... לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את עצמך. זה עניין מקרי שאין לך שום שליטה עליו. לעומת זאת, אם הרצון של האדם השני הוא סיבתי, אז יש לך אחריות מלאה על כך שהוא אינו ... הן הגיוניות ותקפות, ואין אמת מוחלטת שתכריע בין שתיהן. הוא מדגיש את הגמישות בבחירה האישית: אם אתה רוצה להרגיש שליטה מלאה ולקחת אחריות, אתה יכול לומר שכל הסיבה היא אתה. לעומת זאת, אם אתה מעדיף להרגיש פחות שליטה או פחות אחריות, אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת ... לקחת אחריות או להסיר אחריות תלויה ברצון שלך ובאיך שאתה בוחר להתנהל מול המציאות. אם אתה רוצה להרגיש שאתה שולט במצב, תיקח אחריות ותגיד שאתה אחראי לכל. אם אתה רוצה להרגיש פחות אחראי או להסיר אחריות, תאמר שהאחר הוא ...

... טרם הספיקו להבין את מהותם. פחד זה קשור לעיתים לרצון להימנע מהלא נודע ולחפש את מה שבטוח ונמצא תחת שליטה. מה קורה אחרי המוות? ההרצאה עוסקת בשאלה הקיומית - מה קורה לאחר המוות? האם יש חיים אחרי המוות, או ... כאל סיום, אלא כהזדמנות להתחיל מחדש. הוא מדגיש כי הפחד מהמוות קשור לרוב לחוסר הידיעה, כלומר, העובדה שאין לנו שליטה על מה שמתרחש אחרי המוות. הפחד לא תמיד מבוסס על מה יקרה לאחר המוות, אלא על האפשרות שאנחנו לא ... השאלה האם המחשבה על המוות נובעת משאיפה לחיים טובים יותר, או שמא ישנה אלמנט של חשש ממשהו שאין לנו שליטה עליו. מהו הפחד האמיתי שמסתתר מאחורי פחד המוות? לפי דבריו, הפחד לא נובע דווקא מהפסק הקיום, אלא מהאפשרות שלא ...

... הזו מיטיבה איתו בצורה כלשהי. האדם אולי מאמין שהמחשבה הטורדנית מגנה עליו מפני סכנה כלשהי, או שהיא מבטיחה לו שליטה במצב בלתי נשלט. ולכן, למרות שהמחשבה כואבת, האדם חוזר אליה מתוך תפיסה שהיא עדיפה על אלטרנטיבה אחרת שעלולה להיות גרועה יותר עבורו. ... מסביר שמחשבות אינן תמיד נתפסות כבחירה ישירה. אדם לעיתים לא מרגיש שהוא בוחר את מחשבותיו, אלא שהן מופיעות ללא שליטה. אך כאשר מדובר בפעולה ממשית, האדם תמיד יפעל מתוך בחירה מודעת או לא מודעת, בהתאם למה שהוא מאמין שיהיה ... האדם אינו באמת מאמין להוכחה שהמחשבה שלו אינה נכונה או מחויבת. האדם חושב את המחשבה באופן לא מודע, ללא שליטה. האדם נהנה או מוצא תועלת כלשהי בעצם החוויה של המחשבה השלילית. האדם בוחר להמשיך לחשוב את המחשבה הטורדנית למרות ...

... מדגיש שהאדם לפעמים שומר על הרגלים רעים מתוך סיבה עמוקה יותר: הוא רוצה לשמר את האמונה הפנימית שיש לו שליטה ובחירה על חייו. לפעמים אדם ישמור על הרגל מסוים פשוט כי ככה הוא בוחר, גם אם זה לא הגיוני. ... לו. הוא רוצה לשמור לעצמו את האופציה לא להקשיב לשכל או להיגיון לפעמים, פשוט כי זה נותן לו תחושת שליטה כללית על חייו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר כאן הוא שהמודעות להרגל היא רק הצעד הראשון, וההחלטה האם לשנות את ... לשנות הרגלים היא לא רק לחשוב עליהם בהיגיון, אלא להתאמן בלפעול מתוך מודעות גם בדברים קטנים, וכך להשיג יותר שליטה על הדפוסים האוטומטיים של המוח. איך לשנות הרגלים רעים? שינוי דפוסי חשיבה למה קשה לשנות הרגל? לפעול מתוך מודעות ...

... לו בחירה חופשית. זאת משום שכשאדם מאמין שהוא יכול לבחור ולהשפיע על חייו, זה מסייע לו להרגיש שיש לו שליטה ויכולת לשנות את מצבו. כאשר אדם מגיע לטיפול עם רצון לשנות משהו בחייו, כמו להפסיק לעשן או להצליח בתחום ... הללו. אם נגיד לו שאין לו בחירה חופשית, זה עשוי לפגוע בהבנתו את עצמו ולגרום לו להרגיש שאין לו שליטה על מצבו. האם ישנם מקרים שבהם נכון לומר למטופל שאין לו בחירה חופשית? כמו כן, יש מקרים שבהם יכול ... לו בחירה חופשית יכולה להיות דרך שאלות שמובילות אותו להרהר על סיבות ומניעים. לדוגמה, אם מטופל מרגיש שאין לו שליטה על מצבו, אפשר לשאול אותו מדוע הוא חושב כך, ולבדוק את התשובות שהוא נותן. כל שאלה כזו עשויה לחשוף ...

... שמובילה אותנו לרצות משהו מסוים? האם רצון וגורל הם אותו דבר? המרצה מציין כי כשאדם נתקל באירועים במציאות שאינם בשליטתו, הוא בדרך כלל יכנה את האירועים הללו כגורל. לדוגמה, זכיית בלוטו או חוויית תאונה נחשבים לאירועים שלא ניתן לשלוט ... הם באמת בחירה? השאלה המורכבת יותר שנשאלת במהלך השיחה היא אם כל רצון באמת נובע מבחירה. האם יש לנו שליטה מלאה על הרצון שלנו, או שגורמים חיצוניים (כגון סיטואציות חיים) משפיעים על הרצון שלנו מבלי שנדע עליהם? לדוגמה, אם אדם רוצה משהו ללא שליטה ברורה על מקור הרצון, האם אפשר לקרוא לזה בחירה? המרצה מסביר שהרצון יכול להיות תוצאה של גורל, כלומר, לא תמיד אנו שולטים בו, אבל עדיין נחשוב שהוא תלוי בבחירתנו. לעיתים הרצון הוא פשוט תגובה לאירועים ולמצבים שהתרחשו לנו מבלי שתכננו אותם. ... מודעת לסבל שנגרם לו. האם הרצון יכול להתפרש כגורל? בשיחה עולה שאלה נוספת - האם אם הרצון לא תלוי בשליטתנו, אז בעצם מדובר בגורל? אם האדם לא יודע היכן הרצון שלו נוצר, והוא לא בחר בו, אז ייתכן שהרצון עצמו הוא חלק מהגורל. למשל, אדם שמרגיש שדברים קורים לו בחיים ואין לו שליטה עליהם, עשוי להרגיש שלרצונותיו אין מקור ברור. השיחה מכוונת לכך שהרצון עלול להיחשב כחלק מהגורל במקרים כאלה, כמו שהגורל יכול לכלול בתוכו את כל הדברים שאנחנו לא שולטים עליהם. בסופו של דבר, על אף שהשיחה מתפשטת למספר כיוונים, המסקנה היא שגורל ורצון עשויים להיות שני צדדים של ...

... המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה והבנה. כאשר דבר מסוים קורה ללא סיבה נראית לעין, מתעוררת תחושה של חוסר שליטה, חוסר ודאות, וכתוצאה מכך - פחד או תסכול. אם יובהר לאדם מה הסיבה, ולמה דבר מסוים קרה, הוא בדרך ... שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות וסדר בעולם. כאשר האדם מבין את ההיגיון של המציאות, הוא מסוגל לבנות לעצמו מסגרת של ...

... בין רוצה למסתדר. כאשר משתמשים בביטוי אם יסתדר לך, זה נשמע כמו בקשה פחות מחייבת, משהו שהוא מקרי ולא בשליטה מלאה של האדם. לעומת זאת, אם תרצה מעביר לאדם את האחריות והבחירה. למשל, אם מישהו לא הגיע לפגישה אפשר ... יעיל? הדרך היעילה ביותר היא לשלב בין שתי המילים לפי ההקשר והתגובה הרצויה. אם רוצים לתת לאדם תחושה של שליטה, עדיף להגיד רוצה. אם המטרה היא להדגיש חשיבות ודחיפות, המילה צריך תתאים יותר. לדוגמה, אם מבקשים עזרה ואיננו רוצים ... לך לעזור לי?, האדם מרגיש הרבה פחות לחץ ויותר חופש להיענות לבקשה. מה ההבדל בין רוצה למסתדר במונחים של שליטה ובחירה? אליעד כהן מדגיש שיש הבדל מהותי בין רוצה לבין מסתדר. מסתדר מציין מצב שבו אין לאדם שליטה מלאה, והדברים מתרחשים במקרה או מתוך אילוצים חיצוניים. לעומת זאת, רוצה מדגיש את הבחירה האישית של האדם ואת האחריות ... כהן מסביר שהבחירה בין רוצה לצריך ובין מסתדר לך לתרצה צריכה להיות מותאמת להקשר ולמטרת השכנוע: להדגשת אחריות אישית ושליטה, משתמשים ברוצה. להדגשת חשיבות ודחיפות, משתמשים בצריך. להקטנת מחויבות וליצירת תחושת נוחות, משתמשים במסתדר לך, בא לך, או מתאים ...

... הכעס לאורך זמן. במקרה כזה, הסליחה אינה מתוך חוזק אלא מתוך חולשה. מנגד, אדם שמסוגל לנקום מתוך בחירה, מתוך שליטה מוחלטת ברגשותיו, הוא זה שמפגין עוצמה גדולה יותר. אדם כזה יכול לבחור לסלוח או לנקום מתוך שיקול דעת ולא מתוך הכרח פנימי. היכולת לבחור בין נקמה לסליחה, מתוך עמדת חוזק ושליטה, היא הביטוי הגבוה ביותר לגדולתו של האדם. מה ההבדל בין צדיקים לרשעים ביחס לנקמה וסליחה? אנשים שמגדירים עצמם כצדיקים ... הם מעדיפים לחשוב שאם יעשו מעשים טובים, יקבלו טוב בחזרה, ואם יעשו רע, יסבלו. התפיסה הזאת גורמת להם להרגיש שליטה על חייהם. כאשר רשע (אדם שעושה מעשים לא מוסריים) אינו נענש, הדבר יוצר אצל הצדיקים תחושה קשה של חוסר ... נקמה מתוך חולשה כי אינם יכולים להתמודד עם הכעס, ומצד שני, ישנם אנשים חזקים שמוותרים או בוחרים לנקום מתוך שליטה מלאה ברגשותיהם. מהם היתרונות של היכולת לשלוט בכעס וברצון לנקום? אדם שמסוגל לנקום מתוך בחירה מוחלטת ושליטה מוחלטת ברגשותיו, מסוגל גם לבחור לסלוח באותה המידה. הוא אינו חייב לנקום כדי להרגיש טוב, כיוון שהוא יודע שהטוב ...

... לבחור אם לפחד או לא, והוא לא פוחד מפני הפחד עצמו. הגמילה האמיתית לפי אליעד מתבטאת בכך שהאדם חווה שליטה ובחירה פנימית מלאה, ללא תחושת הכרח. גמילה מהתמכרויות איך להיגמל מעישון החיים אחרי פרידה איך להוציא מישהו מהראש? תהליך ... של קשרים רגשיים, אליעד מסביר שלא מדובר בהדחקה של המחשבות או מחיקת מספרי טלפון, אלא בשאלה אם באמת השגת שליטה על הרגש. הוא טוען שאם אדם מוחק את מספר הטלפון של האקסית מתוך פחד מהחזרה אליו, זה בעצם לא ... שרוצה להפסיק לפחד, ומסביר שברגע שהאדם מרגיש שהוא בוחר לא לפחד, ולא שזו תחושת חובתיו, הוא נמצא במצב של שליטה על פחדיו. גמילה מהתמכרויות חזרה בתשובה איך להיגמל מעישון החיים אחרי פרידה תהליך סגירת מעגלים עכשיו היו היה איש ... כמה לא אכפת לי השאלה אם אתה בוחר את זה אתה יכול להגיד כן אכפת לי השאלה כמה אתה שולט במצב.