דבר לא קיים, ומצד זה ששום דבר לא קיים, ... לכל השאלות. אז ראשית כל יש לומר, שזאת לא האמת. כי אין שום סיבה שהאמת תסתור את קיומו של העולם. ולא צריך שהאדם ישלול את קיום העולם כדי למצוא תשובות לשאלות. אבל שנית יש להעמיק ולומר, כי גם אם נאמר ששום דבר לא קיים, הרי שעדיין ... נאמר שהפוטנציאל עצמו לקיום של דבר כלשהו, שגם הפוטנציאל עצמו לא קיים. הרי שיש להבין, שכל זמן שהאדם חושב שהעולם לא קיים, הרי שבעצם המחשבה הזאת הוא אומר בעצם שיש משהו שונה מהמחשבה הזאת. זא בכך שהאדם מנסה לומר שהעולם לא קיים, בכך האדם בעצם אומר שיש גם מצב של קיום וגם מצב של חוסר קיום. וזה בעצם אומר, שגם אם ינסה האדם לומר שהעולם לא קיים, עדיין בעצם האמירה הזאת עצמה, בעצם זה האדם בעצם אומר שיש עוד מצב נוסף של קיום. כי ...

... נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן המדע מגלה רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו. ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון ככ גדול של יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול, אם נאמר ... בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו ...

... הזה של חיפוש השלמות העצמית של האדם, נראה כי כאשר האדם עדיין ילד קטן שלומד את כללי המשחק של העולם, הרי שמטבעו האדם בהחלט כן מפנטז ורוצה להשיג את השלמות. וזה ברור מאליו לאדם, שכאשר יש מטרה להשיג איזה ... שלא משנה מה יתנו לאדם ומה יהיה לאדם, הוא לעולם לא ירגיש שלמות. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק איך שהאדם רוצה, גם אז האדם ירגיש שחסר לו משהו. וכל אחד יכול ...

... בו זמנית בעוצמות רגשיות שונות. אבל במציאות שלנו יש גם ציר נוסף, והוא הציר שיש בין הטוב והרע לבין העולם שכולו טוב. ונסביר: כפי שאמרנו שיש סבל ויש אושר ויש רע ויש טוב. וכל הרגשות בעולם נעים כל הזמן ... שהאדם מגיע לנקודת הקצה של האושר או של הסבל, שם הכל מתהפך לטובה, ועכשיו האדם מתחיל להתקדם בסולם של העולם שכולו טוב. שבו האדם תמיד מרגיש טוב בשלמות. אלא שבכל פעם רמת השלמות הזאת עולה, על ידי זה שהרצון ... זה האדם נהנה יותר מהמציאות בכל רגע חדש עד אין סוף. ובין הציר של הטוב והרע לבין הציר של העולם שכולו טוב, יש נקודת מפגש. ונקודת המפגש הזו היא השתוות הרצון, שהיא המצב שבו האדם מיישר קו עם המציאות. ... שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד אין סוף שהוא הציר של העולם שכולו טוב, לבין ציר המספרים השלילי, שבו יש טוב ורע, מצבי רוח משתנים בעוצמות שונות וכיוב. ונקודת האפס הזו ...