... של משבר, אם האמונה העצמית נפגעת, אנחנו קורסים. במקום להאמין בעצמנו, עלינו לחפש את האמת באופן אובייקטיבי ומעשי. לדוגמה, אם אנחנו חוששים מכישלון, אין טעם לומר אני מאמין שאצליח. במקום זאת, עלינו לבדוק את המציאות באופן ענייני: האם באמת יש סיבה להניח שאכשל? אולי אין שום סיבה להאמין ...

... שום הבדל מוחלט בין שום דבר לשום דבר אחר. כלומר, מבחינה אבסולוטית אין הבדל בין יש לאין, בין חדש לישן, או בין טוב לרע. הוא מדגיש כי אדם רגיל נאחז בשכל שלו וחושב שהשכל שלו אובייקטיבי ואמיתי. רק מי שמוכן להטיל ספק בשכל שלו עד הסוף, ומוכן לקבל את האפשרות שההבדלים שהוא רואה הם רק סובייקטיביים, יצליח להתחבר לאותה אמת מוחלטת ...

... להמחיש שהרצון באימהות איננו אבסולוטי, אלא מותנה בהנחות יסוד ובציפיות לעתיד. עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי , לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה ...

... עמוק אל תוכו, עד לפנימיות העמוקה ביותר של האדם. עד שהאדם יצליח להסתכל על הדברים, מנקודת המבט הפנימית והעמוקה ביותר שיש במציאות, מנקודת המבט שאינה משתנה לעולם, נקודת המבט של המציאות עצמה על עצמה. דהיינו, נקודת מבט אובייקטיבית אבסולוטית ומוחלטת. וכאשר האדם הולך בדרך רוחנית ובשיטה ...

... מהאמת שלו עצמו, דהיינו, ככל שהאדם רואה את המציאות בצורה שגויה, ביחס לאמת שלו עצמו, כך הוא מתרחק מלראות את המציאות, כפי מה שהיא באמת, מנקודת מבט אובייקטיבית. כי קיימת נקודת מבט אובייקטיבית, להסתכל על המציאות. אבל, כדי לראות את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית, לשם כך צריך ללכת אחרי האמת האישית והסובייקטיבית, עד ... ומי שמשקר שהוא בטוח באמת שלו עד הסוף, הוא הכי לא נאמן לעצמו. כי הוא מתכחש לנקודה הפנימית ביותר של האדם, שהיא המקום שבו האדם יכול להתחבר לאמת האובייקטיבית שאינה תלויה בדבר כלשהו. כי יש בתוך האדם נקודה ... היסוד באשר הן. ומנקודת המבט הפנימית ביותר, שאין בה שום אמונה ושום הנחת יסוד כלשהי, מנקודת המבט הזו, האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא, בצורה אובייקטיבית. ומי שמשקר לעצמו, שנקודת המבט שלו, היא מוחלטת ולא יחסית ואישית בלבד, הוא מונע מעצמו, להתחבר לנקודת המבט הפנימית ביותר שבתוכו, שאין בה שום הסתכלות אישית כלל. אלא היא כולה אובייקטיבית לגמרי. ולהיות נאמן לעצמך עד הסוף, פירושו, לא להתכחש ... בתוכו, ולא מתכחש לשום צורת מחשבה שיש בתוכו, ולא מתכחש לשום דבר, על ידי זה האמת האישית של האדם, מזככת את האדם. כי שורש המחשבה של האדם, היא האמת האובייקטיבית. וברגע שהאדם רחוק ממנה, הוא משתמש באמת האישית שלו בלבד. וכאשר האדם הולך אחרי האמת האישית שלו עד הסוף, אז הוא חוזר לאמת האובייקטיבית , שנמצאת בתוך תוכו בפנימיות הנשמה שלו. כי על האדם ... לאמת המוחלטת. אבל כאשר האדם נצמד לאמת האישית שלו עד הסוף, זה דוחף אותו לבדוק את האמת האישית שלו עד הסוף, ואז בסופו של דבר, האדם מגיע לנקודת מבט אובייקטיבית על המציאות, ואז האדם משתחרר לגמרי מכל קיבעון מחשבתי, ...

... מצד האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית , אין טוב ורע, ואין טעם לפחד משום דבר כלשהו). ובמאמר מוסגר נאמר, ... לו שום דבר רע מבחינה אובייקטיבית. כי המחשבה הזאת, היא שכל מאוד מאוד גדול. שהיא מצריכה מהאדם לחשוב ... משום דבר בעולם, מבחינה אובייקטיבית . ולכן לפעמים האדם מתייאש מצורת הטיפול הזו, כי היא נראית לו כבלתי ... דהיינו, מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב ורע, ואין שום טעם צורך לפחד או להיות בחרדה משום ...

... או אחרת וכולי. עד שמגיעים לרצון הראשון, שהוא שורש הרצון, שהוא הדבר שמניע את כל הרצונות של האדם, שהוא רצון שאינו מוגדר כלל. דהיינו, נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב ורע בכלל, ושמנקודת המבט הזו, הכל טוב ורע באותה המידה ממש, ... הרי שיש עוד דרכים להרגיש טוב ולהיות מאושר, גם אם לא יהיה לך בדיוק את כל מה שאתה רוצה. עד שמגיעים לרצון הראשון הפנימי ביותר, ששם, מצד האמת האובייקטיבית, שום דבר לא באמת משנה. ואם המציאות תהיה כך או אחרת, זה הכל שווה באותה ...

... מה שהאדם יודע על העולם, וכל ההפרדה שהאדם עושה בין טוב לבין רע, הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, דבר, שהנכונות שלו אינה תלויה בשום דבר אחר. דבר, שהוא נכון מצד עצמו. ... או אמונה כלשהי, אלא יש חוסר רגש מוגדר וחוסר שכל מוגדר וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם ... את ההתבוננות שלו, על תפישת הטוב והרע שלו. ולשים לב, שהדברים שהוא אומר שהם רעים, הם רעים רק באופן יחסי אישי וסובייקטיבי אליו, אך הם לא באמת רעים מצד עצמם מבחינה אובייקטיבית מצד המציאות. ועל האדם להבין, שכל מה שהוא בטוח שהוא טוב, זה הכל אישי וסובייקטיבי בלבד, לפי תפישת המציאות שלו. אבל זה לא באמת טוב מבחינה אובייקטיבית לפי המציאות עצמה. כי המציאות, היא נייטרלית ללא כל שיפוט כלשהו. ומצד המציאות עצמה, זה לא באמת משנה מאומה, האם היא כך או אחרת. וזה לא משנה מאומה, האם נראה לך שטוב ... טועה בהכל? וכיוב שאלות שונות, שתפקידן לערער אצל האדם את מה שהוא בטוח בו, ולגרום לו להבין, שכל מה שהוא בטוח בו, זה הכל יחסי וסובייקטיבי בלבד, אך זה לא מוחלט ולא אובייקטיבי. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שכל מחשבה ומחשבה שיש לו, וכל הבנה והבנה שיש לו, הם רק יחסיים בלבד, אך הם אינם משקפים אמת מוחלטת כלשהי, אלא הם נכונים רק באופן יחסי בלבד, ככל שהאדם מתבונן יותר בדבר הזה, כך גם משתנה כל החוויה של האדם, לגבי כל מה שהוא רוצה, ולגבי כל מה שהוא מרגיש וכולי. וההבנה העמוקה והמלאה של האדם, שמבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, כל מה שהוא מרגיש וחושב ורוצה, הכל יכול להיות שגוי, בדיוק באותה המידה שזה יכול להיות נכון, ההבנה הזאת, ככל שהיא מתחזקת ומתגברת אצל האדם, כך היא גורמת ... ולעשות ולהרגיש וכולי, בדיוק כמו קודם לכן. אבל האדם פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם גם חי עפ השכל האנושי שלו, ומבדיל בין טוב לבין רע וכולי. ואז, ...

... היא לא על ידי אמונה שהרע לא יכול לקרות. אלא על ידי הבנה שאכן הוא כן יכול לקרות, ואעפכ גם אם הוא יקרה, אעפכ מבחינה אובייקטיבית , לא יקרה שום דבר טוב או רע. והמטרה ...

... = פחד שגעוני ולא הגיוני), מחשבות שווא דלוזיות (דלוזיה מחשבת שווא רעיון שווא = קיומן של מחשבות שאינן נכונות מבחינה אובייקטיבית) וכיוב. בפרט אנשים שנחשבים לסכיזופרנים (סכיזופרניה שסעת) שסובלים ביותר, מפרנויות וממחשבות שווא וכיוב. והמכנה המשותף של כל הפרנויות ומחשבות השווא הוא, שהן נובעות ממחשבות שאינן נחשבות לאמת אובייקטיבית. כגון לדוגמה מחשבות שווא של רדיפה. שהאדם מאמין שמישהו רודף אותו, ונראה לו כאילו מישהו מנסה ... לקרות לו דבר כזה או אחר. וכמובן שיש גם את הצד השני של המטבע, שאומר, שלא משנה מה יכול לקרות לך, בכל מקרה, מבחינה אובייקטיבית לא יכול לקרות לך שום דבר רע. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. והרעיון הוא, שכל הפרנויות ... ששום דבר לא יכול לפגוע בו, גם הן נכונות מהיבט מסוים. כי מצד האמת, מהיבט מסוים, שום דבר לא יכול לפגוע בך, כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע וכולי. וכפי שביארתי את זה במקומות אחרים. ומחשבת הרדיפה שיש לאדם, שנדמה לו ...