... שאמונה היא שורש כל הטוב שיש בעולם. כי הטוב הוא כאשר הכל אחד כנל. והנה, השכל האנושי של האדם (שקרוי אצל האדם שכל, למרות שהוא טועה), הוא לא מסוגל להכיל בתוכו שדבר והיפוכו הם אחד. ולשם כך צריך אמונה. ... התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של אחדות ההפכים. שכאשר האדם מאמין בה, אז הוא חי טוב באמת. וכמובן ... אמת, והוא, האמת. כי כל זמן שהאמת לא מבוררת אצל האדם, אז תמיד יהיו לו ספקות. וכל הספקות, שורשם בחוסר אמת ובשיגעון. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה ... הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו ...

... כי כאשר האמת ברורה, אז אין שום ספק כלל. וכל המחשבות מתהפכות אצל האדם, רק כאשר תת המודע שלו, משקר אותו במשהו. שאז, יש בתוכו מחשבות שמתהפכות ודעות מנוגדות שלא נותנות לו מנוח. והדבר דומה לאדם שנמצא על מיטת ... להתהפך אצל האדם. והאדם לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם סובל מדעות מנוגדות שיש בתוכו, רק בגלל שיש לו אמונה שקרית. כי השקר, הוא שורש כל הרע. והאמת שהכל אחד, היא שורש כל הטוב. וכאשר יש שכל של אמת, אין שום צורך ומקום לאמונה כלל, כי האמת ברורה ללא שום אמונה. ואמונה שקרית נמצאת, רק במקום שבו אין שכל של אמת. וכאשר האדם מאמין לשקרים של עצמו, ומאמין שיש בעולם שלנו נפרדות, ושהדעות הן באמת מנוגדות, אז על ידי זה האדם מקבל עונש, שהמחשבות המתהפכות, לא נותנות לו מנוח. ולכן הפתרון לזה, הוא שהאדם יכפור בכל אמונה שקרית. ועל האדם לחקור ולדרוש ולבדוק ולחפש את האמת, מהי האמת, ואיזו דעה בתוכו היא של אמת ואיזו דעה בתוכו היא של שקר. כי כאשר האדם הוא עצלן, אז הוא פשוט מאמין לאחת מהדעות שבתוכו, ואז שאר הדעות ממשיכות לעקוץ אותו ולנשוך ...

אחדות של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל השלמות והאחדות, ושהשלמות קשה לו ... והעניין הוא, כי יש שני סוגים של שלמות ושל אחדות, יש שלמות ואחדות של אמת ויש שלמות ואחדות של שקר. ואחדות של אמת היא החיבור של האחדות של שקר, עם הניגוד שלה. והעניין הוא, כי הנפרדות, היא כאשר האדם מפריד בין יש לבין אין ובין דבר להיפוכו ובין טוב לרע וכולי. והאחדות של שקר, היא הניגוד של הנפרדות, ובה אצל האדם הכל אחד, ואין טוב ורע, ויש העדר רצון של נפרדות וכולי. וכל ... לאדם שהאחדות, היא ההפך הגמור של עולם הנפרדות שלנו וכולי. וכאשר האדם מנסה להתחבר לאחדות הזאת שהיא אחדות של שקר, אז הוא בסך הכל מחליף את הסבל של הנפרדות, בסבל של האחדות. ומצד האמת יש בכך תועלת! שהאדם מחליף ... אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, נדמה לו שבאחדות יותר טוב. וכל זמן שהאדם לא מבין את דרך האחדות (של השקר), אז הוא תמיד חושב שאולי באחדות שמנוגדת לנפרדות, אולי שם יותר טוב. ועל ידי זה האדם מרחיק את עצמו מהאחדות של האמת שתתבאר להלן. אבל כאשר האדם בורח אל האחדות שמנוגדת אל הנפרדות, ומרגיש ומבין שגם היא שקר, על ידי זה האדם מקבל שכל של אמת, לחפש את האמת, שהיא ורק היא האחדות והנפרדות האמיתית. ועד שהאדם מבין מהי האחדות של האמת, הוא בורח אל האחדות של השקר, וסובל גם שם. והעניין הוא, כי האחדות האמיתית היא לא תופסת שום מקום כלל, והיא לא דורשת מהאדם, שום ... האדם יכול בתוך השכל שלו, להכיל רק דבר שהוא מוגבל ומוגדר. והאדם יכול להיות, או בנפרדות או באחדות (של שקר, שהיא הפך הנפרדות), אך הוא לא יכול להיות גם וגם בו זמנית באחדות ובנפרדות מוחלטת, כי השכל לא תופש את הדבר הזה. וכאשר האדם מתקרב לאחדות של אמת, אז הוא עובר דרך האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, הוא מגביל ומגדיר ומצמצם אותו, וזה כמובן נכון, רק שאין לזה שום קשר לאחדות של אמת. כי האחדות של שקר היא תופסת מקום. היינו שהיא לא מסוגלת להכיל בתוכה את הנפרדות, אלא היא מנוגדת אליה. ומאחר שהיא ההפך של ... האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן שהמאבק הזה הוא כולו מאבק של שקר, משום שהאדם לא מתבונן על האמת בעין אמיתית. כי יש אחדות אחרת של אמת, אחדות שבה הכל אחד ממש, ... יותר שכל כפשוטו, כך הוא מסוגל להבין טוב יותר את הדבר הזה. ובאחדות של אמת, אין שום אחדות של שקר כלל. כי באחדות של אמת, הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין נפרדות לבין אחדות, ואין שום הגדרת אחדות ... הוא סובל מהנפרדות. משום שהוא חסר את השלמות, שהיא האחדות של אמת. ואז הוא בורח אל סוג אחר של שקר ושל נפרדות, שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא אחדות של שקר. ובאחדות של שקר, האדם מרגיש גם שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ... הוא בוחר בתוכו בבחירה חופשית ומלאה את הרע שיש לו בחיצוניות שלו. וזה כמובן עניין אחר לגמרי. ואחדות של שקר שהיא נפרדות, היא תופסת אצל האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא לא נמצא בנפרדות, ואז הוא מרגיש ... האדם בוחר האם להיות בשכל של אחדות, או בשכל של נפרדות, וכמובן שבשני המקרים האדם סובל. כי האחדות של שקר, היא חיצונית לאדם, והיא נמצאת אצלו אחרי קיומם של הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת ...

... את האדם. שנדמה לאדם שאין תקווה, ושבכל פעם שהוא מבין משהו, אז אחכ הוא מבין, שזאת הייתה הבנה של שקר וכולי. ואז עובר על האדם מה שעובר... ועל האדם להבין, כי אל המוחלט (הטוב האמיתי, שהוא גם טוב מוחלט ... ידי זה הוא מתאחד עם המציאות. וכיצד הדבר מתבצע בפועל? תשובה: על ידי זה שהאדם שולל את כל האפשרויות השקריות, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגלה וחושף את האמת. כי האמת היא לא משהו מוגדר, אלא היא ... של אפשרי המציאות? תשובה: על ידי זה שהאדם בוחר לעבור, אל העולם של המוחלטות. כי בעולם שלנו יש הרבה שקרים. וכל העולם שלנו הוא שקר אחד גדול של הנפרדות. והקיום של השקר הזה, הוא מקבל את כוחו, רק משום שהאדם מוכן להתפשר על דברים שאינם מוחלטים. וכאשר נמאס לאדם לשקר את עצמו, וכאשר האדם מספיק אוהב את עצמו, כדי לחפש את הטוב האמיתי המוחלט, אז האדם מתחיל לבדוק את ... והאמונות שלו וכיוב, ולהתחיל לנסות להוציא אותם כולם, להורג. ומי שיישאר בחיים, הוא של אמת, ומי שימות, הוא של שקר. והדבר דומה, לאדם שצריך לגלות, איזה דמות היא של אמת ואיזו דמות היא רק השתקפות של הדמות המקורית. שהאדם ... לא מוציא את כל הדמויות האלו להורג, על ידי הטלת ספק מוחלט בקיומן. והטלת ספק מוחלט, היא שהאדם לא משקר את עצמו ולא מאמין לעצמו, אלא מחפש רק את האמת, ובאמת מטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו, ומחפש את הידיעה ... כלל. ועל ידי זה שהאדם בודק כל דבר, האם הוא אכן האמת באופן מוחלט, על ידי זה כל הישויות השקריות של האדם מתות, ואז נשארת רק האמת האחת, שהיא חיה לנצח ואי אפשר להרוג אותה. כי השאלות, הורגות את השקרים ואת השקרנים. ולכן השקרנים מעודדים את האדם להאמין להם ולא לשאול שאלות. וכל שקרן, יש שאלות שהוא לא רוצה שתשאל. ויש שקרנים, שהם כאילו מעודדים את האדם לשאול שאלות, כמו שעושה כל נוכל מצוי, אבל יש מדור מיוחד של שאלות שאסור לשאול אותן / שאין לאדם רשות לחקור אותן / שאין עליהן תשובה וכיוב. כי השאלות, הורגות את השקר ואת הטיפשות, והן חושפות את האמת האחת הטובה שנשארת בסוף של כל השאלות. שאז האדם מבין את המוחלט ומקבל ... זמן שהאדם עוד לא השיג את המוחלט, אש הגיהנום של הספקות, תמיד תמשיך לבעור בליבו. משום שהוא נאחז, בלבושי השקר החיצוניים של המציאות. ולכן, אין שום התרחקות כלל, וכל ההתרחקות היא כולה התקרבות. כי האדם נדמה לו שהוא מתרחק, ... שמנסה להזדהות עם כל מיני רעיונות בצורה חלקית, ולא מברר עד הסוף באופן מוחלט מה האמת, אז הוא נאחז בשקר, עד שהוא סובל מספיק, ומחפש את האמת, ומשחרר את האחיזה שלו בשקר. אבל מי שמראש מחפש את המוחלט, וכן מנסה לאחוז בכל מיני רעיונות שונים, אבל מנסה לאחוז בהם באופן מוחלט, דהיינו, מנסה לאמת אותם באופן מוחלט, על ידי זה כל השקרים נעלמים, ועל ידי זה בסופו של דבר, המוחלט אוחז באדם עצמו! וכאשר נדמה לאדם שהוא מתרחק, זה בגלל שהוא ... ועל ידי זה האדם יצליח לאחוז, בדבר שאי אפשר לאחוז בו. וגם כאשר האדם כן מצליח לאחוז במשהו של שקר, גם זו התקרבות. משום שהמציאות כל הזמן מרחיקה את האדם מהאחיזה שלו ברעיונות שלו. ואז האדם צריך לאחוז ולהחזיק ...

... / אכזריות / פרות קדושות ובו יתבאר מהי עזות פנים וחוצפה שהאדם חייב שתהיה לו ממנה? ואיך לחסל את השקרים ולהוציא אותם להורג באכזריות, ולעשות איתם שלום אמיתי ולהכיל אותם? ועוד נושאים שונים. והעניין הוא, כי האדם סובל רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ולקטר ולהתלונן ולשקר, שיש במציאות שלנו רע. והמציאות רוצה (ועושה) דבר אחד, והאדם בטיפשותו ובעזות פניו ובחוצפתו, רוצה שהמציאות תהיה אחרת. ולכן ... את החוצפה ואת עזות הפנים שבו, ולהשתמש בהם נגד עזות הפנים והחוצפה שבו, שמתנגדים לרצונו העצמי. כי כל מה שקרה קורה ויקרה במציאות כולה, זה הכל רצונו העצמי של האדם. ומצד האמת, הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי ... שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי זה שהוא ישתמש בחוצפה שלו, ויעמוד נגד אותם אלילי שקר, שהם המחשבות שיש בתוך האדם. ועל האדם לא לפחד מהשקר וממצח הנחש, אלא להיות חצוף ועז פנים כנגדו, ולעמוד נגדו עם מצח הרצון (כפי שביארתי במקום אחר), ולבטל את השקר, על ידי חוצפה של אמת. כי השקר, הוא כולו עזות פנים. כי כל הקיום שלו, הוא רק בגלל עזות הפנים שלו. שהוא מולך, בלי שיהיה כתר ... ידי זה שהאדם משתמש בחוצפה שלו, על ידי זה הוא שוחט פרות טמאות. כי הוא לוקח את כל האמונות והשקרים החצופים שלו, ושוחט אותם, אל מול האור של האמת המוחלטת. כי האדם בודק את הרעיונות שלו, ביחס לאמת המוחלטת. והאדם לא מפחד מהחוצפה של השקר, שלא נותן לו לשאול שאלות ולבדוק האם הוא אמת, אלא האדם לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין ... גבול. ומי שיודע ומכיר את אלוהים האמיתי, הוא יודע שהאדם לא מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין באלוהים שקרי, דהיינו, מי שכופר בכך שהכל מושלם, וחושב שבשורש המציאות, יש הפרדה בין האדם לבין אלוהים וכולי, על ידי זה הוא הופך להיות עז פנים, שמטעה את עצמו ומשקר את עצמו ומאמלל את עצמו, בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות ... היא האמת. כי האמת לעולם עומדת, והאדם לא יכול להשמיד אותה בשום דרך. שגם אם הוא ממש רוצה וירצה לשקר אפילו במזיד, גם אז הוא לא יצליח. כי בנקודת האמת, אין שום אחיזה לשקר כלל. ושם באמת האמיתית, האדם לא יכול לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. ... לנצח. ועל האדם להיות רחמן על נשמתו, ולהתאכזר ולקחת את כל האכזריות והשנאה והכעס שבתוכו, ולהפנות אותם אל מול השקרים שבתוכו. ועל האדם לא לחמול ולא לרחם ולא להשאיר שבויים משום סוג שהוא, ממחשבות השקר של עצמו. ועל האדם להרוג גם ילדים קטנים שנראים חפים מפשע, דהיינו, גם את השקרים הקטנים, שנראה כאילו הם אינם מזיקים כלל. ועל האדם לעקור את הרע, כאשר הוא עדיין בשורשו, ללא כל רחמנות כלל. ועל האדם להשמיד כל צאצא וכל צורת ביטוי של השקר ושל הרע, גם אם הוא עצמו עדיין לא רע, אלא הוא רק צאצא של הרע ושל הנפרדות בשורשה. כי ... על ידי זה שהאדם משמיד כל זכר של עמלק. ועמלק הוא הספקות שיש באדם. כי זה שתת המודע שלו משקר אותו, הוא חי בספקות. כי כל זמן שהאדם מאמין במשהו, הרי שהוא עצמו מחייה את עמלק. כי כל המהות ... של ממש. ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על השקר, הוא בעצם רחמנות האדם על האמת, שהולכת לאיבוד מהאדם. וכל פעם שהאדם הורג את השקר, הוא בעצם מחייה את האמת, שהיא אלוהים האמיתי, שהיא אבודה ונמצאת בגלות. ובכל פעם שהאדם מכה את הרע בשורשו, ... כרצונו תמיד. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, ולא מפחד משום אליל כלל, על ידי זה כל אלילי השקר מתים. ותוך כדי שכל האלילים מתנפצים, תוך כדי זה האדם פתאום רואה, שיש ישות אחת שאותה הוא לא מצליח ... לא טעות), ולנסות לעשות דווקא. דהיינו, לנסות דווקא להשמיד את הדעה המוגדרת, שנמצאת בתוכו. ועל האדם לנסות בכל כוחו לשקר ולומר ולחשוב, את ההפך של מה שהוא חושב. ועל האדם לנסות לשקר, כדי לשקר למען תכלית השקר. ואם האדם מסוגל לשקר את עצמו, הרי שהוא עדיין לא נמצא בנקודה של אמת. והכוונה היא, שעל האדם לקחת רעיון כלשהו, ולנסות לשקר בלי סיבה ובלי שכל ולחשוב את ההפך של הרעיון הזה. ואם האדם מצליח לחשוב את ההפך של הרעיון הזה, הרי שהרעיון הזה הוא לא מוחלט, והרי שהוא עצמו שקר, שקיים בלי סיבה. והדרך לחשוף את השקרים, שקיימים בעזות פנים בלי סיבה, היא על ידי זה שהאדם בעזות פנים ובמצח נחושה, מנסה לשקר את המחשבה שלו ולחשוב את ההפך. ואם האדם יכול לחשוב את ההפך, גם אם זה בלי סיבה ובלי שכל, הרי שזה אומר שהמחשבה עצמה, היא עצמה עזות פנים ושקר. כי היא רק אפשרי המציאות, שמתחזה למחויב המציאות. וכאשר האדם מנסה במצח נחושה, לשקר את המחשבות שלו ולראות האם הוא יכול לחשוב את ההפך שלהן, גם בלי שכל ובלי סיבה, על ידי זה כל השקרים כולם נופלים, והאדם מגיע אל האמת המוחלטת, ששם אין לאדם שום יכולת בחירה לשקר כלל. כי כאשר האדם מגיע אל המוחלט, אז הוא רואה שהוא לא יכול לשקר כלל, גם לא בלי סיבה ... להשגת מחויב המציאות. ואחרי שהאדם זוכה להשגת מחויב המציאות, אז על ידי זה נעשית תחיית המתים, וכל אותם אלילים ושקרים שהאדם השמיד אותם, עכשיו כולם קמים לתחייה מחודשת ולחיי נצח. כי הנפרדות והשקרים והאלילים ועמלק והספקות והרע, הם כולם טובים מאוד (עם הדגשה על המילה מאוד, שיש לה בעצם גם משמעות חיובית ...

אמת יש הרבה, אבל שקר יש אחד - או להפך? ובו יתבאר העניין של אחדות וריבוי האמת והשקר. ועפ פשוטו נראה, כי האמת היא אחת והשקר הוא הרבה. כי כאשר האדם רוצה לומר את האמת, יש לו רק אפשרות אחת מה לומר, אפשרות שתואמת את המציאות. אבל מי שרוצה לשקר, יש לו הרבה אפשרויות מה לשקר. כגון לדוגמה על כלי כסף, שהאמת היא אחת, שהוא כלי כסף, אבל יש הרבה שקרים, כגון שהוא כלי זהב או נחושת וכיוב. נמצא אם כן, כי האמת היא אחת, ואין הרבה אמת, אבל שקרים יש הרבה. ומי שיעמיק יראה, כי כל הנל, הוא עצמו מבוסס על הנחת יסוד שהיא עצמה שקרית. ולמה? כי כל הנל שאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר שהיש והאין הם נפרדים זה מזה והם לא ישות אחת. וכאשר ... וכאשר האדם אומר שיש כאן את מה שאין כאן, ויש כאן דבר אחד, ואין כאן הרבה דברים, אז זהו שקר, של ריבוי אפשרויות. אבל אם נאמר שהיש והאין הם אחד (כפי מה שהוא באמת, מצד אחדות המציאות), הרי שממילא יש לנו 3 נקודות מבט שונות לגבי עניין הריבוי של האמת והשקר. כי כאשר הכל אחד, אז זה אומר שגם המחשבה שאומרת שהאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, גם היא נכונה. אבל יש גם עוד נקודות מבט נוספות. כגון לדוגמה נקודת המבט שאומרת שהכל אמת או שקר באותה המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף שהוא כלי כסף, זה גם אמת מצד אחד, כי הוא גם רק כלי כסף, אבל זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא כוללת בתוכה ... אך אם נאמר שהיא לא כוללת את התפישה של השכל האנושי, שהיש והאין נפרדים זה מזה), הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד והאמת היא הרבה. כי על כלי כלשהו, אם האדם אומר שהוא רק כלי כסף, הרי שזהו שקר. אבל האמת היא הרבה, כי אפשר לומר שכלי הכסף הוא סך כל האפשרויות כולן. והכוונה היא, שאם נאמר שתפישת היש והאין כנפרדים היא שקרית, הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד. כי השקר הוא כאשר האדם חושב שהצורה החיצונית האחת היא האמת, שזהו שקר, כי האמת היא הרבה, שהיש והאין הם אחד, והצורה האחת היא שקר, והריבוי הנסתר של הצורות, הוא דווקא האמת.

... את האחדות של המציאות וגם רק את הנפרדות של המציאות וכולי. אבל מי שהוא רחוק מהאמת של האחדות, וקרוב לשקר של הנפרדות, אז החלום שלו הוא חלום בלהות על ידי השדים, שמתעללים בו, שהם הרצונות של האדם שמתעללים בו. ...

... של אמת, הוא לא היה מחפש את האמת בכלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום אמת כלל, יותר מאשר שקר, כי האמת והשקר הם אחד. והחכם רואה את התגלות האמת המוחלטת, בכל שקר שיש בעולם. והשכל מצד מהותו, הוא כולו טוב אמיתי, אלא שיש עליו קליפות ולבושים. ועל ידי זה שהאדם מברר ...

שקרן או דובר אמת - כיצד תדע, האם אתה באמת משקר? לפעמים האדם מתבונן על עצמו ומגיע למסקנה, שהוא בעצם משקר את עצמו במודע או שלא במודע ולא מספיק אמיתי עם עצמו. ואז האדם חושב, שהוא הבין הבנה של אמת, והיא, שהוא עצמו משקר את עצמו. ועל האדם להתבונן על כך, כי ברמה הלוגית, לא יכול להיות, שאדם שמשקר, יבין הבנה של אמת אמיתית. כי כל זמן שיש באדם טיפה שקר, הרי שהוא לא יכול להשיג, שום השגה של אמת אמיתית. וזה בעצם אומר, שעל האדם להבין, שכל זמן שהוא ... המוחלטת, הרי שהוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר, גם לא בכך שהוא טועה או דובר אמת. כי האמת והשקר, הם ביחס למוחלטות של המציאות. ששם, אין אמת ושקר כלל כישויות נפרדות, אלא כישות אחת ממש. כי שם, הכל אחד ממש. ויש מי שחושב שהוא איש אמת, והוא ...

... שרבך הוא טועה. והטועים, מלמדים את האדם להאמין להם. כי כל השכל שלהם, הוא של טעות. ואמונה, היא כולה שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. והטועים אוחזים באדם, רק בגלל האמונה שלו. ולכן הם ... כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם צריכים להציל את בני האדם מלסבול, שזהו כמובן שכל של סבל ושקר. והם מנסים להציל את האדם, למרות שבאמת הם לא הצילו את עצמם. כי הם עדיין חושבים שהם צריכים להציל ...