... לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב שהוא לא יכול להבין את המציאות כולה בשלמות. ועל האדם להיות איש חיל, שנשען על האמת ושמקבל את ... הוא נסתר מעיני האדם, והוא משמיד את הפנימיות של האדם. ויש כאלו שנדמה להם שהם רחוקים מתכונות רעות וכיוב, ובטעות שלהם, נדמה להם שהם עשו עבודה פנימית או כל הגדרה שגויה אחרת, וכאילו הם כבר הצליחו להרחיק את עצמם ... ולנסות להשמיד בכל הכוח את הרעיון ואת השכל, פירושו שעל האדם לחזק את עצמו במצח הנחש (כן, זו לא טעות), ולנסות לעשות דווקא. דהיינו, לנסות דווקא להשמיד את הדעה המוגדרת, שנמצאת בתוכו. ועל האדם לנסות בכל כוחו לשקר ולומר ...

... חלום אחר, וכך הלאה עד אין סוף? ובכלל, מה זה בכלל משנה האם אנחנו נמצאים בתוך חלום או לא? והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד טובה למען עצמה. ובנוסף, היא תמיד משנה לאדם, את חוויית המציאות שלו. כי ... פנימית של האדם, אל תוך עצמו ואל תוך פנימיות כל הדברים. עד לנקודה הראשונה, של מהות כל הדברים. כי הטועים חושבים, שהעולם שלנו הוא חלום. וחלק מהאנשים האלו, נדמה להם, שכאשר האדם מת ועוזב את הגוף, אז הוא מתעורר מהחלום, וכיוב שאר הטעויות שהאדם מטעה את עצמו. והם לא מבינים, שגם כאשר האדם מתעורר מהחלום, הרי שתמיד הוא עדיין נמצא בתוך חלום. ...

... בכך שהשכל שלו הוא פגום, דהיינו, שהוא לא מדויק בשלמות ולא מותאם עם האמת. והאדם מחפש את האמת, עם הטעויות של השכל שלו. וכיצד יכול האדם להשיג את האמת המושלמת, בכלי פגום? והעניין הוא, כי השכל של האדם מצד ... כי כל בירור האמת שהוא עושה, הוא עדיין נעשה ותלוי על כרעי התרנגולת של השכל האישי שלו, שהוא עצמו טועה ומטעה וכולי. עד שהאדם בסופו של דבר ישיג את האמת האמיתית וכולי.

... בין דעתו של התלמיד לבין דעתו של רבו. כי כל זמן שהתלמיד הוא עדיין תלמיד, הרי שהוא תלמיד של טעות. כי הוא רק טועה לחשוב, שהוא לומד את דעת רבו האמיתית. ואילו היה האדם לומד את דעת רבו באמת, הרי שדעתו הייתה נכללת ... הרב נפרדת מדעת התלמיד, דהיינו, שהתלמיד רואה את דעת הרב, כחיצונית וכנפרדת מדעתו האישית שלו, הרי שזהו תלמיד של טעות. כי הוא עוד לא מבין את האמת, ועוד לא רואה את ההתגלות שלה, מתוכו עצמו. וכל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום, שאם הידע הוא חיצוני לאדם, הרי שזה רק משום שהאדם רחוק מהאמת. ורק מי שלומד משלמות השכל של ... הוא נפרד מהפנימיות של האדם, והאדם עדיין לא נקרא תלמיד אמיתי של אמת. ולכן, כל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום שאם האדם עדיין יכול ללמוד משהו, הרי שזה אומר שדעתו עוד לא התאחדה עם השכל של המציאות. והרי שהוא תלמיד של טעות, כי הוא עדיין לא באמת מחובר לרבו, שהוא הידיעה השלמה. ותלמיד של אמת, הוא מי שזכה לשלמות השכל שהכל ... וכל זמן שהאדם עדיין לומד את השכל של האחדות, ושהשכל של האחדות נפרד ממנו, הרי שהוא עדיין תלמיד של טעות. משום שדעתו, עדיין נפרדת מדעת רבו. וגם בתוך תלמידי הטעות, יש מדרגות שונות. ותלמיד של אמת, בתוך תלמידי הטעות, הוא רק מי שמבין, שהשכל של רבו הוא השכל היחיד החכם + הטוב בעולם. כי כל זמן שנדמה לאדם, ... שכל של אמת אפילו בטיפה אחת, הרי שהאדם הוא עדיין לא תלמיד של אמת, אפילו לא בתוך בחינת תלמידי הטעות. כי החכם האמיתי (שהוא בחינה אחת עם השכל האמיתי), הוא מלמד את האדם, שכל שהוא נפרד מכל השכל שיש ... שיש עוד שכל בעולם, שיכול להועיל לו בצורה כלשהי, מלבד השכל של האחדות, הרי שהאדם הזה, הוא תלמיד של טעות. כי הוא לא מבין את דעת רבו, אפילו לא ברמת האמונה והדמיון בלבד. כי תלמיד של אמת, הוא רק ... להבין את דעת רבו, שנפרדת מכל שאר השכלים שבעולם, רק אז האדם הוא בבחינת תלמיד אמיתי, בתוך כל תלמידי הטעות. אבל כל זמן שהאדם חושב, שהשכל של רבו הוא חכם, אבל יש עוד סוגי שכל חכמים בעולם, הרי שהאדם הוא תלמיד של טעות. משום שהוא לא מבין ולא באמת לומד את דעת רבו. כי האדם, לא לומד את דעת רבו מנקודת המבט ... שמקבל את החיות שלו, מבחינה שחיצונית לו, שהיא השכל של רבו. והתכלית היא, שהאדם עצמו יתאחד עם רבו. כי הטועים אומרים, שאין לאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, אלא על האדם לקבל את חיותו, מהצדיק שנפרד ממנו. והטועים הגדולים עוד יותר, מאמינים לאותם הטועים שאומרים, שאל לו לאדם להיות זה הצדיק ממש. והוא עניין הצמצום. שהטועים אומרים במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור ובמה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות. כי הטועים האלו חושבים, שאילו ידעתיו הייתיו. ומאחר שהבורא הגביל את שכל האדם, הרי שאל לו לתלמיד להיות כמו רבו, ואל ... הוא עבד עבדים, שעובד את העבד עצמו. כי תפישת מציאות שגויה, היא עבד. והאדם עובד, את תפישת המציאות השגויה. והטועים שוכחים, שמהות ועצמיות הבורא, למרות שהיא נשמעת כאיזה דבר רחוק מהאדם, הרי שהיא לא יותר, מאשר המהות והעצמיות של ... האדם את עצמו?! והתכלית, היא בהחלט שהאדם כן יהפוך להיות רבו. ואילו ידעתיו הייתיו - על דרך החיוב. כי הטועה חושב, שלא הייתיו, ולכן לא ידעתיו. אבל החכם יודע, שכבר הייתיו ולכן גם ידעתיו. כי האדם הוא אלוהים ממש, ... ידי זה שהאדם יכפור בדעת רבו בשלמות, דהיינו, שינקה את עצמו מכל אמונה שהיא בדעת רבו, אפילו כחוט השערה. והטועים חושבים, שלנקות את עצמך מאמונה בדעת רבך, פירושו, לחשוב שרבך הוא טועה. והטועים, מלמדים את האדם להאמין להם. כי כל השכל שלהם, הוא של טעות. ואמונה, היא כולה שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. והטועים אוחזים באדם, רק בגלל האמונה שלו. ולכן הם אומרים לאדם, להאמין להם ובאלוהיהם. משום שבלי אמונה, הם יאבדו את החיות שלהם. כי כל החיות שלהם ושל אלוהיהם, היא של טעות בלבד. אבל מי שהוא איש אמת, שהוא משפיע מטובו, רק אחרי שטובו שלם, הוא לא יכול להיות חסר, מכך שלא יחזיקו ממנו. כי הטועים, הם משפיעים מהסבל שלהם על העולם. כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם צריכים להציל את בני האדם ...

... שהאדם יחווה שינוי כלשהו, לשם כך הוא רוצה לחוות אותו בעולם הממשי שלו, דרך החושים וכולי. כי אצל האדם הטועה, אצלו מה שהחושים אומרים, זו חוויה של אמת. ואדם כזה שמנסה להבין את המציאות, הוא חושב בטעות שלהבין את המציאות, פירושו לעשות משהו ממשי בעולם הגשמי והחיצוני שלנו. והאדם מנסה לשנות את מעשיו ואת דרכיו, בעקבות השכל של האחדות. והאדם הוא טועה ויישאר טועה, עד שימאס לו לשקר ולהטעות את עצמו. כי יש אחדות שקרית, שהיא הניגוד של הנפרדות. וכאשר האדם מתחבר לאחדות השקרית, אז הוא מתחיל לשנות ...

... רק מעמיק את האחיזה של הנפרדות, בייאוש שלו להיפרד ממנה. (הסרת אחריות, מחזקת את תחושת הייאוש של האדם, שחושב בטעות, שהוא לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין שום ייאוש בעולם כלל. ואין שום יאוש בעולם כלל, משום שאין ...

... זמנית, במקביל לכך שהאדם הוא מוגבל וכולי. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הרי שזו טעות של האדם, שהוא כופר באלוהים שהוא. כי האדם הוא אלוהים, שמלובש ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם ... ימשיך לסבול לנצח נצחים, מכך שהוא חסר את השלמות של המציאות. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז אם הוא טועה, אז הוא נופל לייאוש ולדיכאון גדול מאוד. כי נדמה לאדם שאין שום דרך בעולם שהוא יצליח להתאחד עם המציאות. ... האדם תהיה נפרדת ממנה. וכיצד יכול האדם לנצח את המציאות, שהיא עצמה מגבילה ומאפשרת את כוחו של האדם?! וזאת הטעות שנופלים בה כל העולם, שנדמה להם שהדבר אינו אפשרי. ואם היה יודע האדם בידיעה שלמה ומוחלטת שהדבר אינו אפשרי, ... של האדם מוגבל וכולי. והם, לא נמצאים רק מחוץ לאדם, אלא הם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. כי אם הטועים האלו, לא היו נמצאים גם בתוך האדם עצמו, הרי שלא הייתה להם שום אחיזה באדם. והם נמצאים גם בתוך ... עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה. משום שהאדם לא באמת יכול להיות בטוח, שהוא לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה. כי אולי כן יש ... והלב של האדם ממשיך לסבול, כל זמן שהאדם לא משיג את השלמות. והאדם סובל עוד יותר, כאשר הוא מקשיב לטעויות שבתוכו ושמחוצה לו, שהם נאחזים רק בחוסר ההבנה של האדם, שמאמין לשקרים של עצמו, שהדבר אינו אפשרי להשיג את ...

... שהאדם קשור בצורה כלשהי לאמונה כלשהי, זה עצמו העונש שלו. כי האמונה והריחוק מהאמת המוחלטת, היא עצמה העונש. ויש טועים שחושבים שהכוונה היא, שהאדם צריך להאמין במשהו נגד השכל. דהיינו, להפסיק להשתמש בשכל ולחשוב הפוך ממנו. והם טועים. ולמה הם טועים? כי כל אמונה, היא שקר. שהאדם לא יודע את האמת אלא רק מאמין בה. כולל אמונה אפילו בדבר שהוא ... האדם, אומר לו שאפשרות אחת היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי שהאדם יש בליבו עדיין ספק, אולי השכל טועה, ודווקא האפשרות האחרת שנראית כשקרית, אולי דווקא היא האמת?! ואין לאדם ברירה, אלא לנסות לשקר, ולהפיל את כל האחיזה ... ברירה, אלא לנסות לחפש את האמת המוחלטת, ולשאול את עצמו, האם באמת זאת אמת מוחלטת, ואולי דווקא השכל הוא טועה, ודווקא ההיפוך של השקר שנראה כשקרי, אולי דווקא הוא הנכון?! ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, שהאדם לא צריך לשקר ולחשוב שהשכל טועה, כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות ... יודע מה יכול לקרות לו, ושאם האדם יעשה את התהליך הזה, אולי הוא יאבד שליטה, ואולי הוא ישתגע וכיוב. והטעות הזאת, היא עצמה העונש של האדם. כי מי שלא מברר את האמת, כי הוא מפחד להשתגע, הוא נשאר משוגע, ...

... חיים כלל, הוא אומר לאלוהים, הראני נא את כבודך וגם אם אמות בגלל זה. כי ידיעת האמת, חשובה מכל. והטועים חושבים, שאחרי המוות של הגוף, אז האדם רואה את אלוהים. והם טועים, שאינם מבינים את הטיפשות של עצמם. כי הסיבה שהאדם לא יכול לראות את אלוהים, דהיינו, להסתכל על המציאות כולה ... כל שאר הלבושים. כי בשורש, שום לבוש הוא לא יותר או פחות אלוהים, מאשר כל לבוש אחר. וממילא, זה טעות לחשוב שראית את אלוהים מחוצה לך. כי כל מה שמחוצה לך, הוא קרוב / רחוק מאלוהים, בדיוק כמוך. ואיש ...

... לפעמים במצבים של מבוי סתום, שאין לאדם מושג איך להתקדם הלאה בהבנת המציאות. והשאלה היא מה לעשות במצב כזה? והטועים שהם לא באמת רוצים להבין את האמת, כאשר הם מגיעים למצב של מבוי סתום, הם פשוט נעצרים ומתחילים להאשים את המציאות שהיא לא ברורה. והם מייאשים את עצמם בלי סיבה, וממילא הם גם סובלים בלי סיבה. כי הטועה, כאשר הוא מגיע לנקודה שבה הוא חווה שאין לו מושג איך להתקדם הלאה, הוא פשוט חוזר לאחוריו או עוצר ... האדם מגיע למצב של מבוי סתום, על האדם להיות חכם ולהתבונן בשכלו, על חוסר ההבנה שלו ועל מהותה. כי הטועים, כאשר יש להם איזה ספק ואין להם תשובה מה האמת, אז הם בוחרים להטעות את עצמם ולומר לעצמם, שהאמת היא כך או אחרת. ובכך הם מנסים להטעות את עצמם כאילו הם מצאו את התשובה. לדוגמה: אדם שמנסה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שמהר ... וכאשר האדם מטעה את עצמו ואומר לעצמו שאחת מהאפשרויות היא האמת, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך, בפעולה הזאת ובטעות הזאת, האדם מקבע את עצמו ומשאיר את עצמו, כאן ברע של העולם הזה. ולמה? כי מצד האמת האדם עוד ... מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר רע. (והאדם בטעותו אינו יודע את עצמו, ואכן קורים לו דברים רעים). ומשום כך, כאשר יש לאדם איזה ספק מהותי לגבי המציאות, ... לגבי קיומו, אז האדם מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והאגו של האדם, לא רוצה להיעלם, כי הוא מעדיף לשמר את הטעות ואת הסבל. ולכן האדם מעדיף לחיות מתוך ידיעה, כי העדר הידיעה, גורם לאדם עצמו להיעלם. וככל שהאדם יודע יותר, ... האני של האדם. והכל מתחיל בשקר הלא מודע הראשון, שהוא ללא סיבה כלל (שסיבתו האמיתית, היא אחדות המציאות). כי הטעויות של האדם, כולם שורשם בפחד של האדם. והפחד עצמו, הוא עצמו שורשו בשקר הראשון של האדם, שהאדם משקר את ... יודע. וזה עצמו מביא לאדם שכל חדש. כי זה שמטעה את עצמו, לא שואל שאלה שאין לו עליה תשובה. והטועה לא שואל שאלה שאין לו עליה תשובה שמתאימה לו. אבל איש אמת, שואל את השאלה, כי היא, האמת שיש ... השאלה הן אכן אמת? ועל ידי זה בסופו של דבר האדם מגלה, שהנחת היסוד של כל השאלות, היא עצמה טעות, כי היש והאין הם אחד וכולי.