... להבנה שהוא למעשה דמות בסרט מצויר, כלומר, שהוא בעצם חסר בחירה חופשית, ורצונותיו אינם שייכים לו אלא מתגלים דרכו כישות אחרת. אדם כזה, יכול למצוא עצמו במצב שהוא כבר לא רוצה שום דבר, כי הוא מבין שהרצונות אינם שלו, ... הוא אמור לעבור לשלב הבא של ההבנה, שבו הוא יראה שגם התודעה שלו, לא רק הרצונות, היא ביטוי של ישות אחרת, משהו שנמצא מעבר לקיום הנפרד שלו. מהו התהליך שמוביל את האדם לאושר אמיתי? אליעד מתאר שלושה שלבים עיקריים שהאדם עובר בתהליך ההתבוננות הפנימית: שלב ראשון: האדם חושב שיש לו רצונות משלו והוא ישות עצמאית. זה מצב הבסיסי שבו נמצאים רוב האנשים, שמאמינים שיש להם שליטה מלאה על חייהם. שלב שני: האדם מתחיל להבין שהרצונות שלו אינם באמת שלו, אלא שיש ישות אחרת שמחליטה עבורו מה ירצה. בשלב זה האדם כבר מזהה שאין לו בחירה חופשית. שלב שלישי: האדם מבין שגם הישות שלו, התודעה והקיום שלו, הם לא דבר נפרד בפני עצמם, אלא גם הם מתהווים כל הזמן מתוך ישות אחרת גדולה יותר. כאשר האדם מגיע להבנה הזו לעומקה, הוא הופך למעשה לכלום, למצב של אין מוחלט, אינסוף, מה שנמצא לפני הזמן ולפני המקום. במילים אחרות, הוא מגלה שהוא בעצמו אלוהים, הוא הישות האינסופית שבתוכה נוצרת כל המציאות. איך ההבנה שהאדם הוא גם דמות וגם צייר, מסלקת את הסבל? אליעד כהן מסביר ... של פיצול אישיות. אבל כאשר האדם מבין שכל מה שקיים במציאות, כולל הרצונות שלו והתודעה שלו, הוא חלק מאותה ישות אחת אינסופית, אז הוא מרפא את עצמו מהפיצול הזה. מה קורה כאשר מבינים שגם הצייר הוא דמות בסרט מצויר גדול יותר? אליעד מחדד שההבנה יכולה להגיע רחוק יותר, כאשר האדם מגלה שגם הצייר עצמו (הישות האלוהית, הבורא), הוא בעצם דמות בתוך סרט מצויר גדול יותר. זאת אומרת, שישנה ישות גדולה אף יותר מהאלוהים, וההבנה הגבוהה ביותר היא שהצייר, הציור והדמויות שבתוך הציור הם כולם למעשה ישות אחת. מנקודת המבט הזו, אין באמת הבדל בין יש בחירה או אין בחירה, כי הכל הוא ישות אחת שמתגלמת בצורות שונות, פעם אחת כצייר ופעם אחת כדמות מצוירת. כאשר האדם מבין זאת, הוא חי את החיים ... מתאר מגיע כאשר האדם מצליח לתפוס באופן חווייתי בו - זמנית את שתי הפרספקטיבות: הוא גם מבין את עצמו כישות בתוך הסרט, וגם מזהה שהוא הצייר שיוצר את כל מה שמתרחש. כשאדם מבין שאין באמת הבדל מהותי בין להיות ... הדמות, וגם כל מה שנמצא סביבו. הוא יגלה שכל הפיצולים שהיו קיימים בתודעה שלו אינם אמיתיים, ושהמציאות כולה היא ישות אחת שלמה ואינסופית. האם יש בחירה חופשית? איך ליהנות מהחיים? מהי התודעה? האם המציאות היא חלום? מי הוא אלוהים ... דבר, אבל הוא לא נהנה מהחיים. והשאלה מה היא האמת? הוא חקר לתוכו, גילה שכל הרצונות שלו הם של ישות אחרת, דהיינו, גילה שאין לו בחירה חופשית ועכשיו הוא אומר, אבל איך בעצם ההבנה הזאת, גורמת לי ליהנות מהחיים? ... זה העדר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית פירושו, שאתה מבין שהרצון שלך הוא לא שלך, שהוא בעצם התגלות של ישות אחרת של משהו אחר. וכאשר האדם יתבונן בזה עוד ועוד, הוא יבין שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו ... אחר מה בעצם קורה? הוא מבין שהתודעה שלו היא לא מי שהוא חשב שהוא, אלא שהתודעה שלו היא אותה ישות ראשונה, שהיא בעצם מהווה את התודעה המצומצמת שלו. מה זאת אומרת? אדם חווה שיש לו רצון, שלב ראשון הוא חווה את הרצון כישות נפרדת בזכות עצמו, ושהוא שולט ברצון שלו ויש לו בחירה, זה מה שהטיפשים חושבים. אחר כך מתבונן, ומבין, רגע, הרצון שלי בכלל לא בשליטתי, יש בכלל ישות אחרת, שמחליטה לי מה אני ירצה. בשלב הבא הוא מבין שגם הישות שלו היא גם ביטוי של משהו אחר, זה לא שיש לך ישות בפני עצמך ומישהו מלביש עליך רצונות, לא, גם הישות שלך עם הרצונות שלה, גם הם מתהווים כל הזמן וכאשר האדם מבין את זה הוא הופך להיות כלום, מה ... ואין לו פיצול אישיות, דהיינו, הוא לא מפצל את עצמו, כי אנשים רגילים בטוחים, שהם זה הם, והמציאות זה ישות אחרת, והם לא מבינים מה הקשר בין זה לזה, זה נקרא שהאדם סובל מפיצול אישיות. אבל על ידי שהאדם מחפש את האמת, משתמש בשכל לחפש, מה זה אומר? דהיינו, מחבר את שתי הישויות האלו לישות אחת, מחבר את הכוח הראשון הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים ויש גם את הישות הסופית שזה האדם עצמו עם הלבוש שלו הגשמי בתודעה המצומצמת. וכאשר האדם מבין את זה, אז הוא גם חווה ... שמי שהולך יותר רחוק מזה, הוא מגלה שגם הצייר עצמו, הוא בתוך סרט מצויר. גם אלוהים הוא דמות של ישות גדולה יותר, בשכל הגדול יותר הוא ההבנה שהצייר והציור והישויות שבתוך הציור, הן ישות אחת. ואז אין את השאלה של יש בחירה, אין בחירה, וכו. ואז יחיה חים טובים באמת.

... ולהישאר כל יכול. האם יש סיבה אחרת שמונעת ריבוי אלוהים? טענה אחרת שאליעד מציג היא שאלוהים, מעצם הגדרתו, הוא ישות אינסופית ושלמה, ולכן לכאורה לא ייתכן שיהיו כמה ישויות אינסופיות. אך הוא טוען שגם טענה זו מוגבלת על ידי ההיגיון האנושי. האדם לא מסוגל לתפוס ריבוי של ישויות אינסופיות, אך העובדה שהשכל האנושי מוגבל לא מוכיחה שזה בלתי אפשרי אובייקטיבית. כיצד ייתכן בכל זאת שיש כמה אלוהים אינסופיים? אליעד מסביר שאפשר לדמיין שהאינסוף אינו חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע ... מקיף ופנימי, ומסביר שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על ... אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של אלוהים כישות אינסופית יוצרת מגבלה, משום שהיא מונעת ממנו להיות ישות סופית. כך, במובן מסוים, האינסוף עצמו מוגבל בעצם היותו אינסופי בלבד. כלומר, קיומו של אינסוף יוצר אוטומטית גם מושג של סופיות, ושוב אנחנו מוצאים שניים: ישות אינסופית וישות סופית. מה המסקנה הסופית לגבי אפשרות ריבוי אלוהים? אליעד מסכם את הנושא ואומר שלא ניתן להוכיח חד - משמעית ... פי כן להגדיר אותם כבלתי מוגבלים. יש דעה דתית נוספת שלפיה לא יתכן יותר מאלוהים אחד, כי אלוהים מוגדר כישות אינסופית, ולא הגיוני שבאותו מרחב אינסופי יהיו כמה ישויות מקבילות. עם זאת, נטען שגם זה מבוסס על מגבלה של השכל האנושי, שלא תופס ריבוי של אינסוף. ייתכן שבמציאות על - שכלית כן ייתכנו כמה ישויות אינסופיות או כמה סיבות ראשונות. בהמשך, נטען שיש גישה הרואה את כל הקיים כאינסוף אחד, אך באותו זמן אפשר ... המציאות הם בעצם היבטים של אותה מהות. כך מתגלה שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה ... והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ממנה להיות סופית, וכך נוצרת הבחנה בין ישות אינסופית לישות סופית. בסופו של דבר, מי שמקבל את הטיעון שאם הוא יכול להגביל את השני זה מוגבל, ואם לא אז ... הוא יכול להגביל את עצמו, האם הוא יכול להיות לא כל יכול? אז הוא לא אלוהים! כי אלוהים היא ישות אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה ... לשחק, אם אנחנו נכנסים לעניינים שאלוהים יכול להיות מוגבל, ואף על פי כן הוא אלוהים, אז ממילא אפשר לשחק, ישות שהיא כל יכול, אבל זה כולל שהיא לא יכולה להתגבר על ישות אחרת שהיא כל יכול, ואז כל מיני שקרים כאלו. כולם מבינים שאין דבר כזה, או שהוא יכול לעשות הכל, ... אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת כי אלוהים מעצם הגדרתו הוא אינסופי, ומאחר שהוא אינסופי, לא יכולה להיות יותר מישות אחת שהיא אינסופית. אלוהים פירושו ישות שלמה, ישות אינסופית, השלם, המהווה את הכל, ומאחר שהגדרתו השלם, הדבר שמהווה את הכל, הוויה אינסופית, ממילא לא יכול להיות ששתי ... אלוהים אחד. אבל כמובן שההבנה הזו היא לא נכונה, ולמה לא נכונה? כי ההבנה שאומרת שלא יכולה להיות יותר מישות אחת אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול ... המציאות, הם אחד. ואז שמבנים שהם אחד בכלל, ממילא מבינים שאפשרי המציאות, הוא מחויב המציאות. מה זה אומר? שכל ישות מצומצמת, היא בכלל אינסופית, ורק אנחנו חווים אותה כמצומצמת, שזה בעצם אומר, שיש יותר מאינסוף אחד. ויש בזה עוד ... פנימיים וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ופנימי ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא אינסוף, למרות שיש הרבה אז ... הוא גם נכון לגבי המחויב, כך שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה אלוהים, אבל מצד שני הם ישות אחת וזה עצמו אומר שהוא אחד בתוך השני, אבל זה נושא אחר, רק רציתי לתת כיוון למחשבה. עכשיו אתן ... המגבלה היא שהוא אינסוף, זה גם מוגבל, לא להיות מוגבל זה גם כן מגבלה, ברגע שהגדרת את אלוהים שהיא ישות אינסופית, בעצם אמרת שהוא מוגבל! כי ברגע שאומרים אינסוף, זה אומר שקיימת אפשרות שתהיה ישות שהיא לא אינסופית, לכן הוא אינסוף, ויש, יש סוף. זא שמישהו הגביל את אלוהים להיות אינסופי, ואז יש לנו שניים, יש סוף, ואינסוף! תמיד יהיו שתי ישויות, שזה אלוהים והעולם, העולם והנפרדות זה ישויות סופיות, ואלוהים ישות אינסופית נניח. מה שאני אומר שלהיות אינסופי זו מוגבלות באי יכולת להיות סופי. בסופו של דבר נחזור להתחלה כי ...

... כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית. סוף טיעון. הפרכה: הטיעון הנל נובע מחוסר הבנה של המשפט הבא: קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם. הטיעון הנל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית / ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה. יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום משמעות משום סוג שהוא לכל חוקי ... כזו כנל שאינה הופכת את הלוגיקה ואת השכל לכלי למציאת האמת, דעה כזו יכולה לחיות בשלום עם קיומה של ישות שאינה לוגית. רק שאז לא ממש יהיה ניתן להוכיח בדרך לוגית כי הישות הזו שאינה לוגית קיימת, כי הרי אין משמעות ללוגיקה ככלי לחיפוש האמת האמיתית של המציאות. יחד עם זאת, אם ... להוכיח בצורה לוגית כי אלוהים קיים וכולי, הרי שבעצם הוא מייחס ללוגיקה משמעות של אמת מוחלטת. וממילא קיומה של ישות שאינה לוגית, שולל את ההנחה הבסיסית שבאמצעותה האדם מוכיח אמת כלשהי... ולכן, ברגע שהאדם מקבל את חוקי הלוגיקה כדרך לבירור האמת, הרי שבאותו הרגע הוא מסכים על כך כי קיומה של ישות שאינה לוגית אינו אפשרי. כי אם קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שהלוגיקה אינה אמת מוחלטת, אלא היא לכל היותר אמת במקום שבו חוקי הלוגיקה תקפים. אך אין ... הגיוני יותר לוגית שאלוהים יהיה קיים. ונשיב: אדרבה ואדרבה אפשר לומר כי בדיוק ההפך הוא הנכון! אם נניח שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה מעיד על כך שחוקי הלוגיקה הם שקר! וממילא זה אומר שאולי צריך להסיק כי האמת המוחלטת של המציאות, היא דווקא ההפך מחוקי הלוגיקה. זא, מכך שקיימת ישות שאינה לוגית, למרות שחוקי הלוגיקה לא מאפשרים את קיומה, מכאן ניתן להבין בבירור, כי חוקי הלוגיקה הם שקר, וממילא ... רק שלא ניתן להוכיח שיש אלוהים שאינו לוגי, אלא שגם לא ניתן אפילו לשער לוגית שיש. כי אם יש ישות שאינה לוגית, אז הגיוני שהאמת היא דווקא ההפך מכל מסקנה לוגית. נשאל: מדוע למרות ההסבר הנל, האדם לא מבין כי קיומה של ישות שאינה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה כולם, וממילא את ההוכחה לקיומה של הישות שאינה לוגית עצמה? נשיב: משום שהאדם אינו מעמיק מספיק בלהבין את המסקנות שאליהן הוא הגיע. זא, האדם ממציא לעצמו ישות שאינה לוגית להאמין בה, ובכל פעם שיש לו שאלה, הוא אומר שישות היא אינה לוגית, ובכך הוא מתחמק אפילו להבין את השאלה על הישות הנל. שאלה: ומה בדיוק אדם מעמיק צריך לעשות? תשובה: אדם מעמיק צריך לנסות להבין את חוסר הלוגיקה של הישות שאינה לוגית שהוא מאמין בקיומה. זא, זה לגיטימי לגמרי לומר שקיימת ישות שאינה כפופה לחוקי הלוגיקה. אך לכל הפחות על האדם להבין מה המשמעות של כך. לאיזה חוקי לוגיקה היא לא כפופה ואיך בדיוק זה בא לידי ביטוי. מאחר שהאדם עצמו לא מבין בכלל את הפרדוקסים הלוגיים שיש בישות שבה הוא מאמין, משום כך הוא לא מבין כי קיומה של הישות הזו, שולל מכל וכל את חוקי הלוגיקה. על האדם להבין, כי גם אם אלוהים אינו לוגי וכולי, עדיין לצורך ... גורם לו לא להבין באמת במה בכלל הוא מאמין. ובכל מקרה התוצאה היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את כל חוקי הלוגיקה כולם. לעומת זאת, אם היה האדם מבין במה הוא מאמין, זא היה ... כולם (וממילא גם את ההוכחה הלוגית לקיומו). 2 - להחזיק בחוקי הלוגיקה (וממילא להוכיח שאלוהים לא יכול להיות קיים כישות שאינה לוגית). שאלה: ומדוע בני אדם מפחדים מלחקור את הדבר שבו הם מאמינים? תשובה: משום שהאמונות הטפלות שבהן האדם ... נצמד בשלמות לאמת כולה ללא שום אמונת כזב. ונסיים: על האדם לזכור כי הוא זה שבחר להגדיר את אלוהים כישות שאינה לוגית. יתכן מאוד כי גם אלוהים עצמו הוא כן לוגי או שאולי הוא בכלל לא קיים וכולי. רק, ...

... לא יכול למכור את מה שאין לו. וכדי שמישהו יוכל לגרום לאדם להיות חסר רצון עצמי, לשם כך אותה הישות עצמה צריכה להיות חסרת רצון עצמי. כי מאחר שהרצון העצמי הוא שורש הרע, הרי שאם הישות לא הצליחה להיפטר מהרצון העצמי של עצמה, אז כיצד היא תוכל להעלים לאדם את הרצון העצמי של עצמו. וכמובן שיש כאן עוד שאלה, והיא אם נניח שיש ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי. אז מדוע בכלל שישות כזאת תרצה לעזור לאדם להיפטר מהרצון העצמי של עצמו? הרי כדי שהישות הזאת תעשה משהו, לשם כך עליה להיות בעלת רצון עצמי. ואם היא עצמה חסרת רצון עצמי, אז מדוע שהיא תרצה לשנות את הרצון העצמי של האדם? ויש כאן עוד נקודה להתבוננות, והיא שתיאורטית יכולה להיות ישות בעלת רצון עצמי, שתרצה ותוכל לעזור לאדם אחר להיות חסר רצון עצמי. אבל כאן אנחנו מעמיקים בנקודה הבאה, והיא האם בכלל קיימת במציאות שלנו ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי? ואפשר להבין, שאם בכל המציאות שלנו אין מציאות / ישות חסרת כל רצון עצמי, הרי שכנראה שאי אפשר להיות חסר רצון עצמי. כי כל דבר שיש בעולם, היכולות שלו ... ואם בכל המציאות כולה אין את הכוח ואת האפשרות של החוסר רצון עצמי, אז גם האדם מוגבל ביכולת של ישותו, להיות חסר רצון עצמי. (ויש עוד להעמיק בזה, אולי מהותו של החלק שונה ממהותו של השלם? אלא שאז החלק עצמו הוא כמו השלם עצמו, כי מהותו היא עצמית והיא לא נגזרת של ישות אחרת, וגם אז הוא מוגבל. ויש בזה עוד נושאים שונים). והבנו שגן עדן הוא מצב שבו האדם חסר רצון עצמי. וגם הבנו שצריך לחפש ולנסות להבין האם בכל המציאות שלנו כולה, האם יש ישות כלשהי שהיא חסרת רצון עצמי כלשהו, כדי להבין האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב ... והדבר הראשון הוא לגבי האם למציאות עצמה יש או אין רצון עצמי? והדבר השני הוא האם יש במציאות עצמה ישויות שהן חסרות רצון עצמי? ולגבי השאלה הראשונה, התשובה היא די פשוטה. כי ברור לגמרי שגם למציאות עצמה יש רצון ... כוחות שהבחירה החופשית שלהם מוגבלת. כי זה ביטוי לתכונה של השורש. ואם השורש הוא בלתי מוגבל, אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש בזה עוד עומק נוסף, והוא שאפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים השונים. ושכל אירוע הוא לא ... נקודת המבט הזו, הרי שבעצם אמרנו שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי ... יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את הרצון. והשאלה השנייה הייתה, האם במציאות שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות בעולם שהיא חסרת כל רצון עצמי. כי רצון עצמי הוא בסך הכל תיאור של רצף אירועים. וכאשר האדם רוצה ... ויש כאן עוד שורש עמוק, והוא שמצד האמת הרצון העצמי של האדם הוא עצמו תוצאה של משהו אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, בלתי אפשרי שיהיה רצון עצמי. וזה בעצם אומר, שכל ישות עצמית, היא ביטוי של רצון עצמי. כך שכל דבר בעולם, יש לו ביטוי של רצון עצמי ברמה כלשהי. ונמצא אם כן, כי כל מה שקיים בעולם, דהיינו, כל ישות באשר היא, היא לעולם לא יכולה להיות במצב של שלמות. כי כל ישות היא שונה מכל שאר הישויות לפחות בדבר אחד. כי על שתי ישויות זהות לחלוטין, לא אומרים שהן שתי ישויות. וכל ישות שקיימת במציאות, (כולל האין שהוא היפוך היש), הכל תמיד יש בו חיסרון. כי כל דבר שקיים, הוא תמיד חסר את כל מה שנפרד ממנו. ולכן תמיד יש לאדם רצון עצמי, שהוא ביטוי לכך שהישות העצמית של האדם נפרדת מכל שאר הדברים. וכל רצון עצמי, הוא ביטוי לכך שהישות חסרה את שאר הדברים. כי אף אחד לא מרגיש חסר לגבי מה שיש לו, אלא רק לגבי מה שאין לו. ולכן לכל ישות יש תמיד רצון עצמי, והוא להיות באחדות עם כל שאר הדברים. אבל הישות העצמית של הדבר, מגבילה אותו להיות באחדות עם כל שאר הדברים. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם קיים כישות עצמית, הוא תמיד ירגיש חסר, כי הוא תמיד יהיה חסר את השלמות של כל שאר הדברים שנפרדים ממנו. וגן ... זה גן עדן. כי אז אין שום רצון עצמי ושום נפרדות כלל. אבל זה כמובן נגד השכל. כי איך ישות קיימת, יכולה בו זמנית לחוות חוסר קיום מוחלט? ואם היא חווה חוסר קיום מוחלט, אז מי חווה את השלמות ...

... למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה? והעניין הוא, כי יש מחויב ויש אפשרי. וכל דבר, שהוא מורכב מכמה ישויות, קיומו, הוא אפשרי. כי הוא יכול להיות מורכב כפי מה שהוא, או לא. ולעומת זאת, כאשר קיימת רק ישות אחת ויחידה, שקיומה לא מורכב משום דבר כלל, היא ורק היא, קיומה הוא מחויב באמת. וכאשר האדם בוחן וחוקר ... אני רוצה כך ולא אחרת, על האדם לחקור ולשאול, למה אני רוצה רצון כלשהו. כי רצון בצורה כלשהי, הוא ישות מורכבת, והצורה היא האפשרית, והמהות היא המחויבת. וכדי להבין את הצורה, צריך להבין את המהות שלה. ולכן צריך לפרק ... הדבר, ולא את הצורה החיצונית שלו. וכאשר האדם מתבונן על הרצון עצמו, הוא מבין, שבעצם גם הרצון עצמו הוא ישות מורכבת. כי הוא מורכב מהאני של האדם, בצירוף אל הרצון של האדם. כי האדם יכול לרצות, אבל הוא יכול ... ולא את צורת הרצון, ולא את התוצאה של צורת הרצון. וכאשר האדם מתבונן על האני שלו, נדמה לו שזאת ישות שאינה מורכבת כלל. אך לא כך הוא, כי גם האני של האדם, הוא ישות מורכבת. והסימן לדעת, האם הישות מורכבת או לא, היא על ידי זה שהאדם בודק, האם קיימת ישות נוספת שונה או מנוגדת לישות עצמה. כי כמו שקיים האני, כך קיים גם מה שאינו אני. ואם האני היה המצוי הראשון, שממהותו קיימים כל הדברים כולם, הרי שלא היה כל קיום למה שאינו אני. ואם קיים מה שאינו אני, הרי שהאני הוא ישות מורכבת. שהצורה היא האני, כמו גם הצורה של מה שאינו אני, והמהות, היא דבר אחר לגמרי. והמהות של האני, היא היש עצמו כישות, ללא כל צורה. כי יכולה להיות ישות שאינה אני, אבל לא יכולה להיות ישות של אני, בלי שתהיה קיימת ישות כלשהי. דהיינו, האני הוא צורה של יש / של משהו שישנו. ויכול להיות משהו ישנו, שהוא אינו אני, אבל לא יכול להיות אני, בלי שיהיה קיים משהו שישנו. ולכן, האני הוא רק צורה, של משהו שישנו, והמהות, היא הישות של היש עצמו. ומי שרוצה להבין את עצמו ואת רצונו, הוא מוכרח להבין את מהות מה שישנו. וכבר עכשיו ... צורה כלל. כי המקום הוא לא מהות הזמן והזמן הוא לא מהות המקום, אלא אלו רק שתי צורות של ישות אחת, שהיא חסרת כל צורה כלל, דהיינו, מה שנקרא אצל האדם כלום / אין / שום דבר וכולי. ובלי ... וגם לא את מהות האני שלו ואת הרצון שלו וכולי. ולכן צריך להבין את האין עצמו. ולכאורה, האין הוא הישות הראשונה והבסיסית ביותר. ואם אין, אז אין מה להבין. אך לא כך הוא, כי גם האין הוא ישות מורכבת. וממה מורכב האין? כי האין הוא רק אפשרי המציאות וקיומו הוא לא מוכרח. כי יש לו את הניגוד, ... וכולי). ובכל מקרה בנקודת ההתחלה, היש והאין מחוברים אחד לשני. והמהות הראשונה של הכל, היא החיבור של היש והאין לישות אחת ממש. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה פלאי פלאות. כי מצד המהות הראשונה של המציאות, אין שום ... של המציאות, יש הפרדה בין היש לבין האין. והשאלה הקשה היא, כיצד זה אפשרי שיהיו קיימות צורות שונות, מתוך ישות אחת שבה אין שום הפרדה כלל? כי המהות ממלאת את הכל תמיד, ושום דבר לא קיים בלעדיה, וקיומה הוא ... מוחלטת עם המהות עצמה, והכל אחד ממש. וכאשר האדם רואה ובאמת מבין את האמת שהכל אחד ממש, אז כל הישות של האדם מתבטלת לגמרי, כי הצורה של האני של האדם, נכללת במהות שלה, שהיא חסרת כל צורת אני, והאדם ... אחכ כאשר האדם חוזר אל האני שלו, אז הוא כבר יודע את האמת שהכל אחד ממש, ושכל הצורות הן ישות אחת ממש, ושאין שום שאלה כלל.

... יש פירושו משהו שקיים במקום ובזמן מסוים? האם אין משמעותו שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן? אם אלוהים מוגדר כישות שנמצאת מחוץ לזמן ולמקום, האם הוא יש או אין? האם אפשרות לקיום של משהו, הופכת אותו ליש או שזה ... כדי לדעת אם אלוהים קיים, חייבים להגדיר מהו בדיוק. אפשרויות להגדרת אלוהים הן: החומר הבסיסי שממנו כל העולם עשוי. ישות אינסופית שנמצאת מעבר למקום ולזמן. ישות רוחנית כמו נשמה או תודעה ראשונית. אלוהים שהוא כל המציאות עצמה, כלומר, זהה עם העולם. כל הגדרה כזו חייבת ... אפשרי שקיים אלוהים לפי ההגדרה שבחרנו? אחרי שיש הגדרה מדויקת של אלוהים, יש לבחון אם בכלל יכולה להיות קיימת ישות כזו. למשל, אם אלוהים מוגדר כישות אינסופית שלא נמצאת בשום מקום וזמן, יש לבדוק האם בכלל אפשר להיות קיים בלי מקום וזמן. אם זה לא ... להגדיר היטב מה זה יש ומה זה אין. להגדיר במדויק מה זה אלוהים. לבדוק בהיגיון אם יכולה להיות בכלל ישות כמו שהגדרנו. לבחון מה הקשר האפשרי בין אלוהים לבין העולם. רק אחרי שביררתם את כל השאלות הללו, אפשר לנסות ... כאן ריבוי תתי - שאלות: האם אלוהים הוא שברא? האם הוא מנהל? האם הוא מתערב במהלך ההיסטוריה? האם הוא ישות אינסופית? האם הוא חופף את כל המציאות? קיימות תפיסות שונות בכל דת ובתוך כל דת לגבי השאלות הללו. לכן, ... הטענה הזו. לדוגמה, הטענה אלוהים ברא את העולם מניחה שיש עולם, וששהעולם לא היה קיים כל הזמן, ומניחה שיש ישות בשם אלוהים, ואחר כך מניחה שהישות הזאת היא שאחראית לבריאת העולם. בדרך, צריך להגדיר מה בדיוק הכוונה במילה עולם, מה בדיוק הכוונה לא היה קיים, ... ההנחה שיש אלוהים קשורה בהכרח לכך שהעולם התחיל? או שאולי גם אם העולם קיים מאז ומעולם, עדיין יכולה להיות ישות שנקרא לה אלוהים, שהיא זו שמחיה ומנהלת? או להפך: אולי אין אלוהים, אבל העולם בכל זאת התחיל מעצמו בדרך ... הגדרה שמעלים דורשת בדיקה: האם בכלל אפשר לקיים אותה במסגרת ההיגיון שלנו? כמו כן, גם בתוך היהדות לבדה יש גישות שונות לגבי מידת המעורבות של אלוהים, לגבי היקף השליטה שלו, או לגבי המושג בחירה חופשית של האדם. נוסף על ... משתיהן. אנשים שונים אומרים אלוהים ומתכוונים לרעיונות שונים מאוד. יש מי שיגיד אלוהים ומכוון לאינסוף, יש שיאמר אלוהים ומתכוון לישות בעלת תכונות אנושיות. לכן, לפני שמנסים לבדוק האם יש או אין אלוהים?, יש להבהיר על איזו הגדרה של אלוהים ... לעמוד על ההבדל בין אפשרות קיום לבין קיום בפועל. לפני הקיום, האם אפשרות הקיום עצמה היתה קיימת? להגדיר מהי ישות שהיינו קוראים לה אלוהים. האם זו ישות אינסופית במרחב? ישות מעבר למקום ולזמן? ישות שהיא החומר עצמו? ישות רוחנית? לשאול אם בהגדרות האלה, בכלל קיימת אפשרות שאלוהים יהיה קיים או לא קיים. האם הוא יכול להיחשב ישנו ... על דברים חומריים, רעיוניים או פוטנציאליים. 3. לשאול מה פירוש אלוהים - האם זה חומר בסיסי, תודעה בלתי מוגבלת, ישות אינסופית או משהו אחר? 4. לשאול אם קיימת בכלל אפשרות הגיונית לקיומו של אלוהים בהגדרה שבחרנו, והאם ההגדרה מתיישבת עם ההגדרות הקודמות שלנו ליש ואין. 5. לבסוף, לבדוק אם יש תימוכין לוגיים או הסברים הגיוניים לכך שאותה ישות (אלוהים) גם בראה בפועל את מה שאנו מכנים העולם, או שאולי העולם קיים בנפרד ממנו, או שתמיד התקיים. יש ...

... כאשר שואלים האם אלוהים קיים, חשוב להבין מה בדיוק מתכוונים בשאלה זו. עבור רוב האנשים, מדובר בשאלה אם יש ישות מסוימת שהיא אלוהים, אך השאלה עצמה אינה ברורה אם לא מבינים מהו אותו אלוהים. הגדרת השאלה לשם הבהרה, שאלה ... יותר, שכן אין הסכמה מוחלטת על מהות האלוהים. אנשים שונים עשויים להתייחס לאלוהים בצורה שונה: יש שמדברים על אלוהים כישות מימית, אחרים ככוח אינסופי חסר צורה, ויש המציעים לראות את אלוהים כמייצג של המציאות עצמה. האם אלוהים מוגדר במושגים ... אם אלוהים קיים, השאלה היא האם הכוונה לאלוהים שנמצא במקום פיזי, בזמן מסוים (כמו אלוהים בשמיים), או האם מדובר בישות שמחוץ למקום ולזמן, כפי שתיארוה בחלק מהתפיסות הדתיות והפילוסופיות. האם אלוהים מוגבל או אינסופי? אם אלוהים מוגדר כישות הנמצאת בתוך מקום וזמן, הרי שמדובר בישות מוגבלת. כלומר, אם אלוהים מוגבל למקום וזמן, הוא לא שונה מהותית מכל ישות אחרת בעולם, ובכך לא ניתן להתייחס אליו כאל אלוהים במובן העמוק של המילה. למעשה, כל ישות מוגבלת במרחב ובזמן היא רק עוד חלק מהיקום, ואינה יכולה להיות אלוהית במובן של כוח אינסופי וחסר גבול. האם ... הוא חלק מהמציאות. המציאות קיימת לא משנה אם אנו רוצים להגדיר אותה או לא, ויש המציעים לראות את המציאות כישות האינסופית המקיפה את כל הדברים הקיימים. האם אלוהים הוא סך כל מה שקיים? אליעד מציין כי לא ניתן לחשוב ... לראות בה את אותה אלוהות או כוח אינסופי שמקיף את הכל. לכן, אלוהים יכול להתפרש כמציאות עצמה - לא ישות נפרדת, אלא מהות כל הקיום. האם אלוהים קיים בכל מקום ובכל זמן? עוד פרספקטיבה מציגה את אלוהים כישות שנמצאת בכל מקום ובכל זמן, אך כשנבדוק את זה לעומק, נגלה שמדובר בפרדוקס. אם משהו קיים בכל מקום ובכל ... לבין הוא? אם הכל אחד, איך אנו מייחסים לעצמנו זהות נפרדת? שאלות אלו מצביעות על הקושי בהבנת קיום של ישות כאלוהים שהיא נוכחת בכל מקום ובכל זמן. האם אפשר להוכיח קיומו של אלוהים? לסיכום, אליעד מציין כי אם אנחנו שואלים אם אלוהים קיים, השאלה תלויה בהגדרת אלוהים. אם מדובר בישות מוגבלת בזמן ובמקום, אז אלוהים לא שונה מישות אחרת ביקום. אך אם מדובר בישות אינסופית, חסרת גבול, שמקיפה את כל המציאות, אז יש לה קיום שאין צורך להוכיח, שכן המציאות כולה קיימת באופן ... להחליט אם יש או אין אלוהים, עלינו לברר תחילה למה הכוונה במונח אלוהים. יש הבדל בין מישהו ששואל על ישות שמימית שיושבת בשמיים לבין מישהו ששואל על כוח אינסופי חסר גבולות, שאין לו שום צורה, או מישהו ששואל על ... אלוהים קיים?. האם אנחנו מדברים על משהו במרחב ובזמן? כשאנחנו שואלים האם אלוהים קיים?, למעשה אנחנו בודקים אם ישנה ישות מסוימת, בעלת הגדרה כלשהי, שאפשר לומר עליה שהיא ישנה או איננה. אבל בכל פעם ששואלים האם דבר מסוים קיים?, כמו למשל האם חתול קיים? או האם יש מפלצת ספגטי מעופפת אי שם?, מתעוררת השאלה הבאה: האם מחפשים ישות שנמצאת בתוך המקום והזמן המוכרים לנו? האם מחפשים משהו שנמצא מחוץ למקום ולזמן? או שמא מחפשים משהו שלא שייך ... זה אומר שהוא תופס איזשהו אזור בשמיים, בזמן כלשהו, אולי באיזו נקודה ביקום. אבל אז, במה הוא שונה מכל ישות אחרת שיש לה גבולות ומיקום? אלוהים כמוגבל בתוך היקום למה ייתכן שאלוהים מוגבל? כי אם הוא באמת נמצא במקום אחד מסוים, אז הוא לא בלתי מוגבל. הוא דומה לישות גדולה או קטנה בתוך העולם, ובכך הוא עלול להפוך לפחות אלוהי ויותר ישות אחת מבין רבים. אם זאת המשמעות של אלוהים - מישהו גדול שיושב באיזו פינה קוסמית - אז גם אם הוא קיים, זה לא בהכרח משנה הרבה לאנשים שחיים כאן. הוא עוד ישות בין רבות, ואולי אין טעם להשתחוות לו יותר מאשר להשתחוות לשמש או לירח. יש גם אפשרות שמישהו ידמיין אלוהים ... כי המציאות קיימת. האם אלוהים נמצא בכל מקום ובכל זמן בו - זמנית? יש גם גישה שמאמינה שאלוהים הוא ישות הנמצאת בכל מקום ובכל זמן. אז נשאלת השאלה: אם הוא קיים בכל מקום ובכל זמן, האם קיומנו הנפרד גם ... על מה באמת מדובר? אנשים שתוהים אם יש אלוהים, צריכים לשאול את עצמם: לאיזה אלוהים אני מתכוון?. האם הכוונה לישות גדולה שמסתתרת איפשהו ביקום המוכר לנו? האם הכוונה למשהו אינסופי שעוטף את הכל? האם הכוונה לדבר מה שמעבר לחלוטין ... מהם. אבל גם אם אחד התרחישים הללו נכון, צריך לבדוק מה המשמעות שלו עבור חיינו. אם מדובר באלוהים שדומה לישות מוגבלת, הוא לא באמת אלוהי במובן האינסופי. אם מדובר במשהו אינסופי, אז שאלת הקיום שלו וההוכחה הופכת להיות מופשטת ... שחוקר את הנושא לעומק עשוי להגיע למסקנה שאם קוראים לכל המציאות אלוהים, אז אלוהים אכן קיים, אבל הוא לא ישות נפרדת. על הבריאה והעולם מישהו עשוי לשאול: מה לגבי הטענה שאלוהים ברא את העולם יש מאין?. הכוונה ביש מאין ... בהחלט שמאחורי המילה אלוהים עומד פשוט הרעיון של המציאות על כל גווניה, ואז בטוח שהיא קיימת. אבל אם מחפשים ישות ספציפית בתוך הזמן והמקום, או שמחוץ להם אבל עדיין מוגדרת כמשהו נפרד, הסיפור מסתבך או הופך ללא ברור. כי ...

אלוהים - חלק 16 - הוכחה לכך שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם! הוכחה לכך שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם! טיעון: אלוהים הוא יחיד. אלוהים הוא הכוח היחיד שברא את העולם וכולי. סוף טיעון. הפרכה: מכך ... ונוסיף: אלוהים ברא את העולם יש מאין, דהיינו, אלוהים הפך את האין / כלום / העדר המוחלט, ליש / ישות וכולי. אכ: אחרי בריאת העולם יש לנו 2 ישויות שונות שהן: אלוהים + עולם. ולפני בריאת העולם יש לנו ישות אחת ויחידה שהיא אלוהים + העדר מוחלט של כל ישות נוספת. ונגדיר: העדר מוחלט / כלום / אין = X. ונשאל: האם ה X הזה שהיה לפני בריאת העולם, ... האין / כלום שממנו נוצר היש והעולם, הרי שזה בעצם אומר, כי לפני בריאת העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות, שהן: 1 - אלוהים 2 - אין / כלום / העדר מוחלט, שממנו בעצם אלוהים יצר את העולם. ... ומשנה את צורתו לשעון. אך השען אינו יוצר יש מ - אין. ואכ הגיוני לומר, כי אלוהים לקחת את הישות של האין / כלום וכולי, והפך אותה ליש / יקום / מרחב מקום / ציר זמן / חומר וכולי. נמצא אם כן, כי בטרם נברא העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות שהן: 1 - הבורא עצמו. 2 - האין שממנו נוצר היש. והלוגיקה כאן היא ממש פשוטה: אם אלוהים ... מאין. אם כבר נכון יהיה לומר כי ה - אין ברא את ה - יש מעצמו ולא על ידי ישות חיצונית כלשהי. ואם נאמר כי אלוהים שונה מ: אין / כלום, הרי שבעצם זה אומר כי לפני בריאת העולם ... גם אלוהים + המהות של היש, דהיינו, האין שממנו אלוהים יצר את היש. כך שזה בעצם אומר שאלוהים אינו הישות היחידה שקדמה לעולם, ואכ הוא אינו יחיד / אין סופי וכולי. וננסה לתרץ: בטרם בריאת העולם היה קיים אך ... מאין שנפרד ממהותו של אלוהים, אלא אלוהים ברא את העולם מהמהות העצמית שלו עצמו. ואכ ה - אין אינו ישות נפרדת ועצמאית, אלא הוא אינו קיים כלל, והעולם לא נברא מישות שהיא אינה אלוהים, אלא הוא נברא מהמהות העצמית של אלוהים עצמו. ואכ נשארנו עם אלוהים יחיד בטרם בריאת העולם. ואז נקשה ונשאל בצורה פשוטה: נניח באמת לרגע כי אלוהים לא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא, אלא הוא ברא את העולם מהמהות העצמית שלו. אך עכשיו נשאל: האם בטרם הפריד אלוהים את ... כבר לפני הבריאה היה הבדל בין חלקים שונים בתוך המהות של הבורא, הרי שממילא הבורא עצמו הוא כבר גם ישות שמורכבת מחלקים שונים / שאינה אין סופית / יחידה וכולי. ואם ננסה לומר, שבטרם הבריאה, לא היה שום הבדל ... השונים של הבורא. זא אם נאמר שהבורא לקח חלק מעצמו לצורך הבריאה, כדי להתחמק מלומר שהוא ברא את העולם מישות שהיא אינה הוא כנל, הרי שבעצם אנחנו אומרים כי כבר בטרם הבריאה היה הבדל כלשהו בין הבורא עצמו, לבין ... הסופי שלו וכולי, לבסוף נוצר ממנו העולם. ונחדד: אפשרי אולי לומר, כי לפני בריאת העולם היה רק אלוהים בלבד כישות אחת אין סופית ויחידה ואחרי בריאת העולם יש רק עולם ללא אלוהים וללא שום ישות אחרת שאינה העולם. אם נאמר כך, הרי שאז אפשרי לומר כי לפני הבריאה לא היה שום הבדל בתוך הבורא ... עצמו, וכי הוא עצמו אינו קיים יותר לחלוטין. בהסבר הנל אנחנו אומרים כי בטרם הבריאה היה רק אלוהים בלבד כישות יחידה, ללא שום ישות נוספת שממנה נברא העולם. ואת בריאת העולם נסביר כהפיכתה של הישות האחת של אלוהים, לישות אחרת שהיא העולם. רק שאז זה בעצם אומר כי כרגע אין אלוהים ו/או כל ישות אחרת שאינה היקום / העולם וכולי. אך אם נתעקש לומר, כי גם עכשיו אחרי הבריאה, עדיין קיימת ישות נפרדת מהעולם, שהיא אלוהים שהוא הבורא שברא את העולם, הרי שזה מחזיר אותנו בעצם לשאלות הנל: האם הייתה קיימת ישות נוספת לאלוהים לפני בריאת העולם שממנה ברא אלוהים את העולם, גם אם נגדיר אותו כאין או כל שום אחר, כל זמן שהיא אינה אלוהים, הרי שקיימות לפחות 2 ישויות שונות בטרם בריאת העולם. ואם ננסה לומר כי לפני הבריאה היה קיים רק אלוהים כישות אחת, וכי הבריאה נגזרה ממהותו של הבורא עצמו, ונתעקש לומר כי לא כל הישות של אלוהים הפכה להיות העולם, אלא רק חלק ממנה וגם עכשיו עדיין יש אלוהים + העולם שאותו הוא ברא, ... הבריאה היא בעצם תהליך של הוצאה מ - כוח אל הפועל. גם אם נאמר כי לפני הבריאה הייתה רק ישות אחת בלבד שהיא אלוהים, הרי שאם הדבר שממנו נעשה העולם הוא חלק מאלוהים, הרי שזה אומר שהיה כבר אז ... חלק ממנו לצורך בריאת העולם, כי אז זה מגדיר את אלוהים של אחרי הבריאה וגם את של לפני הבריאה, כישות שמורכבת מחלקים שונים, ואכ היא אינה אין סופית וכולי. סיכום ומסקנות: לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, משמעותו היא שאלוהים אינו אין סופי ויחיד ופשוט ללא הרכבה כלשהי, כי: או ש: 1 - קיימת ישות נפרדת מהבורא דהיינו, האין שממנו אלוהים יצר את היש. או ש 2 - אלוהים עצמו הוא ה - אין ... העולם מעולם לא נוצר אלא הוא תמיד היה קיים. 3 - אין מצוי יחיד ראשון, אלא תמיד היו מספר ישויות נצחיות שונות עם יחסי כוחות שונים ביניהן. 4 - בטרם הבריאה היה רק אלוהים, וברגע הבריאה הוא העלים את ...

... עצמו. מה קורה כשמתחילים לחקור מי אני? חקירת האני נעשית דרך פירוק לגורמים ובדיקת ההנחות הבסיסיות: האם האני הוא ישות ממשית או מושג נתון מראש? האם אני זהה לחוויית הרצון או שחוויית הרצון היא רק חלק בי? האם האני ... או של ההצלחות והכישלונות. גם אם מתעוררים קשיים, מבינים שמצד אחד הם קיימים, אך מצד שני הם חלק מאותה ישות אחידה ששום דבר לא מפריד אותה באמת. מהו המסר של רבי נחמן והדוגמאות הנוספות? בהקשר של הסברים רבים, הובאו ... האחדות הופכת בהירה יותר. כיצד חווים בפועל את מציאות האני והאלוהים? לפי ההסבר: יש רובד אחד שבו האדם מזדהה כישות נפרדת עם רצונות וקשיים. יש רובד נוסף שבו האדם מגלה שהוא למעשה אלוהים שיוצר את המציאות, משום שהכל תלוי ... שאמרת שרצון זה תחושה של אני, האם זה חלק מהאני? אליעד: מה אמרתי? שתשאל מי הוא האני, האם אני ישות גדולה? האם אני ישות שניתן לחלק אותה? שאלה: אבל זה לא עונה מהו רצון. אליעד: אני לא עונה לך על שום דבר, אני ... מי אמר שזה המסלול היחיד? אליעד: אתה רוצה שנעשה אחרת? מצד האמת ניתן לעשות אחרת. בקשר לרצון, רצון זאת ישות נפרדת ממך וכאשר אתם נפגשים זה נקרא אני רוצה, אני רציני איתך, לא צוחק איתך. מקודם אמרתי לך שבלי ... תקשיב עד שאני הבנתי שזה מקום וזמן, לקח לי הרבה זמן, אולי אני זה מישהו שחולם אותי, ואני בכלל ישות בתוך החלום שלו? אולי? אולי נחקור את הכיוון הזה? אני זה חלק מחלום של מישהו אחר, לדוגמה, אז בא ... יש אני ויש חוויית לא אני, זאת אומרת שחייב להיות אני ולא אני כאילו באותו רגע, כדי שיהיו שתי ישויות. שאלה: מבחינת הזמן? אליעד: אני ולא אני זה שני רגעים שונים, אם באותו רגע היית חווה אני ולא אני, ... רשימו, נשאר בך הרושם, כאילו סימן, רשימו הכוונה שנשאר זיכרון, אז כשהמוחין חוזרים מהביטול, זאת אומרת שאתה קיים כשתי ישויות, אתה גם קיים כישות נפרדת, אני ולא אני, ובו זמנית את גם קיים מחוץ לעצמך, מחוץ לאני ולא אני. יש מצב שבו התודעה ... קיים, אין לך שום תודעה. שאלה: גם הזיכרון הרגשי שלך? אליעד: אין לך זיכרון, אין לך חוויה, אין לך ישות, אין לך הוויה, אתה חוזר למצב שבו היית לפני שהיית. חוזר למצב ההתחלתי שלך לפני המפץ הגדול. מבחינתך שתהיה ... קיים, אתה לא קיים. זאת לא בעיה שלך יותר, זה לא עניינך, כי אתה לא קיים. שאלה: אתה מתחבר לישות הפנימית, זאת שחווה את היש זכות בחירה ואין זכות בחירה? אליעד: לא, זה הרביעי, זה הכי גבוה, יש כמה ... עצמי? אין לזה סוף, הסוף הוא שאתה נעלם. שאתה אומר שאין דבר כזה אני ורצון, אני ורצון זה בכלל ישות אחת, אין אני יוצר את הרצון של עצמי, זה בכלל אחד. בין כך ובין כך, הנושא פשוט, השאלה למה ... אני, אני קודם כל מתכוון שהכל אחד, אני ולא אני, ואחר כך אני, כשאני אומר אני, אני מתכוון לשלוש ישויות, אחד לאחדות שבא יש אני ולא אני, זאת הישות הראשונה שבא הכל טוב, אני חווה את זה, שתיים הישות שמתחת לה, שפירושו אני אלוהים שיוצר את אני אליעד, ושלוש זה אני אליעד. הבנו את העניין? בכל מקרה הנושא ... בשלושת הדברים בו זמנית, הוא כל הזמן חווה שגם הכל אחד, גם אני זה אלוהים שעושה הכל, וגם אני הישות המצומצמת. שאלה: אני רוצה שתעזור לי בתהליך להבין מה זה האני? אתה אומר לי שהכל אחד, סבבה, אתה יכול ... השאלה הפתוחה שלך? שאלה: מה זה אני? אליעד: מה אתה חושב? אני לא רוצה לגלות לך תשובות. שאלה: אני ישות נפרדת, זה מה שאני חושב. אליעד: נפרדת ממה? שאלה: מהכל. אליעד: מה זה אומר? שיש אני ולא אני, סיפקה ... אז איך אתה לא שולחן? שאלה: אמרתי שאני חושב שאני לא שולחן. אליעד: אז בא נבדוק בפשיטות. אני זה ישות מורכבת, אנחנו מנסים לפשט של העניין. אני זה ישות מורכבת או פשוטה? האם אפשר לפשט אותה? האם אפשר לחלק אותה? בא ננסה להגיע לישות שאי אפשר לפרק אותה, המילה הזאת אני, אפשר לפרק אותה לכמה חלקים? לדוגמה אני שמח, אפשר לפרק אותו לשמח ... אני, יש משהו שקיים שיכול להיות קיים או לא קיים ובמקרה הוא אני, נכון? זאת אומרת שהאני הוא לא ישות בסיסית, תסביר? האם אתה מבין שהאני הוא לא הישות הבסיסית ביותר? יש משהו שקיים שיכול להיות אני או לא אני ובמקרה הוא אני. אז בא נבדוק מה הוא זה שקיים אז עכשיו נבדוק מה קיים בלי קשר לאני, מה אנחנו יודעים עליו? הבנת מה עשינו? הישות של האני היא פריקה, אפשר לפרק אותה, היא לא מחויבת המציאות, יכול להיות אני ויכול להיות לא אני, אז ... האני, אני זה צורה של משהו, שיכול להיות אני ולא אני. איך אנחנו מתקדמים מכאן? מה אנחנו יודעים על הישות הזאת? שאין בה אני ולא אני, כי לפני האני היא יכולה להיות אני ויכולה להיות לא אני, זאת אומרת ... אז מה אני מנסה להוכיח לך שכול המקומות נמצאים באותו מקום, מה אנחנו עושים פה שהאני והלא אני זה ישות אחת, זה אותו דבר, אנחנו רק מחליפים את המילים. הבנו? ובנימה אופטימית זו התחלנו את ההרצאה של הפעם הבאה.

... משום שהאדם לא זוכר, על מה הוא חשב. אבל התודעה עצמה, חושבת תמיד. וכאשר האדם חולם איזה חלום, התודעה והישות של האדם מתפצלת לשני חלקים. והחלק הראשון של התודעה של האדם, הוא החלק שנמצא בעולם האמיתי והממשי שלנו, שנמצא ... מחוץ לחלום, הוא הבמאי של הסרט ושל המציאות, שהאדם חווה בתוך החלום. כי החלום כולו, הוא בעצם המחשבה, של הישות שחושבת את החלום. הישות שנמצאת מחוץ לחלום, בעולם האמיתי והממשי שלנו, שהיא זו שחושבת, את כל מה שקורה לישות של האדם, שנמצאת בתוך העולם של החלום. כי התודעה של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע לתחושות של הגוף בשעת השינה. כגון ... שהתודעה של האדם שנמצאת מחוץ לחלום, היא זו שממשיכה לתקשר עם העולם שלנו, שנמצא מחוץ לחלום. וכל האירועים וכל הישויות וכל מה שנמצא בתוך החלום, כל הדברים האלו, הם נמצאים בתוך המחשבה והתודעה, של הישות שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לחלום. ומצד האדם שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו, אין שום הבדל כלשהו, בין המהות של כל הישויות שנמצאות בתוך החלום. כי מהותן של כל הישויות שנמצאות בתוך החלום, היא מהות אחת. שהיא המהות, של עצם המחשבה של האדם שחושב את החלום. ואעפ שמנקודת מבט ... שקורים לאדם בשעת החלום, לא באמת קורים בעולם האמיתי שלנו. ואעפ שמנקודת המבט שחיצונית לחלום, אין שום הבדל בין הישויות שנמצאות בתוך החלום, והן כולן ישות אחת ממש, עם תודעה אחת, ומהות אחת וכולי, כי הן כולן הישות העצמית, של המחשבה של האדם שחושב את החלום. אעפכ, עבור החלק של התודעה של האדם, שנמצא בתוך החלום, עבורו, ... האדם עצמו שנמצא בתוך העולם של החלום, לבין שאר בני האדם שנמצאים בתוך החלום. למרות שבאמת, כל האירועים וכל הישויות שנמצאים בתוך החלום, כולם מתרחשים ונמצאים בשום מקום ממשי, מלבד מאשר בתוך המחשבה, של זה שחושב את החלום. ועבור ... נמצא בתוך מציאות אחרת, שנתפשת בעיני האדם כמציאות אמיתית יותר. וכאשר האדם נמצא בתוך החלום, נדמה לו שיש לו ישות עצמאית שיש לה בחירה חופשית עצמאית, ותודעה עצמאית, שנפרדת מהתודעה של כל שאר הישויות שיש בחלום. ונדמה לאדם שהישות שלו, שונה במהות שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. והאדם לא מבין ולא יודע, שהוא נמצא באותו המקום ממש, שבו נמצאים כל הדברים שהוא רואה בשעת החלום (שהוא בתוך המחשבה של זה שחולם את החלום). והאדם לא יודע שהוא ישות אחת ממש, עם כל מה שהוא רואה כנפרד ממנו בתוך החלום. ולא רק שנדמה לאדם שנמצא בתוך החלום, שיש ... חושב / מרגיש / רוצה / עושה וכולי, זה הכל ביטוי של מחשבתו של האדם שחושב את החלום. ואפילו ישות עצמית, אין לאדם שנמצא בתוך החלום. כי גם ישותו העצמית של האדם שנמצא בתוך החלום, אפילו ישותו העצמית לא באמת קיימת כישות עצמית. אלא היא רק ביטוי וחלק של ישות אחרת, שהיא המחשבה של זה שחושב את החלום. ובנוסף, מנקודת המבט של העולם שלנו שחיצוני לחלום, הרי שמצד האמת, ... שבאמת, האדם רק עכשיו התחיל את המציאות הזאת. וכאשר האדם נמצא בתוך חלום, התודעה של האדם מתפצלת לשתי ישויות. והישות הראשונה, היא זו שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לעולם ולמקום של החלום. והיא נמצאת כאן בעולם שלנו וממשיכה להיות מודעת (בצורה חלקית, בגלל רמת הריכוז במחשבה של החלום) למה שקורה כאן בעולם שלנו. והישות השנייה נמצאת בתוך החלום, שהיא לא מודעת כלל, לכך שהיא נמצאת בתוך חלום של עצמה. ואם היה האדם שבתוך החלום, מודע בשלמות, לכך שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, הרי שהוא לא היה חווה את הישות העצמית הנפרדת של עצמו, שנמצאת בתוך החלום. משום, שהוא היה חווה את עצמו שנמצא בתוך החלום, מנקודת המבט של הישות שנמצאת מחוץ לחלום. שמנקודת המבט שלה, אין שום ישות עצמית נפרדת כלל בתוך החלום. כי כל הישויות, הן הישות העצמית, של זה שחושב את החלום. ואפשרות אחת היא, שהאדם מסתכל על החלום, רק מנקודת המבט של זה שחולם ... היא, שהאדם מסתכל על החלום מנקודת מבט מעורבת. שבה האדם חווה, גם את החלום כמציאות ממשית, והאדם חווה את ישותו הנפרדת והעצמית שבתוך החלום, ואעפכ האדם יודע ומבין, שכל מה שקורה בתוך החלום, כל זה קורה בשום מקום ממשי, וכל הישויות הן ישות אחת וכולי. בדיוק כפי מה שהדברים נראים מנקודת המבט, של זה שחושב את החלום. ואחת השאלות העתיקות ביותר היא, ... שנקרא אצל האדם אני וגם מה שנקרא אצל האדם לא אני, שתי הישויות האלו, הן בעצם צורה חיצונית, של ישות אחרת, פנימית יותר. שבה, אין שום הפרדה, בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה הישות הראשונה, ששם אין שום נפרדות כלל. ומנקודת מבט מסוימת, גם האחדות הראשונה של המציאות, גם היא נמצאת בתוך אחדות גדולה יותר. אבל האחדות הגדולה יותר, היא ישות אחת ממש, עם האחדות החיצונית ביותר של המציאות, שהיא הפנימית ביותר, של הנפרדות שלנו. והמציאות שנמצאת מחוץ למציאות שלנו, ... המידה ממש. ולהסתכל על המציאות מנקודת מבט אמיתית, פירושו, להסתכל על המציאות מנקודת מבט, שרואה את כל נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות של המציאות כנל. וגם מנקודת מבט שבה, כאשר האדם חולם איזה חלום, אז מבחינתו החלום הוא ... המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות שלנו, וחווה יותר את החוויה, שבה הדברים השונים הם ישות אחת ממש. ובכל פעם שהאדם חווה ששני מצבים שונים, זהים בצורה כלשהי אחד לשני, זה סוג של חוויית האחדות ... ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד האמת, האדם הוא ישות אחת עם אחדות המציאות, שהיא האני העליון של האדם. ומי שחווה רק את האני הנפרד שלו, הרי שהוא סובל ...