... היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר שהיש והאין הם נפרדים זה מזה והם לא ישות אחת. וכאשר היש והאין נפרדים אחד מהשני, אז כאשר האדם מסתכל לדוגמה על כלי כסף, אז האמת היא שיש כאן ישות אחת שהיא כלי כסף, ואין כאן הרבה ישויות אחרות, כגון כלי זהב ונחושת וכיוב. וכאשר האדם אומר שיש כאן את מה שאין כאן, ויש כאן דבר אחד, ... את התפישה המנוגדת לה, שהיש והאין נפרדים זה מזה (מה שאין כך באמת, כי בכלליות היש והאין, נכלל הכל כישות אחת, כולל התפישה שמנוגדת לה. אך אם נאמר שהיא לא כוללת את התפישה של השכל האנושי, שהיש והאין נפרדים ...

... שקורה מעצמו, שבו האדם אונס את המציאות, שתתאחד איתו. כי המציאות, מרחיקה ממנה את האדם, כדי שהוא יהיה קיים כישות שנפרדת ממנה. ומי שרוצה את השלמות של המציאות עצמה, הוא מרחיק את מחשבתו מאפשרי המציאות, ועל ידי זה הוא ... ספק כלל. ועל ידי זה שהאדם בודק כל דבר, האם הוא אכן האמת באופן מוחלט, על ידי זה כל הישויות השקריות של האדם מתות, ואז נשארת רק האמת האחת, שהיא חיה לנצח ואי אפשר להרוג אותה. כי השאלות, הורגות ...

... מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של ... והחיבור של המקום האחד הזה שמכיל בתוכו את כל המקומות, עם הרגע הזה שמכיל בתוכו את כל הרגעים, והכל לישות אחת ויחידה, שאפילו הגדרת זמן ומקום אין בה. והישות הזאת, היא לא איזו ישות בדיונית שנפרדת מהמציאות שלנו, אלא היא המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי אנחנו נמצאים בתוך הישות הזאת והאחדות הזאת של המציאות. כי האחדות הזאת, היא גדולה יותר מאשר המקום והזמן שלנו. משום שהאחדות הזאת, שהיא ... מחויב תמיד. וזהו העניין של ריבוי האלוהים. שיש אין סוף אלוהים אין סופיים. כי בשורש המציאות, כל אין סוף הישויות שנפרדות זו מזו בנפרדות של המציאות, הן כולם מתאחדות לישות אחת, שמצד האמת כל אחת ואחת מהן ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן. כי הכל קיים תמיד. וכאשר ... אבן, בכל המקום כולו ובכל הזמן כולו. (והאבן ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר בכל המציאות כולה בכל מקום ובכל זמן יש רק ישות אחת, כגון אבן וכיוב, הרי שאין שום אבן ושום ישות כלל. כי אין שום משמעות לאבן, יותר מאשר לדוגמה למים, כאשר כל המרחב מקום וזמן, מלא בתוכו רק ישות אחת. כי המשמעות של הישות, נגזרת משאר הישויות כולן. וכאשר יש רק ישות אחת, אז יש רק את המחויב, שהוא חסר כל צורה. ולא, הוא לא נמצא בתוך המקום והזמן, אלא הוא מכיל בתוכו את המקום והזמן. כי כל ישות ממלאת את המקום והזמן בשלמות, עד שהיא מעלימה גם את הנפרדות של המקום והזמן. וכאשר האדם רואה לדוגמה סרטים ...

... הוא הדבר. ועל ידי שהאדם מבין את הדבר הזה (שבשורשו, מהותו היא, שכל אפשרי הוא מחויב, וכל צמצום הוא ישות אין סופית), על ידי זה הוא תמיד נמצא בתכלית הסופית, והוא לא צריך להתאמץ כדי לעשות לעצמו טוב יותר, ...

... הוא הנכון? ואולי יש אמת אחרת לגמרי? וכולי. עד שבסופו של דבר האדם מגיע להשתוות, ומגלה שהיש והאין הם ישות אחת ממש (כפי שכבר אבאר בהמשך), ואז האדם מגיע אל האחדות האמיתית. כי הספר הזה, הוא רק מעורר את ... אחד נכון, וגם רק הצד השני נכון, וגם רק שניהם נכונים ולא נכונים, וגם כל שאר האפשרויות בו זמנית, כישות אחת ממש.

... שלו, ונדמה לאדם שהוא עושה זאת בגלל שאכפת לו מהעתיד שלו. על האדם להבין, שבאמת, האני שלו בעתיד, הוא ישות זרה לגמרי. והאדם מתאמץ עבורה, רק בגלל שכרגע ברגע הזה, האדם חווה הזדהות, עם אותה הישות בעתיד, שהיא נראית לו מאוד דומה אליו, עד שנראה לו, שזה הוא עצמו ממש. וכאשר האדם רואה את האני ...

מוגדר ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / ... אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם ... מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת.

... הסופית, היא מהות הכל. וההבנה שכל דבר הוא התכלית הסופית, היא בעצם לבוש של ההבנה, שהצורה נכללת במהות שלה, לישות אחת ממש. ואם יש תכלית אמיתית, אז קיומה הוא מחויב מצד עצמה. כי אם קיומה מחויב מצד דבר אחר, ... משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד יש ריבוי צורות שונות, אבל מצד שני, הצורה והמהות, זאת ישות אחת ממש, שאין בה שום שינוי כלל. ואעפ שזה לא הגיוני, שהצורות השונות, הן ישות אחת ממש, אעפכ כך הוא הדבר. והתכלית המחויבת, של קיומה של המהות שלא משתנה לעולם, התכלית הזאת היא התכלית ...

... אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ישויות נפרדות, או שאולי זאת ישות אחת ממש? וכולי, עד שהעניין הזה לא ברור לאדם בשלמות, הוא לא יכול להיות בטוח בכך, שבאמת אין לו ...

... כולה טובה. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום נפרדות ואין שום חיסרון כלל. כי חיסרון אפשרי, רק כאשר הישות היא חלקית וחסרה את השלם. אבל כאשר יש רק ישות אחת שלמה, ואין שום חלקים כלל, ממילא אין שום חיסרון כלל. ומצד האמת, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש. ומצד השקר, הנפרדות והאחדות, נפרדות זו מזו ורחוקות במהותן זו מזו. ומצד השקר, האחדות מהווה את הנפרדות. ...