... אור אין סוף, מעשה מרכבה, תורת הצמצום, בריאת העולם, הצדיק האמת, נוקם ונוטר - שיחות הרן צג (ברסלב) מהו אור אין סוף, ואיך אפשר להבין אותו? אליעד כהן מסביר כי אור אין סוף מתייחס להבנת האלוהות, למציאות האינסופית שקדמה לבריאת העולם , למציאות ללא גבול והגדרה. מדובר בשכל אחד פשוט ואינסופי, שהוא בלתי נתפס לחלוטין במונחים אנושיים, מכיוון שכל הבנה אנושית דורשת הגדרה וצמצום, בעוד שאור האינסוף הוא חסר גבולות לחלוטין, ואינו ניתן לחלוקה אמיתית. לדוגמה, ניתן לחשוב על זמן או מקום במונחים ... אין סוף אינו ניתן לחלוקה, התלמיד החכם לא מחלק באמת את האור עצמו, אלא מספק צמצומים והשתקפויות של האור, שהאדם יכול לתפוס במוחו. ההבנה האמיתית של אור האינסוף נותרת בלתי נתפסת, אך האדם יכול ליהנות ... את האדם לחוויית אחדות, ושם נמצאת הנאת האינסוף האמיתית. איך כל זה קשור לתורת הצמצום ולבריאת העולם? תורת הצמצום מתארת את התהליך שבו אלוהים (האור האינסופי) צמצם את עצמו כדי לברוא עולם מוגדר ומוגבל. אליעד מסביר שהמטרה של הצמצום איננה בשביל מטרה אחרת, כמו עולם הבא, אלא עצם הצמצום הוא המטרה. העולם נברא משום שאלוהים רצה ליצור נפרדות ומחלוקת, לא למען משהו אחר, אלא לשם המחלוקת עצמה, שזו בחינת מחלוקת לשם שמיים. הוא מבקר את החכמים שאמרו נוח לו לאדם שלא נברא, וטוען שזו טיפשות, כי אם אלוהים ברא את האדם - ברור שנוח לו להיברא, אחרת לא היה נברא כלל. מהו המשיח לפי אליעד כהן? המשיח, לפי אליעד, אינו בהכרח דמות פיזית שצריכה להופיע בעתיד, אלא שכל מסוים שמתגלה לאדם, שכל שגורם לו להבין בשלמות את האחדות ואת הצמצום של אור האינסוף. כל גילוי של שכל כזה באדם נקרא ביאת המשיח. ביאת המשיח מתרחשת כאשר האדם כבר לא רוצה דבר אחר, לא מחפש ... שהאדם מתקרב אל ההבנה הסופית הזו, הוא מגיע למצב שבו הוא מבין בשלמות מדוע העולם נברא, ומהי הסיבה הראשונה של כל המציאות. מהו מעשה מרכבה לפי רבי נחמן ואליעד כהן? אליעד מבקר את הרמבם על ... האמיתית של מעשה מרכבה היא להבין איך אור האינסוף הצליח לצמצם את עצמו לתוך העולם הסופי והמוגבל. מעשה מרכבה הוא בעצם החיבור והאיזון בין אינסוף לסוף, בין האחדות המוחלטת לנפרדות, והיכולת לתפוס כיצד אור אין סוף מלובש בתוך עולם של צמצומים. מהי תחיית המתים האמיתית? אליעד מפרש את תחיית המתים לא כמצב שבו אנשים מתים קמים לתחייה פיזית, אלא כיכולת ... וחוסר רצון - אלא הכל הוא ביטוי אחד של אור האינסוף. מהו אור אין סוף? מהי תורת הצמצום? מה המשמעות של תלמיד חכם נוקם ונוטר? מהו מעשה מרכבה לפי ברסלב? מהי תחיית המתים האמיתית? מי הוא המשיח לפי רבי נחמן? ...

... של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז ... נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא ... וכל מה שישנו, אלו הכל התהוויות שונות של המציאות. כי פעם אחת המציאות באה לידי ביטוי בצורה אחת, ופעם היא באה לידי ביטוי בצורה אחרת. והשאלה הנשאלת היא, אם באמת בשורש של ... שבשורש, נפרדת מהנפרדות שבתוצאה של השורש. אך מצד האמת, אין נפרדות בין השורש לבין העולם עצמו, אלא הכל אחד ממש. ומי שרוצה להבין את ... של אותה הישות ממש. ויש עוד טעות נפוצה, והיא שיש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות נפרדה מהעולם, ועכשיו יש רק נפרדות. או שעכשיו יש שינוי מנקודת ...

... המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי מי שיסתכל אל תוך המציאות בפנימיות שלה, ויחפש את המהות הפנימית של כל דבר, הוא יגלה שבסופו של דבר, כל הדברים מתאחדים. כי בעולם ... שני הפכים שנפרדים בעולם, הם נפרדים רק בצורה החיצונית שלהם. שלבוש אחד הוא יש צורה כלשהי, והלבוש השני הוא אין צורה כלשהי. ובכך נפרדים, כל ההפכים כולם. אך ההפכים הם רק בצורה החיצונית. ולכל הדברים שבעולם, יש מכנה משותף רחב מהם, שמקיף אותם, ללא שום הפרדה של הצורה החיצונית. ולכן, כל הדברים במהותם, הם אחד. וגם אם נאמר שאין מהות פנימית לכל הדברים שבעולם, הרי שזה אומר שהאין מהות, הוא המקיף של כל הדברים. דהיינו, שהאין ... מהי בעצם ידיעה, נראה שהאדם יודע המון צורות שונות, של שום דבר. כי המשמעות של דבר, לא נמצאת בתוך הדבר עצמו, אלא בדברים שנמצאים סביב הדבר עצמו. כגון לדוגמה הישות שולחן, שהיא נבדלת אצל האדם מהישות ... ממנו. וכל הדברים שונים אחד מהשני בצורה שלהם. אך מהי המהות של כל הדברים? והמהות של כל הדברים, היא ההעדר המוחלט של כל הגדרה. כי הדבר המוגדר, קיומו אינו מחויב, משום שיש אפשרות שתהיה קיימת ישות ... הראשון. כי הנמצא הראשון, לא יכול להיות צורה של משהו. כי אם יש צורה, יש העדר הצורה. ואם יש צורה והעדר צורה, הרי שיש מצוי ראשון נוסף, שמתבטא כצורה וכהעדר שלה. כי הצורה, לא יכולה להוות את ההעדר שלה. ולכן הצורה לא יכולה להיות ראשונה, משום שהיא לא יכולה להוות את ההעדר שלה. וחייב להיות מצוי ראשון ללא כל צורה, דהיינו, ישות אחת ללא כל הגדרה. וכמובן שגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה שנפרדת מהצורות עצמן. ולכן בשורש אין הבדל, גם לא בין הצורה, לבין המהות שלה. וגם זו הגדרה. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שיצר אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ואעפכ הכל אחד. כי מהות המקיפים היא אחת, וגם נפרדת בו זמנית. וכל הדברים שבעולם נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. וזמן ומקום הם ... צריך מקום וזמן. כי גם אם נסיר את כל הצורות כולן, עדיין כל הדברים יישארו נפרדים זה מזה במקום שבו הם נמצאים ובזמן שבו הם נמצאים. כי יכולים להיות שני דברים באותו המקום, אך הם נפרדים, בזמן שבו הם ... יכול להיות סופי. כי אם למקום יש הגדרה צורה וסוף, הרי שיש מעל ומתחת ולפני ואחרי וצדדי המקום, כי הרי יש לו סוף. ואם יש לו גדר וגבול, אז יש מקום, גם אחרי נקודת הגבול הזו. ובהחלט כן שייך שיהיה מרחב ... מקום אחר גדול יותר עד אין סוף. כי את הצורה ניתן להגביל, אך לא את המהות שהיא חסרת הגדרה וחסרת גבול. ואפשר לדוגמה להגדיר כי קיומו של העולם שלנו לדוגמה, תלוי בקיומו של ציר זמן כלשהו. וניתן גם לומר כי ציר הזמן הזה קיומו הוא לא אין סופי. אך קיומו של הזמן, הוא תמיד יהיה אין סופי. כי תמיד ... שלו, הוא הסוף. והאין סוף והסוף, גם הם צורה של משהו אחר, שבו אין הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וגם המחויב, גם הוא לא יכול להיות מחויב, וגם הראשון לא יכול להיות ראשון, משום שיש דבר אחר ששונה ממנו. ... המהות אינה מחויבת. כי המהות, היא שינוי צורה, מהלבוש של המהות. ואכ המקיף הגדול ביותר, הוא לא המהות. כי המהות, נפרדת בצורתה החיצונית, מהלבושים. וגם האחדות, היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. ... מחויב ולא מצוי ראשון. ונמצא אם כן שאין אלוהים מצוי ראשון ויחיד, אלא יש את המקום והזמן שהם מקיפים את הנפרדות תמיד. כי הנפרדות היא השורש של הכל. ותמיד היה הווה ותהיה נפרדות תמיד. כי כל ישות, תמיד תהיה ... בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני ה

אלוהים השתגע, המלך השתגע, חוויית הצמצום, למה אלוהים השתגע, האם אלוהים השתגע למה אלוהים השתגע ומה המשמעות של חוויית הצמצום? הנושא המרכזי שבו עוסק אליעד כהן בהרצאה הוא הרעיון שאלוהים השתגע, ומהי המשמעות האמיתית של חוויית הצמצום שהובילה לאותה שיגעון. אליעד מסביר תחילה את משמעות הביטוי אלוהים השתגע בעזרת דוגמה פשוטה: אלוהים, שהוא הכוח המוחלט, בעל יכולת בלתי מוגבלת, פתאום מדמיין את עצמו בצורה מוגבלת מאוד. הוא מדמיין את עצמו כעבד, כלומר, כישות שהיא מוגבלת ולא יכולה לבצע כל מה שהיא רוצה, ולכן נוצרת תחושת חוסר אונים. למשל, האדם ... שהוא אינו יכול לנסוע במהירות שהוא רוצה, הוא אינו יכול לעבור דרך קירות או לראות מאחוריהם, והוא לא מרגיש שהוא שולט במציאות סביבו. המשמעות של חוויית הצמצום שאליעד מתאר, היא שאלוהים למעשה השתגע משום שהוא שכח במובן מסוים שהוא אלוהים. הוא שכח את היותו כל - יכול וחסר הגבלות, ולכן הוא סובל, מתייסר וחווה בעיות וקונפליקטים שונים. דוגמה לכך: אליעד מציג מצב שבו אדם אינו מסוגל לראות מה מתרחש מאחורי הקיר, ומבחינתו הדבר נתפס כמגבלה. אולם בפועל, האדם הזה הוא בעצמו אלוהים, הוא למעשה יוצר את הקיר ואת כל מה שמאחוריו, ולכן תחושת חוסר היכולת שלו לראות מאחורי הקיר נובעת מחוסר מודעות לכך שהוא - הוא היוצר של ... באמת יש גבולות או שאנחנו רק מדמיינים אותם? אליעד ממשיך ומדגיש שהאדם למעשה אינו מודע לכך שכל המגבלות הן פרי דמיונו, משום שהוא בוחר לשכוח במכוון שהוא אלוהים, ועל כן הוא חווה את עצמו כנפרד, מוגבל וחסר אונים. דוגמה נוספת שאליעד מביא כדי להסביר את הקונספט הזה, היא שאדם יכול לחשוב שהוא נמצא בחדר ... את החדר ואת התחושה שהוא מוגבל בתוכו. ברגע שהאדם יכיר בכך שהוא זה שיוצר את הגבול, המגבלה תפסיק להתקיים. אליעד חוזר על הרעיון המרכזי ומסביר שהשיגעון של אלוהים מתבטא בכך שהוא החליט במודע או שלא במודע להתעלם מכך שהוא אלוהים, ולחוות את עצמו כנפרד ומוגבל. במילים אחרות, אלוהים השתגע כי הוא הפך את האינסוף לסופי, את השלמות לחיסרון ואת הכל יכול למוגבל. איך אפשר לצאת מהשיגעון של אלוהים? אליעד מסביר שגם הפתרון לאותו שיגעון מצוי בתוך ההבנה העמוקה של החוויה. אם האדם יתבונן פנימה ויבין שהוא זה שמייצר את המגבלות שלו, הוא יוכל להבין לעומק את העובדה שהוא בעצם אלוהים. כאשר האדם יכיר שהוא זה שמייצר את החוויה ואת המגבלות שלו, הגבול ייעלם מעצמו, והאדם יחווה את עצמו שוב כאלוהים בלתי מוגבל. דוגמה נוספת שהוא נותן היא שהאדם מדמיין שהוא לא יכול לעבור דרך קירות, אבל אם הוא יבין באמת שהקיר הזה הוא בסך הכל דמיון שהוא יצר לעצמו, במובן העמוק, כבר לא תהיה שום משמעות לכך שהקיר קיים או לא קיים. עצם ההבנה הזו מבטלת את ההפרדה המדומה בין האדם לאלוהים ומחזירה את האדם לחוויית האינסוף. מה הקשר בין תחושת המוגבלות לתחושת השיגעון? הקשר שאליעד מציג בין תחושת המוגבלות לבין השיגעון של אלוהים הוא עמוק ומשמעותי. אליעד מסביר שתחושת המוגבלות היא שיגעון מכיוון שאלוהים למעשה שכח שהוא כל - יכול ובחר להרגיש את עצמו חסר אונים, מוגבל ותלוי במציאות חיצונית. לפי אליעד, עצם התחושה שיש גבולות ומגבלות במציאות היא סימן ברור לכך שאלוהים (כלומר האדם עצמו, לפי השקפתו) אכן השתגע. אליעד מדגיש שאין זה אומר שהשיגעון הוא רע או שגוי, אלא שהוא פשוט מתאר מצב תודעה מסוים שבו האדם ... לגבולות שהוא עצמו יצר, ומסרב להכיר בכך שהוא יוצר אותם. אליעד מעודד לחקור את המגבלות האלה, לבחון אותן לעומק, וכך לגלות שהן אינן אמיתיות. למה מלכתחילה אלוהים בחר להשתגע? אליעד מעלה גם את השאלה החשובה מדוע אלוהים בכלל בחר להשתגע. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שאלוהים בחר לחוות חוויה של הפרדה ומוגבלות כדי לגלות את עצמו מחדש. ההשתגעות של אלוהים, או חוויית ה

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 8 מה משמעות האחדות של המציאות והקשר בין יש לאין? ההבנה שמציאות האחדות היא הבנת זמן ... צורת הזמן - כלומר, ברובד פנימי של הזמן, שם נמצא האחדות של כל הדברים. גם המקום והזמן אינם נפרדים. אפשר לומר שאלוהים, או מהות הקיום, נמצא לפני הזמן, כלומר, לפני צורת הזמן, ולא היה לפני זמן כלשהו. בנוגע לפוטנציאל, חשוב להבין שבמציאות אין מקום לפוטנציאל אינסופי. למעשה, ... נגלה שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, ושניהם מחוברים למהות אחת. השאלות על היש והאין לא נותרות, וההבנה היא שהעולם בנוי על עקרון של אחדות, שמאפשר לנו להבין את כל ההפכים כיחידה אחת. מהות המציאות יש ואין אחדות הבנת הזמן והמקום ההבנה הפנימית של האחדות מהות היש והאין הפוטנציאל והאחדות הספר להיות אלוהים, חלק א עמוד 75 אנחנו הבנו שבשורש הכל אחד, מה זה אומר? שזמן ומקום זה אחד. שבסוף הכל מתנקז לזמן ומקום, הזמן מתנקז לרגע והמקום לנקודה, והם מתנקזים לאחד. ... שזה לא משנה. כשאנו מדברים על מה שהיה לפני הזמן, למעשה אנו מדברים על מה שהיה לפני ההוויה של הזמן, מה שהיה לפני הצורה של הזמן? כשאומרים לפני הזמן, הכוונה האמיתית היא, לא לפני הזמן ברצף ההיסטורי של הזמן, הכוונה היא לפני צורת הזמן. זאת אומרת, שכאשר אני אומר לך שאלוהים נמצא לפני הזמן, הכוונה היא שאלוהים נמצא לפני צורת הזמן, כרגע, זה לא שהוא היה פעם לפני הזמן. יש כאלה שחושבים שפעם היה אלוהים ואחר הוא ברא את הזמן, ועכשיו יש את הזמן ואת אלוהים - אך זה לא כך. הכוונה היא שאלוהים נמצא ברובד שמתחת לזמן. יש זמן, ואלוהים נמצא לפני הזמן, אלוהים נמצא בפנימיות הזמן. אלוהים לא לפני בהיסטוריה, אלא לפני כרגע. אלוהים הוא גם מעל המקום, אבל לא במובן שאלוהים נמצא מעבר לאין סוף המקום, אלא שאלוהים נמצא בתוך ההוויה של המקום, הכוונה מחוץ לצורת המקום. ולכן אפשר להגיד שאלוהים הוא מעל למקום ואפשר להגיד שהוא גם מתחת למקום. אפשר להגיד שאלוהים הוא מאחורי הזמן וגם לפני הזמן. שים לב, שכאשר אנחנו אומרים שהכל אחד, הכל אחד אפילו ברמת הפוטנציאל. אל תחשוב שלפני בריאת העולם היה הכל כפוטנציאל, בהוויה של המציאות אין אפילו פוטנציאל. כי הפוטנציאל הוא אחד עם ההעדר שלו, מה זה אומר? שאפילו אין מילה כזאת כמו פוטנציאל. שתבין שהעולם שלנו לא עשוי מפוטנציאל אין סופי, כי בשורש אין דבר כזה פוטנציאל אין סופי. פוטנציאל זה צורה, ובאחדות הראשונה אין פוטנציאל של נפרדות. האדם צריך להבין שהמקום והזמן עשויים מהוויה אחת, שאין בה אפילו פוטנציאל של נפרדות, אפילו אין אפשרות שתהיה שם ... הפכים, אבל בעצם זה היפוך של יש ואין שמלובשים כמו חום וקור. יש חום, אין חום, יש קור, אין קור. כל ההפכים זה בעצם צורה של יש ואין. אם לא היה הבדל בין יש לאין, לא היו הפכים. ומאחר שבשכל אנו מבינים שהיש הפוך מהאין, אז לא יכול להיות שמה שמהווה את היש הוא מהווה גם את האין. ... יש, ובו זמנית הוא אין. השאלה היא, איך זה יכול להיות, הרי זה שני הפכים? איך זה יכול להיות שזה אחד? וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש היא האין. וכל הצורות מתהוות מהדבר שאין בו צורה כלל. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא שואל, איך יתכן שמהאין יתהווה היש? אך זאת שאלה לא נכונה, ולא רק שזאת שאלה לא נכונה, אין עליה תשובה כלל. וזאת שאלה של שקר, ... תחושה. כך שעכשיו אתה מרגיש תחושה ויודע שזה כלום, כלום, כלום, לא קיים. אז תשאל איך זה לא קיים? אם מישהו אומר, העולם נוצר מכלום, אז האדם לא חווה את הקונפליקט. אבל אני אומר לך, זה לא נוצר, זה כרגע, במקום הזה, אין שום דבר. אין נוצרת מחשבה מכלום מוחלט? אתה הולך ברחוב, ורואה עץ, מה זה עץ? צורה של מקום וזמן, ומה זה צורה של מקום וזמן? כלום. אבל אתה אומר, אני רואה עץ, אז למה אתה אומר שזה כלום? השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, האם באמת היש מתהווה מהאין? ואם אדם מתבונן הוא ... לנו שני שכבות של מציאות, אחת אחדות ואחת נפרדות. באחדות זה כאילו אין, הוויה, אחד, מהות. ויש עוד שכבה שהיא של הצורות והנפרדות. ואיך שלא נסובב את זה תמיד יהיו לנו שניים. אם אתה מתבונן אתה תמיד רואה שיש נפרדות אבל אתה גם רואה שיש אחדות. יש הבנה שזה מאה אחוז ישנו ומאה אחוז ... ואין הבדל ביניהם. איך יכול להיות? אנחנו עכשיו מדברים על שתי רמות, רמה של נפרדות ורמה של אחדות, הרעיון הוא שיש מהות וצורה. האדם שואל איך זה שמאין נהיה יש? איך יכול להיות שההוויה של היש היא אין? תתבונן ותשאל האם זה ככה? אם תבדוק, תגלה שזה ככה, באמת יש יש ובאמת יש אין ושניהם ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 מהו סוד הצמצום? במהות של המציאות, המקום והזמן לא מחויבים לקיום. הם לא מחויבים לחיות תמיד, כמו שהמקום יכול להיעלם, בדיוק כמו שהזמן יכול להיעלם. במובן זה, ... בשני: הזמן לא יכול להתקיים בלי מקום, ואם לא היה מקום, לא היה זמן. הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם ... יחד. אם תנסה לקחת את כל האפשרויות של המקום והזמן ותערבב אותן, תבין שהמהות של הזמן והמקום היא בעצם חיבור של כל הדברים שכוללים את הזמן והמרחב. הכיוון כאן הוא להבין את העולם מבלי לחפש תשובות, כי התשובות עשויות להגיע מהמהות של השאלות עצמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? מהות הזמן והמרחב הבנת המקום והזמן האם הזמן והמקום הם ישות אחת? צמצום הזמן והמקום הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא הראשונה. כי כל דבר יש לו את ההיפוך שלו, ואם תגיד שיש ראשון, אז ... ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. אז מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל הדברים. כך שהוא לא אין ... כי איפה הוא יהיה? הרי אין לו מקום. ואם לא היה זמן, אבל יש לך הרבה מקום, אז מתי תשים את המקום אם אין זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של הזמן. כך שההוויה של המקום היא אין מקום, וההוויה של הזמן היא אין זמן. מה זה אין מקום? לא יודע. מה זה אין זמן? לא יודע. ובין ההוויה של ... תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים שהמקום והזמן עשויים מחומר אחר, שהוא כלום, אז הכלום הוא יותר גדול משניהם. החומר הבסיסי גדול יותר מהצורה הבסיסית. קח את הזמן וקח את המקום, תעלים את הצורה של הזמן ותעלים את הצורה של המקום, או במילים אחרות, קח את הזמן ותערבב אותו עם המקום, יש לנו שתי צורות ראשוניות, נערבב אותם יחד, מה נקבל? לא יודע. מסקנה זמן ומקום עשויים מלא יודע. האם הגענו לראשון? לא, כי הלא יודע הזה קיים בנוסף לזמן ... יש את הכלום שממנו עשוי הזמן והמקום. מסקנה, ממה עשוי הכל? מדבר שאין בו הבדל בין זמן ומקום לבין אין זמן ומקום. וזה לא יודע עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. כול הצורות של ההפכים מתאחדים בשורשם. אם האדם לא היה יכול לחוות, אני לא רוצה משהו, הוא לא היה יכול לחוות, אני רוצה משהו. ניקח למשל רצון ואין רצון, ... במקום? למה העץ נפל מפה לשם? אז נרצה להבין קודם, מה זה עץ. מה זה עץ? חיבור של מקום וזמן. אם תיקח את כל האירועים ברגע אחד, ותכניס אותם לנקודה אחת, מה קבלת? כלום. זה נקרא צמצום מקום. קח את כל הזמן ודחוס אותו לרגע אחד, כמו קח את כל הפריימים של הסרט ושים אותם ביחד, מה קבלת? כלום. עכשיו קח את כל רגעי הזמן ודחוס אותם ... זה הכי גדול. אם במהות של המציאות לא הייתה אופציה שיהיה נייר, אז לא היה יכול להיות נייר. במהות יש את כל האפשרויות כאחד, עוד לפני שיש אפשרות בכלל. המהות זה לפני הפרדת הצורה.

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות ... ההרצאה עוסקת בהבנה עמוקה של הזמן והמקום כיסודות המציאות והקיום. אליעד מסביר שהמקום והזמן הם מצבים אינסופיים, שמכילים את כל האפשרויות והצורות הקיימות, ושלא ניתן להצביע על התחלה או סוף למקום ולזמן. הוא ... בכל מקום ובכל זמן. כל מה שאנו רואים כהכרחי הוא בעצם רק תוצאה של כמות התצפיות שהאדם עשה. מהם המגבלות בהבנת סיבתיות בחוקי הטבע? החוקיות של העולם, כפי שהיא נתפסת על ידי האדם, מבוססת על רעיון של סיבתיות - ... רק מניח שמה שקרה עכשיו קרה בגלל מה שקרה קודם, אז למעשה אין לחוקי הטבע כל יסוד אמיתי. הסיבתיות היא לא יותר מאשר תחושת האדם שהדברים מתרחשים בצורה כזו. למשל, אם אדם רואה שהיד זזה אחרי שהוא דחף אותה, הוא מניח ... מהו תפקידה של התודעה האנושית בהבנת מציאות? אליעד מציין כי התודעה האנושית לא יכולה לדעת בוודאות מה קורה במציאות. אף על פי שבני אדם חווים את העולם באופן מסוים, תודעתם מוגבלת על ידי הזמן והמקום שבהם הם ... לך את כל התצפיות בעולם, אתה לא יכול להבטיח שהן יכוסו את כל המציאות. לכן, תודעת האדם היא רק חלק מהתמונה הרחבה, שהיא אינסופית ומורכבת. האם יש אלוהים או כוח שמחליט את מהות המציאות? לאחר מכן, אליעד עובר לשאלה המרכזית של מי מחליט את מהלך העולם. אם יש אין סוף אפשרויות, אז בכל מקום ובזמן יש את כל האפשרויות. אף אחד לא מחליט על צורת המציאות או מה יקרה בהמשך. כל רצף הוא רק אחד מתוך אינסוף רצפים אפשריים. לא מדובר באלוהים שמחליט על כל דבר. למעשה, המציאות קיימת תמיד, אין התחלה ואין ... לחשוב שיש לחוקיות הזו תוקף אוניברסלי, אך למעשה מדובר רק בתיאור של תודעתו על מה שקרה. מהות הזמן והמרחב הבנת החוקיות בטבע סיבתיות והשלכותיה אלוהים ככוח מכונן הבדל בין מחויב לאפשרי האם יש חוקיות אמיתית? הקיום המושלם של כל האפשרויות הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא יש את המקום והזמן, שמקיפים את הנפרדות. והנפרדות ... והמקום. ולכן מחויב שיהיה תמיד זמן ומקום. אם יש דבר שחייב להיות קיים וגם כשהוא איננו הוא חייב להיות קיים, אז קיומם הכרחי. כל מה שאנו רואים זה צורות של זמן ומקום. אם יש אין סוף זמן ואין סוף מקום, אז כמות האפשרויות היא אין סופית. בכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. אם בנקודה אחת יכולים להיות אין סוף דברים, כל שכן באין ... האש שורפת את הנייר, ולכן הוא אומר שזה חוק שהאש שורפת את הנייר, אבל האם באמת החוק הזה קיים, או שזה אומר רק את מה שאתה ראית? כשהאדם רואה שהצורות חוזרות על עצמן, הוא מנסה למצוא מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, ... האם האדם יכול להתחייב שחוק שהוא החליט עליו, הוא תמיד יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו ... כרגע, והאדם הוא רק אחד מהם. והאדם כל פעם חווה רצף, לפי המקום והזמן שבו הוא נמצא. אבל שום רצף הוא לא יותר הגיוני ולא פחות הגיוני. אז איפה אלוהים בסיפור? אין מי שברא ואין מי שעשה, זה תמיד קיים. וגם אלוהים לא יכול להיות הראשון, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, ... קיימות בו זמנית? בעצם כל האפשרויות קיימות בכל רגע, ובכל מקום. אך התודעה האנושית חווה רק צורה אחת מתוך כל האפשרויות הקיימות. אם אדם היה מסוגל להבין ... החוויה שלנו מקשרת אותנו עם כל האפשרויות? כשהאדם מבין שהזמן והמקום הם אחד, הוא מבין שמצד האמת כל העולם נמצא באותו מקום. כל ציר הזמן מתרחש באותו רגע, ובכל ... יש רק ישות אחת? רצון והבנת הזמן החוויות והזיכרון כחלק מהמציאות אחדות הזמן והמקום מהספר להיות אלוהים - חלק א עמוד 67 כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, ... להיות מצב שאין שתיים. מכאן הכלום הוא לא האחד המוחלט. גם לאין יש ההפך שזה היש. אם אתה אומר שאלוהים הוא לא מוגבל, אז זה כבר לא אחד, כי הוא גם לא מוגבל. גם ... כך שבכל מקום ובכל זמן יש את הכל. כרגע בנקודה הזאת יש את סך כל הדברים. התודעה של האדם חווה רק צורה אחת, אך מצד האמת כרגע פה, בזמן ובמקום הזה יש את סך כל האפשרויות. אז למה האדם חווה רק צורה אחת, אז תדע לך שמצד האמת יש אחד כמוך שחווה צורה אחרת. אם תבין שהזמן והמקום הם אחד, אז תבין שבכל מקום וזמן יש את הכל. כי אם כל העולם נמצא בשום מקום, אם כל החדר הזה נמצא בנקודה אחת, אז ... ואת הגוף וגם את כאב הראש. אתה צריך לבטל את כל החוויות עד שהתודעה לא חווה שהיא קיימת. עד שהאלוהים שבך לא יחווה את הנפרדות, שלא יחווה שהוא קיים כנפרד, ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5 ... כל הדברים בעולם. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם נפרד במיקום ובזמן, ובין שני המקיפים הגדולים ביותר, המקום והזמן, יישארו כל הדברים נפרדים, גם אם נמחוק את כל הצורות. הוא מציין כי המקום והזמן הם חיוניים לכל יצור שצריך מקום וזמן כדי להתקיים. ... באופן מוחלט. כל דבר שיש לו הפוך או שונה ממנו, אינו מחויב באופן מוחלט. במילים אחרות, כל דבר, גם אם נחשב למחויב, תמיד יש לו אופציה חלופית או מציאות שונה. העולם הוא תוצאה של פוטנציאל האפשרות והשינוי. אם כל דבר אפשרי, אז גם אין דבר ... למעשה מדברים על שינוי בזמן עצמו, ולמעשה על רצף שבחווייתנו נתפס כהתחלה. הזמן המקום הפוטנציאל של נפרדות התחלה וסוף מהות האחדות המצוי הראשון הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן, וגם אם נמחק את כל הצורות, בסוף יישאר לנו חלל פנוי. אבל עדיין כל הדברים יישארו נפרדים במקום ובזמן שלהם. אפשר באותו רגע לשים ... התחיל. ואותו הדבר לגבי המקום, אי אפשר להגיד שלמקום יש סוף, ולכן המקום הוא אין סופי. אם אמרת שיש היקף למקום, למעשה אמרת שיש מעבר, כך שיש אין סוף מקום. את הצורה אפשר להגביל, אך לא את המהות. מה זה אומר? שאת הצורה של הזמן אפשר להגביל, כמו למשל הזמן של כדור הארץ הוא מוגבל, אבל אי אפשר ... אינה מוגבלת. אם קיים משהו, אז הזמן חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, והשמות שלהם זה הזמן והמקום. זאת ההוכחה שאין אלוהים, כי מצד אחד אתה אומר, שאם תגיד שיש אלוהים, אז זה שניים - זמן ומקום, ומצד שני אתה מוכיח שאם יש אלוהים אז הוא בעצם כלום, אז הוא לא קיים. ומצד נוסף אתה מבין את קדמות העולם, שהוא תמיד קיים. מצח הנחש אומר שזה תמיד קיים, אין התחלה, זה תמיד קיים. אתה יכול להגיד שיש מהות לתמיד קיים, אך אתה לא יכול לסתור את זה, שזה תמיד קיים. ואם אתה שואל, מי ברא את העולם. התשובה היא, שהוא תמיד קיים. להבין שיש אלוהים, זה להבין שזה אחד, אבל עדיין יש רצף זמן אין סופי. בזמן ובמקום האין סופים, ... ומקום ותמיד יש אפשרות שלא יהיה זמן ומקום. למעשה תמיד קיים הפוטנציאל של הנפרדות, ואם הפוטנציאל של הנפרדות קיים, אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל אין סופי, ופוטנציאל אין סופי פירושו מקום וזמן. ... את המשמעות, אז הכל יראה לך לא משמעותי. כי אין דבר כזה משמעות, משמעות זה ביחס למשהו. המהות של המציאות גם היא לא מחויבת, למה? כי גם המהות של המציאות היא צורה מהלבוש שלה. המהות של המציאות היא צורה, ביחס לצורה. יש מהות ולבוש - ושתיהן צורות. ואם כן המקיף הגדול ביותר הוא לא המהות, למה? כי המהות היא לא הלבושים. ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 3 מהי המשמעות של הכלום והמהות של כל הדברים? החלק הזה עוסק בהבנת המהות של כל דבר ושל המציאות. ... ולכן, אם אין שום דבר להשוות אותו אליו, אז מדובר במשהו שאין לו קיום עצמאי, כלום. ברגע שמבינים שאין דבר שיכול להיות קיים בפני עצמו, כל מהות או צורה שנראית לנו קיימת, למעשה נובעת מתוך השוואות שהחיים שלנו בנויים עליהן. האם הדבר הראשון שמוגדר יכול להיות הראשון באמת? אליעד מסביר כיצד הצבע השחור הוא לא יכול להיות הצבע הראשון, כי ברגע שמוגדרת הצורה השחורה, קיימת בהכרח גם צורה שנגדית לה, כמו הצבע הלבן. דבר כזה מראה כי לא ניתן להחיל על דבר מסוים את הגדרה הראשונה, כי אם יש משהו שנגדו, אז יש אפשרות להחליפו. כל דבר שהוא מוגדר לא חייב להיות קיים באמת, כי אם הוא מוגדר יש משהו שמנוגד לו ויכול להחליפו. זו ההבנה המרכזית - לא יכול להיות דבר מוגדר שהוא הראשון במציאות. האם כל העולם עשוי מאותו הדבר? כשהאדם מנסה להבין את המציאות הבסיסית ביותר, הוא שואל אם כל העולם עשוי מאותו הדבר. התשובה לכך היא לא, כי אם כל העולם היה עשוי רק מדבר אחד כמו שולחן, לא היו יכולים להתקיים דברים אחרים, כמו כיסאות. אך אם נגיד שהעולם עשוי מכלום, אז אפשר להבין את המציאות כולה כחלק מהמכלול של כלום. מהי המהות הראשונה? המסקנה שמובילה אותנו לסוף הדרך היא שמהות כל הדברים היא שהן אינן מוגדרות. כל מה שצריך להיות קיים, חייב להיות בלתי מוגדר. למעשה, כל דבר מורכב ממורכבות של צורה ומהות, ואין באמת הבדל ביניהם. כל דבר מורכב משילוב של היעדר צורה ומהות, ובסופו של דבר אין הבדל בין הצורה למהות של כל הדברים. המהות האמיתית של כל דבר היא היעדר ההגדרה וההבדל שבין מהות לצורה. האם כל דבר יש לו התחלה וסוף? במהלך הדיון, שאלת אם לכל דבר יש התחלה וסוף מובילה אותנו להבנה שאין דבר שיכול להיות מוגדר עם התחלה וסוף. בסופו של דבר, ההבנה היא שהעולם כולו הוא חלק מהותי, שכל חלק ממנה הוא אינסופי, וכל אחד הוא חלק מהאחר, בלי שבאמת יהיה הבדל בין הצורה למהות של כל דבר. האם הגעת לאחדות המוחלטת? לאחר שמבינים את מהות כל הדברים, השאלה מתעוררת האם יש הבדל בין יש לאין. אליעד מסביר שמהות העולם כולו היא אחדות מוחלטת, לא ניתן להבדיל בין יש לאין כאשר אנחנו מבינים את המהות האמיתית של כל דבר. במובן הזה, הכל אחד, ואין הבדל בין צורה למהות. מהות של כל הדברים יש ואין כאחד הגדרה והיעדר הגדרה מהות או צורה? ההבדל בין יש לאין הספר להיות אלוהים, פרק א עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים את הכל. אז השאלה היא מה הם אותן משמעויות בסיסיות שמהם מורכב הכל? ואם תחקור תגלה שאין דבר כזה. כי ... את המרכיבים של השולחן, אבל לא ידוע לך מה הוא השולחן עצמו. אם היית מתבונן בזה לא היית מבין מה אתה קונה. כול הדברים שונים אחד מהשני בצורה שלהם, אבל מה המהות של כל הדברים? מה הבסיס שממנו מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר? כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה אני? האם אני קיים או לא קיים? ואז אמרתי לעצמי, בא נבדוק מה בטוח קיים ... לכלום, אמרתי לעצמי, הכלום בטוח קיים. בסוף התברר שגם זה לא נכון, כי יש לו את ההפך וכו. המהות של הדבר, זה הדבר שתמיד קיים. אין מהות בלי צורה, כי אם אין צורה אין דבר כזה מהות. בלי מהות אין צורה ובלי צורה אין מהות. שאלה: איך התחברת לעצמך בסוף? אליעד: כשהבנתי שאין שאלה. המהות של כל הדברים, היא העדר המוחלט של כל הגדרה, משהו שאין לו שום הגדרה. מה פירוש להגדיר? להגיד ... להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים הוא לא הראשון. מה שלא חייב להיות קיים הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע הראשון שממנו מורכבים כל הצבעים לא יכול להיות צורה של משהו, לא יכול להיות שהוא מורכב מכמה צבעים. כי אם הוא צורה של משהו, אז יש משהו ששונה ממנו. ואם יש הוא ומשהו ששונה ממנו, אז זה אומר שיש מצוי נוסף ללא הגדרה שהוא הראשון. בפשיטות לא יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן, כי אם העולם היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול