... פשר, כמו רעידת אדמה שהורסת חיים שלמים בלי שום סיבה הגיונית, האדם מרגיש את ההלם של העדר סיבה והעדר שליטה. זו התחושה שאלוהים הוא מלך שפועל כי הוא רוצה, ולא כי הוא חייב. כך האדם נזכר באמת של קיום שהוא מעבר להגדרות, שהוא לא שולט, וזה מאפשר לו לחוות את עצמו כאלוהים, כמי שעושה דברים ללא סיבה - שזו החוויה של האחדות והחופש האולטימטיבי. ... אחריה? אליעד מביא את הדוגמה של רעידת האדמה והצונאמי שהתרחשו ביפן כדוגמה נוספת. הוא מראה כיצד האדם חושב שהוא שולט בחיים שלו, שהוא יכול לתכנן הכל מראש, לבנות בניינים בטוחים, אבל פתאום מגלה שהוא לא באמת שולט בשום דבר. רעידת אדמה, אסון טבע, גלים ענקיים - כל אלה מראים שהאדם תלוי לחלוטין בגורמים חיצוניים. האדם חשב שהוא מוגן, שיש לו שליטה, אבל מתחת לפני השטח יש כוחות חזקים בהרבה שמפעילים את המציאות. איך ניתן לראות אסון חיצוני כתהליך פנימי בתוכנו? ...

... לא רוצה שזה יקרה? הוא מתקרב לשורש של כל הפחדים, שהוא הרצון עצמו. לדוגמה, אם אדם מפחד להיות חסר שליטה, עליו לשאול למה הוא בכלל רוצה שליטה, למה הוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה מסוימת. דרך השאלות האלו, האדם מתקרב לאחדות המציאות ומפסיק לפחד. מהו הקשר ...

עליסה בארץ הפלאות 2, סקס, יחסי מין, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל, רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה

... חיסרון, שזהו בעצם רע. לכן המציאות (אלוהים) כוללת בתוכה את כל הצדדים. איך משתחררים מהפחד להיות משוגע או לאבד שליטה? אליעד מסביר שכל אדם מפחד להיות משוגע או לאבד שליטה, ולכן נאחז במוסכמות. הפתרון האמיתי הוא להפסיק לשקר לעצמנו, להודות שאנחנו לא באמת יודעים שום דבר באופן מוחלט, ולהטיל ...

... ולא הרצונות כפופים לו. הוא מעלה שאלה מהותית יותר: מי בעצם קובע מה האדם רוצה? התשובה היא שאין לנו שליטה על הרצונות האמיתיים שלנו. אפילו מה שנדמה לנו שאנחנו רוצים, בעצם נקבע עבורנו על ידי המציאות. לפי תפיסה זו, כל החלטה או רצון שיש לנו הוא תוצר של תהליכים פנימיים שאין לנו באמת שליטה עליהם. אליעד ממשיך וטוען שבמצב כזה, אין באמת סיבה או צורך להתמיד. אם האדם לא יכול לשלוט ברצון שלו, ... רוצה, מצד שני אין לי ברירה כי ככה אני רוצה, ומצד שלישי לא משנה מה אני רוצה. והאם אני שולט בזה? מצד אחד תמיד, מצד שני אף פעם, מצד שלישי זה לא משנה. סיפור על דתיים, למה הדתיים הולכים ...

... הקיום העצמי שלו עצמו בשום צורה שהיא, ולא יכול להגן על הקיום העצמי שלו בשום צורה שהיא. (והאדם לא שולט, גם לא בקיומה של המציאות כולה, שבתוכה הוא עצמו קיים וכולי). ומי שיתבונן יראה, כי הוא עצמו מודע לעצם ... ויש רגעים, שבהם האדם מרגיש לחץ נפשי ככ גדול, עד כדי כך שהוא מרגיש שהוא אולי ישתגע (פחד לאבד שליטה / פחד להשתגע). ולפעמים המחשבות הטורדניות הן ככ גדולות, עד כדי כך שהאדם מרגיש, שאולי הוא עומד להשתגע לגמרי, ... להיעלם לגמרי, ולהפסיק להיות מודע לעצם קיומו שלו עצמו, זהו פחד, שאם הוא יתממש, האדם מגיע למצב של אובדן שליטה מוחלט וטוטאלי, שבו הוא לא קיים כלל, ושבו הוא נעלם לגמרי מהמציאות כולה. ומי שרוצה להתגבר על כל חרדה ... התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה יהיה אם שום דבר לא יהיה? ועל ידי זה ...

... והוא יפסיק לשנוא אותה ואפילו יוכל לאהוב אותה. למה יותר קל לשנוא מאשר לסלוח? אליעד מסביר שהשנאה מעניקה תחושת שליטה וכוח. כשאתה שונא מישהו, יש לך כביכול הצדקה למועקה או לתסכול שאתה חווה. לדוגמה, אדם שנפגע בזוגיות יגיד: יש ... תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב או לפחות להיות אדיש, הוא יוכל לשנות את הרגשות שלו בהתאם. הוא מביא דוגמה ...

... אחריות. דהיינו, מי שלוקח אחריות על מה שקורה לו, דהיינו, מי שמזדהה עם הרעיון שאומר שמה שקורה לו זה בשליטתו, הרי שיש בכך דבר מאוד חיובי. והוא, שעל ידי זה שהאדם לוקח אחריות, על ידי זה הוא בעצם יכול ... מי שלא לוקח אחריות, ומי שמסיר אחריות מעצמו, וחושב שמה שקורה לו בפרט ומה שקורה סביבו בכלל, זה לא בשליטתו. דהיינו, הוא לא אחראי לכך. הרי שבכך בעצם הוא מחליש אצל עצמו את הרצון העצמי שלו, לנסות לגרום למציאות להיות כרצונו. כי אם הדבר הוא לא באחריותך, דהיינו, אינך אחראי לכך שהדבר קורה, דהיינו, הדבר קורה בלי שליטה שלך, הרי שממילא אין טעם לנסות לשנות את המצב. ולקחת אחריות אישית, פירושו, שהאדם מזדהה עם המחשבה שאומרת, שהוא ... ממילא הוא יראה תכף ומיד, שהוא יכול לחוות שלמות אמיתית, בלי שום צורך לשנות את המציאות. ואיך? על ידי שליטה ברצון העצמי של האדם. דהיינו, מי שייקח אחריות על מה שקורה לו, הוא יבין תכף ומיד, שהכל תלוי ברצון ... המציאות. והסיבה שאנשים לא עושים את זה, היא רק בגלל שהם מסירים מעצמם אחריות, וחושבים שהרצון שלהם הוא לא בשליטתם העצמית. כי האדם חושב, שהרצון שלו, הוא לא לגמרי בשליטתו. כי מי שחושב שהרצון שלו הוא בשליטתו, הרי שהוא שולט ברצון שלו, ורוצה את המציאות תמיד כפי מה שהיא, ואז ממילא הוא חווה שלמות תמידית. אבל, זאת בדיוק הסיבה, ... רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. דהיינו, מי שיחשוב ששום דבר לא בשליטתו לגמרי, הרי שממילא הוא יתייאש לגמרי ויתעלם לגמרי ולא יתייחס בכלל למה שהוא רוצה. כי כבר אין לזה שום ...

... הוא הגורם המכריע בבחירות שאנו עושים. האדם בוחר לעשות דבר מסוים משום שהוא רוצה לעשות אותו, אך האם הוא שולט ברצונות שלו? לפי תפיסת הדטרמיניזם, הרצונות עצמם מוכתבים מראש על ידי הגנים, התשוקות, או נסיבות החיים, ולכן אין לאדם ... כדי להוכיח שאין בחירה חופשית, אפשר להצביע על כך שהאדם לא באמת מחליט מה הוא רוצה. הרצונות מופיעים ללא שליטה מודעת, ולכן הבחירה עצמה מתרחשת באופן אוטומטי. אך אליעד מראה שבפועל, אנשים עדיין מתייחסים באופן שונה לאדם שפועל מתוך ... להיות רובוט אנושי? אליעד מתייחס לאדם כרובוט אנושי כדי להמחיש מצב שבו כל הפעולות של האדם מוכתבות מראש, ללא שליטה אמיתית שלו. אולם גם אם האדם הוא רובוט כזה, עדיין יש משמעות לשאלה האם הוא חווה את עצמו כרובוט ...

... וברצונות שלנו? אליעד מתאר את המנגנון הפנימי של הרצונות, התחושות והמחשבות. הוא מסביר שהמחשבות והרצונות באים והולכים מעצמם, ללא שליטה מודעת. הוא משתמש בדוגמה של שלט מקולקל - מנגנון פנימי שאמור לתת לאדם אפשרות לשלוט ברגשות ובמחשבות, אבל כרגע לא עובד בצורה נכונה. השליטה האמיתית ברגשות וברצונות מגיעה מתוך הבנה מעמיקה של המנגנון הפנימי. ככל שההבנה עמוקה יותר, כך האדם יכול לבחור בצורה ... אזי הוא יהיה בעמדת בחירה אמיתית. הוא לא יהיה מופתע או מנוהל על ידי מחשבות אלו, אלא יהיה בעמדת שליטה מלאה עליהן. מה היתרון בכך שתמיד יש חיסרון? אליעד מסביר שבכל מצב בחיים תמיד יהיה חיסרון כלשהו. המצב הזה ...