... ברגע שמגדירים שאלוהים ברא את העולם, בהכרח נוצרת הגבלה, כי יש הבדל בין אלוהים לבין העולם שיצר. אלוהים הופך לישות מוגבלת כי הוא כבר לא אחדות מוחלטת. לפני שנוצר הרצון הראשון לא היתה לאלוהים אפשרות בחירה, משום שלא היתה ... אחד במציאות, כולל לאלוהים. זאת משום שאלוהים הוא שם לכוח המניע את העולם, אבל ברגע שמייחסים לו איכויות של ישות נפרדת, מדובר כבר בהאנשה של משהו שמעבר לגבולות זמן ומקום. מהי בחירה חופשית ולמה היא לא באמת קיימת? בחירה ... שיכל לברוא או לא אינה מוכיחה שהוא בחר בפועל, כי ייתכן שבכלל לא הייתה לו אפשרות אחרת. נניח שקיימת ישות שבראה את העולם, הרי באותו רגע היא הופכת למשהו מוגבל יותר, משום שיש הבדל בינה לבין העולם, ולפני כן ... כבחירה. כל ניסיון להסביר מי או מה גרם לרצון הראשון מתנגש בשאלה נוספת: אם לפני שהיה רצון כבר הייתה ישות אחת, הרי הרצון חייב היה לצאת ממנה, ואם הוא יצא ממנה בלי שהייתה בחירה קודמת, אין משמעות לכך שהאל ... או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם. בכל מקרה, יש רק ישות אחת. אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את העולם, נניח לצורך העניין שאלוהים כן ברא את ... או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם. בכל מקרה, יש רק ישות אחת. אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את העולם, נניח לצורך העניין שאלוהים כן ברא את ...

... אלוהים מצד אחד ועולם מצד שני, וכי לפעמים אלוהים מתערב ולפעמים לא. אבל לפי תפיסתו של אליעד, אלוהים אינו ישות נפרדת מהמציאות, אלא אלוהים הוא ההוויה עצמה - המציאות שתמיד קיימת ושלא יכולה שלא להתקיים. אי אפשר לחשוב על ... של דבר, הרצון של אלוהים נתפש כרצון אקראי, מכיוון שאי אפשר להסביר מה גרם לו. מדוע התפישה על אלוהים כישות נפרדת מולידה חקירות אינסופיות? כאשר אדם מניח שאלוהים הוא ישות נפרדת מהמציאות - יש אלוהים ויש עולם - נשאלת השאלה למה אלוהים בחר לבצע ניסים. אם המטרה היא להראות ... אחרת, עדיין היתה מציאות. כלומר, המציאות עצמה לעולם לא נעלמת, ולכן אין טעם לתלות את קיום העולם בפעולה של ישות חיצונית. כשאנשים מדברים על אלוהים כעל ישות אחת לצד העולם, הם לפי הטענה כופרים ברעיון האלוהי האמיתי, כי הם מציירים אותו כישות נפרדת וזקוקה להוכחות. אז מה הטעם לבדוק אם אירוע כמו מתן תורה היה או לא? אם מבינים שהמציאות כולה ... רואה, קרה איזה נס, אז זה אומר שאלוהים קיים. כי הם לא מבינים מה זה אלוהים בכלל. אלוהים זו הישות שלא יכולה שלא להיות תמיד קיימת. אפשר להגיד על הכל שהיה קיים או לא היה קיים, אבל על המציאות, ... תמיד קיים, אלוהים הוא ההוויה של המציאות, הדבר שאינו יכול שלא להיות קיים. עכשיו, כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי, שהיא לא המציאות, שהיא רק חלק מהמציאות. כי הדתיים הכופרים, אומרים יש אלוהים ויש עולם, יש לפעמים התערבות ...

... נותן דוגמה מוחשית: אם לאדם יש שתי ידיים ואחת נקטעת, היד השנייה נשארת קיימת. באותו אופן, אם התודעה היא ישות עצמאית, למה שתיעלם עם שינוי החומר? האם אפשר להעלים את התודעה לחלוטין? אליעד מסביר כי ניתן להגיע למצב שבו ... לבוא אליו כדי ללמוד איך להעלים את התודעה באמת, כלומר, להעלים את תחושת האני הנפרדת מהמציאות. התודעה מוגדרת כאן כישות עצמית החווה את הנפרדות שלה מהמציאות, ואת הרצונות השונים הקשורים לכך. איך אפשר ליהנות מכל מצב ואפילו מסבל? אליעד ... מה הקושי הראשוני בשאלה על התודעה והאפשרות להעלים את עצמנו? ישנה הנחה שטוענת שאם יש תודעה, אז היא כאילו ישות נפרדת מהחומר. עולה השאלה: אם התודעה נפרדת מהחומר, מדוע שהיא תיעלם כאשר משנים את החומר? מובא דימוי של שתי ... אם משנים את החומר, התודעה עדיין ממשיכה להתקיים. לכן נשאלת השאלה, כיצד בכלל אפשר להעלים את עצמך אם יש ישות תודעתית שעומדת בפני עצמה? הצגת הרעיון של להעלים את התודעה עולה רעיון שיש אפשרות להרוג את התודעה באמת ולהיעלם ... היא שאפשר להעלים את חוויית האני שחווה את הנפרדות, ולא רק להחליש אותה. מהי התודעה לפי ההסבר? התודעה מוגדרת כישות העצמית. זהו אותו אני שמרגיש שהוא קיים, נפרד מהעולם, ושייך לו רצון משלו. לכן, כאשר מדברים על להעלים את ... אותה בשינוי החומר? 2. מוצג רעיון להעלים את התודעה דרך הבנה פנימית שמבטלת את חוויית הנפרדות. 3. התודעה מוגדרת כישות העצמית של האדם. 4. אפשר להגיע למצב שכל מה שקורה, מתאים בדיוק למה שאתה רוצה, ולכן אינך סובל כלל, ... והסבל באמצעות חקירה עצמית ואם יש תודעה אז איך תוכל להעלים את עצמך? כי אם יש תודעה היא כאילו ישות נפרדת מהחומר, נכון? אם יש תודעה זה אומר שהיא ישות נפרדת מהחומר, אם היא נפרדת מהחומר, אז אם תשנה את החומר, אז למה שהתודעה תשתנה? זה כמו היד הזאת ... שרוצה להתאבד מוזמן לבוא אלי ואסביר לו איך. איך להרוג את התודעה באמת. שאלה: מהי התודעה? אליעד: התודעה זה הישות העצמית. שאלה: עכשיו במקרה אתה גם מכיר מישהו שיכול לגרום לך להרגיש טוב, מבחינה סטטיסטית, אין הרבה אנשים שיכולים ...

... דבר. מה קורה כאשר נהנים מהכעס? שאלה: אם אני נהנה מהכעס, סימן שהתגשם רצוני. ואז אני מיד מזדהה עם הישות המצומצמת. אליעד: אכן, אני כועס ואני נהנה מזה שאני כועס - זה התגשמות של רצון, אבל לא של האני ... כשאתה אומר אני. שאלה: האני הקטן הוא דמיון שלי. אליעד: גם אם תגיד שהאני הקטן הוא דמיון, עדיין תישאר ישות כלשהי שאומרת אני. אפילו אם אתה אלוהים, יש עדיין הגדרה מסוימת של אני רוצה. לכן אתה גם אלוהים גדול ... פנימית של אני לפני המקום והזמן, וגם כחוויה של המצוי הראשון שבו הכל אחד. ככל ששואלים מי אני? ברצינות ובנחישות, מגלים דרגות עומק נוספות: פעם אתה חווה אני המציאות, פעם אני היוצר של המציאות, פעם אני האחדות המוחלטת. למה ... הבורא לפני שהוא נפרד מעצמו. אפשר לשאול גם שאלה יותר קיצונית: לא הגיוני שאחדות תחזור לכאן, כי באחדות אין ישות נפרדת שרוצה לחזור. אלו שאלות עמוקות על עצם בריאת העולם: איך יתכן שיש מאין? איך נולדה נפרדות מתוך אחדות ... יודע שהוא קיים. הוא יכול להיות בעל רצון ומגבלה, ובאותה נשימה להכיל את המקום שבו אין שום רצון או ישות נפרדת. אז מתבטלות הסתירות, כי כל ההגדרות קיימות בצורת גם וגם באופן מוחלט. מהי הרחמנות האמיתית על פי הדברים ... שאלה: ברגע שאתה אומר שאתה נהנה מהכעס, זה סימן שרצונך מתגשם, ואז אם רצונך מתגשם אתה תזדהה שוב עם הישות המצומצמת. אליעד: התשובה היא, כן, אני כועס, אני רוצה את זה שאני כועס, אני נהנה שאני כועס, זה התגשמות ... זה גם שולחן וגם כלום, ואם אתה חווה את זה? אז עכשיו שתגיד את המילה אני אתה תתכוון לכמה ישויות. אני זה גם הראשון שהכל אחד, זה גם המציאות, זה גם המצומצם, יש לך את סך כל האפשרויות. כי ... חוזר לתודעה שאתה קיים, אז אתה אומר, אני רוצה את זה כאלוהים וגם רוצה או לא רוצה את זה כישות נפרדת. שאלה: אבל למה לך לחזור לאני אם אתה יכול להיות באחדות? אליעד: למעשה אנו שואלים כאן על מהותו ... לא הגיוני, לא יתכן שממקום של אחדות תחזור לכאן, למה? כי במקום של אחדות אין לך רצון, אין לך ישות. כול הרעיון של אחדות שאין שם אפילו פוטנציאל של נפרדות, ואם אין אפילו פוטנציאל של נפרדות אז איך יש ... את האוכל לאליל. הוא באמת חושב שחתיכת האטומים האלו נותנת לו חיים, הוא עובד אלילים כי הוא מייחס כוח לישות שאין לה כוח. זה נכון שכרגע אתה צריך לאכול, אבל השאלה היא, מה אתה זוכר? האם אתה זוכר שאלוהים ... שאלה אחרת. אתה יודע מה רע בכך שאתה עובד אלילים? אני אסביר לך, אתה יודע מי עובד אלילים? כל ישות שהיא לא אלוהים, רק אלוהים לא עובד אלילים. שאלה: נגיד שאלוהים עובד אלילים וזה הכיף שלו. אליעד: כשתעבוד אלילים ... בגלל השולחן הזה, כי אתה חווה את האלוהים על כל דבר. למעשה מה שאמרתי זה, אל תיתן את הכוח לישות, תבין שהכוח נמצא בחוץ, יש כוח שנמצא מחוץ לכל. זוהי גם עבודת אלילים, גם נפרדות, כי אני מפריד את ... האריה טורף את הגורים שלו. אבל כל רחמנות היא סוג של אכזריות, כי מה זה רחמנות? פירושו להציל את הישות, להגדיל את הישות, להחיות את הישות, אבל רבי נחמן אומר שזאת אכזריות, למה? ככול שהישות יותר גדולה היא שורדת יותר ולכן סובלת יותר. למעשה על כל רחמנות אפשר להסתכל עליה כאכזריות, וגם על כל ...

... עניינה של עבודת האלילים. ולמה כל אחד עובד אלילים? ומי לא עובד אלילים? ועבודת אלילים פירושה, שהאדם מאליל ומעריץ ישות, שלא ראוי להעריץ אותה. ועבודת אלילים פירושה, שהאדם עובד ומתאמץ עבור ישות כלשהי, שהוא מייחס לה כוחות מסוימים. והאדם עובד את הישות הזאת, מתוך מטרה שהישות הזאת תיטיב עימו. למרות שבאמת, לישות הזאת אין שום כוח כלל לעזור לאדם. כי כאשר האדם עובד ישות כלשהי, יש רק אחת משתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהישות הזאת באמת יש לה את הכוח לעזור לאדם, והאפשרות השנייה היא, שהישות הזאת חסרת כל כוח אמיתי לעזור לאדם. ומי שיתבונן יראה, כי כל בני האדם בעולם, הם עובדי אלילים. כי האדם מאליל והופך לאליל ישויות שונות. כגון לדוגמה, את הרצון העצמי שלו. והאדם עובד כל חייו כדי למלא את רצונו. והאדם מאמין באלילים, ומאמין ... את רצונם, שצורתו היא, לעבוד את אלוהיהם. והרצון העצמי, לעולם לא מלא בכל מקרה. כי כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות השלמה, הוא תמיד ירגיש חיסרון. וגם אילו היה עובד האדם את אלוהים ולא את רצונו העצמי (מה ... כי אם האדם עובד אלוהים כלשהו, הרי שזה אומר, שהאדם תופש את עצמו, כנפרד במשהו מאלוהיו. ואם האדם עובד ישות שהיא נפרדת ממנו, הרי שהיא אינה אלוהים אמיתי. משום שאלוהים האמיתי, הוא אין סופי. כי אם הוא לא אין סופי, אז יש ישות גדולה ממנו. ואם הוא אין סופי בשלמות, אז הוא לא נפרד משום דבר, ולא שייך להגדיר אותו ולעבוד אותו. כי הגדרת האלוהים כישות נפרדת בצורה כלשהי מהאדם, היא עצמה עבודת אלילים של ממש. והיא כפירה באלוהים האמיתי, שהוא הכוח הגדול ביותר, האחדות ... הרי שהאדם עובד אלילים, חסרי כל כוח. כי הכוח, הוא של המסובב הראשון, שהוא מהות ואחדות המציאות. ומי שחושב שישות מוגדרת וסופית כלשהי, יש לה כוח כלשהו, כגון שהאדם חושב שצורת מציאות כלשהי, יש לה כוח לעשות אותו למאושר, ...

... המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, מעצם מהותו כישות נפרדת מהאין סוף. כי הסוף, לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף. וזאת החוקיות של העולם שלנו, שבה יש ... האדם, האדם לעולם לא יוכל להשיג את השלמות, כי מצד מהותו הוא חסר את השלמות, מאחר שהאדם הוא לא הישות האין סופית שמכילה בתוכה את הכל. אלא, שאין דבר העומד בפני הרצון. ויש לאדם זכות ווטו ויכולת להתגבר על ... אחד יתבטל הרצון של אמת של הבורא, שתהיה הבריאה, באותו הרגע ממש לא יהיה שום רגע ושום מקום ושום ישות כלל, אלא הכל יחזור לקדמותו. והבריאה, לא יכולה להמשיך להיות קיימת מעצמה. כי העצמיות של הבריאה, היא ההוויה האין ... בגלל הרצון של אמת של אלוהים. והדבר אפשרי גם לכיוון ההפוך. שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, אעפכ אין דבר העומד בפני הרצון של ... זאת. כי מצד האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ממש, רק שהלבוש בעיני השכל, הוא של ישות סופית. ומצד האמת לאלוהים אין שום יתרון, על האדם. כי מצד האמת, יש אין סוף אלוהים אין סופיים, וגם האדם הוא אלוהים עצמו, שלא משתמש בכוח שלו, או משתמש בכוח שלו כדי להגביל את הכוח של עצמו ולהיות ישות מצומצמת כאדם. וכאשר האדם רוצה באמת איזה דבר, כגון כאשר האדם רוצה באמת את השלמות של המציאות, על ידי זה מתעורר אצל האדם הכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. וכאשר הישות עצמה רוצה ברצון אמיתי לבטל את הצמצום והלבוש, ולחזור ולהיכלל באין סוף שמהווה אותה, על ידי זה הרצון של ... יהיה נפרד ממנו? והתשובה היא, כי מנקודת המבט של הצמצום, לאלוהים אין יתרון אמיתי על האדם. כי גם הוא ישות מצומצמת, מאחר שהוא נפרד מהאדם. זא אם נאמר שהאדם הוא אינו אלוהים, הרי שאלוהים עצמו חסר את האדם. ומשום ... המציאות. כי המציאות הכללית עצמה, פעם היא רוצה כך ופעם אחרת. ומנקודת מבט נוספת יש לבאר, כי מאחר שכל הישויות הן אין סופיות מצד האמת, לכן כאשר האדם באמת רוצה להתאחד עם המציאות, אז הוא מקבל את מה שהוא ...

... והאפשרויות הן בלתי מוגבלות, ושם הכל אפשרי ממש. ונקודת ההתחלה של המציאות, נקראת אלוהים, שממנה הכל נובע. ואלוהים הוא ישות בעלת כוח בלתי מוגבל כלל, ששם לא שייך כלל הגבלת אפשרות כלשהי (ובשורש הכל כבר אחד, ולכן כל תכלית כבר מושגת, ואין שום צורך להשיג שום דבר). והנה, מצד האמת, כל אדם ואדם וכל ישות וישות בכל מקום ובכל זמן, היא גם רק אלוהים. כי מנקודת מבט של אמת, יש גם, רק אלוהים. והאדם הוא ... כופר באלוהים שהוא. כי האדם הוא אלוהים, שמלובש ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. ... מקרה, האדם יכול להשתמש בכח הרצון האמיתי שלו להשיג כל דבר, ללא כל הגבלה. והסיבה שהאדם סובל, היא משום שהישות האנושית שלו, נפרדת מהמציאות. וכל דבר שהוא נפרד מהשלם, הוא מרגיש בחסרונו של השלם. והסיבה שהישות של האדם נפרדת מהמציאות, היא משום שכך רוצה המציאות, שבתוכה נמצא האדם. וכל זמן שהאדם לא ימצא את הדרך, ... לדעת זאת, משום שזה שקר), לא היה לו שום חיסרון כלל. אלא, שידיעה שלמה, גם היא אינה אפשרית, אצל ישות שהיא מוגבלת ונפרדת מהמציאות השלמה. והדרך היחידה של האדם להשיג את הידיעה השלמה הזאת, היא רק אם הוא עצמו ... שיש לו רצון אמיתי להשיג את הדבר, הוא משיג כל דבר, בדיוק כמו אלוהים שמשיג כל דבר. ויש רק ישות אחת בעולם, שהיא גם לא סובלת אף פעם וגם הכל כרצונה תמיד, דהיינו, שכל האירועים כולם, הם תמיד התגשמות ומילוי כל רצונה. והיא הישות של המסובב והמחוקק הראשון, שכל האירועים כולם, הם התגשמות והתגלות רצונו של המחוקק הראשון. ורק מי שרואה את המציאות ... באלוהים ממש. כי הוא כופר באחדות הבורא, שנמצא באחדות איתו, ושהוא יכול להשיג כל דבר, באמצעות אחדות הבורא, שהיא ישות אחת עם כל דבר. והעונש של מי שכופר באלוהים כנל, הוא הסבל של האדם, שהוא נפרד מאלוהים. וזה עצמו ...

... שלו כאדם. וזה, במקום לכפור בכך, שיש אלוהים שנפרד ממנו. וכן לראות שאין עוד מלבדו של אלוהים, עד ביטול הישות העצמית של האדם, ביחס לישות של אלוהים. שאז ממילא לא שייכת אמונה באלוהים, כי יש רק אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, ואכ הוא לא המצוי הראשון. ואלוהים הוא השלמות עצמה. ובהקשר הזה, אמונה באלוהים פירושה, שהאדם מאמין שיש ישות אחת שלמה ראשונה ויחידה. וכמובן שאמונה באשר היא, היא פסולה ואסורה. כי כל אמונה, היא סוג של שקר. כי ... שהוא הרעיון שיש שלמות, שנפרדת ממנו כאדם. כי השלמות, ממלאת את האדם. ואין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי השלמות האין סופית, אין לה אלוהים ואין שום ישות שגדולה ממנה. ומאחר שהשלמות היא אלוהים עצמו, ומאחר שאלוהים עצמו כופר ולא מכיר בשום צורה בכך שיש אלוהים מלבדו, ... זוכה לכפור באלוהים באמת, כפי שאלוהים עצמו לא מכיר בקיומו של אלוהים מלבדו, וכפי שעבור האלוהים, אין שום משמעות לישות של אלוהים. ואיך יזכה האדם לכפור באלוהים בשלמות? על ידי שיברר את האמת, היכן נמצא מרכז הכוח של העולם. ... היכן באמת נמצא מרכז הכוח של העולם, ויגלה מהו ומיהו המסובב הראשון של כל הסיבות ושל כל האירועים, ואז ישותו של האדם תתבטל לגמרי, ותיכלל כולה במחויב המציאות, שהוא האלוהים הראשון, ואז האדם זוכה לכפור באלוהים בשלמות, ולחיים טובים ... שהוא חושב שאלוהים נפרד ממנו בבחינה כלשהי ובהיבט כלשהו. כי אם הוא עצמו ואלוהים הם אחד ממש מכל ההיבטים, כישות אחת ממש (למרות שזה נגד השכל, שהצמצום והאין סוף הם אחד), הרי שלא שייך שהוא יכיר בקיומו של אלוהים ... ואם האדם מכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ממנו, הרי שאלוהיו הוא אלוהי שקר, שהוא הסתרת האלוהים האמיתי. משום שכל ישות שהיא נפרדת משאר הישויות, אפילו מהיבט כלשהו, היא לא אלוהים. כי אלוהים הוא האחדות והמקיף של הכל, ששם הכל אחד ממש ללא כל הפרדה. וברגע שהאדם מגדיר ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, כי מה שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ...

... החושב, נפרד מהדבר שעליו הוא חושב. וכל זה הוא רק בנפרדות של המציאות, ששם יש את החלוקה הזאת של הישויות האלו. ובנפרדות של המציאות, אלוהים מודע לעצמו ולאלוהים יש רצון, ורצונו ומדעו ועשייתו והעולם וכולי, כולם נפרדים ממנו ומישותו. אך באחדות של המציאות, אלוהים לא מודע לעצמו כלל ואין לו רצון כלל, כי הוא ומדעו אחד וכולי. כי ... שאלוהים עצמו, הוא באמת אלוהים והוא לא מדמיין שהוא אלוהים. כך שאם האדם ינסה או מנסה לדמיין כאילו הוא ישות אחרת, כדי לנסות להבין אותה, הדבר הזה הוא טיפשי לגמרי, משום שהוא חסר כל תועלת כנל. ולכן, האדם לעולם ... עצמה?! ואעפכ כמובן שהכל אפשרי, כפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, כי בשורשו הכל אחד. ובעיני הצופה, האמת, היא אינה ישות ממשית, אלא היא רק מושג מופשט בלבד, ומה שייך שהאדם הממשי, יהפוך להיות מושג מופשט. וכיוב לגבי האלוהים, שהוא נתפש כישות ממשית, למרות שהוא באמת רק מושג מופשט והוא אינו ישות כלל. וכיוב לגבי האחדות של המציאות, שהיא נתפשת כמשהו ממשי, למרות שבאמת היא רק מושג מופשט. והעניין הוא, כי ... זאת האמת המוחלטת, שקיומה מחויב. ובעיני המתבונן, הדבר הזה לא ברור. כי כיצד יכול להיות שמושג מופשט שהוא אינו ישות כלל, כיצד אפשרי הדבר, שהוא יהיה מהות המציאות? ומה שייך לומר, שמהות המציאות זאת האמת? ואעפכ, מה שנראה לאדם ... שהיא נכונה באופן מוחלט, על ידי זה האדם מגלה שהכל אחד. וכאשר האדם מגלה שהכל אחד, על ידי זה הישות של האדם מתבטלת, והיא נכללת באחדות של המציאות, ששם היודע והידיעה והידוע והכל הם אחד. ושם גם נמצאת התודעה ... הראשונה וגם מה שהיה לפניה וכולי. ואז האדם הופך להיות האמת עצמה, דהיינו, הופך להיות מחויב המציאות, שזאת לא ישות נפרדת, אלא זה החיבור של כל הישויות כולן לישות אחת חסרת כל הגדרה. ואז האדם הופך להיות האמת עצמה, וזוכה לדעת אותה בגוף ראשון. והאדם הוא כבר האמת ... כל דבר, אך הוא לא יודע זאת. ועל ידי הביטול של האדם לאחדות המציאות, על ידי זה הכל הופך לישות אחת, ואז האדם זוכה לידיעה שלמה באמת, שאינה חסרה כלל.

... עצמה - מהי? המהות של כל דבר, היא החיבור של הדבר עצמו, עם כל מה ששונה ממנו ומנוגד אליו, לישות אחת, שבה אין שום משמעות כלשהי, לשינוי הצורה החיצוני של הדבר. לדוגמה: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות אחת ממש, באותו מקום וזמן, כולל החיבור שלהן לבחינת מעל הזמן והמקום, כישות אחת, שבה אין שום נפרדות כלל, ובכלל זה שאין שם משמעות למושג רצון. וכאשר הכל אחד, אין הכוונה לומר, ... ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה שום נפרדות כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל של הישות, דהיינו, אחדות אמיתית. והמהות, של המהות עצמה, היא המהות עצמה. כי יש אחדות גדולה יותר, מאשר אחדות קטנה יותר. אך הן ישות אחת ממש. והן גם נפרדות זו מזו, אך הן גם ישות אחת ממש, כי אין שום הבדל ביניהן. והמהות הראשונה של הכל, היא החיבור של כל הדברים לישות אחת ממש. וזו המהות הראשונה של המציאות, ששם הכל אחד ממש. והמהות שלה עצמה, הוא החיבור שלה עצמה, עם כל מה ששונה ממנה. והמהות של המהות הפנימית יותר, הוא החיבור שלה עצמה עם כל מה ששונה ממנה, לישות אחת. וכך הלאה, מהות פנימית יותר ויותר. וכל העומקים של האחדות האלו, הן פנימיים אחד יותר מהשני עד אין סוף. אבל הם גם ישות אחת ממש, כי מהותם ומהות האחדות שלהם היא אחת. והאדם לא יכול להבין אחדות אחת, יותר מאשר אחדות אחרת. ... להמשיך להעמיק הלאה פנימה יותר. ואין שום הבדל מצד ההגדרה, בין האחדות החיצונית, לבין האחדות הפנימית יותר, ולכן זו ישות אחת. ואעפכ יש הבדל של עומק וכולי.