... חוסר משמעות לשום דבר, ולא שייך שום ידיעה כלל, אפילו לא ידיעה עצמית. כל שכן, שאם אלוהים רואה את העולם, וחווה אותו כאילו זה הוא, הרי שגם אצלו יש נפרדות. והאדם עושה את מעשיו כדי להרגיש טוב. ובתיאוריה, אם ... הכל אחד ממש. ושם אכן אין שום ידיעה כלל ושום רצון ורגש ומחשבה כלל. וכל הרגשות והרצונות והמחשבות של העולם שלנו, הם כולם נכללים בבחינה אחת עם האחדות, שבה אין שום הפרדה כלל. והוא נגד השכל, שהנפרדות היא קיימת ... רצון / תודעה / רגש / מחשבה כלל. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות שבתוך האחדות. כי יש נפרדות של העולם, ויש את הנפרדות שהיא בתוך האחדות. ואחרי שהתודעה של האדם נכללת בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו ... את האמונה השקרית מליבו. כי האמונה ממלאת את הלב של האדם, וגורמת לאדם להרגיש באמת, את הנפרדות השקרית של העולם. וככל שהאדם חווה יותר את הנפרדות, כך הוא יותר עבד, ופחות מלך. וכך הוא נמצא יותר בתוך החסרונות של העולם. ועל האדם לשנוא את האמונה בתכלית השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא ...

... גדולה באמת. כי זה במקום, שהאדם ירגיש שלמות, בלי להיות תלוי בשום דבר. ובסיכומו של דבר, כל הטוב של העולם הזה, הוא בעצם גם רק רע. ולא רק שהוא רע, אלא שניתן לומר שהסיבה האמיתית לכך שיש טוב בעולם, ... לרצות את הטוב, וימשיך לסבול כמובן. וכאשר האדם מתבונן על הדברים בעין אמיתית, ורואה את האמת, שכל השמחה של העולם, היא בעצם גם עצבות, שאף אחד לא באמת טוב לו בשלמות עם המציאות כפי מה שהיא, בלי שום רצון ...

... את נפשו בכל כוחו, שלא להדחיק את הרגשות שלו. ואין הכוונה לומר שעל האדם לבטא את הרגשות שלו, כלפי העולם החיצוני החוצה. אלא הכוונה היא, שעל האדם לבטא את הרגשות שלו, כלפי העולם החיצוני של המודעות שלו. דהיינו, שהאדם מוכרח להיות מודע בכל רגע ורגע, לסך כל הרגשות שלו, ולסך כל המחשבות ... עצמו. דהיינו, שהאדם מפחד לומר לעצמו את האמת, לגבי מה שהוא מרגיש. כי עבור מי שמודה שהוא רוצה שלמות, העולם הזה, הוא גיהנום של ממש, שבו תמיד חסר לאדם משהו. והאדם מפחד להודות, שתמיד חסר לו משהו, ושהוא סובל ...

... מה שישנו (כי המהות גדולה מצורותיה, שהם רק חלקים שלה). ויש כאלו שחושבים, שהארה רוחנית, היא כאשר האדם מבין שהעולם הזה והמציאות הזאת, הם אשליה. ונדמה להם שההבנה שהעולם הזה הוא אשליה ושהאני של האדם הוא סוג של אשליה, היא הבנה שמשחררת את האדם. ואכן בפועל, אם האדם ... אחת גדולה, אז ההבנה הזאת אכן משחררת את האדם, לפחות לכמה רגעים. אבל, מי שעיניו בראשו, הוא יודע שההבנה שהעולם הזה ושכל מה שישנו הם אשליה, ההבנה הזאת לא משחררת את האדם כלל. והאשליה האמיתית, היא המחשבה שתפישת המציאות כאשליה וכחלום, היא זו שמביאה לאדם את האושר. ומי שיתבונן היטב יראה, כי רוב אלו שמדברים על העולם כעל אשליה, הם מדברים על שחרור מסבל, אך הם לא מדברים על אושר. והדבר שאף אחד מהם לא מדבר ... חוויית ההתחדשות, שהיא לא נמצאת בתוך שום חוויית זמן. והעניין הוא, כי גם אשליה, היא עדיין קיום ממשי. ולא, שהעולם שלנו, קיים רק כאשליה, אלא שהעולם שבתוך החלום של האדם, הוא קיים כעולם ממשי, בדיוק כמו העולם שלנו. והרעיון הוא, שזה לא ממש משנה האם העולם שלנו אשליה או לא, מה שכן משנה זה, שבעיני האדם, העולם שלנו הוא ממשי. ובשעת החלום, עבור זה שחולם את החלום, עבורו החלום הוא ממשי. ושום הסבר שהחלום הוא רק ...

... האהבה הזאת, עד אז האדם ממשיך לסבול תמיד, מהרצון שלו להשיג את האהבה הזאת. והרע הגדול ביותר בעולם, הוא העולם עצמו. כי כל הקיום עצמו של הנפרדות, הוא עצמו שיא הרע, כשהוא אינו מחובר לאחדות. והחכם האמיתי שאוהב את ...

... שומע גם את הקול הפנימי ביותר שלו, שאומר לו שהכל טוב תמיד. ולכן האדם לא ממש סובל כאן, בזה העולם. כי הקול הפנימי ביותר של האחדות, הוא גם גורם לאדם לא לסבול יותר מידי כאן בעולם, אבל גם לסבול מאוד בזה העולם, כי האדם מתגעגע אליו, כאשר הוא נפרד ממנו. והאדם שמבין את כל זה, הוא עוזב את הקול הפנימי שלו ...

... את המציאות. ולהבין את המציאות, הכוונה היא, שהאדם מוכרח להסתכל למציאות בעיניים. ופעם אחת לדעת את האמת, האם באמת העולם קיים? האם אנחנו חלום או מציאות? והאם יש או אין בחירה? והאם יש או אין משמעות? והאם יש או ... ובמקום לנסות למצוא תשובות לשאלות, לפני כן צריך לנסות להבין מה בכלל קיים, ומהי המהות של מה שקיים. כי העולם קיים, אבל מהו העולם? כי האדם קיים, אבל מהו האדם? כי המציאות קיימת, אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי. ולמרות, שלא בהכרח ... האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין שהכל זאת ישות אחת ממש. ואז ממילא, גם האני והרצון והישות והתודעה והעולם וכל החיים של האדם כולם משתנים. ואז האדם חי חיים טובים באמת.

... על אלוהים שקרי. והעניין הוא, כי יש אלוהים שקרי ויש אלוהים אמיתי. ותפישת אלוהים השקרי, היא האלוהים שבורא את העולם ושאחראי לכל מה שקורה, ושכלפי חוץ נראה כאילו הוא אלוהים אמיתי, שדרכו רק לתת ולהשפיע. למרות שבאמת הוא אלוהים ...

... את כל השאלות שיש לו על המציאות, אל עצמו. כגון לדוגמה שהאדם שואל את עצמו, מה התכלית של קיום העולם, שעל האדם לשאול את השאלה הזאת את עצמו, דהיינו, מה התכלית של זה שאני שואל את השאלה הזאת עצמה ... הראשון האדם הופך להיות אלוהים שקרי, דהיינו, האדם מקבל את התודעה של האלוהים השקרי עצמו, דהיינו, התודעה שמנהלת את העולם, כאילו היא אלוהים, למרות שבאמת, היא רק אלוהים שקרי. והרעיון הוא, שכל השאלות שיש לאדם אל עצמו, כולן נשארות ...

... ובפשיטות, כאשר הכל אחד ממש, לא שייך לעשות משהו, למען משהו אחר. ויש החושבים בטעות, כי אלוהים ברא את העולם, כי שיעמם לו / רצה לגלות את מלכותו / רחמיו וכיוב. או במלים אחרות, התהוות הנפרדות מהאחדות, היא למען ...