... לא נכונה. בכל תהליך של מכירה ושכנוע, יש המרה של דבר שהוא אפשרי לדבר שהוא מחויב. כי מצד האמת האובייקטיבית לגמרי, שום דבר אינו מחויב, ושום דבר אינו הכרחי בצורה כלשהי. אלא כל הרעיונות יכולים להיות אפשריים מנקודת מבט ... אבל מצד שני זה יכול ליצור תמרור אזהרה בולט מידי, שאומר שאתה שקרן שלא אומר את האמת. כי האמת האובייקטיבית היא, שאתה גם צודק וגם טועה, מנקודות מבט שונות. ולכן כאשר מנסים להפוך דבר ללגיטימי, אז צריך להתחיל לדבר ... להפוך להיות מחויב. ועוד הבדל יש בין אפשרי למחויב, והוא, שהאפשרי הוא נכון מבחינה סובייקטיבית, והמחויב הוא נכון מבחינה אובייקטיבית. ואם רוצים לגרום לדבר האפשרי להיראות כמחויב, צריך לשים לב, שלא מדברים עליו בצורה סובייקטיבית, אלא בצורה אובייקטיבית. לדוגמה: אני חושב ש X הוא יפה, זה נקרא סובייקטיבי. אבל X הוא יפה, זה נקרא אובייקטיבי. אז בהתחלה אפשר לומר, אני חושב ש X הוא יפה. ואז נותנים לגיטימציה לדבר להיות אפשרי בצורה סובייקטיבית. ואחכ הופכים אותו למחויב, ומדברים עליו בצורה אובייקטיבית, שX הוא יפה, מנקודת מבט אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. וגם כאן, המסר העיקרי הוא, שמי שרוצה להיות מומחה מכירות / מומחה שיווק / מומחה שכנוע וכולי, ...

טיפול בהתנגדות לקוח / סוגסטיה / לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית / התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, להגדיל מכירות, לשכנע כאן במאמר אבאר, איך אפשר ואיך צריך לטפל ... היא, איך מטפלים בהתנגדות לקוח? והתשובה לכך היא, שהדרך לטיפול בהתנגדות של לקוח, היא על ידי זה שהופכים את האובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שגורמים ללקוח להבין, שההתנגדות שלו, היא רק סובייקטיבית בלבד, אך היא לא התנגדות אובייקטיבית באמת. ונסביר: כי יש התנגדות אובייקטיבית ויש התנגדות סובייקטיבית. והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. זא הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אמיתית שכולם מסכימים עליה. כגון לדוגמה, שהמוצר פגום ושכל אדם שפוי ... והתנגדות סובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא עצמו חושב בטעות שהמוצר לא מתאים לו וכיוב. ואובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, ושכולם מסכימים עליו בלי להטיל בו ספק. וסובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, אבל רק בעיני ... לא צריך את המוצר הזה או המוצר הזה לא מתאים לי וכיוב. במקרה כזה לדוגמה, הלקוח מדבר כאילו בצורה אובייקטיבית. דהיינו, הלקוח אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמה אני לא צריך את המוצר הזה, צריך לחזור אחרי המשפט ... מטילים ספק בדעה שלו, וגם גורמים לו להתבונן בשנית על הדעה שלו, ואז ממילא היא הופכת להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. והרעיון הוא, שישנם דברים אובייקטיבים וישנם דברים סובייקטיביים. ודברים אובייקטיבים, הם לדוגמה כגון זה שיש קיר ושיש כדור הארץ וכל שאר הדברים שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, בהתנגדות אובייקטיבית. שהוא חושב שהוא לא רוצה ולא צריך את המוצר, כמו שהוא חושב שהוא מדבר איתך באותו הרגע. וצריך לגרום ... גרוע? ואז בעצם גורמים ללקוח להתייחס אל הרעיון שלו, כאל רעיון סובייקטיבי בלבד. ויש עוד מילים שהופכות את ההתנגדות האובייקטיבית להתנגדות סובייקטיבית. כגון לדוגמה, המילה כרגע. לדוגמה: הלקוח אומר המוצר הזה לא מתאים לי. הפוך את זה ללמה אתה ... שרוצה להיות בקיא בכל הנושא הזה, צריך ללמוד לעומק את המשמעות של כל המילים. ומהן מילים סובייקטיביות ומהן מילים אובייקטיביות. ואז בזמן אמת, על המוצר שלך, תדבר רק בצורה אובייקטיבית. דהיינו, אל תגיד ללקוח אני חושב שהמוצר הזה מתאים לך. אלא כן תגיד ללקוח המוצר הזה מתאים לך. דהיינו, על הדעה שלך, תדבר בצורה אובייקטיבית. ועל הדעה של הלקוח, תדבר בצורה סובייקטיבית. והאובייקטיבי, מנצח את הסובייקטיבי.

... גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות סובייקטיבית במקום התנגדות אובייקטיבית. והמסר הכללי הוא, שכאשר רוצים להחליש דעה והתנגדות של לקוח, צריך לגרום לו להטיל ספק במה שהוא אומר. כי ...

חסך אימהי, חסך הורי, אמא רעה, בעיות עם אמא, יחסי הורים ילדים, בעיות עם ההורים, חסך רגשי, דמות אימהית, טיפול רגשי למבוגרים, לא מסתדר עם אמא, מריבות עם אמא

... מזה שאין באמת בחירה חופשית לאדם. הרצונות וההחלטות של בני האדם הם בעצם ביטויים של אלוהים עצמו, ולכן מבחינה אובייקטיבית האדם כלל לא קיים כישות עצמאית. למה נתינת התורה היא בעצם סתירה לאמונה באלוהים? התורה יוצרת מצב מבלבל, משום ... כולל השאלה למה אלוהים נתן את התורה, נובעות מאשליית הפרדה וזמן, שהן תוצר של תפיסת האדם עצמו, ולא מהאמת האובייקטיבית המוחלטת. בסופו של דבר, אליעד מסכם שאלוהים נתן את התורה ויצר את העולם רק כדי לבדוק האם האדם יוכל ...

... הוא עצמו לא בטוח בעצמו, היא על ידי זה שאתה בודק עד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת אובייקטיבית, ועד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת סובייקטיבית. כי יש אמת אובייקטיבית, דהיינו, אמת שכולם מסכימים עליה. ויש אמת סובייקטיבית, שהיא אמת שתלויה בנקודת המבט האישית של האדם. וכאשר האדם רואה ... הנוחות של האדם עם הדברים שלו עצמו. והרעיון הוא, שככל שהאדם מציג את הדברים שלו בצורה יותר עובדתית ויותר אובייקטיבית, כך זה אמור להראות, שהוא עצמו משוכנע במה שהוא עצמו אומר. ובכל מקום שהאדם מדבר בצורה סובייקטיבית ואישית, בצורה ... ככ. ויש עוד סיבות שונות אפשריות, לכך שהאדם יהיה בטוח בעצמו, ושבאופן מודע, הוא ידבר בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. וכמובן שיש גם להיפך. שלפעמים האדם יודע שהוא לא בטוח בעצמו, והוא בכוונה מדבר בצורה שנשמעת כאמת אובייקטיבית, כדי לשדר שהוא בטוח בעצמו, למרות שהוא לא באמת בטוח בעצמו. וככל שהאדם הוא מומחה לתת מודע ומומחה לשפת ...

... היא על ידי זה שבודקים עד כמה הלקוח מדבר על הסיבות של ההתנגדות שלו, בצורה עובדתית / מוחלטת / אובייקטיבית. ועד כמה הוא מדבר על הסיבות של ההתנגדות שלו, בצורה של פירוש / יחסי / סובייקטיבי. כי מי שישים ... ואיש מכירות טוב, יודע להקשיב למילים שהלקוח משתמש בהן, והוא יודע לזהות, עד כמה הלקוח מדבר בצורה מוחלטת / אובייקטיבית / עובדתית, ועד כמה הלקוח מתייחס לדברים של עצמו, בצורה סובייקטיבית / יחסית / וכפירוש בלבד. ואיש מכירות טוב, ...

... תלויה בהגדרה האישית של כל אדם. המילה אהבה היא פשוט תווית שאנחנו מצמידים לתחושות שלנו, ואין בה שום ערך אובייקטיבי. מה שמו של המושג הזה? הסיכום המרכזי של אליעד כהן בשיחה הוא שאין שום צורך להילחם בהגדרה של המילה ...

... איזה דבר שקרה, בדכ כאשר הוא מספר על מה שבאמת קרה בפועל, הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית / אובייקטיבית / מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי ... לדוגמה אני מבין שכך או אחרת וכיוב, כל מיני מילים וביטויים, שגורמים לאינפורמציה שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה שבאמת קרה, לא צריך לומר עליו אני זוכר / חושב / מרגיש וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על פירושים ומשמעויות שהאדם נותן לדבר, הוא מוסיף מילים שגורמות לדברים שלו להיות סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. ולמה האדם עצמו מדבר כך? כי הוא מרגיש יותר בנוח לבטא את הספק שלו, בכך שהוא לא בטוח שבאמת ... וכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר אתה מעביר למישהו רעיון כלשהו, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר ...

... בספק, גם הוא לא מוטל בספק. ואוסיף עוד, כי באפשרותך לקחת פירוש של אירוע, פירוש סובייקטיבי, ולהציג אותו בצורה אובייקטיבית בתוך המון עובדות אובייקטיביות. וזה בעצם גורם לאותו פירוש סובייקטיבי, להיתפש אצל השומע כעובדה אובייקטיבית.