דרך סופית אל אושר אין סופי איך לזהות שקרנים לעומת דוברי אמת? אליעד כהן מסביר שיש הבדל משמעותי בין שקרנים לבין דוברי אמת: שקרנים נוהגים ...

... יש את עניין הפרדוקס להיות קיים ולא להרגיש חיסרון. חושבים על האושר בקנה מידה כזה שבשביל המאמץ צריך מאמץ אין סופי, או אין פתרון. הבשורה הטובה השינויים כאשר הם חיצוניים ככל שהשינוי גדול יותר המאמץ גדול יותר. בעולם הפנימי המשאבים ...

... של האדם. האדם לא מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. אם תצעד ימינה ושמאלה תמיד יהיה מעבר עד אין סוף. לו יצוייר שהאדם יכול להסתכל ימינה ושמאלה ולהבין שהימין והשמאל הם באותו מקום כיישות אחת - ממילא היה ליקום ...

... הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה ...

אין סוף - למה גם הוא מוגבל וסופי? ומה גדול ממנו? למה גם האין סוף מוגבל למרות שהוא אינסופי? רוב האנשים חושבים שהמושג אין סוף מתאר יישות שאין לה הגבלות. אך אליעד כהן מסביר שהמחשבה הזו שגויה. דווקא ההגדרה של המושג אין סוף יוצרת לו הגבלה. אם מגדירים משהו כאינסופי, אוטומטית מגבילים אותו בכך שאין לו סוף. משמעות הדבר היא שהאין סוף מוגבל בכך שאינו יכול להיות סופי. הוא לא יכול להצטמצם ולא יכול להכיל סופיות. ברגע שהגדרת את האין סוף, צמצמת אותו מעצם ההגדרה שלו, ולכן גם הוא מוגבל. לדוגמה, ניקח ציר מספרים אינסופי. הציר עצמו הוא אינסופי, אך ... שהוא בלתי ניתן להגדרה, עדיין הגדרנו אותו. הגדרנו אותו בכך שאין לו הגדרה, ולכן הוא מוגבל בהגדרה זו. האם האין סוף הכרחי לקיום המציאות? רבים חושבים שהאין סוף קודם לדברים הסופיים, ושכל הצמצומים והדברים הסופיים נוצרו מתוכו. אבל אליעד טוען שאפשר גם לחשוב ההפך: אולי דווקא הצמצומים הם אלו שהתאחדו לכדי אין סוף? אולי דווקא הצמצומים מהווים את האין סוף עצמו? אין שום דרך ודאית לדעת מה קדם למה, אם הצמצומים יצרו את האין סוף או האין סוף את הצמצומים, והאפשרויות האלו הן סימטריות לחלוטין. מהו האין סוף הגדול יותר שמכיל הכל? אליעד מציע את הרעיון של האין סוף הגדול יותר. זהו האין סוף שבו קיימת אחדות מלאה בין האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את הכל, מוגבל בעצמו. הוא מוגבל בכך שהוא רק מה שהוא. אם הוא כולל את הסוף והאין סוף כיישות אחת, הוא מוגבל מכיוון שהוא לא כולל אותם בנפרד. ואם נאמר שהוא כולל גם את האחדות וגם את הנפרדות בו זמנית, עדיין הגדרנו אותו, ולכן הגבלנו אותו. מדוע תמיד אפשר למצוא אין סוף גדול יותר? אליעד מסביר שכל פעם שמגיעים להגדרה של אין סוף כלשהו, תמיד ניתן לדמיין אין סוף גדול יותר. תמיד אפשר לטעון שיש מציאות מקיפה יותר, שכוללת בתוכה את כל מה שקיים, בצורה אחת וגם בצורה אחרת, גם באחדות וגם בנפרדות. תהליך זה ממשיך עד אינסוף, וכך מתברר שגם המושג אין סוף אמיתי הוא עצמו תמיד פתוח לאפשרות של אין סוף גדול ממנו. החיסרון של האין סוף הוא בכך שאין לו את ההפך שלו - הסוף, הצמצום. מי שאין לו גבולות לא יכול לצמצם את עצמו, ... לחוות מגבלה, ולכן גם הוא מוגבל מעצם העובדה שאינו יכול להצטמצם ולהיות מוגדר בצורה סופית. מה המסקנה הסופית לגבי האין סוף? בסופו של דבר, אליעד מגיע למסקנה שהמציאות האמיתית, האין סוף האמיתי, היא זו שמכילה בתוכה גם את הסוף וגם את האין סוף יחד. זהו האין סוף האמיתי, אבל הוא עצמו ממשיך הלאה לאינסוף גדול יותר ויותר, כך שתמיד נוכל להמשיך להגדיל את המציאות ולהכיל את ... יותר, שמכילה בתוכה גם את האחדות, גם את הנפרדות, וגם את ההפרדה ביניהן בו - זמנית. המסקנה היא שגם לאין סוף יש הגבלות, ושכל דבר שיש לו הגדרה - יש לו גם חיסרון. לכן המציאות האמיתית לעולם לא תהיה רק אין סופית או רק סופית, אלא תמיד תכיל את שניהם יחד, בצורה אינסופית. מה גדול יותר מאין סוף? האם שלמות היא מושלמת? למה הגדרה יוצרת הגבלה? האם הצמצום יוצר את האין סוף? האם אפשר לדמיין אין סוף גדול יותר? מהו האין סוף האמיתי? האם אין סוף הוא הכרחי? נושא האין סוף מה גדול ממנו. אחת הטעויות הם אומרים שהאינסוף היא יישות בלתי מוגבלת, הכל מורכב מיישות אינסופית. העניין בעצם שיש טעות האינסוף הוא גם יישות מוגבלת, בעצם עי שאמרנו אין סוף, הגבלנו אותו האין סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב ...

... הדברים בעולם, עשויים מאותו חומר, ועדיין יש פיצול של דברים. החומר הזה לא עשוי מכלום, זה החיבור של הסוף והאין סוף, וזו שאלה מאד רצינית איך זה שמישות אחת, מתפצלים שני דברים. ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, ...

... אירועים, וחוויות? אליעד מדגיש שזהו הפרדוקס הגדול ביותר של הקיום. החומר שממנו הכל עשוי הוא בעצם נקודת החיבור של האין - סוף והסוף. מאותו חיבור יוצאים גם האינסוף וגם הסוף, דבר שהוא בלתי נתפס בשכל האנושי. מדוע השאלה הקשה היא גם ...

... עדיין בכן משנה. אנשים מביאים ילדים ויודעים שגם הם וגם ילדיהם ימותו ובסוף הם ייפגשו. בשום מקום נמצא השכל האין סופי באין מקום. איה מקום כבודו - בכל מקום שאשים את האצבע. שאתה שם אתה לא יודע שאתה שם, שאדם ... אתה לא באחדות. נקודה למחשבה אם האחדות אנחנו יכולים לחשוב רק על דברים סופיים. אתה לא יכול לדמיין במחשבה אין סוף אתה חייב לחשוב על משהו מוגדר. האם אדם לא יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים ...

... סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחויב המציאות. את היש ...

... כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, ...