האם ישות יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה? האם ישות יכולה לשנות את עצמה בכוחות עצמה? האם ישות שלא יכולה לשנות את עצמה, יכולה לשנות ישות אחרת? האם ישות שלא יכולה להפעיל את עצמה, יכולה לשנות ישות אחרת? יחסי גוף נפש, אשם תורם בדיני חוזים, אשם תורם בתאונת דרכים, תאונת שרשרת, מה גורם למה? מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם ישות יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה? בתחילת הדיון הועלתה השאלה האם ישות כלשהי יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה, או שהיא תמיד תלויה בגורם חיצוני. כדי לברר זאת, אליעד ביקש תחילה להגדיר ... לפיה שום דבר לא משתנה ללא כוח חיצוני שמופעל עליו. מכאן שהאטום, למרות שנראה לכאורה בתנועה, אינו מפעיל את עצמו אלא מופעל מבחוץ. מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה והאם היא יכולה להפעיל את עצמה? אליעד מעלה את השאלה הבאה: מה קורה כשמגיעים לישות הקטנה ביותר, שאינה ניתנת לחלוקה, האם היא מסוגלת להפעיל את עצמה? התשובה שעולה היא שהישות הבסיסית ביותר לא יכולה ... כיוון שאם היא הייתה מסוגלת לכך, הדבר היה מצביע על קיום של גורם פנימי שמאפשר את השינוי, והרי סיכמנו שאין לה מרכיבים פנימיים. לכן, אם ישות בסיסית ביותר משנה מיקום, חייב להיות כוח חיצוני שגרם לכך. האם הנפש מפעילה את הגוף, או שגם היא מופעלת מבחוץ? ... את הקיר ללא הפטיש. המסקנה היא שהאחריות לפעולה היא תמיד משותפת, ישנה שרשרת סיבתית של פעולות. הוא מסביר שדוגמה זו נועדה להמחיש שהגדרה של ישות שפועלת תלויה בפרספקטיבה שאנו מאמצים ובגורמים הנלקחים בחשבון בתהליך. ניסוי מטבעות: מי באמת אחראי לפעולה בשרשרת ... או שהמטבע הראשון בלבד אחראי לכל השרשרת? המסקנה כאן היא שמטבע מספר 2 אינו מפעיל את עצמו, אך הוא בהחלט שותף להפעלת מטבע 3. מכאן, שגם אם ישות לא יכולה להפעיל את עצמה, היא עדיין יכולה להפעיל ישות אחרת בתהליך שנוצר על ידי גורם נוסף. מסקנות מרכזיות מהדיון ישות בסיסית שאינה ניתנת לחלוקה אינה יכולה להפעיל את עצמה. שינוי מחייב תמיד כוח חיצוני. ישות יכולה להיות חלק בשרשרת פעולות גם אם אינה מקור הפעולה. האחריות לפעולה תלויה בדרך שבה מתבוננים על השרשרת הסיבתית. העולם הוא מערכת מורכבת של סיבות ותוצאות ללא גורם פעולה עצמאי מוחלט. שאלות פילוסופיות נוספות שעלו בדיון האם ישות מורכבת היא יותר מסכום חלקיה? האם הרכבה של חלקים יוצרת ישות חדשה ממשית? האם פעולות שאנו מבצעים הן באמת שלנו או חלק משרשרת סיבתית חיצונית? האם קיימת סיבה ראשונה לכל ... האם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות? האם משהו יכול לשנות את עצמו? מהם יחסי גוף ונפש? מהו אשם תורם בדיני חוזים? מי אחראי בתאונת שרשרת? האם ישות מורכבת קיימת באמת? האם שינוי מחייב כוח חיצוני? האם ישות יכולה להפעיל את עצמה? במהלך השיחה, עסקנו בשאלה האם דבר כלשהו יכול להפעיל את עצמו, או שמא תמיד נדרש גורם חיצוני שישפיע עליו. ניסינו לפרק את המושגים הבסיסיים של ישות, פעולה ושינוי, ולבחון האם קיימת אפשרות שמשהו יפעיל את עצמו ללא גורם חיצוני. מהי פעולה? ראשית, הגדרנו מהי ... אינה זזה, האם זה נחשב לפעולה? כלומר, האם עצם ההשפעה שניסיתי להפעיל היא פעולה, או שרק תוצאה של שינוי בפועל היא זו שנחשבת לפעולה? האם ישות יכולה להפעיל את עצמה? בשלב הבא ניסינו להבין האם בכלל ניתן לומר שמשהו מפעיל את עצמו. לצורך כך, התחלנו בלפרק את המונח להפעיל. אם להפעיל פירושו לגרום לשינוי, אז כל ישות שמפעילה את עצמה חייבת לגרום לשינוי כלשהו בתוך עצמה. בשלב זה שאלנו - האם שינוי חייב להיות פנימי? או שגם שינוי ... מהנחות היסוד של הפיזיקה: שום דבר בעולם לא משתנה אם לא מופעל עליו כוח חיצוני. כלומר, אם משהו משתנה - מישהו או משהו אחר השפיע עליו. מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה? בנקודה זו ניסינו להבין - האם ניתן להגיע לישות הקטנה ביותר, שאינה מורכבת משום דבר נוסף, ולשאול האם היא יכולה להפעיל את עצמה? אם ישות היא הקטנה ביותר, ללא חלקים פנימיים, אז היא אינה יכולה להשתנות מבפנים, משום שאין בה שום מרכיב פנימי שישפיע עליה. הדבר היחיד שיכול לקרות לה הוא שינוי מקום. אבל אם היא משנה את מקומה, מי גרם לה לזוז? אם היא באמת ישות בסיסית ביותר, בלתי ניתנת לחלוקה, והיא בכל זאת זזה - הרי שלכאורה יש לה כוח פנימי שגורם לה לזוז. אבל זה מנוגד ... בו. אז מי באמת אחראי לשינוי? האם זה המטבע הראשון שנתן את המכה הראשונית, או שמא כל המטבעות יחד לקחו חלק בתהליך? המסקנות שהגענו אליהן ישות בסיסית, שאינה ניתנת לחלוקה, לא יכולה לשנות את עצמה. שינוי מחייב כוח חיצוני. ישות יכולה להיות חלק מתהליך שינוי, גם אם היא עצמה אינה מקור השינוי. דברים יכולים להשתנות כתוצאה משרשרת סיבות, כך שהגורם הישיר לשינוי אינו תמיד הגורם הראשון בשרשרת. העולם מתנהל במערכת של פעולות והשפעות, שבה ישות אחת יכולה לשמש כלי לשינוי של

... אחדות הבורא? אלוהים אין סופי, סוגים של אין סוף, אין סוף שאינו ניתן לחלוקה, ישות מורכבת, ישות מופשטת, איך אלוהים צמצם את עצמו? סוד הצמצום, החלל הפנוי, מה זה הכל אחד? מה זה אחד? בריאת העולם יש מאין, ייחוד השם, אמונת היחוד מה ... מסוימת והלאה, ולכן יש לו התחלה אך אין לו סוף או להפך. מדוע אי אפשר לחלק אינסוף מוחלט לחלקים? אליעד מסביר שכל דבר שניתן לחלקו, חייב להיות מורכב מחלקים. אם יש ישות אינסופית המורכבת מחלקים אינסופיים, אפשר תיאורטית לחלק אותה לחלקים אינסופיים, אך זה אינסוף יחסי מכיוון שכל חלק הוא מוגבל ויש לו גבול. לעומת זאת, ישות אינסופית מוחלטת, שאינה מורכבת מחלקים שונים, לא ניתנת לחלוקה, כי אין לה חלקים ואי אפשר לסמן בתוכה גבולות. זאת ישות אחת מוחלטת, פשוטה במובן של אינה מורכבת כלל. איך אלוהים יצר את העולם אם הוא אינסופי? אליעד כהן מתייחס לשאלה המורכבת של איך אלוהים צמצם את עצמו?, מה שמכונה בתורת הקבלה סוד הצמצום. הרעיון אומר שלפני בריאת העולם הייתה קיימת רק ישות אחת אינסופית, אלוהים. אבל אז, אלוהים צמצם את עצמו ופינה מקום לבריאת העולם. אליעד מציג כאן קושי לוגי מרכזי: איך אפשר שישות אינסופית, שאין לה גבול, תצמצם את עצמה? שהרי לצמצם משהו דורש יצירת גבול, וזה סותר את הרעיון של אינסוף מוחלט. אליעד מדגיש שאין כאן ... לכן, הצמצום שהקבלה מדברת עליו אינו צמצום במובן של חלוקת האינסוף לחלקים אלא מושג מופשט יותר, רעיון פנימי של כאילו צמצום ולא צמצום פיזי. האם אלוהים יכול להיות ישות מורכבת מחלקים? אליעד מדגיש שאלוהים לא יכול להיות ישות מורכבת. אם אלוהים מורכב מחלקים, אזי הוא לא המציאות הראשונית, כי מישהו היה צריך להרכיב אותו. ישות מורכבת בהכרח זקוקה למשהו ראשוני ממנה שירכיב אותה, ולכן ישות כזו אינה יכולה להיות המקור הראשוני והאינסופי. הישויות שאנחנו מכירים הן תמיד מורכבות מחלקים שונים. לעומת זאת, אלוהים חייב להיות אחד, ישות פשוטה, לא מורכבת משום חלקים, ולכן הוא נקרא אחדות פשוטה. מה זה באמת אומר הכל אחד? אליעד כהן מדגיש כי כאשר אומרים הכל אחד, הכוונה היא לא רק שכל הדברים מחוברים יחדיו, אלא שבמהות אין כלל נפרדות. להגיד שהכל אחד זה לראות את המציאות לא כמורכבת מדברים נפרדים שמחוברים אלא כישות אחת שאינה ניתנת לחלוקה כלל. אליעד מסביר שהאמת היא שלא יכול להיות שני דברים נפרדים אם קיים באמת רק דבר אחד מוחלט. אם יש שתי ישויות, סימן שיש משהו שמבדיל ביניהן, ואז הן כבר לא ישות אחת מוחלטת אלא מורכבות משני דברים או יותר. לכן, אחד במובן המוחלט ביותר הוא ללא הפרדה כלל. האם העולם תמיד היה קיים? אליעד מתייחס ...

... ואיך ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אלוהים אינו קיים, משום שלא ניתן להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו. הוכחה ממהותה מוגבלת להוכיח את ... משום שלא ניתן להוכיח ולשלול את קיומה של ישות כלשהי. וממילא, לא ניתן להוכיח בשום דרך כי אין אלוהים. ניתן אולי לומר כי אי אפשר להוכיח שיש אלוהים, אך לא ניתן להוכיח שאין אלוהים. סוף טיעון. טענה ... ניתן להוכיח בצורה לוגית את אי קיומה של ישות כלשהי. כיצד? הסבר: ניתן להוכיח בצורה לוגית, כי ישות כלשהי אינה יכולה להיות קיימת במציאות, מאחר שקיומה נוגד את חוקי הלוגיקה. קיומו של פיל עם 7 אוזניים אינו נוגד את חוקי הלוגיקה, ואכן משום כך לא ניתן ... נושא. כי על כל הוכחה תמיד נוכל להמציא ישות והסבר כלשהו חדש... הוכחת אי קיומו של אלוהים: האם ניתן להוכיח שאין אלוהים? כדי לדון האם ישותו של אלוהים אפשרי מבחינה לוגית, לשם כך יש להגדיר תחילה מהי ישותו של אלוהים, מה הן הגדרותיה, ורק לאחר מכן ניתן לדון האם קיומה אפשרי מבחינה לוגית. אך בהחלט ניתן להגיע למסקנה כי קיומה של ישות כלשהי כגון אלוהים, אינה אפשרית מבחינה לוגית שכלית. טיעון: לא ניתן להוכיח את אי קיומו של אלוהים, גם אם מהותו נמנעת מצד חוקי הלוגיקה, משום שניתן לומר ... נכונים, וממילא קיימת האפשרות שתהיה קיימת ישות כלשהי שקיומה נמנע מצד חוקי הלוגיקה. אך כאשר יוצאים אל מחוץ לחוקי הלוגיקה, ממילא לא ניתן להוכיח שום דבר. פירוש: לא ניתן להוכיח בצורה לוגית, את קיומה של ישות שמהותה שוללת את חוקי הלוגיקה. כי ברגע שקיימת ישות שמהותה נוגדת את חוקי הלוגיקה, ממילא אין משמעות לחוקי הלוגיקה, וממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא. זא ניתן לקבל את ההנחה כי אלוהים קיים כישות שמהותה אינה לוגית שכלית, אך לא ניתן להוכיח זאת בדרך לוגית, משום שקיומו של אלוהים סותר את חוקי הלוגיקה עצמם, וכל שכן שלא ניתן להוכיח דבר נוסף מעבר ... והרי שממילא הוא שולל את קיומה של ישות שמהותה אינה אפשרית מבחינה לוגית. דוגמה לישות שקיומה אינו אפשרי מבחינה לוגית: ניקח 2 הפכים כלשהם, כגון חום וקור, חושך ואור, יש ואין, טוב ורע וכיוב. נגדיר ישות X שמהותה היא החיבור של 2 ההפכים כלשהם בשלמות. לדוגמה: ישות X שהיא גם תכלית החום וגם תכלית הקור בו זמנית, בנקודה אחת בציר המקום ובציר הזמן. ישות כנל אינה יכולה להתקיים מבחינה לוגית. משום שההגדרה שלה אינה אפשרית מבחינה לוגית. ברגע שדבר הוגדר לדוגמה כתכלית הקור, ממילא לא יתכן שיהיה בו גם חום ... זמנית. ולכן בהחלט ניתן להוכיח לוגית כי ישות כלשהי אינה קיימת. נחדד: ברגע שהנחת כי חוקי הלוגיקה נכונים, הרי שהנחת גם כי לא קיימת ישות שאינה לוגית. כי קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את תקפותם ואת אמיתותם של חוקי הלוגיקה עצמם. ולכן על כורחך לומר שאם חוקי הלוגיקה נכונים, ממילא לא קיימת ישות שאינה לוגית. ...

... הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. ... כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב ... של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של ... של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי ... הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות ... שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק ... שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם ... עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי ...

... מעצמן. לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע הגדרה לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, זווית המחויב והאפשרי במציאות. מה ההבדל בין מחויב ... באמת יש אלוהים?. השואל שואל מחדש, האם יש אלוהים?, ואליעד מזמין אותו להגדיר מהו אלוהים מבחינתו. השואל מגדיר את אלוהים כישות אין סופית שבראה את הבריאה. אליעד מצביע על קושי לוגי: אם אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול מי יצר את הישות הזאת. ברגע שמגדירים אלוהים כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, מי מפעיל את אלוהים?, וכך נכנסים ללופ אינסופי. כיצד ניגשים להגדרת המחויב והאפשרי? אליעד מציג את ... של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. ... ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף תרחישים. במקום אחד יש סדר כזה ובמקום אחר סדר אחר. ... במציאות יכול להתקיים סדר אחר לגמרי. מה שנראה לאדם מסודר, נובע מכך שהוא לא ראה עדיין אפשרות אחרת. מהו הרעיון של שתי ישויות - זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של ... אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את שניהם. כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר שהוא מחויב המציאות הוא בעצם כלום - ... ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול ... אלוהים? שאלה: אז אני שואל האם יש אלוהים? אליעד: אז בא נחשוב מה זה אלוהים? מה זה אומר עבורך אלוהים? שאלה: מבחינתי היא ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה. אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? למה זה? כי אתה הגדרת אותו, הגדרת אותו כישות, כיוצר... והשאלה היא מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, וכך נכנסים ללופ. אני אגיד לך מה תפיסת האלוהים שלי, ... דבר גם מחשבות ורצונות. אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? כי עצם זה שאתה יכול להבדיל בין המחשבה שלך לדבר דומם אחר, ... מקום. כשאתה אומר את המילה אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה משמעות צריך להיות גם לא אני. אם יש אני ולא אני זה אומר שכול ... הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו מנסים לדעת מה חייב להיות קיים, למשל הכסא לא חייב להיות קיים, הברזל ממנו עשוי הכסא גם לא חייב להיות קיים, כי יכולים ... קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי וזמן אין סופי, אני אומר לכם שאם ... ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר ... אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר עשוי מדבר אחר, זה אומר שהדבר הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות נמצאות, ורק התודעה ... היא לא מי ברא את המקום? השאלה היא מה הוא המקום? ולכן ההבנה הפשוטה אומרת שהמקום עשוי מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות קבלנו? שתיים. נשאלה שאלה בהפסקה, איך כל זה קשור כאשר יש לנו בעיה בחיים? התשובה היא שזה הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, מצד האמת אתה חי בגלקסיה גדולה ...

... את החלום. יש אני אחד שהוא חולם את כולם. ומה שאני בעצם רוצה לחדד פה שהבן זה אל ישות ניפרדת מהאב. הבן פירושו הגילוי של האב, נגיד שרבי נחמן כותב שהבן יצא לתרבות רעה, הוא בעצם התכוון להגיד שבחינת הבן של אלוהים יצא לתרבות רעה. זאת אומרת שאלוהים מפרספקטיבה מסויימת ... אנחנו. אלוהים השתגע ומה שיצא זה אנחנו. עכשיו מה זאת אומרת אנחנו השתגענו בשורש יש ישות אחת שהיא השתגעה ויצא אנחנו. אנחנו המדמה. אנחנו השיגעון של הדבר. כשרבי נחמן אומר שבת המלך הלכה לאיבוד הכוונה שמאלוהים עצמו חלק ממנו הלך לאיבוד. זו הכוונה. בכל מקרה, אז למלך היה ... אלוהים כי כל מה שקיים זה אלוהים. עכשיו, אמרתי פה דבר והיפוכו. למה כי אלוהים הוא ישות אינסופית אז אם הוא ישות אינסופית אז לא יכול להיות יותר מאלוהים אחד כי אם הוא אינסופי, איך יכול להיות יותר מאלוהים אחד אז זה דבר והיפוכו. אם יש הרבה אלוהים וכל אחד מהם הוא אינסופי אז אם אחד מספיק שהוא ... אומרת מצד האמת, כל הישויות שנפרדות אחרי הבריאה הן באחדות. כי לפי הבריאה יש לנו ישות אחת ואחרי הבריאה יש לנו הרבה ישויות וכל הישויות שנפרדות אחרי הבריאה כולן הן בעצם, כל אחת ואחת, היא שוות ערך מוחלט לישות האחת שהיתה לפני הבריאה. זאת אומרת, כמו שלפני הבריאה הכל היה אחד מוחלט ככה אמצעות הדעלמה איכה אמר להם - פה. הצביע עליהם פה. כל מקום זה נקרא אמצעות הדעלמה איכה. זאת אומרת כל מחשבה ... אחד לא יהיה הבדל ביניהם ומצד שני עדיין יהיה הבדל ביניהם. ואז יכולות להיות כמה ישויות שכולם בעצם יהיו אלוהים ולכולם יהיה טוב אותה מידה. ומאחר שאלוהים יש לו יכולת אינסופי וטוב אינסופי הוא ברא אינסוף אלוהים כמותו. זאת אומרת, להבין את העניין - זה לא שיש אלוהים אחד ... היא צמצום בתוך זמן ומקום מצד שני היא בו זמנית היא בו זמנית היא בלי זמן בלי מקום, ישות אינסופית, ממלאת את כל המקום, את כל הזמן, מחייה את כל העולם כולו. לא דווקא היד, אלא כל דבר ודבר. ולכן לומר שאלוהים ברא אינסוף אלוהים כמותו יש בזה גם קאטץ מסויים, כי אם אתה אומר ... ברא אינסוף אלוהים כמותו, שתבין שהכל זה אלוהים. שיש לנו בעצם אינסוף אלוהים. כי כל ישות וישות היא אלוהים. שזה בעצם התשובה לשאלה איך אלוהים צמצם את עצמו. התשובה היא שהוא לא צמצם את עצמו. כל דבר ודבר שקיים זה עצמו מרכז היקום. מה שנקרא אמצעותא דה עלמא. כל ... שהכל אחד, רק אז אנו מתחילים בורא לבורא לבורא עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה אינסוף כפול אינסוף. אינסוף מקומות באינסוף זמנים. הרעיון הוא בעצם שכל ישות וישות גם היא אלוהים בו זמנית. כולם אלוהים. מצד אחד בכל רגע וכל מקום מחייה את כל שאר הרגעים ושאר המקומות שזה נקרא בעצם שכל דבר ודבר הוא סיבת עצמו הוא המסובב של כל שאר ... - לא, היה לו בן יחיד. שתדע לך שמצד האמת כל אחד ואחד הוא אלוהים בכבודו ובעצמו, כל ישות וישות. למה כי היחיד היחיד זה אלוהים, הוא אחד. הוא יחיד, מה זה יחיד פירושו אינסופי. כי אם יש עוד מלבדו אז הוא לא היחיד. רבי נחמן אומר לך, היה לו בן יחיד. שתדע לך שגם ... למרות שאתה רואה מולך מלא צימצומים, אינסוף צימצומים. כל מקום וזמן זה צמצום, זה ישות נפרדת. אבל רבי נחמן אומר, לא, דע לך שזה זה מלוכה לבנו בחייו, המלך עדיין חי, הכל אחד כמו לפי הבריאה, שלא יהיה לך ספקות בעניין הזה. ועשה משתה גדול, ובכל פעם שהמלך עושה משתה הוא ... שמחים מכך שהמלך מוסר את מלוכה לבנו בחייו. זאת אומרת, רבי נחמן אומר שתדע לך שכל ישות וישות, כל שר במלוכה הוא בעצם אלוהים בפני עצמו. זה הכוונה, אז קודם כל ככה כל השרי מלוכה וכל הדוכסים והשרים הכוונה כל הכוחות שיש מתחת לאלוהים שבעצם זה בחינת הבן של המלך. ... היה, הווה. אם היה רק אלוהים האם היה שאלה מי ברא אותו לא. נגיד שהיתה בעולם רק ישות אחת נצחית שקיימת כל הזמן בכל מקום בלי זמן ובלי מקום. נגיד היתה קיימת רק ישות אחת נצחית. האם היתה שאלה איך היא נוצרה למה היא נוצרה לא היתה שאלה, כי יש רק ישות אחת, אז מה השאלה היא אף פעם לא נוצרה, היא אף פעם לא השתנה, אין פה שום שינוי. אז אין שום שאלה. אז זה שיש לנו לפני ואחרי, אז רגע מה שינה, מה ההבדל בין לפני שאלוהים רצה לאחרי ... הזה. אבל לפני הבריאה עדיין לא היה רצון בכלל שיהיה לנו יותר טוב. לפני הבריאה היה ישות אחת, שלמות. אם אנחנו אומרים שאחרי הבריאה שהיא מחוברת לשורשה זה יותר טוב, זאת אומרת שאנו כביכול אומרים שלפני הבריאה זה פחות טוב. אבל לא, לפני הבריאה זה שלמות. זאת אומרת לפני ... משהו שנפרד ממך אז אתה כופר באלוהים, כי אלוהים אומר - אתה המלך! אתה אתה המצומצם, הישות המצומצמת הקטנה שנמצאת בתוך זמן ומקום, אתה עצמך אלוהים בכבודו ובעצמו. כמו כל שאר הישויות. כי כל ישות וישות מצומצמת היא אלוהים, אף עם פי כן היא בן יחיד ואף על פי כן אין עוד מלבדו. מה שהסברנו בהתחלה. אבל אם אתה אומר, אל אבל ירדתי מהמלוכה אני לא מלך. לפני הבריאה הייתי ... המלך זה עצמו העונש שלך. אבל כשתהיה בשמחה אזי אהיה בשמחה יתרה מאד. אבל אם אתה כישות בתוך העולם הזה תחבר את עצמך אל לפני הבריאה ותבין שהכל אחד אז אהיה בשמחה יתרה מאד. שימו לב לשמחה יתרה מאד. כי שמחה תהיה בכל מקרה. כי אין שינוי בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. אבל ... שהוא גם מתחת לשכל, כי יש שכל ויש מה שמקיף אותו. מה מקיף את השכל את השכל מקיף ישות אחת שהיא גם מעל השכל וגם מתחת לשכל. אותה ישות. הישות שמתחת לשכל היא אותה ישות שמעל לשכל כי היא מקיפה את השכל. זאת אומרת שהחכמה הכי גדולה והטפשות הכי גדולה זה אותו הדבר שניהם זה חוסר ידיעה מוחלט. החכמה הכי גדולה והטפשות הכי גדולה זה חוסר ידיעה מוחלט. כי גם ... שהוא לא יכול להרים אותה איך יכול להיות שהוא גם יכול לצמצם את עצמו ולברוא אינסוף ישויות כמות ואף על פי כן להשאר אחד ואף על פי כן שכל הישויות ישארו אחד. לא הגיוני דבר כזה. אומרים - מה שאליעד אמר זה לא הגיוני. אבל עכשיו, ומי שלא מבין את הסתירה במה שאמרתי אז אין לו ... לא נתפקרו הכוונה היא לדוגמה דומם, צומח, חי, מדבר. מי הכי חכם הדומם. הדומם הוא הישות הכי חכמה. הבן מלך הכי חכם זה דומם. מעליו מי פחות חכם הצומח. מי פחות חכם החי. מי פחות חכם המדבר. זאת אומרת, עכשיו, יש פה את שני הצדדים. כי מצד אחד כביכול שאר בני המדינה, הנושא ... כאלו ו כל כך. היה מתאנח מאד. רבי נחמן הסביר לנו מי זה הבן מלך זה כל אחד ואחד, כל ישות וישות נקראת בן מלך. מחמת שהיה בו טוב כי נולד עם טוב, מחמת שכל אחד ואחד מצד האמת הוא מלך כי מצד האמת כולם מחוברים לאחדות ומצד האמת הם כל אחד לכן היה נזכר נפעמים היכן ...

... (האני של האדם). הסיבה לכך היא שאנחנו לא רק האני שלנו, אלא גם חלק מהאחד הגדול יותר, שהוא בעצם אלוהים. לכן כשאנחנו אומרים האני של האדם, אנחנו בעצם מתייחסים לישות הנפרדת הזאת באופן חיצוני, כי יש גם משהו שהוא מעבר לאני הנפרד, והוא האחדות עצמה. מדוע האדם תמיד סובל? האדם תמיד סובל משום שהוא לא רוצה להרגיש רע. הסבל לא נובע מכך ... אחד. הבנה כזו יכולה להעלים את תחושת העצמיות של האדם, ולכן האדם מעדיף להישאר בשאלות חיצוניות ופחות מאיימות, כמו למה אני רוצה דבר מסוים ולא אחר? האם האני הוא ישות פשוטה או מורכבת? לרוב נדמה לנו שהאני הוא ישות פשוטה ולא מורכבת, אבל למעשה האני הוא ישות מורכבת. הדרך לדעת האם ישות מורכבת היא לבדוק אם קיימת ישות אחרת השונה או מנוגדת לה. אם קיימת ישות אחרת, הדבר אומר שהישות הזאת מורכבת, משום שאם היא הייתה פשוטה לחלוטין, לא היה דבר מחוץ לה. כך גם עם האני. עצם העובדה שיש לא אני מוכיחה שהאני הוא מורכב, כי אם הוא היה באמת פשוט ואחדותי באופן מוחלט, לא היה יכול להיות קיים משהו מחוץ לו. האם האני הוא המחויב הראשון? אליעד טוען שאם היינו אומרים שהאני הוא ישות לא מורכבת (כלומר מחויבת באופן מוחלט), היינו חייבים להסכים שאין שום דבר מחוץ לו. מכיוון שאנחנו כן רואים שיש גם לא אני, ברור שהאני הוא לא הראשון, לא היחיד ולא ... אפשרי בחיים האישיים. כך אפשר לראות שבחירות רבות שלנו הן לא הכרחיות אלא אפשריות בלבד, וכך להבין את עצמנו טוב יותר. סיכום הרעיונות המרכזיים: האני והרצון הם ישויות מורכבות. סיבת הסבל האנושי היא ההתנגדות למציאות. יש להבין לא רק למה רוצים טוב, אלא למה רוצים טוב בצורות מסוימות. צריך להבין מדוע יש רצון בכלל. האני הוא לא ישות מוחלטת אלא מורכבת, כי קיים גם לא אני. יש חומר יסודי יותר שממנו מורכב האני והלא אני. הבנה עמוקה של הרעיונות האלה יכולה להוביל להבנה שאין נפרדות אמיתית. איך נוצר ... אם תצליחי להבין את זה, תקבלי הבנה גדולה. העניין הוא שיש מחויב ויש אפשרי. יש דבר שהוא מוכרח שיהיה ככה ויש דבר שהוא לא מחויב שיהיה ככה. וכל דבר שמורכב מכמה ישויות, כל דבר שהמהות שלו מורכבת יותר מדבר אחד, קיומו הוא אפשרי, כי הוא יכול להיות מורכב כפי מה שהוא או לא. כמו לדוגמה מטוס שמורכב מלגו. החלקים של הלגו הם מחויבים, כי ... שולט ברצון, בכלל מאיפה הוא מגיע? תגלי מאיפה הוא בא. כי הרצון הוא המהות, ולכן צריך לבדוק מדוע אני בכלל רוצה. וכאשר האדם מתבונן על הרצון, הוא רואה שהרצון הוא ישות מורכבת, ולכן צריך לפרק גם את הרצון. וממה מורכב הרצון? מהאני של האדם בצרוף הרצון. האני הוא המחויב ביחס לרצון, כאשר יש אני, לא חייב שיהיה רצון. אם לא היה אני לא היה ... זה מהר מאוד מעלים אותו. היצר הרע נותן לנו לעשות הרבה סדנאות, ולעבור הרבה קורסים, אבל השאלה היא, מדוע אני קיים? וכאשר האדם מתבונן על האני שלו, נדמה לו שזאת ישות שאינה מורכבת כלל. אך לא כך הוא, כי האני הוא ישות מורכבת. אנחנו לא מדברים על האני שאת מזדהה איתו עם המחשבות הרגשות והדעות, אנחנו מדברים על האני שלך, על הישות שחווה את כל התחושות והרגשות האלה. האני הראשון שלפני התחושות וכו. עכשיו נפרק גם את האני. אם קשה לך לראות שהישות מורכבת, אז קשה לך לראות את המורכבות שלה, כי אין במה להיאחז. אז איך נדע אם דבר הוא מורכב או לא מורכב? והסימן לדעת אם הישות מורכבת או לא היא על ידי שהאדם בודק האם קיימת ישות נוספת שונה או מנוגדת לישות עצמה. לאמור על משהו שקיומו מחויב פירושו שהדבר הזה לא יכול להיות שלא יהיה קיים, הוא מוכרח להיות קיים. אז מה שונה מהכוס? כל דבר שהוא לא הכוס, ומה ההפך של זה? כל מה שהוא לא זה. ואז זה אומר שהכוס מורכבת. אז בכל הדברים שבעולם, יש משהו ששונה מהם. אם יש עוד משהו שהוא לא הישות הזאת, אז הישות הזאת מורכבת. כי כמו שקיים האני, כך קיים גם הלא אני. שאלה: האני זה לא הגוף? אליעד: נכון, את לא אומרת הגוף זה לא הגוף, את אומרת, אני זה הגוף או לא הגוף, כאשר את ... ויכול להיות לא קיים. אבל אם האני שלי, לא מורכב משום דבר בעולם, אז זה מחויב שהוא יהיה תמיד קיים, ואז אין דרך לפרק אותו ואין דרך להעלים אותו. אבל אם האני הוא ישות שלא מורכבת משום דבר, אז זה אומר שהוא מוכרח להיות תמיד קיים, ואם הוא תמיד קיים, אז לא יכול להיות משהו שזה לא הוא, אבל בכל זאת יש לא אני, ולכן האני הוא ישות מורכבת. ומכאן שאם יש אני ולא אני, אז יש חומר בסיסי יותר שממנו מרכיבים פעם אני ופעם לא אני. כול דבר שנגדיר אותו, קיומו הוא אפשרי. ואפילו שנגיד הבלתי מוגדר קיומו ... אז יש משהו שקיים שהוא אני ויש משהו שקיים שהוא לא אני. אז המהות היא משהו שקיים, והצורה היא משהו שקיים בצורה של אני. יש יש אני, ויש יש לא אני. כאילו יש ישות של אני ויש ישות של לא אני. אני זה ישות ולא אני זה גם ישות, אז הישות היא המהות, והאני או הלא אני זה הצורה. יש ישות ויש ישות בצורה של אני, אז הישות היא המהות, והצורה היא האני או הלא אני. ...

... ובחקירה מתמדת של מקור הרצון. ככל שהאדם חוקר את מקור הרצונות שלו, הוא מגיע להבנה שהם אינם שלו אלא של אותה ישות המפעילה את כל הדברים. במצב כזה, האדם חווה את המציאות כאילו הוא עצמו יצר אותה, ולכן אין לו התנגדות. לדוגמה, הוא משתמש בדימוי של במאי הסרט טום וגרי: ... שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד שהוא מחוץ לזמן ולמקום. כאשר אדם מבין שהוא עצמו הישות הראשונה, אז הוא חווה את כל המציאות כביטוי לרצונו, ובכך הוא משתחרר מהסבל ומגיע לשלמות מוחלטת. לסיכום, לפי אליעד כהן אין הבדל אמיתי בין כאב פיזי לכאב ... וחקר מתמיד של מקור הרצון. אם האדם מבין באמת את המקור של הרצונות שלו, ומגיע להבנה שהם לא שלו אלא של אותה ישות שמפעילה אותו, הוא יכול להזדהות עם הכוח הראשון שמניע את כל הדברים. במצב כזה הוא חווה את המציאות כאילו הוא בעצמו ברא אותה, ואז כבר אין לו התנגדות ... של כל זה לאלוהים ולתורת רבי נחמן מברסלב? רבי נחמן מדבר על ביטול כל הרגשותיו, שזה מצב בו האדם מפסיק להרגיש שהוא ישות נפרדת ומבין שהוא אחד עם ההוויה כולה, שהיא בעצם אלוהים. אליעד כהן מסביר שזה המצב שלפני הבריאה, מצב של אחדות מוחלטת, שהוא מצב התודעה הגבוה ביותר האפשרי. ... לו - כי הרצון שלו חזק יותר מהכאב. איך נוצרת החוויה של הכאב? אליעד: מה שאני טוען בעצם הוא מאוד פשוט. יש תודעה, ישות מודעת לעצמה, שאומרת אני. ועל התודעה הזו מולבשים עכשיו רצונות: הרצון לחיות, לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות. והלוגיקה היא שכאשר הרצונות שלך ... מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. תתחילי לחפור פנימה, ותגלי שיש ישות אחרת או מציאות - לא משנה איך תקראי לה - אולי אלוהים, אולי הכוח שברא את היקום, שהיא יוצרת את הרצון שלך. איך משתחררים מהסבל? אליעד: כאשר את מבינה שהרצון ... כך חזק, שאתה כולך נמצא בו ואתה לא מרגיש את הכאב שהגוף שלך כואב. מה שאני בעצם טוען הוא מאוד פשוט, יש תודעה, את ישות מודעת לעצמה, שאת אומרת אני, על התודעה הזאת, על האני הזה, מולבשים עכשיו רצונות, רצון לחיות, רצון לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות, והלוגיקה היא ... כי יש משהו בתוכי שיוצר לי את הרצון הזה, משהו בתוכך גורם לך לא לרצות את הכאב, תתחיל לחפור פנימה, בסוף תגלה שיש ישות אחרת או מציאות, לא משנה איך תקרא לה אולי אלוהים, איך שבא לך? שהיא יוצרת את הרצון שלי, קודם כל אתה מבין שהרצון שלך שלא יכאב לך זה לא הרצון שלך, זה רצון של מישהו שמלביש דרכך. דבר ראשון אתה מבין שהרצון לא שלך, זה לא אני רוצה, יש ישות שיוצרת אותי, שיוצרת את הרצון שלי, שיוצרת את הכאב שלי, ועושה ביניהם אינטרקציה. כאשר אתה נמצא במצב התודעתי הזה הרבה זמן ומתבונן, התודעה של האדם עוברת לשלב הבא שאז הוא מבין שכשהוא אומר אני, הוא מתכוון לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא חלק ויש את השלם. אם אתה מתבונן פנימה, בהתחלה אתה חווה את עצמך כאני, ואחר מבין שאתה חלק ממשהו ... אני חושב, אני רוצה וכו, ולתודעה הזאת יש רצון שלא רוצה להרגיש כאב, אני מפרק את זה לגורמים, יש כאן תהליך, יש ישות שמודעת לעצמה, שיש לה רצון שלא יכאב לה הראש, שיש לה מודעות לכך שיש לה כאב ראש, ואז יש התנגשות בין המצב של הכאב ראש לבין הרצון שלא יהיה כאב ראש והוא ... שהגוף שלך ימשיך להסתובב אבל לא יהיה אני יותר, ידברו איתך, אבל את לא תהיי פה יותר שאלה לא הבנתי אליעד מי את את הישות שאומרת אני, נכון שזוכרת מה היה לה, שחווה, מאוד יכול להיות, האם יש לך תעודת ביטוח שמחר תהיי קיימת? קיימת (לא חיה) שאלה קיימת כן אליעד איך את יודעת שאלה ... על היבט אחר, ההיבט הוא שהתודעה של האדם היא ביטוי של משהו אחר, שבן אדם אומר אני, זה בעצם כמו שהיד הזאת היא לא ישות עצמאית אלא חלק ממשהו אחר, אתה אומר אני, הכוונה היא חלק אלוה ממעל, מה זאת אומרת חלק אלוה ממעל? אלוהים יכול להווה אותה ויכול לא להווה אותה, זה נקרא אפשרי ... כשהיא תגיד אני, היא תתכוון לאליעד, ואליעד בשלב מסוים שהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, להוויה הכללית, זה כמו ישות בתוך חלום, שבן אדם נמצא בתוך חלום ואומר אני, אז הוא מתכוון לאני ואתה וזה וזה, אבל אם הוא היה יודע שהוא בתוך חלום, למי הוא אמור להתכוון לישות שחולמת את החלום, למי שחולם את החלום. זה בכלל משנה את כל תפיסת המציאות שלך. עכשיו כאשר אתה קולט שמי שאתה באמת זה בכלל ההוויה הראשונה, הכוח הראשון שמניע ... מוחלט, ביטול כל הרגשותיו, מה שנקרא התפשטות הגשמיות. רבי נחמן אומר בביטול כל הרגשותיו? שלא תרגיש שאתה קיים כישות נפרדת, שתגיד אני תתכוון לאלוהים הראשון, למציאות, הוויה הראשונה, ואז אתה לא יכול להיות בהתנגדות עם העולם, כי אתה עושה את העולם. שאלה האם אפשר להגיע לזה ... לא אוהב. אליעד זוהי בדיוק התשובה, יש פה כמה תשובות. קודם כל אם אתה מסתכל מספיק פנימה, בסוף התהליך אתה מזדהה עם הישות הראשונה שעושה את הכל, ואז לא תוכל להגיד זה טוב וזה רע, מאוד פשוט. שאלה אבל איך זה משנה את התפיסה, לגבי אותם תמונות שהוא רגיל לראות שהם לא מוצאות חן ... שאלה חלקים מסוימים אליעד בסדר, חלקים, זה לא בשליטתך, אם תבין כשאתה מסתכל פנימה, תבין שאתה אלוהים הראשון, כמו ישות בתוך חלום, שרואה תמונה ולא אוהב את התמונה, אבל אם תבין שאתה הוא זה שחולם את החלום, אתה תבין שאתה הוא זה שרוצה שתהיה שם התמונה. אתה לא יכול לכעוס על זה, ... מעוותת בעולם הזה. מה הכוונה ומי שרוצה קבלה יש שכינה פנימית ושכינה חיצונית, הכוונה שכלפי חוץ אלוהים מתגלה אלינו כישות שמשנה דברים כל הזמן, הוא בורא עולם, כל הזמן מחליף את המצבים בתוך העולם וכו, אבל בתוכו אין אצלו שינוי. עכשיו כרגע אצל אלוהים אין שינוי ויש שינוי זה ... כרגע המקום הזה כולו למרות שהוא נפרד, הצד הזה נפרד מהצד השני ומחר נפרד מאתמול, אף על פי כרגע הם בו זמנית גם ישות אחת. מה זאת אומרת מבחינה פיסיקלית, בואו נבדוק, מהו כסא - אטומים? נבדוק פנימה, פנימה, אלקטרונים וכו בסוף נגיע למסקנה שכל דבר עשוי ממקום ומזמן, ובסופו של ... אחרת אליעד אני אסביר לך למה אני קורא לזה לא קיים, מה הכוונה במושג לא קיים? לא קיים פירושו שכל הדברים קיימים כישות אחת, זה נקרא לא קיים, לא שזה לא קיים, זה קיים כישות אחת. אם ניקח את הכוס והכסא ואותך ואת כל הדברים ונכניס אותם לתוך נקודה אחת, האם הם קיימים כן? וגם לא, הם קיימים, ניקח את הקוסמוס כולו ונדחס אותו לנקודה ... כישויות נפרדות. האם הבנת למה הכוונה לא קיים, אפילו אם לא קיים כרגע אבל הפוטנציאל שלו תמיד קיים. הכוונה לא קיים כישות נפרדת, זה קיים כישות אחת. תסתכלי, יש לך שכל ואת רואה כרגע כסא, ואת חווה כסא, יש לך חושים שרואים כסא, והשכל שלך רואה כסא, אותו שכל בדיוק מהיכן הוא מקבל את המידע, התודעה שלך ... שמאלה וכו והזמן אתמול היום מחר וכו. ממה עשוי הזמן ממה עשוי מימד המקום לפי כל התיאוריות אז הזמן והמקום עשויים מישות אחת שהיא לא זמן ולא מקום. שאני אומר לא זמן ולא מקום איך זה נראה לא מקום ולא זמן, תדמיינו שניקח את כל הקוסמוס ונלחץ אותו לנקודה, תיקחו את כל רצף ... זה נקרא כלום. זאת אומרת שכרגע זה עשוי מכלום, השכל שלך מקבל מידע דרך החושים שיש פה כסא ופה כוס וכו וכו שיש ישויות נפרדות. אבל השכל שלך אם הוא מתבונן לתוך המציאות הוא גם יכול לקבל מידע נוסף ולחוות את האחדות. יש לך שתי חוויות בו זמנית. ואת גם חווה את האחד, אין טעם ... כל כולי התבוננתי בדברים, עם כל הראש שלי הייתי בנושא הזה. ומפה לשם ומשם לפה אחרי תקופה מסוימת כשאדם מתבונן בזה הישות שלו נעלמת, זה נקרא ענווה, אין אני וענווה יכולים לגור בכפיפה, ויש ישות אחת שמנהלת את הכל, ואז פתאום אתה מגלה שאתה בתוך חלום, שבעצם אתה בתוך חלום, חולמים אותך, ואז מה שקורה לך אחר כך שהתודעה שלך, אומרת שבעצם אני זה מי שחולם ... המוות, גם אני לא יכול להבטיח לך שתחיה בעוד שנייה, כי התודעה שלך יכולה להיעלם, לא הגוף שלך, אלא התודעה שלך, הישות שאומרת אני, יכולה להיעלם בעוד שנייה, ואף אל פי כן אתה לא יכול להיעלם, למה אתה לא יכול להיעלם נניח שאתה בתוך חלום? ותעלם, האם אתה באמת נעלם לא נעלם? אתה ... לא יענה לך, הוא כל כך מרוכז בעצמו שהוא לא ידבר איתך ולא יענה לך, תירקי עליו הוא לא יעשה לך שום דבר, רוצה לראות ישות מאוד מוארת, זה הקיר הזה, מה שלא תעשי לו הוא לא יגיב. אבל זה לא העניין? האנשים לדוגמה שרואים בעלי חיים הם נרגעים, למה כי הם חווים כאילו את השקט? בסקלה ...

... המוכר לא יכול למכור את מה שאין לו. וכדי שמישהו יוכל לגרום לאדם להיות חסר רצון עצמי, לשם כך אותה הישות עצמה צריכה להיות חסרת רצון עצמי. כי מאחר שהרצון העצמי הוא שורש הרע, הרי שאם הישות לא הצליחה להיפטר מהרצון העצמי של עצמה, אז כיצד היא תוכל להעלים לאדם את הרצון העצמי של עצמו. וכמובן שיש כאן עוד שאלה, והיא אם נניח שיש ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי. אז מדוע בכלל שישות כזאת תרצה לעזור לאדם להיפטר מהרצון העצמי של עצמו? הרי כדי שהישות הזאת תעשה משהו, לשם כך עליה להיות בעלת רצון עצמי. ואם ... שהיא תרצה לשנות את הרצון העצמי של האדם? ויש כאן עוד נקודה להתבוננות, והיא שתיאורטית יכולה להיות ישות בעלת רצון עצמי, שתרצה ותוכל לעזור לאדם אחר להיות חסר רצון עצמי. אבל כאן אנחנו מעמיקים בנקודה הבאה, והיא האם בכלל קיימת במציאות שלנו ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי? ואפשר להבין, שאם בכל המציאות שלנו אין מציאות ישות חסרת כל רצון עצמי, הרי שכנראה שאי אפשר להיות חסר רצון עצמי. כי כל דבר שיש בעולם, היכולות שלו מוגבלות ליכולות של השורש ... מתהווה. ואם בכל המציאות כולה אין את הכוח ואת האפשרות של החוסר רצון עצמי, אז גם האדם מוגבל ביכולת של ישותו, להיות חסר רצון עצמי. (ויש עוד להעמיק בזה, אולי מהותו של החלק שונה ממהותו של השלם? אלא שאז החלק עצמו הוא כמו השלם עצמו, כי מהותו היא עצמית והיא לא נגזרת של ישות אחרת, וגם אז הוא מוגבל. ויש בזה עוד נושאים שונים). והבנו שגן עדן הוא מצב שבו האדם חסר רצון עצמי. וגם הבנו שצריך לחפש ולנסות להבין האם בכל המציאות שלנו כולה, האם יש ישות כלשהי שהיא חסרת רצון עצמי כלשהו, כדי להבין האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב באמת. כאשר עיקר השאלה ... בהם. והדבר הראשון הוא לגבי האם למציאות עצמה יש או אין רצון עצמי? והדבר השני הוא האם יש במציאות עצמה ישויות שהן חסרות רצון עצמי? ולגבי השאלה הראשונה, התשובה היא די פשוטה. כי ברור לגמרי שגם למציאות עצמה יש רצון עצמי. ובמאמר ... שהבחירה החופשית שלהם מוגבלת. כי זה ביטוי לתכונה של השורש. ואם השורש הוא בלתי מוגבל, אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש בזה עוד עומק נוסף, והוא שאפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים השונים. ושכל אירוע הוא לא תוצאה של האירוע ... שעפ נקודת המבט הזו, הרי שבעצם אמרנו שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי כל סיבה שהיא ... שם יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את הרצון. והשאלה השנייה הייתה, האם במציאות שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות בעולם שהיא חסרת כל רצון עצמי. כי רצון עצמי הוא בסך הכל תיאור של רצף אירועים. וכאשר האדם רוצה ועושה איזה דבר, וכאשר המים ... וכולי. ויש כאן עוד שורש עמוק, והוא שמצד האמת הרצון העצמי של האדם הוא עצמו תוצאה של משהו אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, בלתי אפשרי שיהיה רצון עצמי. וזה בעצם אומר, שכל ישות עצמית, היא ביטוי של רצון עצמי. כך שכל דבר בעולם, יש לו ביטוי של רצון עצמי ברמה כלשהי. ונמצא אם כן, כי כל מה שקיים בעולם, דהיינו, כל ישות באשר היא, היא לעולם לא יכולה להיות במצב של שלמות. כי כל ישות היא שונה מכל שאר הישויות לפחות בדבר אחד. כי על שתי ישויות זהות לחלוטין, לא אומרים שהן שתי ישויות. וכל ישות שקיימת במציאות, (כולל האין שהוא היפוך היש), הכל תמיד יש בו חיסרון. כי כל דבר שקיים, הוא תמיד חסר את כל מה שנפרד ממנו. ... שהישות חסרה את שאר הדברים. כי אף אחד לא מרגיש חסר לגבי מה שיש לו, אלא רק לגבי מה שאין לו. ולכן לכל ישות יש תמיד רצון עצמי, והוא להיות באחדות עם כל שאר הדברים. אבל הישות העצמית של הדבר, מגבילה אותו להיות באחדות עם כל שאר הדברים. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם קיים כישות עצמית, הוא תמיד ירגיש חסר, כי הוא תמיד יהיה חסר את השלמות של כל שאר הדברים שנפרדים ממנו. וגן עדן הוא אולי מצב שבו האדם ... בשלמות, הרי שרק זה גן עדן. כי אז אין שום רצון עצמי ושום נפרדות כלל. אבל זה כמובן נגד השכל. כי איך ישות קיימת, יכולה בו זמנית לחוות חוסר קיום מוחלט? ואם היא חווה חוסר קיום מוחלט, אז מי חווה את השלמות של חוסר הקיום המוחלט? ...

... סוף טיעון. הפרכה: הטיעון הנל נובע מחוסר הבנה של המשפט הבא: קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם. הטיעון הנל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה. יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום משמעות משום סוג שהוא לכל חוקי הלוגיקה ולכל השכל האנושי. מדוע? חוקי הלוגיקה ... ואת השכל לכלי למציאת האמת, דעה כזו יכולה לחיות בשלום עם קיומה של ישות שאינה לוגית. רק שאז לא ממש יהיה ניתן להוכיח בדרך לוגית כי הישות הזו שאינה לוגית קיימת, כי הרי אין משמעות ללוגיקה ככלי לחיפוש האמת האמיתית של המציאות. יחד עם זאת, אם האדם מנסה להוכיח בטיעונים לוגיים את האמת האמיתית ... הרי שבעצם הוא מייחס ללוגיקה משמעות של אמת מוחלטת. וממילא קיומה של ישות שאינה לוגית, שולל את ההנחה הבסיסית שבאמצעותה האדם מוכיח אמת כלשהי... ולכן, ברגע שהאדם מקבל את חוקי הלוגיקה כדרך לבירור האמת, הרי שבאותו הרגע הוא מסכים על כך כי קיומה של ישות שאינה לוגית אינו אפשרי. כי אם קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שהלוגיקה אינה אמת מוחלטת, אלא היא לכל היותר אמת במקום שבו חוקי הלוגיקה תקפים. אך אין בה את היכולת לגלות את האמת של המציאות כולה ... ונשיב: אדרבה ואדרבה אפשר לומר כי בדיוק ההפך הוא הנכון! אם נניח שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה מעיד על כך שחוקי הלוגיקה הם שקר! וממילא זה אומר שאולי צריך להסיק כי האמת המוחלטת של המציאות, היא דווקא ההפך מחוקי הלוגיקה. זא, מכך שקיימת ישות שאינה לוגית, למרות שחוקי הלוגיקה לא מאפשרים את קיומה, מכאן ניתן להבין בבירור, כי חוקי הלוגיקה הם שקר, וממילא אדרבה ההיגיון אומר כי האמת המוחלטת היא ... שיש אלוהים שאינו לוגי, אלא שגם לא ניתן אפילו לשער לוגית שיש. כי אם יש ישות שאינה לוגית, אז הגיוני שהאמת היא דווקא ההפך מכל מסקנה לוגית. נשאל: מדוע למרות ההסבר הנל, האדם לא מבין כי קיומה של ישות שאינה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה כולם, וממילא את ההוכחה לקיומה של הישות שאינה לוגית עצמה? נשיב: משום שהאדם אינו מעמיק מספיק בלהבין את המסקנות שאליהן הוא הגיע. זא, האדם ממציא לעצמו ישות שאינה לוגית להאמין בה, ובכל פעם שיש לו שאלה, הוא אומר שישות היא אינה לוגית, ובכך הוא מתחמק אפילו מלהבין את השאלה על הישות הנל. שאלה: ומה בדיוק אדם מעמיק צריך לעשות? תשובה: אדם מעמיק צריך לנסות להבין את חוסר הלוגיקה של הישות שאינה לוגית שהוא מאמין בקיומה. זא, זה לגיטימי לגמרי לומר שקיימת ישות שאינה כפופה לחוקי הלוגיקה. אך לכל הפחות על האדם להבין מה המשמעות של כך. לאיזה חוקי לוגיקה היא לא כפופה ואיך בדיוק זה בא לידי ביטוי. מאחר שהאדם עצמו לא מבין בכלל את הפרדוקסים הלוגיים שיש בישות שבה הוא מאמין, משום כך הוא לא מבין כי קיומה של הישות הזו, שולל מכל וכל את חוקי הלוגיקה. על האדם להבין, כי גם אם אלוהים אינו לוגי וכולי, עדיין לצורך חיפוש האמת על האדם לחקור ולהבין בדיוק את הדבר שבו הוא ... במה בכלל הוא מאמין. ובכל מקרה התוצאה היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את כל חוקי הלוגיקה כולם. לעומת זאת, אם היה האדם מבין במה הוא מאמין, זא היה מבין את הפרדוקסים הלוגיים שהוא מאמין שאלוהים מרומם מהם, ... 2 - להחזיק בחוקי הלוגיקה (וממילא להוכיח שאלוהים לא יכול להיות קיים כישות שאינה לוגית). שאלה: ומדוע בני אדם מפחדים מלחקור את הדבר שבו הם מאמינים? תשובה: משום שהאמונות הטפלות שבהן האדם מאמין מספקות לו נקודת אחיזה בחיים. האדם ... שום אמונת כזב. ונסיים: על האדם לזכור כי הוא זה שבחר להגדיר את אלוהים כישות שאינה לוגית. יתכן מאוד כי גם אלוהים עצמו הוא כן לוגי או שאולי הוא בכלל לא קיים וכולי. רק, שהדרך להגיע להבנה כזאת, תבוא אך ורק על ידי מחקר, ולא על ידי ...