... כלשהי לאני עצמו של האדם, כי רק הוא קיים. והקיום הזה, הוא מה שהאדם היה, לפני שהוא היה. כי הטועים חושבים, שלהיעלם פירושו, שהאדם מבין שהוא רק צופה במציאות, או שהאדם מבין שהוא אלוהים שעושה את הכל מחוץ למציאות, ... הוא, כולל גם הנשמה או כל רעיון אחר, הוא בעצם, חי מת, שקיומו אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, ... מהמוות, בין אם זה המוות של הגוף, או של הנשמה. כי באמת מצד האמת, האדם הוא כלום בצורת משהו, שבטעות הוא חושב שהוא משהו ממשי. ונדמה לו שהוא והוא... ובאמת הוא כלום, וברגע אחד כל קיומו ועולמו והישגיו, כולם ...

... משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא רוצה לחוות את הסבל. ואז האדם בטעות שוכח שהוא נמצא רק בתוך משחק, ובתוך חלום ודמיון של עצמו, ואז האדם חווה את הסבל כממשי. ואעפכ, מצד ...

... בכלל. אבל הם מאמינים, שאין אפשרות להרגיש טוב, בלי שיהיה רע. כי בלי חושך, אין משמעות לאור, וכיוב שאר טעויות שונות. וכיוב המחשבה, שהטוב הוא סופי וקיים גם רע, כדי שלא יהיה משעמם, וכיוב שאר הטעויות. שהמוח המעוות של האדם חושב, שאי אפשר שיהיה רק טוב, ושמוכרח שיהיה רע, כדי שלא יהיה משעמם. והאדם מתעלם ... אבל מצד הפוטנציאל של המציאות, לא מחויב שהאדם ירגיש רע, כדי שיהיה לו רצון וכולי. והרעיון הוא, שרק האמונה המוטעית, רק היא מסתירה מהאדם את האמת, שקיימת אפשרות שיהיה רק טוב אמיתי באמת, בלי שום רע כלל, לא לפניו ... דבר, כל זמן שהאדם מטעה את עצמו אפילו קצת, הוא ממשיך לסבול. ורק מי שמנקה את עצמו לגמרי מכל טעות, ורואה את האמת, שבאמת הוא רוצה להרגיש טוב תמיד, בלי שום רע כלל, אז הוא רוצה את זה, ומקבל ...

... קיים, ובורא אותו, והוא רואה אותו גם אחרי שהוא קיים עם הנפרדות. כי כולם משערים השערות, שהן כולן של טעות, ולו רק משום שהכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות שלנו, רק מי שהוא עצמו בורא את העולם מתוך מהותו ...

שקר של אי הבנה - למה כל אי הבנה, היא שקר? כי האדם, הוא טועה בגדול. ומי שרוצה הוכחה לכך שהוא טועה בגדול, ההוכחה לכך היא, שהוא לא מבין את כל המציאות כולה. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא ... את כל תמונת המציאות כולה באמת. ובכל פעם שהאדם רואה שהוא לא מבין את המציאות, זה רק משום שהוא טועה בגדול. כי הטעות, גורמת לאדם לעוות את המציאות ולראות אותה בצורה שקרית. ועל ידי זה נוצרות אצל האדם שאלות וסתירות. ולכן על ...

... אמת שקרית! מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לא לשקר בכלל! וכל זמן שהאדם משקר לעצמו אפילו קצת ואפילו בטעות ומתוך חוסר ידיעה וכל תירוץ אחר, עדיין האדם נאחז בנפרדות ובחיסרון, וממילא הוא סובל. וכל זמן שהאדם עצמו, לא ...

... וגם מצד הנפרדות של המציאות, הרי שהוא אלוהים השקרי, דהיינו, זה שעושה את הכל תמיד, שהכל כרצונו תמיד. כי הטועים בעצמם ובגדולתם, דהיינו, חלקי השלמות האלוהית שהשתגעו ושחושבים שהם בני אדם שנפרדים מהשלמות (והכל הוא רק מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל אחד ממש), מאחר שהם טועים שהם חושבים, שהם נפרדים מהאחדות של המציאות, על ידי זה הם חווים צמצום, והם מחזיקים את עצמם לישות שהיא ... כל זה במקומות אחרים), אז, כאשר יש לאדם רגשי נחיתות ככ גדולים עד שהוא שוכח מי הוא באמת, והוא בטעות חושב שהוא הדמות שנשקפת אליו במראה, ושהוא הדמות הדמיונית שנמצאת בתוך החלום, על ידי זה האדם נופל לרגשי נחיתות ... בלי שהוא ירצה אותו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל כרצונו של האדם תמיד. אבל האדם הוא מזדהה בטעות עם הצורה החיצונית שלו, אבל בתוכו הוא מתגעגע לחזור ולהרגיש את המלך שהוא באמת. ואז על ידי זה האדם מתחיל לרצות שיכבדו אותו, כי הוא מתגעגע לתחושה של המלך שהוא, שהיא רק נשכחה אצלו, מחמת הטעות שלו. וכאשר האדם שהוא מלך אמיתי, מזדהה בטעות עם העבד, שהוא מחופש אליו, על ידי זה האדם חווה בטעות את עצמו כעבד, ואז, כל מה שהוא רוצה, זה לחזור ולמלוך על אחרים. ועל ידי זה בא האדם לכלל ... שהוא רואה שהכל אחד ממש, והוא חווה את אלוהים האמיתי עצמו. ויש כאלו שיש להם גאווה פסולה, שהם חושבים בטעות שהם משהו, אבל זה על המשהו הלא נכון. כי האדם, הוא באמת משהו אמיתי, כי הוא מהות המציאות שמחייה את כל המציאות כולה. אבל האדם, מחמת שהוא משוגע, נדמה לו שהוא הצורה החיצונית של המציאות, והוא בטעות מחזיק מעצמו משהו, אבל בטעות הוא מזדהה עם צורה שאין לה שום כוח מעצמה כלל. והאדם הוא חי מת. שבאמת הוא חי, אבל הוא ... יחווה את החיים של המציאות כולה, הוא חווה את המוות של הצורה, שאיתה הוא מזדהה. וכאשר אדם כזה, שחושב בטעות שהוא צורה דמיונית, כאשר הוא נתקל בחכם אמיתי שיודע את האמת שהכל אחד, ושהוא אלוהים האמיתי, ושמצד האמת גם ... דבר אחר הוא אלוהים האמיתי ממש, כי הכל זאת ישות אחת ממש, כאשר האדם הזה פוגש את החכם, אז הטועה, נדמה לו בטעות ובשקר, שהחכם האמיתי, יש לו גאווה גדולה, ושהוא בטוח בעצמו, כאילו הוא אלוהים נצחי. והאדם הטועה לא יודע, שבאמת הוא מקנא ובצדק, בחכם האמיתי. כי כל אדם, רוצה יותר מכל, להיות שלם עם עצמו באמת. ... גאווה של אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, ...

... כן צריך למסור את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי. וזה בסדר גמור שהאדם ימשיך לשקר וימשיך לעשות טעויות, ואין שום צורך להילחם ברע. כי זה בסדר גמור מלכתחילה, שהאדם משקר את עצמו וסובל וכולי. אבל האדם מוכרח ...

... מרגיש את הקיום שלך? האם הוא אמיתי? כי האדם מטעה את עצמו תמיד. וכל אי ידיעת האמת בשלמות, היא טעות. והאדם לא באמת מבין את מהות האני שלו, ולכן הוא טועה. כי האדם מרגיש שהוא קיים, אבל לאף אחד אין באמת מושג, מה הוא היה לפני שהוא היה? ומה הוא ... הזאת. ועל האדם לא להפסיק לשאול, עד שהוא יקבל תשובה מוחלטת, שאי אפשר להמשיך לשאול עליה שום שאלה. כי הטועים חושבים, שהמחשבות של האדם באות מאלוהים וכיוב, והם לא קולטים שזה הכל טעות. כי גם על אלוהים צריך לשאול, מהיכן בא לאלוהים, הרצון שלו עצמו, לגרום לאדם לרצות דבר מסוים? ומה גורם ...

... יש אצלו אמת מסוימת, שהוא כן יכול להיצמד אליה בקלות ובלי שום מאמץ, והאדם לא נצמד אליה, רק בגלל הטעות, שהוא חושב שההיצמדות אל האמת באופן חלקי, לא תביא לו כל תועלת. והשקר גורם לאדם להסתכל קדימה, וגורם לאדם ...