... פנימה ותבין איך הם מסתדרים, זה יביא לך שכל. אני אסביר לך למה זה שאתה רוצה אישורים מהפסוקים עוצר אותך, כי בסוף התהליך אתה לא תקבל אישור, בסוף התהליך אתה תקבל אישור שכול מה שאני אומר זה טעות , אתה יודע ממי תקבל את האישור הזה? מהעולם, הנה יש כאן עולם שמוכיח שכול מה שאני אומר לא נכון. העולם הזה שיש שולחן ששונה מהדלת אומר, ...

... וכאן יתבאר למה בעצם כדאי ללמוד את הספר הזה בעיון רב, עד להבנת שורש השכל שממנו נכתב הספר הזה? ומה ההבדל בין הספר הזה לבין כל שאר הספרים? ועוד. ונתחיל: הטועים, הולכים בדרך, בלי לדעת להיכן בדיוק היא מובילה. דהיינו, חיים את חייהם בלי להבין מהי מטרת החיים. וגם אלו שמטעים את עצמם שהם יודעים את מטרת החיים, כגון לדוגמה הטעות של גן העדן בעולם הבא, גם הם לא באמת יודעים להיכן בדיוק הם הולכים. וזה משום שאף אחד לא יודע מה בדיוק יש שם באותו גן עדן מיוחל, והאם באמת, שם החיים ... כולו אינה ידועה, כיצד תהיה ידועה התכלית של תתי התהליכים שבתוך התהליך הכללי?! וכך גם לגבי קריאה ולימוד של ספרים ורעיונות שונים, שהאדם מטעה את עצמו בהטעיות שונות וממלא את השכל שלו בסמי מוות שונים ומשונים שלא מביאים לו כל תועלת. ומה הכוונה? הכוונה היא, שלאדם אין ממש מושג מהו אושר אמיתי ומה יעשה אותו ... זמן שהאדם חווה את קיומו, כישות נפרדת מהמציאות עצמה, הרי שתמיד האדם ירגיש תחושת חיסרון. וזה כמובן כולל בתוכו, גם אם האדם יהיה בגן עדן דמיוני כלשהו. והטעות הזאת של גן עדן, היא כמובן רלוונטית, גם לאלו שלא מאמינים בגן עדן אחרי המוות, אלא שנדמה להם שיש חיים טובים, כאן בחיים של העולם הזה, שתלויים בעשיית מצוות, דהיינו, השגת מטרות שונות. כי כמו שחלק מהטועים מאמינים שיש חיים טובים בגן עדן אחרי המוות של הגוף, כך יש טועים אחרים שנדמה להם שיש חיים טובים כאן בעולם הזה, שיגיעו רק אחרי שהאדם משיג דברים שונים. ומי שיש לו שכל אמיתי, הוא יודע את התרמית שיש כאן. והיא, שלעולם נפש האדם לא מלאה. והטועים נדמה להם שמחר יהיה יותר טוב ושהכל לטובה וכיוב. אבל מי שיש לו שכל אמיתי, הוא יודע שגם מחר יהיה בדיוק כמו מה שיש ביום הזה, ושאין הבדל מהותי בין היום ... העניין הזה, ראוי לו לשאול את עצמו בכל דבר שהוא עושה, ובפרט בכל דבר שאותו הוא מתאמץ להשיג, האם באמת הדבר הזה ישנה באמת את המצב הרגשי שבו אני נמצא? כי הטועים מטעים את עצמם שמחר יהיה יותר טוב, ושאם רק... אז יהיה יותר טוב. אבל מי שהוא חכם ושהוא מבין שמצד האמת גם מחר יהיה אותו הדבר בדיוק, עליו לשאול את עצמו, ... הוא מגלה שהיא לא עובדת. ואם הוא מגלה שהיא עובדת, אז זה רק משום שהוא לא מספיק חכם להבין, שבעתיד בוודאות הוא יגלה ששום שיטה לא באמת עובדת. וכפי שאמרנו, הטועה, קודם כל מקשיב למה שאומרים לו, ואחכ הוא מנסה להבין את השכל של הדבר. ואילו היה האדם אומר: לא נעשה בלי שנבין, וקודם נשמע, ורק אחכ נעשה, הרי שהוא היה ... וכולי. ומי שהוא חכם, לפני שהוא לומד תיאורה כלשהי, עליו לחקור ולהבין להיכן התיאוריה הזאת מובילה. כי התפישה הדתית, היא לדוגמה מובילה את האדם לגן עדן. והטועים, אין להם מושג אמיתי מה יש בגן עדן, ואף אחד מהם לא באמת מבין מה קורה שם בדיוק לפרטי פרטים, ואעפכ כולם רצים אחרי גן העדן הזה, שהוא כולו טעות, עבור מי שיש לו שכל אמיתי (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). ולפני שהאדם קורא את הספר הזה, עליו לשאול את עצמו, האם הספר הזה באמת יעשה אותי למאושר באמת, או ... שהוא עצמו המציאות השלמה עצמה ממש. וכמובן שהאדם לא יכול לשקר את עצמו בעניין הזה. כי השקרים לא יעזרו כאן, ושום אמונה לא תעזור כאן. כי האדם יכול לנסות להטעות את עצמו עד סוף הימים, שהוא המציאות השלמה עצמה, ועדיין האדם לא ירגיש את השלמות של המציאות השלמה. וזה משום שהשקרים לא עובדים. ומאחר שהאדם הוא לא ... בין הספר הזה לבין כל שאר הספרים, הוא שהספר הזה מתיימר (מנקודת המבט של הקורא), להביא את האדם אל השלמות. ואם הקורא לא מודע לעצמו, אז הוא נופל בפח של טועים שמבטיחים לאדם שלמות. וחלק גדול מהטועים שיש בעולם, גם הם מבטיחים שלמות. אבל מי שמבין למה אי אפשר להגיע לשלמות, שזה משום שהאדם מצד מהותו, הוא לא המציאות השלמה עצמה ממש, ולכן הדבר הוא לא ...

... את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה קודם לכן (עד מי ברא את אלוהים). וזה מה שנקרא מבוי סתום. שבו האדם חושב בטעות , שאין תקווה ושאין שום אפשרות שהוא יצליח להבין את המציאות באמת. אבל, כמובן שיש תקווה ולכל שאלה יש תשובה. ולא רק שלכל שאלה יש תשובה, אלא שמצד האמת, אין שום ... סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל אקראי, או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת האחדות ...

... את עצמי את המציאות?. והטועים, הם מלמדים את האדם לאהוב את עצמו, בגלל הדברים הטובים שיש בו. וכמובן שזוהי טעות. כי מי שאוהב את עצמו בגלל הדברים הטובים שיש בו, הוא טועה. כי הוא יכול לאהוב את עצמו בלי סיבה, ובנוסף הוא לא באמת אוהב את עצמו, ובנוסף יש בכל אדם חסרונות, לפחות כמו כמות היתרונות שיש בו. והאדם לא צריך לקבל את הטעות שלו, שגורמת לו לחשוב שהוא צריך סיבה לאהוב את עצמו. אלא האדם צריך להיות עז פנים ולשאול את האמת, שהיא, למה בכלל שלא תאהב את עצמך?! ומה הסיבה שבגללה אתה לא ... שואל את השאלה הזאת, אז הטעויות שבו מביאות לו רשימה ארוכה של סיבות, למה לא לאהוב את עצמו. ומי שהוא מאמין לעצמו, אז הוא מיד חוזר לאחור ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא לאהוב את ...

... הכל לטובה גן העדן, שהוא גיהנום אלוהים - טוב או רע? בלי רע אין טוב אחת הטעויות הגדולות ביותר בעולם אומרת, כי הסיבה לכך שיש רע בעולם, היא כדי שתהיה משמעות לטוב. כי אם לא יהיה חושך, אז איך ידע האדם להעריך את ... מוצדקת, לכך שיהיה רע, כדי לעשות טוב. וזה משום, שהמציאות שלנו היא אין סופית, עם פוטנציאל ואפשרויות אין סופיות. והטועים חושבים, שצריך שיהיה רע, כדי שיהיה אחכ טוב. והם לא מבינים, שאם תכלית הרע, הייתה כדי לעשות טוב, הרי שממילא היה תמיד רק טוב. כי אם ... טוב. כי אם המטרה הייתה שיהיה טוב, אז מלכתחילה היה נעשה רק טוב, בלי הקדמה של רע. ועוד יש להתבונן ולראות, את גודל הטעות של אלו שחושבים, שהרע, הוא לטובה, ושהתכלית, היא טובה. משום, שהאדם מטבעו תמיד גם סובל. ובייחס לשלמות, האדם יותר סובל, מאשר נהנה בחייו. ... לומר, שהטוב נוצר, כדי לעשות רע. ועוד יש להבין, שהטוב, הוא הרע הגדול ביותר. כי הוא מתוחכם והוא מטעה את האדם בהטעיות שונות. כי האדם סובל רוב חייו ומכלה את כל כוחו, כדי להשיג טוב דמיוני. ומיד אחרי שהאדם משיג את הטוב הדמיוני הזה, מיד הוא מבין, שגם ... על אלוהים לברוא עוד ישויות שלמות כמוהו, בשלמות כמוהו ממש, בלי התודעה הנפרדת של האדם, והתודעה של הטוב והרע. כי הטועים שחושבים שאלוהים עושה רע כדי לעשות טוב, מנקודת המבט שלהם, אלוהים הוא הטוב ביותר והוא השלמות. ומנקודת המבט של הטועים האלו, אלוהים רוצה לתת לאדם את הדבר הטוב ביותר, שזה בעצם להיות קרוב אליו, למקור הטוב עצמו, שהוא אלוהים. ואז האנשים האלו, ממציאים המצאות, שאלוהים ברא אצל האדם חיסרון ורצון, כדי שהוא יוכל לתת לו שפע של טוב. והטועים האלו שוכחים, שאלוהים עצמו טוב לו, גם בלי תחושה של חיסרון. וגם אם יש לאלוהים חיסרון, הרי שהחיסרון שלו, הוא לא כמו החיסרון האנושי. והטועים האלו חושבים בטעות, שאלוהים הוא חסר כל יכולות וגם טיפש ורשע כמובן, שבמקום שהוא ייתן לאדם טוב אין סופי באופן מיידי ומלכתחילה, אז הוא מתעלל בו ויוצר את הרע, כדי לעשות לו בסופו של דבר טוב. והטעות של האנשים האלו, היא העונש שלהם. כי הטועים האלו שוכחים, שאם אלוהים היה רוצה לעשות לאדם טוב, הוא היה עושה לו טוב, מיד כאן ועכשיו, בלי שום צורך לחכות למשך זמן כלשהו. והטועים האלו אומרים גם, שאם לאדם היה רק טוב תמיד, הרי שהוא לא היה מרגיש את הטוב שלו. ולכן צריך שיהיה גם רע. ואלוהים הוא ככ טוב, שהוא יוצר אצל האדם את החיסרון, כדי שהאדם יוכל לחוות את הטוב, תמיד בחוויה של התחדשות. והטועים האלו שוכחים, שאם אלוהים הוא רע או שרע לו אפילו קצת, הרי שלא שייך שהוא עצמו יעשה לך רק טוב (ואולי כן?). ואם אלוהים עצמו הוא שלמות ... יקבל את גן העדן שאליו הוא מייחל, הוא יהיה הסובל הגדול ביותר בעולם. כי שם בגן העדן הדמיוני הזה, האדם כבר לא יכול להטעות את עצמו, שמחר בגן עדן יהיה טוב יותר. כי הוא כבר בגן עדן, והוא רואה את האמת, שגם בגן עדן לא טוב יותר, אלא טוב פחות. וזוהי האמת. כי גן ... הוא קולט שעדיין הוא סובל, בגלל עצם זה שהוא קיים. ואז אין לאן לברוח, כי כבר אי אפשר לשקר, שמחר יהיה יותר טוב... והטועים חושבים, שקרבת אלוהים זה טוב. והם לא מבינים, שאם קרבת אלוהים זה היה טוב, הרי שאלוהים עצמו מלכתחילה, לא היה מרחיק אותך ממנו. אאכ אלוהים ... במקום לנסות להתקרב אליו. כי אלוהים שהוא תודעת העל, הוא עצמו מנסה להרחיק את עצמו מעצמו. אז למה שהאדם יחשוב בטעות, שיותר טוב להתקרב לאלוהים?! וכמובן שניתן להסתכל על הנושא הזה, מנקודות מבט שונות. כאשר בשורש של המציאות, כל הפירושים כולם, כולם נכונים ...

... פירושו, שעל האדם לא לקבל שום הנחת יסוד שיש לו, כמובנת מאליה, ולא להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא מאמין לשקרים, שבהם הוא בטעות משקר את עצמו. ובפועל זה אומר, שעל האדם להבין, שהסבל שלו הוא רק בגלל הרצון העצמי המוגדר שלו. ועל האדם להבין, שהרצון המוגדר שיש לו, הוא תוצאה של ... באמת הדבר הזה שנדמה בעיני כרגע כטוב, האם הוא אכן באמת לאמיתה, טוב יותר מאשר הדבר שנדמה כרע? והאם באמת הדבר הזה שנדמה כרע, האם באמת הוא פחות טוב, מאשר הדבר האחר שנדמה כטוב? ומאחר שהאדם הוא טועה , אז הוא מאמין לעצמו. שכן, זה טוב וזה רע. אבל מי שיש לו שכל במוחו, עליו לשאול את עצמו, למה ומה הסיבה שבגללה זה טוב וזה רע? ואז התשובה שתתקבל ...

... מוחלטת שלמות - האם יש? האם אפשר להגיע אליה? הפעם נבאר את הטעות של אלו שבטוחים בעצמם, בכך שהאדם לא יכול להגיע, אל האמת המוחלטת והאובייקטיבית של המציאות. וראשית כל יש להבין, כי מי שחושב שאי אפשר לדעת שום דבר ... שהוא לא יודע את הכל, הרי שהוא לא יכול להיות בטוח בוודאות, בכך שאי אפשר לדעת את הכל. ורק הטועה, לא שם לב שהוא מטעה ומשקר את עצמו, בכך שהוא בטוח שאי אפשר להיות בטוח. כי אם אי אפשר להיות בטוח, אז גם אי אפשר להיות בטוח, בכך שאי אפשר להיות ...

... מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות. והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם הוא יש לו את הדאגות שלו. כמו לדוגמה הטעות שאומרת, שהמאמינים באלוהים, הם מאושרים יותר וחסרי דאגות. והטעות נובעת, מכך שאין להם את הדאגות הרגילות, אבל יש להם דאגות אחרות. כמו שגם למשוגע יש את הדאגות שלו, לפי הרצון שלו. ורק בהעדר שכל מוחלט, רק אז אין שום דאגות ...

... שקר במזיד? ומדוע שקר בשגגה בלי כוונה, הוא חמור יותר מאשר שקר עם כוונה ובמזיד? כי גם הטועים מבינים, ששקר זה רע. אבל נדמה להם, שהדבר אמור רק כלפי מי שמשקר ... יש גם שקרים, שתת המודע של האדם משקר את עצמו, בלי לשים לב לכך שהוא משקר. כגון לדוגמה, שבטעות נדמה לאדם איזה דבר, והאדם בטוח שזו האמת, למרות שזה שקר. או לדוגמה, שהאדם לא יודע איזה דבר אמת, ואז האדם משקר בטעות. או שהאדם לא מבין את המציאות ואת עצמו, ואז הוא משקר לעצמו, בטעות כמובן ולא במזיד. וזהו שקר בשגגה. והטועים נדמה להם, כי השקר החמור יותר, הוא דווקא השקר במזיד. אך השקר בשגגה, הוא רק טעות אנוש. וגם אם האדם לא מושלם כי יש לו טעויות, הרי שהשקר שלו הוא פחות חמור, מאשר מי שיודע את האמת, ואעפכ ... שיודע את האמת, אך בוחר לשקר, הוא הרבה יותר מחובר אל האמת, ממי שלא יודע את האמת ומשקר בטעות. כי זה שמשקר בצורה מודעת, שהוא יודע שהוא משקר, הוא לפחות לא מזדהה ... לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים באמת. אבל מי שלא יודע מהי האמת, והוא משקר בטעות בגלל חוסר ידיעת האמת, הוא שקרן אמיתי וגדול עוד יותר. משום שגם בליבו הוא לא יודע את האמת. ואי ידיעת האמת, זה החטא היחיד שקיים. והטעות של האדם שלא יודע את האמת, היא חמורה יותר מכל. והעונש שלה, היא הטעות בעצמה. כי השקר שתת המודע של האדם, משקר את עצמו, השקר הזה נוקם בו. ... השקר של הנפרדות. אבל מי שלא יודע את האמת בתוכו שהכל אחד, ומשקר את עצמו שיש נפרדות ובטעות חושב, שזו אכן האמת, הוא סובל ביותר. כי את המציאות, זה לא מעניין למה האדם משקר את עצמו. והעונש בא על האדם, כאשר הוא משקר את עצמו. ואם האדם משקר את עצמו בטעות, עונשו גדול עוד יותר. משום שהוא משקר באמת. כי מי שמשקר במזיד, הוא ... הפנימית שבו, שיודעת שהכל אחד, כך טוב לו יותר. ולהיפך, להיפך. ועוד נוסיף ונאמר, כי הטועים שלא יודעים את האמת שהכל מושלם ושהכל אחד, הם עושים הפרדה בין ...

... - אשליית המשיח - והחיוב שלא לצפות לבואו - למה אסור לחכות לביאת המשיח? ובו יתבאר הטעות של ביאת המשיח, ולמה אסור לאדם לחכות לביאת המשיח? כי הציפייה של האדם למשיח, היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי ... האדם, לכך שמחר בזמן כלשהו אחר, יהיה טוב יותר. ואם יבוא המשיח, האם גם אז ימשיכו לחכות למשיח?! כי הטועים שמחכים למשיח היום, יחכו לו גם מחר אחרי שהוא יבוא. והם יחכו למשיח אחר, שיגאל אותם מהמשיח שקר שלהם. כי הטועים מחכים למשיח, ולא מבינים שהוא לא יועיל להם במאומה. כי עיקר המשמעות של ביאת המשיח, היא הפסקת הציפייה לכך שהמשיח יבוא. כי הטועים ימשיכו לחכות למשיח, גם אחרי שהוא יבוא. וגם בגן העדן הדמיוני שלהם, גם אז הם יצפו להתקדם למחלקה אחרת מתקדמת יותר בגן עדן. כי הטועים נשארים טועים, והם לא קולטים שהמשמעות האמיתית של המשיח ושל גן עדן, היא הפסקת הציפייה למשיח וגן עדן. וביאת המשיח האמיתית ...