... חמור יותר מאשר שקר במזיד - למה ומדוע? ובו יתבאר, מהו שקר בשגגה בלי כוונה ומהו שקר במזיד? ומדוע שקר בשגגה בלי כוונה, הוא חמור יותר מאשר שקר עם כוונה ובמזיד? כי גם הטועים מבינים, ששקר זה רע. אבל נדמה להם, שהדבר אמור רק כלפי מי שמשקר באופן מודע. שהאדם יודע מהי האמת, ואעפכ בוחר לשקר. ונדמה לאותם אנשים, כי השקר הזה במזיד, שהאדם יודע את האמת ובוחר לשקר, הוא השקר החמור יותר. כי יש גם שקרים, שתת המודע של האדם משקר את עצמו, בלי לשים לב לכך שהוא משקר. כגון לדוגמה, שבטעות נדמה לאדם איזה דבר, והאדם בטוח שזו האמת, למרות שזה שקר. או לדוגמה, שהאדם לא יודע איזה דבר אמת, ואז האדם משקר בטעות. או שהאדם לא מבין את המציאות ואת עצמו, ואז הוא משקר לעצמו, בטעות כמובן ולא במזיד. וזהו שקר בשגגה. והטועים נדמה להם, כי השקר החמור יותר, הוא דווקא השקר במזיד. אך השקר בשגגה, הוא רק טעות אנוש. וגם אם האדם לא מושלם כי יש לו טעויות, הרי שהשקר שלו הוא פחות חמור, מאשר מי שיודע את האמת, ואעפכ משקר לאחרים. וזו כמובן מחשבה שגויה. כי השקר החמור ביותר כלפי האדם עצמו, הוא השקר ... שבין היש לבין האין, ובין הטוב לבין הרע וכולי. אלא, שבפנימיות הכל אחד. ומי שיודע את האמת, אך בוחר לשקר, הוא הרבה יותר מחובר אל האמת, ממי שלא יודע את האמת ומשקר בטעות. כי זה שמשקר בצורה מודעת, שהוא יודע שהוא משקר, הוא לפחות לא מזדהה בתוכו עם השקר. כי הוא יודע את האמת שהכל אחד ושהכל מושלם, והוא יודע שהנפרדות היא שקר. כך שלשקר אין לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים באמת. אבל מי שלא יודע מהי האמת, והוא משקר בטעות בגלל חוסר ידיעת האמת, הוא שקרן אמיתי וגדול עוד יותר. משום שגם בליבו הוא לא יודע את האמת. ואי ידיעת האמת, זה החטא היחיד שקיים. והטעות של האדם שלא יודע את האמת, היא חמורה יותר מכל. והעונש שלה, היא הטעות בעצמה. כי השקר שתת המודע של האדם, משקר את עצמו, השקר הזה נוקם בו. כי כאשר האדם יודע את האמת שהכל אחד, ורק בוחר לשקר כלפי חוץ, הוא מחובר לאמת בפנימיות שלו, ורק נותן חיות לעולם, על ידי השקר של הנפרדות. אבל מי שלא יודע את האמת בתוכו שהכל אחד, ומשקר את עצמו שיש נפרדות ובטעות חושב, שזו אכן האמת, הוא סובל ביותר. כי את המציאות, זה לא מעניין למה האדם משקר את עצמו. והעונש בא על האדם, כאשר הוא משקר את עצמו. ואם האדם משקר את עצמו בטעות, עונשו גדול עוד יותר. משום שהוא משקר באמת. כי מי שמשקר במזיד, הוא משקר בשקר. כי בתוכו הוא יודע את האמת, והוא משקר רק כלפי חוץ. אבל מי שלא יודע את ... של האדם. כי כל אחד כבר יודע בתוכו את האמת, שהכל אחד. וככל שהאדם מחובר יותר לנקודה הפנימית שבו, שיודעת שהכל אחד, כך טוב לו יותר. ולהיפך, להיפך. ועוד נוסיף ונאמר, כי הטועים שלא יודעים את האמת שהכל מושלם ושהכל אחד, הם עושים הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ובעיניהם, מי שנמצא באחדות, חייב לשקר כדי להיות בנפרדות. אך מצד איש ...

... - אשליית המשיח - והחיוב שלא לצפות לבואו - למה אסור לחכות לביאת המשיח? ובו יתבאר הטעות של ביאת המשיח, ולמה אסור לאדם לחכות לביאת המשיח? כי הציפייה של האדם למשיח, היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי המשיח מייצג את הציפייה של האדם, לכך שמחר יהיה טוב יותר. וזהו כמובן שורש כל הרע, שהיא הציפייה של האדם, לכך שמחר בזמן כלשהו אחר, יהיה טוב יותר. ואם יבוא המשיח, האם גם אז ימשיכו לחכות למשיח?! כי הטועים שמחכים למשיח היום, יחכו לו גם מחר אחרי שהוא יבוא. והם יחכו למשיח אחר, שיגאל אותם מהמשיח שקר שלהם. כי הטועים מחכים למשיח, ולא מבינים שהוא לא יועיל להם במאומה. כי עיקר המשמעות של ביאת המשיח, היא הפסקת הציפייה לכך שהמשיח יבוא. כי הטועים ימשיכו לחכות למשיח, גם אחרי שהוא יבוא. וגם בגן העדן הדמיוני שלהם, גם אז הם יצפו להתקדם למחלקה אחרת מתקדמת יותר בגן עדן. כי הטועים נשארים טועים, והם לא קולטים שהמשמעות האמיתית של המשיח ושל גן עדן, היא הפסקת הציפייה למשיח וגן עדן. וביאת המשיח האמיתית וגן עדן האמיתי, הם כאשר האדם מתחבר ...

... והתשובה כמובן, היא שכן! ורק הטועים חושבים, שיש חיים רק בכדור הארץ שלנו. והדבר דומה לאותם אנשים בימי ... אנשים יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם ... של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של המציאות שלנו הוא סופי, וכי הוא מוגבל לחוקי ... של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין ... האפשריות. כי כל זמן שהאדם הוא טועה , והוא מבדיל בין הפוטנציאל לבין הביטוי שלו, וכל שכן כאשר האדם הוא טועה , שהוא בכלל לא מודע לפוטנציאל, אלא רק לביטוי שלו, אז האדם באמת נופל בטעות, שאומרת שיש רק אפשרות אחת מיני רבות, והיא מחויבת המציאות, וכיוב כל שאר הטעויות. אבל כאשר האדם מבין את האחדות של המציאות, שנמצאת אפילו עוד ...

... של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו ... כל הנפרדות, דרך דבר אחר פנימי יותר ועמוק יותר, מאשר הקיום העצמי שלו עצמו. ואצל אנשי הטעות, אצלם האחדות היא נמצאת אחרי ...

... מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב שהוא לא יכול להבין את המציאות כולה בשלמות. ועל האדם להיות איש חיל, שנשען על האמת ושמקבל את חיותו ואת כוחו מהאמת של המציאות. ועל האדם לקחת רובה, ... את הפנימיות של האדם. ויש כאלו שנדמה להם שהם רחוקים מתכונות רעות וכיוב, ובטעות שלהם, נדמה להם שהם עשו עבודה פנימית או כל הגדרה שגויה אחרת, וכאילו הם כבר הצליחו להרחיק את עצמם מתכונה אחת רעה כלשהי. והם אינם יודעים שהם מטעים רק את ... הכוח את הרעיון ואת השכל, פירושו שעל האדם לחזק את עצמו במצח הנחש (כן, זו לא טעות), ולנסות לעשות דווקא. דהיינו, לנסות דווקא להשמיד את הדעה המוגדרת, שנמצאת בתוכו. ועל האדם לנסות בכל כוחו לשקר ולומר ולחשוב, את ההפך של מה שהוא חושב. ועל ...

... קורה במציאות האמיתית? ואולי והאם אנחנו נמצאים בתוך חלום, שגם הוא נמצא בתוך חלום אחר, וכך הלאה עד אין סוף? ובכלל, מה זה בכלל משנה האם אנחנו נמצאים בתוך חלום או לא? והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד טובה למען עצמה. ובנוסף, היא תמיד משנה לאדם, את חוויית המציאות שלו. כי מי שיודע שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, כל חוויית המציאות ... בתוך החלום. והדרך של האדם לבדוק את הדבר הזה, היא באמצעות התבוננות פנימית של האדם, אל תוך עצמו ואל תוך פנימיות כל הדברים. עד לנקודה הראשונה, של מהות כל הדברים. כי הטועים חושבים, שהעולם שלנו הוא חלום. וחלק מהאנשים האלו, נדמה להם, שכאשר האדם מת ועוזב את הגוף, אז הוא מתעורר מהחלום, וכיוב שאר הטעויות שהאדם מטעה את עצמו. והם לא מבינים, שגם כאשר האדם מתעורר מהחלום, הרי שתמיד הוא עדיין נמצא בתוך חלום. וממילא ההתעוררות של האדם, לא הועילה לו במאומה. ומי שיתבונן ...

... לברר את האמת. והאדם מברר את האמת באמצעות השכל שלו. וכאשר האדם מברר את האמת, הרי שהוא מכיר בכך שהשכל שלו הוא פגום, דהיינו, שהוא לא מדויק בשלמות ולא מותאם עם האמת. והאדם מחפש את האמת, עם הטעויות של השכל שלו. וכיצד ... להשיג אותה. אבל היא כבר קיימת, והיא רק מתגלה על ידי בירור האמת. ואעפכ על האדם לזכור תמיד, כי כל בירור האמת שהוא עושה, הוא עדיין נעשה ותלוי על כרעי התרנגולת של השכל האישי שלו, שהוא עצמו טועה ומטעה וכולי. עד שהאדם בסופו ...

... לבין דעתו של רבו. כי כל זמן שהתלמיד הוא עדיין תלמיד, הרי שהוא תלמיד של טעות. כי הוא רק טועה לחשוב, שהוא לומד את דעת רבו האמיתית. ואילו היה האדם לומד את דעת רבו באמת, הרי שדעתו הייתה נכללת בדעת ... רואה את דעת הרב, כחיצונית וכנפרדת מדעתו האישית שלו, הרי שזהו תלמיד של טעות. כי הוא עוד לא מבין את האמת, ועוד לא רואה את ההתגלות שלה, מתוכו עצמו. וכל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום, שאם הידע הוא חיצוני לאדם, הרי שזה רק משום שהאדם רחוק מהאמת. ורק מי שלומד משלמות השכל של עצמו, ... האדם, והאדם עדיין לא נקרא תלמיד אמיתי של אמת. ולכן, כל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום שאם האדם עדיין יכול ללמוד משהו, הרי שזה אומר שדעתו עוד לא התאחדה עם השכל של המציאות. והרי שהוא תלמיד של טעות, כי הוא עדיין לא באמת מחובר לרבו, שהוא הידיעה השלמה. ותלמיד של אמת, הוא מי שזכה לשלמות השכל שהכל אחד. ... לומד את השכל של האחדות, ושהשכל של האחדות נפרד ממנו, הרי שהוא עדיין תלמיד של טעות. משום שדעתו, עדיין נפרדת מדעת רבו. וגם בתוך תלמידי הטעות, יש מדרגות שונות. ותלמיד של אמת, בתוך תלמידי הטעות, הוא רק מי שמבין, שהשכל של רבו הוא השכל היחיד החכם + הטוב בעולם. כי כל זמן שנדמה לאדם, שיש עוד שכל ... בטיפה אחת, הרי שהאדם הוא עדיין לא תלמיד של אמת, אפילו לא בתוך בחינת תלמידי הטעות. כי החכם האמיתי (שהוא בחינה אחת עם השכל האמיתי), הוא מלמד את האדם, שכל שהוא נפרד מכל השכל שיש בעולם. ... להועיל לו בצורה כלשהי, מלבד השכל של האחדות, הרי שהאדם הזה, הוא תלמיד של טעות. כי הוא לא מבין את דעת רבו, אפילו לא ברמת האמונה והדמיון בלבד. כי תלמיד של אמת, הוא רק זה שמשיג בשכלו ... מכל שאר השכלים שבעולם, רק אז האדם הוא בבחינת תלמיד אמיתי, בתוך כל תלמידי הטעות. אבל כל זמן שהאדם חושב, שהשכל של רבו הוא חכם, אבל יש עוד סוגי שכל חכמים בעולם, הרי שהאדם הוא תלמיד של טעות . משום שהוא לא מבין ולא באמת לומד את דעת רבו. כי האדם, לא לומד את דעת רבו מנקודת המבט של רבו, אלא את ... שחיצונית לו, שהיא השכל של רבו. והתכלית היא, שהאדם עצמו יתאחד עם רבו. כי הטועים אומרים, שאין לאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, אלא על האדם לקבל את חיותו, מהצדיק שנפרד ממנו. והטועים הגדולים עוד יותר, מאמינים לאותם הטועים שאומרים, שאל לו לאדם להיות זה הצדיק ממש. והוא עניין הצמצום. שהטועים אומרים במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור ובמה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות. כי הטועים האלו חושבים, שאילו ידעתיו הייתיו. ומאחר שהבורא הגביל את שכל האדם, הרי שאל לו לתלמיד להיות כמו רבו, ... עצמו. כי תפישת מציאות שגויה, היא עבד. והאדם עובד, את תפישת המציאות השגויה. והטועים שוכחים, שמהות ועצמיות הבורא, למרות שהיא נשמעת כאיזה דבר רחוק מהאדם, הרי שהיא לא יותר, מאשר המהות ... היא בהחלט שהאדם כן יהפוך להיות רבו. ואילו ידעתיו הייתיו - על דרך החיוב. כי הטועה חושב, שלא הייתיו, ולכן לא ידעתיו. אבל החכם יודע, שכבר הייתיו ולכן גם ידעתיו. כי האדם הוא אלוהים ממש, ... בשלמות, דהיינו, שינקה את עצמו מכל אמונה שהיא בדעת רבו, אפילו כחוט השערה. והטועים חושבים, שלנקות את עצמך מאמונה בדעת רבך, פירושו, לחשוב שרבך הוא טועה. והטועים, מלמדים את האדם להאמין להם. כי כל השכל שלהם, הוא של טעות. ואמונה, היא כולה שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. והטועים אוחזים באדם, רק בגלל האמונה שלו. ולכן הם אומרים לאדם, להאמין להם ובאלוהיהם. משום שבלי אמונה, הם יאבדו את החיות שלהם. כי כל החיות שלהם ושל אלוהיהם, היא של טעות בלבד. אבל מי שהוא איש אמת, שהוא משפיע מטובו, רק אחרי שטובו שלם, הוא לא יכול להיות חסר, מכך שלא יחזיקו ממנו. כי הטועים, הם משפיעים מהסבל שלהם על העולם. כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם צריכים להציל את בני האדם ...

... הממשי שלו, דרך החושים וכולי. כי אצל האדם הטועה, אצלו מה שהחושים אומרים, זו חוויה של אמת. ואדם כזה שמנסה להבין את המציאות, הוא חושב בטעות שלהבין את המציאות, פירושו לעשות משהו ממשי בעולם הגשמי והחיצוני שלנו. והאדם מנסה לשנות את מעשיו ואת דרכיו, בעקבות השכל של האחדות. והאדם הוא טועה ויישאר טועה, עד שימאס לו לשקר ולהטעות את עצמו. כי יש אחדות שקרית, שהיא הניגוד של הנפרדות. וכאשר האדם מתחבר לאחדות השקרית, אז הוא מתחיל לשנות את המעשים שלו כאן בנפרדות. כי האחדות השקרית, ...

... את צרותיו. ובכך שהאדם מנסה לטעון, שאין לו בחירה להתנגד לחוויית הנפרדות של המציאות, בכך האדם רק מעמיק את האחיזה של הנפרדות, בייאוש שלו להיפרד ממנה. (הסרת אחריות, מחזקת את תחושת הייאוש של האדם, שחושב בטעות, שהוא לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין ...