... של האושר של האדם, היא דבר סופי, שאפשר לדעת את כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש לכל אדם בתת המודע שלו, אין סוף דברים שהוא רוצה
להשיג. כי בתת המודע של האדם, יש הרבה יותר, מאשר רצונות בודדים. וגם כאשר האדם
משיג את מה שהוא חושב שהוא רוצה, תמיד הוא נזכר שיש עוד דברים שהוא רוצה. כי בתת המודע של האדם, יש אין סוף רצונות. ... רוצה להיות מאושר. וכדי להיות מאושר, לשם כך צריך להבין את המנגנון האמיתי של האושר. כי האושר של האדם משתנה כל הזמן. והאדם כל הזמן נמצא במרדף אחרי האושר שלו, בלי
להשיג אותו לעולם. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו, או לא לדעת בשום פנים ואופן שהוא רוצה להיות מאושר, ולא לדעת מה זה אושר, ולא לחשוב על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר
להשיג אותו, שזה מצב של ידיעה מלאה. כי האדם סובל, לא בגלל מה שהוא יודע ולא בגלל מה שהוא לא יודע. אלא האדם סובל רק ... התחומים. אבל בהחלט כן אפשר לדעת את הכל, על הנושא של האושר הפנימי של האדם. דהיינו, שעל האדם להבין היטב ובשלמות, מהו בדיוק האושר שאותו הוא מחפש. והאם בכלל אפשר
להשיג את מה שהוא מחפש. וכאשר האדם בודק לעומק את הנושא של האושר האישי שלו, אז יכולות לקרות כמה אפשרויות שונות. אפשרות 1 - שהאדם יפסיק לגמרי לרצות את האושר. 2 - שהאדם ימשיך לרצות את האושר, ויגלה איך
להשיג אותו. 3 - שהאדם ימשיך לרצות את האושר, ולא יגלה ולא ידע איך
להשיג אותו. וכל אחת מהאפשרויות האלו, היא טובה בדיוק באותה המידה ממש. כי מי שבאופן מוחלט, אינו יודע שהוא רוצה להיות ... רוצה להיות מאושר, ויודע גם בוודאות איך הוא יכול להיות מאושר, הרי שהוא יהיה מאושר. ומי שיודע שהוא רוצה להיות מאושר, אבל בנוסף, הוא גם יודע בוודאות, שהוא לא יכול
להשיג את האושר, הרי שגם זה גורם לכך, שהוא יפסיק לחפש את האושר. כי כנל, האדם יכול לרצות, רק את מה שהוא יכול לדמיין. ואם האדם חוקר בשלמות את הנושא של האושר, ומגיע להבנה שהוא לא יכול
להשיג את האושר בשום צורה שהיא, אז באותו הרגע הוא מפסיק לחפש את האושר. כי הוא כבר יודע בוודאות, שהאושר שלו הוא בלתי מושג מבחינתו, ולכן הוא כבר לא מצפה לו יותר. כי האדם מצפה, רק למה שהוא חושב שהוא יכול
להשיג. ואם האדם מבין, שהוא לא יכול
להשיג את האושר, אז הוא מפסיק לנסות לחפש אותו. וזה בדיוק זהה לחלוטין, למי שמוצא את האושר, או למי שלא מחפש את האושר. ובסיכומו של דבר, זה לא משנה מה האדם יודע, אבל זה כן משנה, שמה שהאדם יודע, לא יהיו בו סתירות ומלחמות פנימיות. ואם האדם יודע מה הוא רוצה, ולא יודע איך
להשיג את זה, אז האדם סובל. ומי שאינו יודע מה הוא רוצה באופן מוחלט, דהיינו, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי או רצון ... סובל. והאדם צריך לחקור היטב מה בדיוק הוא רוצה. דהיינו, לגלות, מהו הדבר, שכאשר הוא ישיג אותו, אז ממילא הוא לא ירצה שום דבר. כי אפשר למלא את כל הרצונות, רק כאשר
משיגים את מה שבאמת רוצים, שזה גורם לכך שהאדם לא ירצה יותר שום דבר, ויחווה שלמות עצמית. ומי שיחקור עד הסוף מה בדיוק הוא רוצה, או שהוא יגלה שזה לא משנה לו מה קורה, ואז ממילא לא יהיה חסר לו דבר. או שהוא יגלה שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, וידע בדיוק איך
להשיג את זה. או שהוא יגלה מה בדיוק הוא רוצה, ויגלה שאי אפשר
להשיג את זה. ואז הוא יפסיק לרצות את זה. ובכל מקרה, ידיעה שלמה והבנה שלמה, של המנגנון של האושר, מביאה את האדם אל ...