מודעות עצמית, שכנוע עצמי, איך להטיל ספק? איך לשתול מחשבה? איזו שאלה לשאול? למה אני רוצה? האם אני רוצה? למה אני לא רוצה? איך להיפטר מרצון? סוגסטיה עצמית, אוטוסוגסטיה, דמיון מודרךמודעות עצמית, שכנוע עצמי, איך להטיל ספק? איך לשתול מחשבה? איזו שאלה לשאול? למה אני רוצה? האם אני רוצה? למה אני לא רוצה? איך להיפטר מרצון? סוגסטיה עצמית, אוטוסוגסטיה, דמיון מודרך איך להטיל ספק ברצונות ובמחשבות שלך? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה, היא איך אדם יכול להטיל ספק באופן אמיתי ועמוק ברצונותיו ובמחשבותיו, עד כדי מצב של שינוי או אפילו ביטול מוחלט שלהם. הסיבה שבדרך כלל אנשים לא מצליחים להטיל ספק אמיתי ברצונות שלהם, היא שהם נעצרים בשאלות לא נכונות או בשאלות חלשות מדי. כאשר אדם רוצה לברר עם עצמו ... אני לא רוצה את זה?, הוא רק מעמיק את השכנוע הפנימי שלו שבאמת הוא לא רוצה את הדבר הזה, והספק לא מתערער כלל. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא רוצה כאב, ושואל את עצמו מאות פעמים למה אני לא ... יותר: האם אני באמת לא רוצה את זה?. בשאלה כזו, במקום להניח מראש את קיום הרצון, האדם מתחיל להטיל ספק בעצם קיומו של הרצון עצמו. כלומר, לא למה אני לא רוצה כאב, אלא האם בכלל נכון שאני לא רוצה כאב? לדוגמה, לאחר שאדם חזר שוב ושוב על השאלה למה אני לא רוצה כאב? ולא הצליח למצוא תשובה מספקת, עליו לעבור לשאלה חדשה וחזקה יותר: האם אני באמת לא רוצה כאב?. כך, במקום לחזק את ההנחה שהוא לא רוצה כאב, הוא פותח פתח אמיתי לספק ולבחינה מחודשת של הרצון שלו. איך שותלים מחשבה חדשה בתודעה באמצעות שאלות? אליעד מסביר כיצד הניסוח של השאלה האם ... שאם אין סיבה, אולי הוא כלל לא באמת רוצה את הדבר הזה. למה חשוב להמתין בין השאלות כדי להטיל ספק עמוק? אליעד מדגיש את החשיבות של המתנה קצרה בין השאלות כדי להעמיק את ההטלה בספק. הוא מציע לשאול האם אני באמת לא רוצה את זה?, להמתין מספר שניות, ואז להמשיך עם השאלה ואם כן, אז למה?. ההפסקה בין השאלות מאפשרת לאדם לקלוט טוב יותר את חוסר התשובה, דבר שמגביר את הספק הפנימי ומקל על שחרור הרצון. מה השלב הבא לאחר הטלת ספק ברצונות שלך? הטלת הספק אינה מסתיימת ברצון ספציפי אחד, אלא יכולה להתקדם לשאלות בסיסיות ועמוקות עוד יותר. לדוגמה, אחרי שהאדם מצליח להטיל ספק בכך שהוא לא רוצה כאב, הוא יכול להתקדם לשאלות כמו האם בכלל יש הבדל בין כאב להיעדר כאב?. כך ... שבו האדם אומר לא אכפת לי שכואב לי או אפילו אני רוצה שיכאב לי, עדיין קיים רצון, ולכן ההטלה בספק צריכה להמשיך עד לשורש של עצם ההבחנה בין רצוי ללא רצוי. איך להטיל ספק בהנחות יסוד ולא רק ברצונות? השלב הסופי שאליעד מתאר הוא להטיל ספק לא רק ברצונות אלא גם בהנחות היסוד שבבסיס השאלות. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם אני באמת לא רוצה כאב? הוא עדיין מניח שיש בכלל הבדל בין מצב של כאב למצב ללא כאב. אליעד מציע להטיל ספק גם בהבחנה עצמה - האם בכלל יש הבדל בין כאב לחוסר כאב, או שזו רק הגדרה סובייקטיבית שאין לה אחיזה אמיתית במציאות? הטלת ספק כזו יכולה להוביל למודעות עצמית גבוהה, ואף לשחרור עמוק מרצונות, פחדים ומחשבות מגבילות. איך להטיל ספק ברצון שלי? מה זה סוגסטיה עצמית? איך לשתול מחשבה בתת מודע? איך להשתחרר מרצונות מגבילים? מהי מודעות עצמית גבוהה? ...