... האמת. והאמת לא מבוססת על שום דבר, כי היא לא תלויה בשום דבר. כי השקר מבוסס על השכל ועל הוכחות שכליות וכיוב, אך האמת היא אמת גם בלי הוכחות שכליות וכיוב. והשכל של האדם עוזר לו לראות את האמת, אך האמת עצמה לא מבוססת על שום דבר. כי ...

... מי שמחובר לאמת, הרי שכל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אין סוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין מוטל בספק, כי הכוח של ההוכחות עצמן, הוא עצמו מוטל בספק. כי כל הכוח של ההוכחות עצמן, הוא רק בגלל האמונה, שהשכל הוא אכן כלי שאפשר באמצעותו להבין את האמת. אך זו כמובן אמונה, אך לא יותר מכך. ולכן, גם אם יש אין סוף הוכחות שהדבר הוא כך ולא אחרת, הרי שעדיין הדבר מוטל בספק אמיתי, שמא ואולי השכל של האדם הוא ככ משוגע, ... האמיתית, ששם אין שום ספק כלל. עד שבסופו של דבר, האדם רואה את האמת האמיתית, שהיא לא צריכה שום הוכחה כלל. דהיינו, שהאדם יודע את מחויב המציאות, שהוא יודע את הדבר שמוכרח שהוא יהיה נכון, ושאין שום אפשרות כלשהי ...

... כהן מסביר את המושג הנחת המבוקש ומדגיש כי מדובר בפעולה שבה האדם מניח מראש הנחה מסוימת, ואז מחפש לה הוכחות שיצדיקו אותה. בספר להיות אלוהים, אליעד מודה במפורש שיש הרבה הנחות מבוקש. למשל, הספר מניח מראש שיש דבר כזה להיות אלוהים, ולאחר מכן מנסה להביא הוכחות וראיות להנחה הזו. כלומר, במקום להוכיח קודם כל שיש צורך או חובה להיות אלוהים, ההנחה כבר קיימת, ומכאן נובעות ההוכחות. אליעד מסביר שאין לו כוונה להסתיר את העובדה שזוהי הנחת מבוקש, להפך, הוא אומר בצורה ישירה שזוהי אכן אחת ...

... את האמת, אלא רק את מה שמתאים לו. אליעד כהן מדגים זאת בכך שאדם שמאמין ברעיון מסוים יתחיל לחפש הוכחות שיתמכו ברעיון הזה, מבלי לשקול את האפשרות אחרת בצורה אובייקטיבית. כך, במקום להבין את האמת, הוא רק מחזק את ... אינטרס, הוא אינו באמת מחפש את האמת, אלא רק את מה שמתאים לו. לדוגמה, אדם שמאמין ברעיון מסוים, יחפש הוכחות שיתמכו ברעיון הזה. הוא לא יבדוק את כל האופציות בצורה אובייקטיבית, כי יש לו אינטרס להאמין בכך. כך, במקום ...

יש ואין, אך ורק אין, רק יש, מהות המציאות, יש מאין, יש או אין, לוגיקה, הוכחה שרק אין, אחדות המציאות, רק מהות, מי אני, מהי תודעה? אין עוד מלבדו, יש רק אין, מחויב המציאות מהי ... במציאות, בהוויה ובמהות שלה. השאלות המרכזיות הן מהות המציאות, מהי תודעה, מה זה יש ו - אין, והאם אפשר להוכיח את קיומם של דברים מעבר למה שנראה לעין. אליעד מציע תהליך מחשבתי שבו המהות האמיתית של המציאות היא אין, ... האי - קיום של אותו שולחן, כלומר, שמהות השולחן היא רק תוצאה של תודעה שמוכנה להבחין בו. מהי הבעיה בהוכחה של מציאות קיומית מעבר לתודעה? אליעד מציין שיש בעיה בהוכחה אובייקטיבית של קיומם של דברים - כל מה שאנחנו תופסים הוא פרי תודעתנו. כך, גם בהוכחת קיומו של שולחן, נשאלת השאלה אם אכן יש שולחן או שהשולחן הוא פשוט אשליה שנוצרת בתודעה שלנו. למעשה, אין שום דבר שאפשר להוכיח שהוא יש ללא קיומה של תודעה שמגדירה את הדבר. כל הוכחה לסוגיית ה - יש היא בעייתית כי היא נוגעת באופן ישיר לרמת התפיסה שלנו בלבד. האם אנחנו יכולים להוכיח שיש או שכלום הוא המהות האמיתית של המציאות? ההרצאה מציגה את השאלה אם ניתן להוכיח שמהות המציאות היא אין - אליעד טוען שאין לנו את הכלים להוכיח זאת בצורה ישירה, משום שבסופו של דבר הוכחות תלויות תמיד בתודעה האנושית. אם הצלחנו להוכיח שיש לא באמת קיימת או שאינה נפרדת מ - אין, אז נוכל להגיע למסקנה שמהות המציאות היא אין. השאלות ... כגופים נפרדים ולהבין שכל מציאות נובעת ממקור אחד, שהוא מעבר למהות הפיזית של העולם. מהות המציאות יש ואין תודעה הוכחות פילוסופיות אחדות המציאות מהות ומהותן של הצורות היבטים של תפיסה ותודעה

... רק אפשרות בלבד, למסקנה שקיומה הוא מחויב. ואסביר: בתהליך הסקת מסקנות, מוצגים טיעונים שונים וראיות שונות, ומהם האדם מנסה להוכיח טענה כזו או אחרת. ומי שיתבונן יראה, כי יש מסקנות שהן מוכחות בוודאות, ויש מסקנות שהן רק אפשריות בלבד, ... בוודאות שאכן קרה כך או אחרת, אלא רק אפשר להסיק מכך שאולי קרה כך או אחרת. וכאשר מישהו מביא הוכחות כלשהן לטענה כלשהי, אז לפעמים ההוכחה שלו היא הוכחה וודאית. דהיינו, שהוא מביא הוכחה כלשהי לדבריו, שבטוח בוודאות שהמסקנה שלו היא אכן אמת. ולפעמים אדם מבין הוכחות כלשהן לטענתו, וגם אחרי כל ההוכחות שלו, עדיין הטענה שלו היא רק בגדר של אפשרות בלבד, אך היא אינה מוכחת. וכאן יש לשים לב, שכאשר מישהו טוען טענה כלשהי ומביא הוכחה חותכת כלשהי, אז במקרה כזה, לומר בצורה גלויה שההוכחה שלו היא לא הוכחה חותכת, ושהמסקנה שלו היא רק אפשרית בלבד, זה עלול ליצור בעיה. כי זה עלול ליצור את הפעולה ההפוכה, להדגיש ... שאתה מוסיף מילים מסוימות, שגורמות לרעיון להפוך להיות רעיון אפשרי, אך לא רעיון מחויב. לדוגמה: נניח שמישהו מוכיח איזו הוכחה חותכת, וברצונך להחליש את ההוכחה שלו, אז עליך לומר אז לפי מה שאתה אומר, אנחנו יכולים להסיק כך או אחרת. דהיינו, במקום לומר אנחנו ... אלא רק קיימת האפשרות להבין, אך זה לא מובן מאליו. כאשר המילה אפשרות, היא בעצם מחלישה את הוודאות שיש בהוכחה. או לדוגמה לפי מה שאמרת, אפשר להבין שכך או אחרת. דהיינו, במקום אני מבין / מובן שכך או אחרת, ... שאתה מספר, לפי זה אולי אפשר להבין כך או אחרת. כאשר המילה אולי מחלישה עוד יותר את העוצמה של ההוכחה. כי זה רק אולי, אך לא וודאי. או לדוגמה לפי מה שאתה אומר, אתה מסיק מכך, שכך או אחרת. כאשר האתה מסיק מכך, גם זה מחליש את העוצמה של ההוכחה, כי זה הופך אותה להוכחה סובייקטיבית של הטוען, אך לא להוכחה אוניברסאלית של השומעים. או לדוגמה: לפי מה שאתה אומר, אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם כאן יש תוספת גם של המילה טוען, שהופכת את ההוכחה המחויבת, לטענה אפשרית בלבד. או לדוגמה לפי מה שאתה אומר, אפשר לטעון ולומר שקרה כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך את ההוכחה, לטענה. דהיינו, המסקנה היא לא מסקנה וודאית, אלא היא רק טענה בלבד. או לדוגמה אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך ההוכחה עצמה, לטענה אישית של זה שטוען אותה, במקום שהיא תוצג כאילו היא הוכחה וודאית. כאשר הרעיון הוא, ששימוש במילים שמתארות טענה אפשרית ולא מוכחת, כאשר משתמשים במילים האלו לצורך הצגת רעיון שהוא ...

... לנצח בהם. ההרצאה מתמקדת בכיצד להתנהל מול טענות של אחרים, איך להתמודד עם ביקורת, ואילו דרכים יש לנקוט כדי להוכיח שהטענות של הצד השני אינן נכונות או חסרות בסיס. אליעד מפרט את השיטות השונות שניתן להשתמש בהן כדי לנצח ... הצד השני לא מאוזן, אליעד מציע גם את המהלך המנצח - הדרך להראות לאדם שהוא טועה, לא על ידי הוכחות ישירות, אלא על ידי כך שאתה מספק לו דוגמאות מנוגדות שמוכיחות את חולשות טענותיו. לאחר שמצאת את החולשות בטענה ... שהן יכולות להתפרש בדרכים אחרות. איך להצליח בשכנוע באמצעות מניפולציות? אליעד גם מציין שהשכנוע לא תמיד חייב להסתמך על הוכחות לוגיות או ראיות חזקות. לעיתים, מניפולציות רגשיות יכולות להיות חזקות יותר. לדוגמה, אם מישהו תוקף אותך על דבר מה שקשור ... שגויות ובלופים שמציג הצד השני. ברגע שמישהו מציג טענה שגויה, חשוב לבדוק למה הוא מאמין בה, ואם יש מקום להוכיח שאין בה שום אמת. לאחר שמבינים את הפגם בטענה, אפשר לחזור ולשלול אותה, ולפתוח את השיחה לכיוונים שיכולים לחשוף ...

... פיצוי כלשהו או נותן הטבה אחרת - זה עשוי לשקם את האמון, כי הלקוח מבין שהטעות לא נעשתה במזיד. הוכחה מעשית: במקום להסתמך על אמון בלבד, אפשר לספק ללקוח הוכחות מעשיות שמונעות ממנו את הצורך לתת אמון בלבד, למשל לשלם מראש או לספק הוכחות ברורות לכך שהסחורה סופקה במלואה. אליעד מדגים גם את תהליך יצירת האמון באמצעות דוגמה פשוטה מחיי היומיום: אדם שזורק ... נבנה בהדרגה דרך פעולות חוזרות ונפגע כשקורה אירוע שמטיל ספק באמינות. השיקום מתבצע באמצעות זמן, אמפתיה, פיצוי, לקיחת אחריות והוכחות מעשיות. יצירת אמון דורשת שילוב של אמינות אישית, קרבה רגשית ויכולת להבין את הצד השני. איך בונים אמון מחדש? ... כאן ברור? ש: כן. אליעד: עכשיו זאת אפשרות אחת, אפשרות שניה שהספק יגלה אמפתיה יתנצל יפצה אותו במשהו כדי להוכיח לו שהוא לא ניסה לרמות אותו כל מיני דברים כאלה זהו. ש: יש מצב גם נגיד עם הזמן בגלל ...

... זדורוב זכאי, רצח תאיר ראדה, לעמוד בחקירה, שופטי בית המשפט, עורכי דין, להודות באשמה, שחזור רצח, פרטים מוכמנים, נטל ההוכחה, יעוץ משפטי, הכנה לחקירה מה התגובה הנכונה בחקירה כשאומרים לך למה רצחת? כאשר חוקר שואל אדם, למה רצחת?, התגובה הנכונה על פי אליעד כהן היא לא לענות לשאלה, אלא להפוך את כיוון החקירה ולהטיל את נטל ההוכחה חזרה על החוקר. במקום לענות, האדם צריך לשאול את החוקר: למה אתה בטוח שרצחתי? אילו ראיות יש לך לכך?. המטרה היא להדגיש שהחוקר הוא זה שחייב לספק הוכחות לכך שהחשוד אכן רצח, ולא שהחשוד יוכיח את חפותו. אם לחוקר אין ראיות, אז הוא לא יכול לטעון באופן ... לחוקר יש סרטון שבו רואים בבירור את הרצח, אין לו צורך במניע כדי להרשיע את הרוצח. אך כאשר אין הוכחות חד - משמעיות, החוקרים חייבים מניע כדי לחזק את הסיפור שלהם בפני בית המשפט והציבור. מהם פרטים מוכמנים ואיך ... ידועים רק לרוצח עצמו. לדוגמה, אם תאיר ראדה נחתכה במקום מסוים ביד, והחשוד מתאר זאת, המשטרה משתמשת בפרט זה כהוכחה שהוא היה מעורב בפשע. אליעד כהן מציין שכאן ישנן שתי אפשרויות שיכולות להסביר כיצד החשוד יודע את הפרטים המוכמנים: ... עם הבגדים שלו לאחר הרצח. זה מרמז שההודאה לא הייתה אותנטית, אלא נבעה מלחץ החקירה. מהי החשיבות של נטל ההוכחה במהלך חקירה ומשפט? אליעד מדגיש שנטל ההוכחה תמיד צריך להיות על הצד המאשים (התובע או החוקרים), ולא על הנאשם. במשפט צדק, הנאשם לא צריך להוכיח את חפותו אלא התובע צריך להוכיח מעבר לספק סביר את אשמתו. אם החוקר אומר למה רצחת?, הוא כבר מניח אשמה מראש ומנסה להעביר את נטל ההוכחה אל החשוד. החשוד צריך להגיב בכך שידרוש מהחוקר להראות ראיות מוצקות, לא רק להטיח בו אשמה בלי בסיס. האם ... ראדה? האם רומן זדורוב זכאי? מהם פרטים מוכמנים? איך להתמודד בחקירה משטרתית? האם שופטי בית המשפט תמיד צודקים? נטל ההוכחה במשפט פלילי האם אפשר להודות באשמה בלי להיות אשם?

... שנוצרת אצלו בעקבותיו. העובד מרגיש רע כי הוא חושב שהשקר פוגע בלקוח או גורם לו נזק כלשהו. אם ניתן להוכיח לעובד שהשקר דווקא יועיל ללקוח ושהלקוח לא ייפגע מכך, ייתכן שאותו עובד ירגיש פחות רע ואף יהיה מוכן לבצע ... כדי לעזור לו לקבל החלטה שתהיה טובה עבורו בטווח הארוך. דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה ... נשקר כי כך הוא יאמין באלוהים ואז כאילו מצבו יהיה יותר טוב. ש: במה הם משקרים? אליעד: במיליון ואחד הוכחות ציטוטים מדעיים כל מיני דברים כאלה. ש: אבל הם חושבים שזה נכון. אליעד: לא הרבה פעמים הם גם חושבים, ...