... ועוד. וביארתי שמועקה נפשית היא תחושת רע לא ברורה. שהאדם לא יודע להסביר מה רע לו. וביארתי שיש בעולם אין סוף שיטות מה לעשות כדי להתמודד עם מועקות נפשיות. והשיטות לא באמת עוזרות. וביארתי שיש פתרון לכל המועקות שיש בעולם, ... להגיע להשתוות, כמו אצל הדומם שהוא חסר תודעה. ובנקודת ההתחלה, אין נפרדות, כי אין רצון. כי הרצון הוא רצון אין סוף לא מוגדר ולא מוגבל. וצריך להתחבר לתמונה המלאה ששם הכל אחד. וטוב שיש תפישת נפרדות, כי בזכותה העולם קיים. ...

... סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחויב המציאות. את היש ...

... סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחויב המציאות. את היש ...

... לו אני לא יכול להתרבות? למה בן אדם מצד האמת בתודעה גדולה לא יכול להתרבות כי הגודל שלך הוא אין סופי? זה אני, כל מה שקיים זה אני, אז איפה אני אתרבה, אני בגודל אינסופי אז איך אני יכול להתרבות. ... עולם אליעד לא? שאלתי שנייה לפני שהוא רצה לברוא עולם שאלה היה כלום אליעד יפה, יש מושג שנקרא רצון אין סוף מה זאת אומרת, רצון לא מוגדר, יש לך רצון שהוא לא מוגדר, אתה רוצה דבר לא מוגדר, אין לך ... מרחב המקום, בקצוות זה כאילו התחבר לנו, את כל ציר הזמן, בקצוות זה יתחבר לנו, למה זה יתחבר? לחוויית האין סוף לחוויית השלמות. מה זה חוויית השלמות, זוהי חוויית אחדות ההפכים, מה זאת אומרת חוויית אחדות ההפכים? שיש לך שתי ... הארי זל? ספר שמונה שערים, רבי חיים ויטל, כל חוכמת הקבלה כולה מתחילה בדבר הבסיסי שלפני הבריאה הכל היה אין סוף וכאשר רצה לברוא את הבריאה צמצם את עצמו, עשה חלל פנוי, ועשה ספירות וכו, ככה מתחילה כל תורת הקבלה, ...

... שתקלל אותו, הכל הוא מחליט. האדם מנסה להיאחז, הוא שואל מה טוב בי? הוא לא קולט שהוא טוב פי אין סוף ממה שהוא חושב שטוב בו, אז איך יסבירו לו שהוא אין סוף טוב? למשל מלך שנמצא בכלא, ומנסה כל הזמן לשדרג את מצבו, אבל הוא בכלל לא צריך להיות בכלא, אז ...

... וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ואחת מכל הישויות הסופיות. וכיוב להפך, שכל מה שנכון לגבי כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות והצירופים שלהן (שגם אלו ישויות בפני עצמן), נכון בדיוק ללא כל שינוי, גם לגבי המהות של המציאות. וזהו דבר שהוא נגד השכל. כי עפ השכל הזה, יש ריבוי של אלוהים וריבוי של ישויות אין סופיות, שזה לא הגיוני. ואעפכ הדבר הוא כך. ועפ השכל של האחדות, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות, היא אלוהים אין סופי של ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק ... הגודל של האבן הזאת, גדול יותר מאשר כל מרחב המקום והזמן גם יחד. כי כל ישות נפרדת, היא בגודל אין סופי אמיתי (אין סוף אמיתי, הוא גדול יותר מאשר המקום והזמן, דהיינו, בחינת האין). כי יש ישות אחת ויחידה. שמנקודת מבט אחת, היא נראית אין סופית, מחוץ לזמן ולמקום, ללא כל צורה וללא כל הגדרה, דהיינו, אלוהים אין סופי, ובנוסף מנקודות מבט נוספות, היא נראית באין סוף צורות של הנפרדות שלנו. אבל זאת אותה הישות ממש. וכאשר האדם רואה איזו צורה של המציאות, הוא בעצם רואה רק היבט מסוים, של הישות שהיא ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ... נקודת המרכז של העולם, בבחינת מה שביארתי על עניין אמצעותא דעלמא היכא (של רבי נחמן מברסלב), שבכל מקום, האור אין סוף הוא אמצע העולם. ואעפ שזה לא הגיוני, שיותר מישות אחת תחייה את כל העולם, כי זה דבר שאינו אפשרי, ... המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת.

... למה האדם עצמו, הוא שטן משוגע? מי שרוצה להיות איש אמת, עליו להודות על האמת, שהפוטנציאל של המציאות הוא אין סופי, ושכמות האפשרויות שיש במציאות, היא לא מוגבלת. וזה בעצם אומר, שקיימת אפשרות אחת, שהאדם עצמו, הוא החכם הגדול ביותר ... (מנקודת מבט של הנפרדות), אלוהים השתגע, וצמצם את עצמו לתוך זמן ומקום, והפריד את עצמו מעצמו, וחילק את עצמו לאין סוף חלקים שונים, שכל אחד ואחד מהם, הוא גם השטן בכבודו ובעצמו. כי כל ישות שנפרדת מהשלמות, היא העדר אחדות המציאות. כך שכל ישות נפרדת, היא גם שטן. כי היא העדר האלוהות והשלמות האין סופית. כך שהאדם הוא בעצם אחדות ושלמות המציאות, דהיינו, אלוהים האמיתי, שבה הכל אחד ממש. והאדם כאלוהים, מחליט (מנקודת מבט ... לדעת את האמת, שהוא בכלל אלוהים האמיתי ושהכל אחד ממש. שאז אין שום רע כלל, וכל הנפרדות, היא ריבוי אין סופי, של אחדות אין סופית. אבל זאת תפישה שהיא אפשרית, רק כאשר היש והאין הם אחד, שאז שום דבר אינו חסר לעולם. ואז יש אין סוף צורות אין סופיות, למרות שזה נגד הגדרת הצורה כסופית, ואעפכ יש אין סוף צורות, שהן אין סופיות. אבל מי שהוא לא יודע, שהוא גם רק אלוהים ושהכל מושלם תמיד, על ידי זה חייו, חיים מרורים. שתמיד ...

... בכל הצורות. וכאשר האדם שולל את כל האפשרויות השקריות, אז ממילא הוא רואה את המחויב האמיתי. וכמות השקרים, היא אין סופית. כי המהות, היא ההעדר של אין סוף צורות שונות. אז כיצד יכול האדם לשלול את כל הצורות כולן? והתשובה היא פשוטה ביותר. והיא שעל האדם לשלול ... הוא מבין שהמהות היא לא שום צורה כלל, ובכך הוא כולל את כל הצורות כולן. כי הטועה, נדמה לו שאין סוף לשאלות האפשריות ולספקות. כי כמות הידע, היא אין סופית, ואכ יש אין סוף שאלות אפשריות. אז כיצד יגיע האדם לוודאות מוחלטת? אך מי שהוא פיקח, הוא מבין שלכל קבוצת שאלות ואפשרויות, יש ...

... את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. כי המהות של הכל היא אחת, כי אין שתי מהויות, אלא יש רק מהות אחת. כי ... השנייה, ואכ אף אחת מהן היא לא ההוויה הראשונה, ואכ יש הוויה ראשונה אחרת. ואולי יש ריבוי הוויות, עד אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך הצורות, ויסיר את צורת הזמן והמקום, ...

... האדם מהשלמות. ומצד אחד, כל אחד רחוק מהשלמות במרחק שונה, ומצד שני כולם רחוקים, באותה המידה ממש. כי ביחס לאין סוף, כולם רחוקים באותה המידה ממש, למרות שכל אחד רחוק במרחק אחר. וכולם גם קרובים באותה המידה ממש, כי האין סוף ממלא את הכל וכולי. ואו שאתה בשלמות, או שלא. ואעפכ יש קרוב יותר ורחוק יותר, ואעפכ כולם רחוקים ונפרדים ... מת. אבל יש מי שהוא קרוב יותר להתעורר וכולי. וכך גם בתוך השלמות עצמה. שיש שלמות מעל שלמות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש, מצד מהות השלמות הזאת. וכך גם לגבי החיסרון. שיש חיסרון גדול מחיסרון עד אין סוף (והאין סוף הוא השלמות שתוחמת ומגבילה את החיסרון), ואעפכ הכל שלמות אחת.