... הוא מתאר זאת כאונס של המציאות, כשהיא למעשה מכריחה את האדם לאהוב אותה, מאחר שהיא זו
ששולטת בכל פרטי חייו. המציאות היא זו שקובעת אם האדם יהיה בריא או חולה, אם יהיה לו כוח וחשק לפעול, אם הוא יצליח לשמור על עצמו, או אפילו אם הוא בכלל יחיה או ימות. למשל, אם אדם רוצה לשמור על בריאותו, גם אם הוא משוכנע שיש לו
שליטה על כך, המציאות יכולה להחליט אחרת: היא יכולה לגרום לו לאבד
שליטה, להכניס לו למוח מחשבה כפייתית שעליו לעשן או לאכול לא בריא, וכך, למעשה, הוא כפוף לחלוטין לגחמות המציאות. האדם הוא כמו קורבן חסר ישע, שאם ... ותגרום לו סבל. מדוע המציאות נתפסת ככוח שמאיים לאהוב אותה או לסבול? על פי ההסבר, המציאות
שולטת ברוב ההיבטים של חיינו: היא קובעת אם נהיה בריאים, אם יתחשק לנו לפעול, אם נדע לשמור על עצמנו וכדומה.
בשליטה זו, היא מציבה אולטימטום: אם לא תאהב אותי לגמרי, תחווה סבל. אפילו אם אוהבים את המציאות רק ב - 99%, נשאר 1% של סבל. מכאן בא הרעיון שהאדם ...