חכם אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניות... והנפרדות, הם שניהם קיימים בו זמנית כישות אחת, למרות שהם נראים כסותרים במהותם זה את זה. ואצל מי שהוא טועה, אצלו, הנפרדות החיצונית של העולם שלנו והצורה שבה הוא מתנהל, היא מצטיירת אצלו כטיפשות וכשיא השיגעון וההפרדה. דהיינו, שהאדם ... שיגעון של ממש, כי הוא הפך מהות הלוגיקה והשכל האנושי. ולכן האדם רחוק מהשכל האמיתי של המציאות, משום שהוא טועה, שנדמה לחכם בעיני עצמו. וכל בני האדם בעולם, הם טועים, שנדמה להם שהם חכמים (אאכ האדם מחובר לשכל האחדות). וכל זמן שהאדם עוד לא תיקן את שכלו ועוד לא ... ידע שהוא חסר ההבנה ושהוא לא יודע מהי האמת, יותר מאשר שהוא יחלק ציונים למשוגעים וחכמים אחרים, ויבלבל ביניהם בטעות או שלא בטעות. ובסיכומו של דבר, החכם האמיתי, אי אפשר לזהות אותו עפ החיצוניות שלו בשום צורה. משום שבחיצוניות שלו, הוא חי ... זה שהחכם מלמד, זה עצמו נפרדות, וזה עצמו נוגד את האחדות. אבל כל זה נכון רק מנקודת המבט של הטועה, שמפריד בין אחדות לבין נפרדות. אך מצד האמת אין שום הפרדה כלל, וכל הנפרדות של החכם האמיתי ושל המציאות ...