... מאוד, שלמרות שהוא חווה שיש לו בחירה חופשית, הרי שיכול להיות, שבכלל אין לו שום בחירה חופשית כלל מבחינה אובייקטיבית. כי יכול להיות, שהאדם ירגיש מבחינה סובייקטיבית שיש לו בחירה חופשית, אבל מבחינה אובייקטיבית, לא הוא זה ששולט בגורלו. ובתת המודע האדם מבין, שהוא לא ממש בטוח, שבאמת יש לו כאן שליטה על ... שזה בכלל לא ממש משנה, אם המציאות תהיה כרצונך או לא. כי הטוב והרע, הם רק יחסיים בלבד. ומבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע. וככל שהאדם מתחבר יותר לשכל האובייקטיבי, דהיינו, שהאדם מתרגל לחשוב בצורה אובייקטיבית במשך היום יום, כך גם האדם פתאום חווה, את זה, שמבחינה אובייקטיבית אין טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד כלל. וקיימת גם עוד נקודת מבט נוספת, שאומרת, שלא משנה מה שקורה ...

... חשוב לא להסתפק בכך שאנחנו מבינים את הצד השני כטועה או לא מבין. יש לשאוף להבין כיצד מנקודת מבט אובייקטיבית גם הצד השני צודק במידה מסוימת. המטרה היא למצוא נקודת אמת אמיתית בעמדה של הצד השני, ולא להסתפק בהנחות ... ולנתח אותו באופן הבא: לבדוק למה הצד השני חושב שהוא צודק. לנסות למצוא את נקודת האמת אצלו באופן אמיתי ואובייקטיבי, כך שגם אנו עצמנו נוכל להסכים עם משהו ממה שהוא אומר. לברר מדוע הוא אינו מסכים איתנו מעבר לכך ... משמעותית את היכולת שלו לשכנע. למה חשוב לזהות התנגדויות פנימיות? אליעד מדגיש שבתהליך השכנוע יש תמיד שתי רמות: הרמה האובייקטיבית - למה אדם מאמין במה שהוא מאמין, ומה הצדק בעמדתו. הרמה הפסיכולוגית - למה הוא מתקשה להסכים איתנו גם ... את האמת בצד השני? במקום לנסות להוכיח שאנחנו צודקים, עדיף להתחיל מהשאלה: כיצד גם הצד השני צודק מנקודת מבט אובייקטיבית? עלינו לחפש את נקודת האמת שבעמדתו, ולא להסתפק בהנחה שהוא פשוט לא מבין או טועה. בנוסף, יש להבין גם ... שהיה לנו בעבר ולנתח אותו: 1. לזהות למה הצד השני חושב שהוא צודק. 2. למצוא סיבה אמיתית, מנקודת מבט אובייקטיבית, לכך שהוא אכן צודק במשהו. 3. לשאול: מדוע הוא לא מסכים איתנו, מעבר לזה שהוא צודק? מה גורם לו ... תנסו, כשבן אדם מנסה להגיד גם מצד האמת שלי הוא איכשהו צודק קצת, לא מצד האמת שלו, מצד האמת האובייקטיבית גם הוא צודק. קודם כל איכשהו למצוא למה גם הוא צודק, ודבר שני לא רק למה הוא צודק אלא ...

... חושב בליבו, מה אומר שמה שאתה אומר זה נכון, במקרה כזה, אחרי שאתה אומר את מה שאתה חושב בצורה אובייקטיבית כעובדה, מיד תוסיף מסר שאומר שלכל הפחות מדובר בתפישה סובייקטיבית שלך. כך שעל מסר כזה, השומע לא יכול להתנגד לו. ואעפכ מלכתחילה תציג את הדברים כאובייקטיבים, כדי שהם ישמעו אמינים יותר. לדוגמה, אתה כרגע רואה מולך את המוצר הטוב ביותר שיש בשוק, לפחות בעיני. שבעצם כאן אמרת אמירה אובייקטיבית, ומיד אחכ הוספת לה סוג של הבהרה שמדובר במסר שהוא נכון לפחות מבחינה סובייקטיבית. כך שאמרת את מה שרצית כעובדה אובייקטיבית, וכדי שהשומע לא ישאל, מי אומר שזה נכון, לשם כך הוספת לפחות בעיני. יש לשים לב, שלפעמים רצוי לדבר רק בצורה אובייקטיבית / סובייקטיבית בלבד, ולפעמים דווקא רצוי להתחיל בסובייקטיבי ואחכ להציג את הדברים בצורה אובייקטיבית. ולפעמים גם צריך לעבור מצורה לצורה תוך כדי המשפט והשיחה. והכל לפי ההקשר. אם אתה רוצה ליצור סקרנות ועניין ...

... מנהל היא לפטר אותו כדי להימנע מאי - נעימות וכאוס בארגון. אך אליעד ממליץ לעצור לרגע ולשאול מה האמת האובייקטיבית: האם באמת כדאי לפטר את העובד או שאולי משתלם יותר לדבר איתו, לנסות להבין מה גורם להתנהגות שלו ולמצוא ... מסביר שהטעות הגדולה ביותר של מנהלים רבים היא לפעול מתוך האגו או מתוך הרגש, במקום להתבונן על המצב בצורה אובייקטיבית. הוא נותן דוגמה נוספת לכך באמצעות משל על אנשים דתיים שלא מתגרשים בקלות, מכיוון שהם מאמינים שהכל מגיע מאלוהים, ... העובד מציק לי, אלא מה הדרך הכי יעילה ואפקטיבית להגדיל את הרווחיות של העסק. כיצד לקבל החלטות ניהוליות בצורה אובייקטיבית ולא רגשית? אליעד מתייחס לעוד דוגמה ואומר שבכל פעם שנכנסים לעסק, חייבים לחשוב עליו כאילו זו הפעם הראשונה: אלו ... לחשוב שהעובד תמיד היה בעייתי ולכן בהכרח ימשיך להיות בעייתי בעתיד. במקום זאת, חייבים לבדוק את המצב העכשווי בצורה אובייקטיבית לחלוטין: האם כרגע העובד תורם לעסק? האם כרגע יש דרך להפוך את העובד לפרודוקטיבי יותר? אם כן, אולי עדיף ... לפטר אותו. הוא מוסיף דוגמה נוספת של עובד חולה או כזה שנעדר הרבה, ומבהיר שהחשיבה הנכונה היא לבדוק באופן אובייקטיבי, מנקודת הזמן הנוכחית והלאה, האם העובד יכול לחזור להיות פרודוקטיבי ולתרום לעסק או שהעלות שלו גדולה מהתועלת. אליעד מחדד ... בצורה לא נעימה, או לפטר עובד רק כי הוא מרגיש שהעובד מזלזל בו. הגישה המומלצת היא לחשוב כמו רובוט אובייקטיבי, שתמיד שואל את עצמו מה הדרך הטובה ביותר להרוויח יותר כסף, בלי לתת לרגשות או לאגו להשפיע על קבלת ...

... שכנוע סמוי הוא כאשר המוכר משפיע על הלקוח מבלי שהוא שם לב לכך. לדוגמה, כאשר המוכר מציג מידע בצורה אובייקטיבית, המטרה היא להניע את הלקוח לפעולה מבלי שהוא ירגיש שהוא נמצא תחת מניפולציה. שכנוע גלוי, לעומת זאת, הוא כאשר ... הלקוח מרגיש שמישהו מנסה למכור לו, יהיה יעיל יותר להשתמש בשיטות שכנוע סמוי, כך שהלקוח ירגיש שהוא מקבל מידע אובייקטיבי ולא מניפולציות. במקרים כאלה, על המוכר להיות זהיר ולהימנע משיטות שכנוע גלויות. איך להבין מתי לא לנסות למכור בצורה ... שכנוע סמוי. שכנוע סמוי הוא כאשר הלקוח לא מודע לכך שמפעילים עליו מניפולציות, כמו למשל להציג לו מידע בצורה אובייקטיבית, בזמן ששיטת השכנוע הגלויה היא כאשר הלקוח מודע לכך שמנסים לשכנע אותו, ויתכן שזו תהיה מניפולציה. השאלה החשובה היא ... למכור להם, יש להשתמש בשיטות שכנוע סמוי כדי לא ליצור התנגדות מצדם. לעיתים, הלקוח רוצה להרגיש שהוא מקבל מידע אובייקטיבי, ולא שהוא נתון במניפולציה של מכירה. איך להבין מתי לא לנסות למכור בצורה גלויה? לא כל לקוח מוכן לקבל ... אותם הלקוח לא שם לב שעשו את השיטה הזאת. לדוגמה נגיד את מה שאתה רוצה שהלקוח יחשוב תדבר בצורה אובייקטיבית, מה שאתה רוצה שהלקוח יחשוב שזה לא נכון תדבר בצורה סובייקטיבית. סתם דוגמה יש כל מיני עצות כאלה ואחרות ... רוצים להרגיש שמישהו מנסה לשכנע אותם, הם רוצים להשלות את עצמם / להאמין שמנסים להסביר להם את המידע בצורה אובייקטיבית ושאף אחד לא מנסה למכור להם שום דבר ואם הם ישתכנעו מצד האמת אז הם יקנו. ללקוחות כאלה לא ...

... הבעיה אינה בהכרח שהידע עצמו קשה, אלא שהאדם לא מכיר את ההקדמות והיסודות הדרושים להבנת הידע. האם קיים קושי אובייקטיבי בהבנת ידע מסוים? אליעד מסביר שיש קושי אובייקטיבי בלמידה: ידע מסוים דורש סדרה של הקדמות הכרחיות כדי להבין אותו. למשל, כדי להבין פעולת כפל חייבים להבין קודם ... להבין חזקה חייבים להבין קודם פעולות פשוטות יותר כמו כפל. במובן הזה, יש היררכיה מובנית בידע, שמכתיבה רמת קושי אובייקטיבית. דוגמה נוספת שאליעד משתמש בה היא לימוד סינית. ניתן ללמוד כל מילה בסינית בלי תלות בסדר, ולכן לכאורה אין היררכיה אובייקטיבית של קושי בשפה כזו. לעומת זאת, מתמטיקה או פילוסופיה דורשות הבנת מושגים בסדר מסוים והן מובנות בצורה היררכית ואובייקטיבית. איך משחקי זיכרון שונים ממשחקי חשיבה? אליעד מציג הבחנה בין משחקי זיכרון למשחקי חשיבה. משחקי זיכרון אינם מפתחים את ... מורכבים יותר במתמטיקה, הוא חייב קודם ללמוד מושגים פשוטים. זהו תהליך עקיף של הבנה, והוא תמיד קשה יותר באופן אובייקטיבי, משום שהוא דורש את היכולת להסיק מסקנות מכמה דברים אחרים. איך אפשר להבין ידע שהכי קשה להבין? אליעד מציג ...

... יש בעיות / מבוי סתום וכולי. אז מה עושים? איך יוצאים מכל מבוי סתום? תשובה: על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית / האמת הבלתי תלויה. פירוש: מכיוון שניתן להבין כי מצד המציאות האין סופית אין שום מבוי סתום, ממילא ניתן להבין כי מצד האמת האובייקטיבית אין שום מבוי סתום. מה שיוצר את המבוי הסתום, זה רק החשיבה הסובייקטיבית של האדם, שיוצרת אצלו קיבעון מחשבתי. על האדם לדעת, כי המבוי הסתום קיים אך ורק בגלל ריחוקו של האדם מהאמת האובייקטיבית של המציאות האין סופית, שמצידה אין שום סוף / מבוי סתום כלשהו. השקר / הדמיון של האדם, גורמים לו ... סתום, למרות שבאמת, אין שום מבוי סתום. ולכן, הדרך היחידה לצאת מכל מבוי סתום, היא על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית. חיפוש האמת האובייקטיבית = חיפוש האמת ללא שום שיקול של אגו. האגו יוצר את הסובייקטיביות וחוסם את האדם מלראות את האמת האמיתית. ...

... של המציאות עצמה. ולחשוב על הדברים מנקודת המבט של המציאות עצמה, ברמה הפרקטית פירושו, שעל האדם לראות את האמת האובייקטיבית של המציאות, כפי מה שהיא באמת. שזאת ורק זאת נחשבת לראיית המציאות מנקודת מבטה של עצמה. כי נקודת המבט של המציאות על עצמה, היא בעצם האמת האובייקטיבית של המציאות. ומי שמצליח להגיע אל האמת האובייקטיבית של המציאות, הוא ממילא חווה את השלמות של המציאות כפי מה שהיא עצמה שלמה. ולכאורה יש כאן שאלה, כיצד ראיית האמת פותרת את עניין החיסרון שיש בכל דבר? וגם, מה זה אומר בפועל, להבין את האמת האובייקטיבית של המציאות? והעניין הוא, כי כפי שאמרנו, כדי להבין את שורש כל הבעיות ואת שורש כל הפתרונות, לשם כך ... וכיצד כולם מובילים אל התוצאה הסופית של התהליך. וברמת המציאות הכללית, להבין את כל המציאות, דהיינו, לדעת את האמת האובייקטיבית של המציאות, דהיינו, לראות את התמונה המלאה, פירושו שהאדם יהיה מסוגל לתפוס במחשבתו את סך כל האירועים שהיו מאז ...

... מאיפה בכלל מגיעה ההנחה שיש לנו בחירה חופשית? האדם מרגיש שהוא בוחר, אך האם תחושת הבחירה הזו מעידה באופן אובייקטיבי על קיומה של בחירה אמיתית? הוא נותן דוגמה נוספת של ילד קטן שטוען שהוא רואה פיל, אך האם זה אומר שאכן יש פיל מולו? התחושה או ההרגשה שמשהו נכון לא בהכרח מעידה על המציאות האובייקטיבית. אליעד מציע תיאוריה מרתקת נוספת: אולי האדם כלל אינו בוחר, ואולי מה שמחליט עבורנו הוא דווקא האוויר הריק או ... עבור האדם עצמו? לדבריו של אליעד, זו ישות אחת שמחברת הכל. האדם שרוצה להבין לעומק צריך להתבונן במציאות בצורה אובייקטיבית, ואז יבין שכל התהליכים מחוברים זה לזה בצורה מושלמת, אף שנראים כנפרדים. אליעד מסכם ומבהיר שכל הדברים בעולם מחוברים ... ילד קטן, שאומר: אני רואה מולי פיל, האם באמת יש מולו פיל? האם ההרגשה שיש לך בחירה מעידה ברמה אובייקטיבית שיש לך בחירה? כן האדם מרגיש שיש לו בחירה, האם זה באמת אומר שיש לך בחירה בגלל שאתה מרגיש? ... שלא נקרא לזה ומי החליט לאדם כיצד לזוז? הישות האחת שהיא מחברת את הכל והאדם צריך להתבונן בזה באופן אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן ...

... לחפש את האמת ללא אינטרסים אישיים, מכיוון שברגע שאדם מגיע עם אינטרסים לתשובה מסוימת, הוא עלול לפספס את האמת האובייקטיבית. לפני שאדם שואל האם קיימת בחירה חופשית, עליו לבדוק מהם האינטרסים שלו שיגרמו לו להעדיף תשובה מסוימת. לדוגמה, כאשר ... רבים מתלבטים בשאלה זו, אך כדי להגיע לאמת, יש צורך להתבונן ללא אינטרסים אישיים ולבחון את העניין מתוך גישה אובייקטיבית לחלוטין. פעמים רבות, כאשר אדם מחפש את האמת, הוא כבר מגיע עם נטייה מסוימת לתשובה שהוא מעדיף לקבל, ולכן ... באמת. באותו אופן, אדם יכול להרגיש שיש לו בחירה חופשית, אך השאלה היא האם תחושה זו משקפת את המציאות האובייקטיבית או שמדובר באשליה. מדוע לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? כאשר מתבוננים לעומק, ניתן לראות שלאדם יש ... להיוולד ולא בחר להיות קיים, כך שגם אם יש לו תחושה של בחירה חופשית, מדובר בתחושה בלבד ולא באמת אובייקטיבית. העונש של האדם - שהוא חושב שיש לו בחירה האדם הסובל הוא זה שחושב שיש לו בחירה חופשית. מדוע? ... התחושה הזו, אכן משקפת את המציאות? האם התחושה שיש לאדם שיש לו בחירה חופשית, האם היא משקפת את האמת האובייקטיבית של המציאות שיש לאדם בחירה חופשית או שלא. ואם נתבונן אנחנו נראה שלאדם יש אינטרס מאד רציני, להגיע למסקנה ...