שאלה, מה השאלה שלך, ניתוח מבנה של שאלה, וודאות, ידיעה חלקית, למה אתה שואל, מה אתה רוצה לדעת
למה חשוב להבין מה השאלה האמיתית שמאחורי השאלה?
הרבה פעמים כשאנשים שואלים שאלה, הם חושבים שהם יודעים בדיוק מה הם שואלים, אבל בפועל הם לא מודעים לשאלה האמיתית שמסתתרת מאחורי המילים שלהם. לפי אליעד כהן, השאלה שאנשים מציגים בפועל היא לא תמיד השאלה האמיתית שמעסיקה אותם מבפנים. אנשים משתמשים במילים כדי לנסות להביע משהו פנימי, אבל לעיתים המילים מוגבלות ואינן מבטאות במדויק את מה שהם מרגישים או רוצים לדעת באמת. לכן חשוב להבין היטב את המבנה של השאלה - מה שואלים, למה שואלים, ומה באמת רוצים לדעת.
מה ההבדל בין "למה" לבין "האם" בשאלות שאנו שואלים?
כשאדם שואל "למה" הוא מניח הנחות מוקדמות. בשאלת "למה" יש הנחת יסוד ברורה - האדם מניח שיש סיבה או תשובה ודאית והוא מבקש להבין אותה. לעומת זאת, כשאדם שואל "האם" הוא פותח אפשרות של חוסר ודאות. הוא בעצם משדר שהוא לא יודע, ומאפשר למידע חדש להגיע אליו ללא הנחות מוקדמות. אליעד מדגיש את ההבדל הזה כדי להסביר ששאלת "למה" מעידה על סוג של וודאות מסוימת, בעוד שאלת "האם" מעידה על פתיחות וסקרנות אמיתית.
מה ניתן ללמוד מהדוגמה של "למה בני אדם דומים לבהמות"?
אחד המשתתפים שאל שאלה פשוטה: "למה בני אדם דומים לבהמות?". אליעד התייחס לשאלה זו כדוגמה לשאלה שלא נוסחה כהלכה. בעצם התשובה לשאלה הזאת היא לכאורה ברורה - כי כך הטבע יצר אותם. אך הוא לא הסתפק בתשובה הזאת. הוא רצה להראות שהמשתתפת ששאלה בעצם לא מודעת לשאלה האמיתית שלה. השאלה שלה לא היתה "למה הם דומים לבהמות?" אלא היתה בה פנימיות עמוקה יותר שלא באה לידי ביטוי.
איך שאלה פשוטה חושפת את חוסר המודעות של השואל?
אליעד הסביר שכאשר אדם שואל שאלה כמו "למה אדם דומה לבהמה?", הוא בעצם מסתיר מעצמו את מה שהוא רוצה באמת לדעת. מה שהמשתתפת באמת רצתה לדעת היה: "האם באמת האדם דומה לבהמה?". זו שאלה של ספק ואי - ודאות, אך בגלל שהיא ניסחה את השאלה עם "למה", היא כביכול הניחה מראש שיש דמיון והיא רק מנסה להבין את הסיבה. אליעד לימד אותה שבכך היא מגבילה את עצמה - היא מראש מניחה שהדמיון קיים והיא לא מאפשרת לעצמה לחקור אם זה באמת נכון.
מה המשמעות של הביטוי "כבהמות נדמו" לפי אליעד?
הביטוי "כבהמות נדמו", שמקורו בתהילים, שימש דוגמה נוספת לאופן שבו בני אדם חושבים בצורה שטחית. אליעד הסביר שהכוונה היא לא לדמיון פיזי בין האדם לבהמה אלא לדמיון בתודעה, בחשיבה. האדם מתפקד לעיתים כמו בהמה בכך שהוא חי בצורה אוטומטית, ללא מודעות. אך כאשר אדם מתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר, הוא יוצא מהמצב האוטומטי והופך לאדם במובן הגבוה יותר של המילה.
מה מונע מאנשים לשאול את השאלות הנכונות?
לפי אליעד, אנשים לא שואלים את השאלות האמיתיות משום שהם לא מודעים לשאלה האמיתית שלהם, או שהם חוששים להודות בחוסר הוודאות שלהם. הם מניחים הנחות מראש, חושבים שיש להם כבר תשובות חלקיות, ולכן לא מגיעים לעומק האמיתי של השאלה. בכך הם נשארים עם ספק פנימי, גם אם הם חושבים שהם יודעים. כדי לשאול נכון...
הרבה פעמים כשאנשים שואלים שאלה, הם חושבים שהם יודעים בדיוק מה הם שואלים, אבל בפועל הם לא מודעים לשאלה האמיתית שמסתתרת מאחורי המילים שלהם. לפי אליעד כהן, השאלה שאנשים מציגים בפועל היא לא תמיד השאלה האמיתית שמעסיקה אותם מבפנים. אנשים משתמשים במילים כדי לנסות להביע משהו פנימי, אבל לעיתים המילים מוגבלות ואינן מבטאות במדויק את מה שהם מרגישים או רוצים לדעת באמת. לכן חשוב להבין היטב את המבנה של השאלה - מה שואלים, למה שואלים, ומה באמת רוצים לדעת.
מה ההבדל בין "למה" לבין "האם" בשאלות שאנו שואלים?
כשאדם שואל "למה" הוא מניח הנחות מוקדמות. בשאלת "למה" יש הנחת יסוד ברורה - האדם מניח שיש סיבה או תשובה ודאית והוא מבקש להבין אותה. לעומת זאת, כשאדם שואל "האם" הוא פותח אפשרות של חוסר ודאות. הוא בעצם משדר שהוא לא יודע, ומאפשר למידע חדש להגיע אליו ללא הנחות מוקדמות. אליעד מדגיש את ההבדל הזה כדי להסביר ששאלת "למה" מעידה על סוג של וודאות מסוימת, בעוד שאלת "האם" מעידה על פתיחות וסקרנות אמיתית.
מה ניתן ללמוד מהדוגמה של "למה בני אדם דומים לבהמות"?
אחד המשתתפים שאל שאלה פשוטה: "למה בני אדם דומים לבהמות?". אליעד התייחס לשאלה זו כדוגמה לשאלה שלא נוסחה כהלכה. בעצם התשובה לשאלה הזאת היא לכאורה ברורה - כי כך הטבע יצר אותם. אך הוא לא הסתפק בתשובה הזאת. הוא רצה להראות שהמשתתפת ששאלה בעצם לא מודעת לשאלה האמיתית שלה. השאלה שלה לא היתה "למה הם דומים לבהמות?" אלא היתה בה פנימיות עמוקה יותר שלא באה לידי ביטוי.
איך שאלה פשוטה חושפת את חוסר המודעות של השואל?
אליעד הסביר שכאשר אדם שואל שאלה כמו "למה אדם דומה לבהמה?", הוא בעצם מסתיר מעצמו את מה שהוא רוצה באמת לדעת. מה שהמשתתפת באמת רצתה לדעת היה: "האם באמת האדם דומה לבהמה?". זו שאלה של ספק ואי - ודאות, אך בגלל שהיא ניסחה את השאלה עם "למה", היא כביכול הניחה מראש שיש דמיון והיא רק מנסה להבין את הסיבה. אליעד לימד אותה שבכך היא מגבילה את עצמה - היא מראש מניחה שהדמיון קיים והיא לא מאפשרת לעצמה לחקור אם זה באמת נכון.
מה המשמעות של הביטוי "כבהמות נדמו" לפי אליעד?
הביטוי "כבהמות נדמו", שמקורו בתהילים, שימש דוגמה נוספת לאופן שבו בני אדם חושבים בצורה שטחית. אליעד הסביר שהכוונה היא לא לדמיון פיזי בין האדם לבהמה אלא לדמיון בתודעה, בחשיבה. האדם מתפקד לעיתים כמו בהמה בכך שהוא חי בצורה אוטומטית, ללא מודעות. אך כאשר אדם מתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר, הוא יוצא מהמצב האוטומטי והופך לאדם במובן הגבוה יותר של המילה.
מה מונע מאנשים לשאול את השאלות הנכונות?
לפי אליעד, אנשים לא שואלים את השאלות האמיתיות משום שהם לא מודעים לשאלה האמיתית שלהם, או שהם חוששים להודות בחוסר הוודאות שלהם. הם מניחים הנחות מראש, חושבים שיש להם כבר תשובות חלקיות, ולכן לא מגיעים לעומק האמיתי של השאלה. בכך הם נשארים עם ספק פנימי, גם אם הם חושבים שהם יודעים. כדי לשאול נכון...
- איך לשאול שאלות נכונות?
- מה ההבדל בין "למה" ל"האם" בשאלות?
- למה האדם דומה לבהמה?
- מהי ידיעה חלקית?
- מה משמעות הפסוק "כבהמות נדמו"?
- איך להגיע לוודאות אמיתית?
050-3331-331