תשובות מוגדרות לשאלות, מה הסיבה ולמה נברא העולם, השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכוןתשובות מוגדרות לשאלות, מה הסיבה ולמה נברא העולם, השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכון האם לכל שאלה יש באמת תשובה מוגדרת? אליעד כהן מסביר ... עצמה, אבל בפועל, בנושאים העמוקים והבסיסיים, השאלה עצמה היא למעשה התשובה. לפי אליעד, בנושאים שורשיים כמו מי ברא את העולם?, מה הרצון הראשון? וכדומה, השאלה והתשובה הן למעשה אותו דבר בדיוק, הן אינן נפרדות. מדוע השאלה עצמה היא התשובה? ... כי יש יום מוגדר וברור שהתשובה תהיה נפרדת מהשאלה. אך לעומת זאת, בשאלות העמוקות יותר, כמו מי ברא את העולם? המצב שונה לחלוטין. כאשר שואלים שאלה כזו, צריך לבדוק היטב את ההנחות שמאחוריה. לדוגמה, השאלה מי ברא את העולם? מניחה מראש את קיומו של העולם, את קיומו של הזמן, ואת האפשרות שמשהו בכלל נברא. כשאדם מתחיל להתעמק במושגים האלה הוא יגלה שלמעשה הוא אינו ... שאליעד מעלה בהרצאה היא הרעיון שהאדם יכול, באופן שכלי, להוכיח שני דברים סותרים זה לזה לחלוטין. לדוגמה, בשאלה האם העולם נברא? אפשר להגיע לשתי תשובות סותרות, שלכל אחת מהן ניתן למצוא אינסוף הוכחות. אפשר להוכיח שהעולם תמיד היה קיים, ומצד שני אפשר להוכיח שהעולם נברא. לכל אחת מהאפשרויות יש אינסוף טיעונים שכליים ולוגיים שיתמכו בה. המשמעות היא שבסופו של דבר, כל שאלה עמוקה ... אם מעמיקים בהן לעומק, מגיעות לפרדוקס שבו ניתן להוכיח את שני צידי המטבע. הוא מדגים זאת בנושא של קיום העולם: האדם יכול להוכיח שהעולם נברא ויכול להוכיח שהעולם לא נברא. ההוכחות אינן רק סתירות סתמיות, אלא תהליכים לוגיים שכל אחד מהם יכול להיתפס כאמת מוחלטת בזכות עצמו. ... כי הוא רואה שהשאלות עצמן אינן קיימות במובן המהותי. לדוגמה, אליעד מציג מצב שבו אדם שואל אותו מה הסיבה שהעולם קיים?. אם אליעד היה עונה באופן פשוט: יש סיבה ואין סיבה זה אותו הדבר, האדם לא היה מבין כלום. ... תשובות ומבין שהמציאות כולה היא שלמות אחת, ואין הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות שהוא חשב שקיימות. מה הסיבה לקיום העולם? האם לכל שאלה יש תשובה? איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? מהי השאלה האמיתית? האם העולם נברא או תמיד היה קיים? איך להבין שהכל אחד? איך להפסיק לחפש תשובות?