... מקום כלשהו בתוך המציאות כולה, והוא קיים בזמן כלשהו וכולי. וזה בעצם אומר, שלמרות שלאדם נדמה שהאני שלו הוא ישות עצמאית, הרי שהמקום והזמן, ממלאים את האני של האדם. או במילים אחרות, המציאות ממלאת את האני של האדם. וגם אם נדמה לאדם שהוא ישות עצמאית שהיא נפרדת משאר הדברים, הרי שבפועל המקום והזמן והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום מקום וזמן, ... ממלאת הוויה אחת. וכל תנועה של ההוויה, היא זו שמניעה את הכל, ובכלל זה גם את האדם עצמו ואת הישות והרצון שלו וכולי. וכאשר האדם מבין את כל זה, אז הוא עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה ... שכל הקיום שלו, ובכלל זה האני ואילך החוצה, זה הכל לא יותר מאשר זרוע מבצעת של המציאות, וביטוי של ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן ... אני חדש, שהוא בעצם האני של אלוהים / המציאות, עצמם. כי ברגע שהאדם מבין שהאני שלו הוא ביטוי של ישות אחרת, אז זה מביא את האדם למצב שבו, כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון לישות האמיתית שהיא זו שאומרת את האני דרכו. עד שהאדם אומר אני, וחווה את המציאות עצמה. וכאשר אנחנו אומרים שהאדם חווה שהאני שלו, הוא המציאות עצמה, היינו שהאדם חווה שהאני שלו זאת הישות האחת, שקיומה קודם לקיומם של הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה ... שזה האני הגדול יותר של האדם. ואז כאשר האדם מתבונן בזה באמת, אז כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון לישות שחושבת את החלום עצמו, שהיא האני האמיתי שחושב את הכל. ואז האדם מבין, שיש לו בחירה חופשית מלאה על ... על הכל בשלמות. ואחכ אחרי שהאדם נמצא בתודעה הזאת, שהוא חושב שהוא אלוהים, אז הוא מתבונן אל תוכו כאלוהים, כישות שחושבת את החלום, והוא מנסה לגלות מהיכן הרצון שלו כאלוהים מגיע? ומהיכן מגיעה התודעה העצמית שלו כאלוהים? ואז האדם שואל, בדיוק את אותן השאלות, שהוא שאל כאשר הוא חשב שהאני שלו הוא ישות נפרדת, מהיכן הרצון מגיע? ומה אחראי לקיום שלי? וכולי, עכשיו האדם שואל את זה כאלוהים וכמציאות, בגוף ראשון. דהיינו, ... ההוויה של אלוהים, קיומה מחויב. אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים, קיומם לא מחויב. כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. ומאחר שקיומו של רצון האלוהים הוא לא מחויב, אכ ... רואה את האמת, שהוא לא באמת אלוהים אמיתי, אלא אלוהים שקרי. כי גם הוא כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חוויית אני, הרי שיש תחושה של נפרדות, ואכ האני הוא ... אני כלשהו, הרי שזהו אלוהים שקרי, דהיינו, נפרדות. ואז האדם כאלוהים, מתבונן פנימה על הרצון של עצמו כאלוהים, ועל ישותו העצמית כאלוהים, והוא רואה את האמת, שבאמת הרצון והתודעה והישות וכל מה שנפרד מהם, הכל זאת ישות אחת, שאין שם שום תודעה עצמית ושום רצון עצמי וכולי כלל. ואז על ידי ההתבוננות הזאת, כאשר היא מנקודת ... אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר וכולי). והתודעה של האני האחרון שהיא האדם עצמו, היא חווה שיש לה ...

... האחדות של המציאות? כאשר האדם חוקר ומנסה להבין את המציאות, בשכלו שתופש את האין ואת היש, כשני הפכים וכשתי ישויות שנפרדות ומנוגדות זו מזו, אז בסוף הדרך הוא רואה, שהיש והאין הם ישות אחת. ואז כאשר האדם מנסה להבין זאת בשכלו, הוא כמובן לא מצליח להבין זאת בשכלו, כי השכל תופש את ...

... לא כרצונו. כי מי שכופר באלוהים שהוא, העונש שלו הוא, שהוא לא חווה את האלוהים שהוא, והוא חווה שהוא ישות קטנה שקורים דברים נגד רצונה וכולי. ובלבוש יותר חיצוני ניתן להסביר, כי התפילה לאלוהים, היא בעצם חוסר אמונה בכך ...

... שבאמת קיים, אלו הצורות הנפרדות. ושמהות המציאות, היא לא יותר מאשר ההשתקפות של כל הצורות כולן, במקום ובזמן אחד, כישות אחת. ואפשר לומר שהשלם, לא באמת קיים כלל, כי הוא רק השתקפות בלבד. והאמת... היא שהכל אחד ממש, ושהצורה ומהותה, הן ישות אחת ממש. ולא המהות ולא הצורה קיימת. כי באחדות האמיתית, אין שום מהות / צורה כלל, כי זו ישות אחת ממש.

... כי עצם האפשרות של אלוהים לברוא את העולם ולהיות מוגדר כבורא, ועצם האפשרות של זה שבכלל תהיה קיימת עוד ישות נפרדת מאלוהים, ועצם זה שאלוהים שהוא המצוי הראשון, שהוא יהיה מודע לקיומו ושיהיה לו רצון עצמי ותודעה עצמית, גם ... והמהות של האפשרויות עצמן, היא אחת. והמהות של האפשרי ושאינו אפשרי, גם היא אחת. והמהות של הכל, דהיינו, של ישות הבורא, ושל רצון הבורא, ושל דעתו של הבורא, המהות של הכל היא אחת ממש, והיא ורק היא, אלוהים האמיתי. ...

... גם הוא אין סופי ולא מוגדר. והאמת, קיומה הוא מחויב. ובנקודת האמת שהכל אחד, שם הרצון רוצה, רק את הישות האחת המחויבת, וממילא הרצון מלא תמיד בשלמות.

... רק על ידי הבנת המציאות בשלמות. שעל ידי הבנת האדם את המציאות, על ידי זה הוא מתאחד איתה, וכל ישותו הנפרדת מתבטלת ממש, והוא הופך להיות היא, באחדות גמורה, שאז קיימת רק ישות אחת ויחידה, ואז אין שום חיסרון כלל, אלא רק שלמות של אמת. והחכם האמיתי, הוא מאוהב באמת במציאות עצמה. ...

... גם מתרחק ממנה. ואעפכ הוא מתקרב אליה? וכולי. כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב ... לאחדות האמיתית, הוא תכף ומיד חווה את השלמות האמיתית, שיש בכל דבר. כי הוא זוכר ומבין, שהנפרדות והאחדות, הם ישות אחת ממש, ולכן האין סוף, מחובר אל הסוף באחדות אחת. וכאשר האדם מנסה להבין את האחדות ואת המהות ואת ...

... הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל ... שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את הכל, ... משמעות של צורה כלל. וכל צורה שהיא, אם היא תמלא את כל המקום והזמן כולם, הרי שתמיד נקבל את ישות אחת, שהיא חסרת כל צורה. והוא דבר פלא. (המהות ממלאת את כל המקום והזמן, מבפנים ומבחוץ. דהיינו, המהות נמצאת ... האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל ... כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום נפרדות כלל. כך שאפילו יקומים מקבילים אין כאן, כי הכל אחד ממש, לישות אחת ממש.

... השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת, אלא הוא באחדות אחת, עם מה שנראה לאדם כניגוד שלו. ומי שכבר נמצא באחדות של האמת, (וגם החלק ... באמת. כי רק כאשר האדם מגדיר את ההפכים בצורה נפרדת עד לשורש שלהם, רק אז הוא רואה שהם באמת ישות אחת בשורשם. כי כל זמן שהאדם לא יודע להגדיר בדיוק, מהו טוב ומהי אמת ומהי המהות וכולי, הרי שהוא ... שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, ...