... האהבה שלו למציאות. משום שהרע הוא רק צורה של המציאות. והאהבה של החכם האמיתי למציאות, היא אהבה של אמת, שאינה תלויה בצורה כלשהי. כי כל האהבות שיש בעולם, הן אהבות של שקר, שהן תלויות דווקא בצורה מסוימת. שהאדם אוהב צורה אחת, ...

... והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת ובשלמות, שאין שום מהות כלל, שנפרדת מצורה חיצונית כלשהי, אלא הכל באשר לכל, זאת מהות אחת ... הזאת של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא מרגיש רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. וכיוב שהאדם חושב שאין שום סיבה לשום דבר, כי הכל אחד. והוא לא מבין שהכל אחד, פירושו ... משמעות אמיתית, לכל דבר בעולם. כי האחדות, מלמדת את האדם, שהכל אחד. דהיינו, ששום דבר, אינו משמעותי יותר מאשר דבר אחר. והכל ככ אחד, עד שאפילו חיפוש משמעות של שקר, גם הוא משמעותי באמת, בפני עצמו למען עצמו. והאחדות של אמת, היא שוללת את זה שהאדם חושב, שרק צורה אחת היא משמעותית יותר מאשר צורה אחרת, והיא ... שיש משמעות אחרת כללית לכל הדברים כולם. דהיינו, המשמעות האמיתית של כל המציאות כולה, שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות האין סופית, שהיא כמובן לא נמצאת בתוך שום צורה כלל, כי היא אין סופית והיא חסרת כל צורה, היא ... לשם כך הוא מפריד אותה מהנפרדות. וכדי להבין את המהות, לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ומצד אחד האדם מנסה להבין את האחדות והמהות, ומהצד השני הוא יוצר את שיא השקר. כי האמת היא, שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות הם אחד בשלמות, עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות ...

... וכולי. כי בלי שהאדם ממלא את האובססיה האמיתית שלו, שהיא להתאחד עם המציאות, הוא סובל תמיד מהמון אובססיות של שקר, דהיינו, הרצונות שלו. אבל כאשר האדם ממלא את האובססיה שלו, דהיינו, מבין את המציאות ומתאחד איתה, על ידי זה הוא נהנה מכל האובססיות והרצונות של העולם. ...

... האושר - חיפוש הטוב האמיתי והאמת המוחלטת, יוצר שקר וסבל - למה ומדוע? ובו יתבאר, כי האמת, היא כולה טוב, והשקר, הוא כולו רע. ומי שהוא, באמת מחפש בחיפוש אמיתי, את האמת ואת הטוב, אז הוא יוצר שקר ורע, וממילא הוא סובל. עד שהוא רואה את האמת האמיתית, ואז באמת טוב לו תמיד. והעניין הוא, כי בשכל של העולם הזה, האמת היא אחת, והשקר הוא ריבוי ונפרדות. כי יש רק אמת אחת. כגון על כלי כסף, שהאמת היא שהוא כלי כסף. אבל יש שקרים הרבה, שהוא כלי זהב ונחושת וכולי. וגם הטוב הוא אחד. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז אם הוא מקבל את אותו הדבר, אז טוב לו, אבל יש הרבה צורות של רע, כי יש הרבה ... הכל אחד, אז לומר שרק דבר אחד הוא האמת, זה השקר הכי גדול (מצד ההפרדה שבין הנפרדות לאחדות, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם באמת מחפש את האמת, הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא ... את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת באמת, שהיא ההפך של כל ההגדרות. והאדם מנסה להשיג דבר שאינו מוגדר, באמצעות הגדרות. וכל זמן שהאדם לא מנסה ... וכאשר האדם מחפש את האמת, הוא בעצם מחזק אצלו את השקר, שאומר, שלאמת יש צורה כלשהי. ובכך בעצם הוא משקר, וממילא הוא סובל. וזהו רק שורש העניין, שהוא כמובן מתלבש בצורות שונות, על עניין הרצון העצמי וכולי. והטוב האמיתי באמת, גם הוא אין לו שום צורה כלל. כי אם יש ... האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, שהאדם יפסיק לחפש את הטוב ... אבל האדם תמיד מחפש את הטוב באמת, משום שהוא חי בשקר, שלטוב באמת יש צורה כלשהי. ולכן האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן האדם תמיד סובל. וכך הדבר ממשיך, עד שהאדם מחליט לחפש ולהגדיר את הצורה של הטוב ... הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת, אלא הוא באחדות אחת, עם מה שנראה לאדם כניגוד שלו. ומי שכבר נמצא באחדות ... אין סוף, הם אחד ממש. ושהאמת שהיא יש סוף, ושהשקר שהוא אין סוף, הם אחד ממש. וכיוב, שהוא יכול לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו ... ממה שהוא כן מוגדר. ועל ידי זה האדם יוצר שקר ונפרדות. כי מצד האמת, המוגדר ושאינו מוגדר, הם אחד ממש. וכשהאדם מנסה להבין את מהות המוגדר ואת מהות מה שאינו מוגדר, הוא מפריד ביניהם, כדי להגדיר ולהבין אותם. אבל בכך, הוא בעצם מתחבר לשקר שמפריד אותם. ואחכ האדם רואה את האמת. שבאמת הכל אחד ממש. כי קודם כל האדם מגדיר וחווה את מה שאינו מוגדר כלל. אבל הוא חווה אותו באופן מוגדר, דהיינו, על ידי ... כי הבנה והגדרה, פירושו נפרדות. ובכך בעצם הוא משקר ויוצר סבל. ואעפכ בסופו של דבר, מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם אחד. ואז, האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן ... לזכור תמיד, שחיפוש האמת והטוב האמיתי, הוא בעצם שקר. כי הכל כבר מושלם והכל כבר אמת וטוב אמיתי. ולכן על האדם, תוך כדי זה שהוא מנסה להבין ולהגדיר, עליו לזכור תמיד, שהכל אחד. דהיינו, שכל מה שהוא מבין ומגדיר, זה ...

... מתוקה ושקר מר, או שקר מתוק ואמת מרה האמת המרה והרעה ביותר בעולם, היא מתוקה וטובה יותר, מהשקר המתוק והטוב ביותר בעולם. משום, שמהות האמת, היא הסכמה עם המציאות. ומהות השקר, היא התנגדות והתרחקות מהמציאות. כי האמת, היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, והשקר, הוא תיאור המציאות, בצורה רחוקה ממנה. ולכן, האמת מקרבת את האדם לחוויית האחדות והשלמות עם המציאות, ללא כל התנגדות שהיא, והשקר, הוא מרחיק את האדם, מההנאה של דבקות ואחדות עם המציאות. ואמת מרה, היא רק כאשר מעורב בה שקר. והמרירות שבאמת, היא רק משום שיש בה גם שקר, שהוא ממרר את חיי האדם. והשקר מתוק, רק בזכות חלקי האמת הנסתרים, שיש בו. כי השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר. ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, הם בגלל השכל שמסתתר, מאחורי הצורה שהאדם רואה במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש כאן עדיין עוד שקר כלשהו. וכאשר האדם מגלה למה השקר מתוק לו, עליו לדעת שזה רק משום שמסתתרת בו אמת כלשהי. ועל האדם להיות פיקח, ולחשוב מהי המציאות הטובה ביותר שהוא חושב שיכולה להיות? ועל האדם להתבונן היטב ולשאול את עצמו, למה ... ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת. ואין הכוונה לומר, שהלבוש החיצוני המתוק והשקרי, הוא אמת. אבל בהכרח, שהמתיקות של השקר, היא כבר קיימת ממילא, גם בלי הלבוש של השקר עצמו. ורק האדם לא רואה אותה. ולכן האדם מוכרח לבדוק, למה השקר גורם לו להרגיש טוב. ואחכ לברר ולראות את האמת, שהמתיקות של השקר, כבר נמצאת כרגע, מצד האמת של המציאות, ושאין שום צורך לשקר כלל. כי האדם משקר, שקר מתוק, רק בגלל שהוא לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם היא רעה, והוא בוחר לשקר, כדי להתחבר דרך השקר, אל שכל מתוק, שמסתתר מאחוריו. ועל האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ולזכך אותה באמת. ואז לראות את האמת, שבאמת המתיקות האין סופית כולה, קיימת בשלמות תמיד, ושאין שום צורך לשקר כלל, כי האמת מתוקה תמיד. ...

... לו שהוא בטוח בהם בלי שכל, הם כולם שכל, שהוא ככ שקרי, עד שהוא נראה לאדם ככ אמיתי, עד שהאדם חושב שהוא יודע שזאת האמת, בלי שום שכל כלל, למרות שבאמת, הכל מבוסס על שכל שקרי. כגון לדוגמה אמונה באלוהים. שיש כאלו שנדמה להם שהם מאמינים באלוהים, בלי שום שכל כלל. וכאשר הם היו ... אפשרי, רק משום שזאת לא באמת אמונה, אלא שזהו שכל שקרי, שהוא אוסר על האדם לחקור ולגלות את שורשו, ולכן הוא נקרא אמונה, אך באמת זהו שכל לכל דבר ועניין. כי יש ...

... כך ולא אחרת? ואולי הוא אחרת? ואולי הוא קצת אחרת? ואולי הוא הרבה אחרת? ואולי הוא רק אחרת? ואולי הוא כולו שקר? ואולי הוא כולו אמת? דהיינו, שהאדם מברר את כל האמת כולה לעומקה, בלי להשאיר ...

... שהוא מי שהאדם היה, לפני שהייתה לאדם את צורת האני שלו. כי האני הפנימי של האדם, הוא כולו קליפה שקרית. ויש אני פנימי אחר גדול יותר, שהוא כולו טוב אמיתי, ללא שום נפרדות כלל. והוא מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. ולכן, מי שרוצה להתחבר לעצמו ...

... על ידי זה בסופו של דבר, מתבטל אצלו הרצון העצמי של עצמו, להמשיך לחיות בשקר ובחוסר שלמות. ואז ממילא כל הרצון של האדם רוצה את המציאות בשלמות, גם בלי שהוא צריך להתאמץ להשיג רצון חזק כזה. ואדרבה, אז הרצון של האדם להשיג את השלמות, הוא חזק יותר. ...

... האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז ...