... הנחה יסודית שאומרת שכל דבר בעולם הוא מוגבל, ולכן חייב להיות גורם ראשון בלתי מוגבל שיצר והגביל את כל הישויות המוגבלות. ההסבר לכך מתחיל במבט על העולם סביבנו: כל דבר שקיים בעולם הוא בעל גבול מוגדר, כלומר, הוא מוגבל. האדם מוגבל בכך שהוא לא דברים אחרים - האדם איננו האבן, האבן איננה קיר, והקיר איננו חתול. כל ישות מוגדרת על ידי כך שיש לה גבולות ברורים. אם כל דבר בעולם הוא מוגבל, חייב להיות משהו שהגביל את אותם דברים. לפי ההיגיון הזה, כל ישות מוגבלת זקוקה למשהו אחר שהגדיר אותה ויצר לה גבול. מכאן מתפתחת ההבנה שיש ישות אחת בלתי מוגבלת, אשר הייתה ראשונה וקבעה את הגבולות לכל שאר הדברים - ישות זו היא האלוהים. אם אותה ישות, כלומר, אלוהים, הייתה מוגבלת בעצמה, מיד הייתה עולה השאלה מי הגביל אותה. במקרה כזה, יש לחפש אלוהים נוסף שהגביל את האלוהים הראשון, וכך תיווצר שרשרת אין - סופית של ישויות שמגבילות זו את זו. על מנת למנוע את הבעיה הזו, ההיגיון המונותאיסטי מצביע על כך שהאלוהים האמיתי חייב להיות ... אחד מהם היה מוגבל בהכרח, שכן כל אחד היה מוגדר באמצעות העובדה שהוא לא השני. עצם הקיום של שתי ישויות נפרדות מוכיח שכל אחת מהן היא מוגבלת, שכן הן מוגדרות זו לעומת זו. מכיוון שכל מוגבל דורש מגביל חיצוני, ... מוגבל וראשון - ולפיכך אלוהים אחד בלבד. כדי לחדד את העניין, אפשר לקחת דוגמה פשוטה יותר: אם קיימות שתי ישויות אינסופיות באמת, הן היו חייבות להתקיים אחת בתוך השנייה, ואז למעשה הופכות לישות אחת ויחידה. משום כך אי אפשר לדבר על ריבוי אינסופים מוחלטים באמת. לכן, אלוהים חייב להיות ישות אינסופית ויחידה, כי רק אינסוף אחד יכול להתקיים בלי להגביל את עצמו או להיות מוגבל על ידי אחר. מה ... מוגבל אם כך, לפי ההיגיון של אליעד כהן, אמונה באלוהים אחד נובעת מתוך הכרח לוגי שאין אפשרות לקיומן של ישויות אינסופיות מרובות או ישויות בלתי מוגבלות מרובות. קיומו של יותר מאלוהים אחד יוצר בהכרח מצב שבו אלוהים אינו יכול להיות בלתי מוגבל ואינסופי ...

... עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז ... כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של ישות אחרת, והם לא בהכרח צריכים להטריד אותך. דוגמת השכן כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מציע דוגמה: נניח שאתה בבית, ... שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה ... היא האם התפיסה הזו נכונה או לא. האם אתה והמוח שלך הם אותו דבר? אם האדם והמוח שלו הם ישות אחת, כלומר, אין הפרדה בין האדם למוחו, אז כאשר הוא אומר זה המוח שלי הוא בעצם מדבר על עצמו, ... והמוח שלך זה אותו דבר, מדוע לא לומר פשוט אני במקום המוח שלי? מנגד, אם האדם והמוח שלו הם ישויות נפרדות, אז לכאורה מה שהמוח שלו רוצה או חושב בכלל לא אמור להטריד אותו. אם המוח שלך רוצה משהו ... שלי אומר לי שאני חייב להרגיש טוב, אתה למעשה מדבר על עצמך, ולכן אין טעם לנסח זאת כאילו זו ישות חיצונית לך. למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע? אם שואלים אותך למה אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע, ... כופה עליך לרצות משהו. אם הוא כפה זאת עליך בניגוד לרצונך, אז זה אומר שהרצון אינו שלך, אלא של ישות אחרת. במקרה כזה, לא הייתה לך סיבה להיות מוטרד מכך שהמוח שלך רוצה משהו, כי זה לא אתה. אבל ...

... מה שקיים בתוכה. הדבר דומה לאדם שחולם חלום. האני שנמצא בתוך החלום יכול לחשוב כמה שהוא רוצה שיש לו ישות עצמית. גם האנשים שבתוך החלום יכולים להתעקש על כך שיש להם ישות עצמאית ושיש להם בחירה חופשית. לאדם שנמצא בתוך החלום, אכן נדמה לו שיש הבדל בין הדומם / צומח / ... מדבר שיש בתוך החלום. האדם שנמצא בתוך החלום נדמה לו שהוא אכן בוחר מה לעשות, ונדמה לו שיש לו ישות עצמי. אך מי שמסתכל על העניין הזה מנקודת מבט חיצונית לחלום, הוא יודע את האמת שבאמת כל מה שנמצא ... מה שהאדם עושה, זה רק אירוע שאותו האני שלו חווה. גם האני של האדם עצמו, גם הוא עצמו אינו ישות עצמאית, אלא חלק מישות אחרת שמהווה אותו בכל רגע. אם המציאות תפסיק לחשוב את האני של האדם, באותו הרגע האדם יפסיק לחשוב אני ולהיות מודע לעצמו. כמו שלאף אחד שנמצא בתוך חלום אין לו ישות עצמאית ובחירה חופשית אמיתית, כך גם אין לאף אחד שנמצא בתוך המציאות בחירה חופשית אמיתית. למי כן יש בחירה ... של בחירה חופשית אמיתית, כמו שהמציאות עצמה בוחרת. ככל שהאדם מבין טוב יותר שהאני שלו זאת המציאות עצמה, דהיינו, הישות שחושבת את המציאות, על ידי זה הוא מתקרב יותר לבחירה חופשית אמיתית. ונקודה נוספת: כאשר האדם עדיין חושב שיש ...

... התפתחותית. תחושת זהות עצמית. דיסוציאציה. דה פרסונליזציה. ועוד. שורשה של עבודת האלילים הוא בכך שהאדם נותן ומייחס כוחות כלשהם לישויות שונות כלשהן שאינן קיימות מצד האמת. עבודת האלילים המוכרת ביותר היא עבודת האלילים שבה האדם מייחס תודעה / רצון / ישות לחפץ דומם. האנשה (פרסוניפיקציה) = היינו יחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי חיים / צומח / דומם). אנימיזם ... היא השילוב של כל הדעות המנוגדות לדעה אחת שמאחדת בתוכה את כל הדעות השונות בבת אחת. האמת היא שקיימת ישות אחת בלבד, דהיינו, אני אחד. האני הזה היא המציאות עצמה ואפשר לקרוא לה גם אלוהים / נשמת העולם / ... מנקודת המבט של המציאות עצמה, אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. מנקודת המבט של האמת, קיימת רק ישות אחת שהיא האני היחיד שמהווה את הכל. האני הזה הוא ישות נצחית, הוא מעולם היה קיים ולעולם יהיה קיים, כי הוא המציאות עצמה / אלוהים... בכל רגע ורגע, האני הזה ... העולם נמצא בתוכו והכל קדוש באותה הקדושה בדיוק. כל דבר שקיים, היא התגלות של אלוהים. זא קיים אלוהים אחד, ישות אחת, מהות אחת, מציאות אחת, שכל מה שקיים, הוא התהוות וצורות שונות / בגדים שונים של הישות האחת. מצד האמת הפסל קדוש בדיוק כמו כל דבר אחר. אלא מה? שמצד האמת לא רק הפסל קדוש, אלא ...

... מאחר ש: 1 - מהותו היא באמת הכלום כנל. 2 - הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: המציאות היא השלם. המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא. המציאות עצמה היא ... של המהות האחת של המציאות, אין שני מקומות שונים, אין שני זמנים שונים, אין שתי צורות שונות, ואין שתי ישויות שונות. מנקודת המבט של המציאות, הכל זאת מהות אחת. מאחר שהכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות כנל, ממילא ... האדם אינה יכולה לקיים את עצמה בכוחות עצמה). הכלום האמיתי הוא מה שישנו, שהוא רק נדמה לאדם כמשהו בעל ישות עצמאית, למרות שבאמת אין לו ישות עצמית כלל. בכל אחד מהדברים שקיימים במציאות, בכל אחד מהם קיים חלק כלשהו של המהות של המציאות עצמה. כדי ... הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת. ברגע שהאדם מבין שהכל זו ישות אחת, באותו הרגע הוא הופך לאדם רוחני אמיתי, ורק אז הוא מתחיל לחיות באמת.

... שבאמת בוחר מה לעשות. האדם שבתוך המציאות רק נדמה לו שהוא בוחר מה לעשות. אך כאשר האדם מבטל את הישות שלו לחלוטין למציאות, דהיינו, רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, הוא מקבל בחירה חופשית כמו של ... עצמו מפחד למות, רק משום שהוא חושב שהוא זה הגוף / התודעה העצמית שלו ואינו מבין כי אין לו ישות עצמית נפרדת מהמציאות. מצד האמת, גם אם התודעה של האדם תעלם לגמרי, הרי שהוא יחזור להיות מה שהוא היה ... הוא עצמו שרוצה שזה יקרה לו נגד רצונו. הסבר: מצד האמת אין הבדל בין אלוהים לבין האדם, זאת הכל ישות אחת. כאשר קורה לאדם משהו, כאשר בכלל קורה משהו בעולם, כאשר האדם עצמו קיים, זה בכלל רצון עצמי של ... האדם רואה משהו, חושב על משהו, הוא בעצם חושב על עצמו ממש. כי מצד האמת, כל מה שקיים זאת ישות אחת. בדיוק כמו אדם שחלום, שכל מה שהוא רואה, הוא בעצם רואה את המהות של עצמו ממש. כך שכאשר ... מי שהאדם עצמו באמת. הסיבה שיש דברים שנראים לא הגיוניים בתוך העולם, הם רק משום שהעולם הוא צמצום של ישות אחת לחלקים שונים שנראים שונים זה מזה. זו הסיבה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה. זא גם זה ... ששונים זה מזה במהותם. כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם המציאות. הבנת הנל לעומק נותנת גם משמעות חדשה למשפטים נפוצים בשפת בני האדם. לדוגמה: כאשר אדם אומר ...

... הזמן, הרי שרק הדבר שהוא חזק, רק הוא יכול לשרוד. אבל, לא רק החזק שורד, אלא גם מי שהוא ישות מאוד פשוטה, שהיא כמעט ולא זקוקה למשאבים, הרי שגם היא שורדת. והעולם שלנו מלא בדברים שהם פשוטים. כגון כל ... יכולת השרידות שלהם היא מאוד גבוהה, משום שהם לא דורשים הרבה משאבים כדי לשרוד. וגם בעולם הצומח והחי, יש ישויות שהן נחשבות למאוד פרימיטיביות ופשוטות, כגון לדוגמה חיידקים, נבגים ופיטריות וכיוב. שיכולת השרידות שלהן היא גבוה ביותר. והם יכולים ... וכיוב. ויכולת השרידות הגבוהה שלהם, היא לא משום שהם חזקים, אלא משום שהמורכבות שלהם היא מאוד פשוטה. והמשמעות של הישויות האלו שהן שורדות למרות שהן לא חזקות, היא שלפעמים לא רק האמת שורדת, אלא גם השקר שורד. ולפעמים, השקר ... מעיד על כך שהוא אמיתי ונכון, אלא זה מעיד על כך שהוא טיפשי ושקרי. כי בעולם שלנו, שורדות שתי ישויות. אלו שהן מספיק חזקות ואלו שהן מתפתחות כל הזמן ומתאימות את עצמן למצב כל פעם מחדש. אבל שורדות גם ישויות שהן מספיק פרימיטיביות וטיפשות, כגון לדוגמה צורת החיים של הדומם, שגם הוא שורד. אבל זה לא בגלל שהוא יותר ... היא מעידה על אחת משתי האפשרויות הנל. ואם נתבונן היטב נראה, כי בסופו של התהליך האבולוציוני, ישרדו רק שתי ישויות בלבד. והישות האחת שתשרוד, היא הישות המורכבת ביותר שיש בעולם. דהיינו, ישות שיש בה ויש לה את כל התכונות האפשריות. כי על ידי רמת המורכבות שלה, על ידי זה היא יכולה להתאים את עצמה לכל דבר ודבר שיש בעולם. ויחד איתה תשרוד עוד ישות אחת, והיא ישות שהיא חסרת כל מורכבות. דהיינו, הישות הפשוטה ביותר. כי מחמת שהיא ככ פשוטה, ממילא שום שינוי צורה ושום שינוי מצב לא משפיע עליה כלל. כי ... ככ פשוט, שכל דבר ודבר שיש בעולם, אין לו שום מגע איתו. והדבר הפשוט ביותר גם הוא שורד. ושתי הישויות האלו ששורדות בסוף תהליך אבולוציוני אין סופי, הן מייצגות את החיבור של הפשיטות עם המורכבות. כי האמת האמיתית שהיא ... יעברו תהליך אבולוציוני אין סופי, שניהם ייעלמו. ובסופו של דבר, יישארו רק השקר האמיתי והמוחלט ורק האמת המוחלטת, שהן ישות אחת, כפי שכבר ביארתי במקום אחר. וגם הטיפש הגדול ביותר, שלא משנה כמה מכות הוא חוטף הוא ממשיך להיות ...

... דהיינו, שעל האדם להיות גם הוא עצמו וגם המחשבה שלו וגם כל שאר הדברים, וכל זה להיות בו זמנית כישות אחת שהיא התמונה המלאה שמקיפה את הכל. וזה כמובן לא אפשרי. אבל כאן במאמר נבאר, מדוע גם אילו היה ... לא כך הוא הדבר, כי התמונה המלאה האמיתית, היא גם התמונה המלאה הנל, דהיינו, החיבור של שלושת הגורמים הנל כישות אחת, אבל בנוסף על כך התמונה המלאה היא בו זמנית גם כל אחד ואחד מהחלקים שלה כישות נפרדת. ולצורך ההמחשה, מי שיתבונן יראה כי כאשר האדם מסתכל אך ורק על אחד מהחלקים של הפאזל, וכאשר האדם ... מהחלקים של הפאזל, רמת הפירוט הזו נמוכה. כי כאשר האדם מסתכל על כל אחד מהחלקים של הפאזל בפני עצמו כישות נפרדת, האדם מתבונן בו אחרת, ורואה אותו בצורה חדה יותר ועמוקה יותר, מאשר המצב שבו האדם רואה את כל ... לראות את כל הפאזל כולו בבת אחת, אבל בו זמנית גם לראות את כל אחד ואחד מהחלקים של הפאזל, כישות נפרדת. כי כאשר האדם מתבונן רק בחלק אחד קטן של התמונה המלאה, גם לזה יש יתרון, שאין אותו בתמונה ... שיש בתוכה. כי התמונה המלאה היא רק התמונה המלאה והיא לא גם התמונה המלאה וגם כל אחד מהחלקים שלה כישויות נפרדות. ותמונה מלאה אמיתית, פירושו להיות גם התמונה המלאה עצמה כישות אחת, אבל בו זמנית להיות גם כל אחד ואחד מהחלקים של התמונה המלאה, כישויות נפרדות. ומי שיתבונן היטב לעומק, יראה שיש כאן רמת עומק אין סופית. כי בעצם הגדרנו עכשיו שתמונה מלאה פירושו, להיות גם כל חלקי הפאזל כישות אחת, וגם בו זמנית להיות כל חלקי הפאזל כישויות נפרדות. והחיבור של כל הדברים האלו, הוא התמונה המלאה. אבל גם זה עצמו זה לא תמונה מלאה באמת. כי עכשיו בעצם יצרנו עוד ישות נוספת, שגם היא עצמה לא התמונה המלאה. כי עפ ההגדרה האחרונה שלנו, אפשר לומר שיש תמונה מלאה גדולה עוד יותר, שהיא גם מצד אחד ישות אחת שהיא כל אחד מהחלקים של הפאזל כישויות נפרדות, וגם בבת אחת היא ישות נוספת שהיא סך כל החלקים של הפאזל כישות אחת, והיא גם בבת אחת שתי הישויות הנל שזאת בעצם ישות שלישית. דהיינו, שיש תמונה מלאה עוד יותר גדולה, שהיא החיבור של סך כל נקודות המבט האפשרויות. ובכל פעם שמגדירים ... כולה. כי לראות את התמונה המלאה כולה, פירושו לראות גם את התמונה המלאה דהיינו, לראות את סך כל הדברים כישות אחת, אבל בו זמנית לראות את הדברים גם מנקודת מבט שמסתכלת על כל אחד מהחלקים של התמונה, כעל ישויות נפרדות. ולצורך ההמחשה, להיות התמונה המלאה פירושו, להיות גם התודעה עצמה כישות עצמאית + להיות גם המחשבה עצמה כישות עצמאית + להיות גם סך כל הדברים כישויות עצמאיות + להיות גם החיבור של שלושת הדברים האלו כישות אחת + להיות גם החיבור של כל 4 הישויות האלו בבת אחת וכך הלאה... וזהו סוד התמונה המלאה שאין לה סוף עד אין סוף. ושבכל פעם שהאדם מדמיין ... אפשרי, אלא שעל האדם גם להיות מסוגל להיות בו זמנית גם התמונה המלאה עצמה, וגם כל אחד מהחלקים שלה כישויות נפרדות. דהיינו, היכולת להיות במספר מצבים שונים של ישות, ישויות שהן גם נפרדות זו מזו, אך בו זמנית האדם צריך להיות מסוגל להכיל את כל הישויות הנפרדות האלו כישות אחת, ואף על פי כן על הישויות האלו להיות נפרדות זו מזו. והדבר הזה הוא עמוק ביותר. ולשום חכם בעולם אין לא את הפתרון ולא את הדרך איך יכול האדם להתגבר על שני המכשולים הנל. כי המכשול הראשון הוא, שעל האדם להפוך להיות הישות של התמונה המלאה עצמה. ושום חכם בעולם לא יכול למצוא דרך איך יכול האדם להפוך את ישותו העצמית מדבר אחד לדבר אחר. וכל שכן כאשר אנחנו מבינים שעל האדם להיות גם בו זמנית גם הוא עצמו. ... המלאה בעצמה, אלא על האדם למצוא את הדרך גם איך להישאר הוא עצמו תוך כדי זה שהוא משנה את הישות העצמית שלו למשהו אחר. כי כנל, השלמות היא שהאדם יראה / יחווה את הדברים, גם מנקודת המבט של התמונה ... המבט של התמונה המלאה עצמה. ושום חכם בעולם לא יכול למצוא את הדרך, איך יכול האדם גם להמיר את הישות העצמית שלו, אבל גם איך יכול האדם להיות מספר ישויות שונות בו זמנית, ואף על פי כן להכיל את כולן כישות אחת וכולי. ויש חכם מאוד גדול, שהוא החכם האמיתי, שהוא יודע ומבין את הפתרון לאיך יכול האדם להיות כמה ישויות שונות בבת אחת, וגם להמיר את הישות העצמית שלו לישות של התמונה המלאה, ועדיין להישאר הוא עצמו כישות שנפרדת ממנה. והחכם האמיתי מבין יודע את הסוד ואת הדרך איך לעשות זאת, משום שהוא יודע את עומק הסוד ... כך הוא מגלה את הדרך איך לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא בבת אחת, ועדיין להישאר הוא עצמו כישות שנפרדת ממנה.

... כאשר יש לאדם אגו ורצון עצמי, שאז שייך שהאדם ירגיש טוב ורע. דהיינו, כל הטוב והרע קיימים רק בגלל הישות העצמית של האדם שנפרדת מהמציאות. שאז יש לאדם רצון עצמי, וממילא שייך אצלו טוב ורע. אבל אם האדם ידמיין ... דבר. ובשורש המציאות, עדיין אין שם אפילו לא מרחב זמן ומקום. כי בשורש המציאות, גם הזמן והמקום, גם הם ישות אחת ממש. ובשורש המציאות אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. וכאשר האדם מסתכל על השורש הזה, ממילא ... שבאמת מצד השורש של המציאות, גם שם יש נפרדות. וגם בשורש של המציאות, גם שם יש טוב ורע כשתי ישויות שונות. אלא, שבשורש של המציאות, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. כי בשורש של המציאות, יש אחדות מלאה בין ... לבין האחדות. כי בשורש של המציאות בהחלט יש גם טוב וגם רע. אלא ששם אין הבדל בין טוב ורע כישויות נפרדות, לבין טוב ורע כישויות לא נפרדות. ושם הכל אחד ממש. דהיינו, כי שם יש גם רע ממש. אלא ששם אף על פי כן, ... דבר והיפוכו. כי יש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד אנחנו אומרים שיש טוב ויש רע. דהיינו, שאלו שתי ישויות נפרדות ושונות זו מזו. ומצד שני אנחנו אומרים שאין הבדל בין הטוב לבין הרע, אף על פי שאלו שתי ישויות נפרדות זו מזו. וזה כמובן דבר והיפוכו. וכאשר השכל של האדם קטן, אז הוא סובל. כי מצד האמת יש גם טוב וגם רע. והשלמות היא כאשר האדם חי בעולם שיש בו טוב ורע כשתי ישויות נפרדות, אלא שהאדם חווה אותם כפי מה שהן באמת, דהיינו, ישות אחת, למרות שיש בתוכה נפרדות של ממש. וכאשר השכל של האדם קטן, אז הוא לא מסוגל להתייחס לדבר כלשהו ... רצון. כי בשורש, אין הבדל בין רצון לבין העדר רצון. וגם הרצון וגם העדר הרצון, הם ביטויים שונים של ישות אחת ממש. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להגדיל את השכל שלו. ולהגדיל את השכל, פירושו שעל האדם להפסיק ... יש במציאות שלנו גם נפרדות וגם אחדות. ושמצד האמת האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת הנפרדות והאחדות הן ישות אחת, על ידי זה האדם נחשב לחכם אמיתי, מאחר שהוא רואה את האמת. ועל ידי זה האדם חי טוב ... תמיד. אך כאשר יש לאדם שכל, והאדם מבין שאכן יש טוב ויש רע, אבל גם הטוב וגם הרע הם ישות אחת למרות שהם נפרדים זה מזה, על ידי זה טוב לאדם תמיד. כי גם כאשר טוב לאדם וגם כאשר ... דבר והיפוכו. אלא שמי שמחפש את האמת, הוא מבין שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות. ולכן יש טוב ורע כשתי ישויות נפרדות. אלא שאין הבדל בין הטוב לבין הרע, למרות שיש הבדל ביניהם. ונסכם: להרגיש טוב באמת, פירושו שהאדם מקבל ...

... שהיה מקום, הייתה מהות של אין - מקום. כך גם לגבי סיבה ותוצאה: לפני שהיו סיבה ותוצאה, הן היו ישות אחת בלתי נפרדת. גם השאלה הפילוסופית מה קדם לביצה ולתרנגולת מתבהרת באותו אופן - במקום עמוק יותר הן ישות אחת ללא הבדל. מה זה ההוויה שמאחורי המציאות? אליעד מסביר שכל מה שקיים במציאות הפיזית והמטאפיזית - מחשבות, רגשות, ... והלא אני, וזמן שבו האני מתקיים בנפרד מהלא אני. אם לא היה זמן ומקום, לא הייתה יכולה להתקיים אף ישות. הכל היה אחד ללא נפרדות, ולכן לא היה קיים אני נפרד. איך כל זה קשור לביטול הרצון? אליעד ממשיך ... לחיות ולא רוצה למות, אך מנקודת מבט שבה כל הרגעים בזמן קיימים בו זמנית, חיים ומוות הם בעצם אותה ישות אחת. לכן, מנקודת המבט הזו, לא שייך לומר אני רוצה לחיות ולא רוצה למות. אותו הדבר לגבי אני רוצה ... במהותם החיבור נמצא במקום, וההפך מהמקום, אין מקום, ויש סיבה ותוצאה, מה היה לפני היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה והתרנגולת, ישות אחת. ויש עומק, יש מקום לפני, בו אין הבדל בין יש רצון, לאין רצון, אין הבדל בין אני ללא ... של המציאות, רגש, רצון, חומר, הכל!! מתהווה מהבסיס מההווויה, המילה אני, ולא אני, יש מקום ואין מקום יש שתי ישויות גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה. כי אם יהיה, ... חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל הרגעים באותו רגע, כך שאין ...