... שמהווה את הכל? מהי מהותו של השלם? תשובה: אם ניקח את הפוטנציאל האין סופי ואת אין סוף האפשרויות השונות שקיימות במציאות, ונאחד את כולן לפחות מרגע אחד בודד, ולפחות מנקודה אחת קטנה של מקום, גם אז נראה ...

... שונים, כגון: האם מישהו שהוא כל יכול, יכול להפסיק להיות כל יכול? או, האם כוח אין סופי יכול לצמצם את כוחו? או, האם פוטנציאל אין סופי מסוגל לא להיות בעל פוטנציאל אין סופי? או, האם שלמות יכולה להיות חסרה ולא מושלמת? וכיוב בצורות שונות. בדכ השאלות האלו מופנות כלפי אלוהים הכל יכול. אך ... מחדש. בכל רגע ורגע המציאות עצמה יוצרת אבן שהיא לא יכולה להרים אותה. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות מהווה ויוצרת שכל ככ קטן שחושב שיש לו שאלה גדולה כמו פרדוקס האבן, זה בעצמו התשובה לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. המהות של המציאות, דהיינו, הדבר שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא נצחית ... מסתירה את עצמה בתוך דברים שנראים שונים זה מזה. מרצון יחיד של ישות אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא ככ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם ... ככ קטן, שהוא בכלל לא מבין שהשאלה שלו היא עצמה התשובה על השאלה שלו. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות, יצרה אפשרות של הפכים קונפליקטים שינויים סתירות פרדוקסים לכאורה וכולי, ואת כל זה היא יצרה ממהות אחת, ... רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל האנושי. זאת ההתגלמות של צמצום האין סוף, זאת ההתגלמות של כוחה האין סופי באמת של המציאות שאינה חסרה דבר, ויצרה ממהותה ישות שמרגישה חסר ועדיין היא עצמה אינה חסרה דבר! לסיכום: המציאות ...

... של המציאות לעצמה. אז כמובן שיש להסביר, כי לא מדובר במודעות עצמית כמו שיש לאדם, אלא במודעות עצמית גדולה פי אין סוף מזו שיש לאדם. המודעות העצמית ... את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום וכולי, היא הריכוז האין סופי של כל התכונות של כל הדברים ... להיות בתוכה. זא קיימת ישות שהיא המציאות שהמהות של הישות הזאת, היא גדולה יותר מהריכוז של כל הפוטנציאל האין סופי של כל הדברים האפשריים בבת ...

... כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית . ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם ...

... באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית . ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, ... הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית , דהיינו, האדם אינו חווה ...

... אם נאמר שבהכרח שלכל מוגבל יש מגביל, הרי שניתן לומר כי מרחב המקום האין סופי, הוא זה שהגביל בתוכו את כדור הארץ וכולי. אך איננו נזקקים לאלוהים חיצוני למרחב המקום כדי לעשות זאת. ... הוא עצמו אינו מוגבל. יתכן כי לכל מגביל יש מגביל אחר שקדם לו עד אין סוף. אין דרך להוכיח כי קיימת נקודת התחלה. כך שיתכן כי אכן העולם הוגבל על ידי אלוהים הבורא, אך גם הבורא ... אותו? האם לכל מוגבל מאופשר יש מגביל מאפשר אחר? האם יש כאן לולאה אין סופית? האם יש נקודת התחלה? תשובה: ברמה הלוגית, הכל יכול להיות... ...

... - חלק 14 - כל יכול אין סופי אינו מוגבל?! טיעון: אלוהים הוא כל יכול אין סופי ואינו מוגבל סוף טיעון. הפרכה: מעצם הגדרתו של אלוהים כאין סופי וכולי, הרי שהוא מוגבל להיות מה שהוא, דהיינו, הוא מוגבל להיות אין סופי, והוא אינו יכול להיות סופי (ראה בהרחבה כאן). מסקנה: גם אלוהים בלתי מוגבל, הוא עדיין מוגבל בצורה כלשהי. או במילים אחרות, לא קיימת במציאות ישות שאינה מוגבלת לחלוטין לא קיים אין סוף מוחלט, כי כל דבר מוגבל על ידי ההגדרה של עצמו, דהיינו, על ידי זה שהוא רק מה שהוא ואינו דבר אחר. ...

... נוצר במקרה - חלק 5 - הסתברות סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים! טיעון: העולם לא נוצר במקרה, אלא הוא נוצר על ידי בורא מתכנן וכולי. הוכחה: מבחינה הסתברותית, סטטיסטית, לא מסתבר שהכל נוצר במקרה. ההסתברות לכך שהכל נוצר במקרה היא ... העולם היא כמעט אפסית. יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם הוא אין סופי ונצחי. זא גם אם נאמר כי היקום נוצר מתישהו וכי קיומו הוא אינו נצחי, הרי שמרחב המקום עצמו כמו גם ציר הזמן עצמו, משך קיומם הוא אין סופי (כפי שכבר ביארתי במקומות שונים). כך שבהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי, התרחשה ההסתברות של יצירת העולם גם אם היא נמוכה מאוד. כאשר מדובר על משך זמן אין סופי, הכל אפשרי. היבט נוסף: כמו כן יש לזכור כי מרחב המקום גם הוא אין סופי. ובהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי ובתוך מרחב מקום אין סופי, נוצרה בנקודה קטנה כלשהי רמת תחכום כלשהי. זא, התחכום של העולם (בהנחה שהוא מתוחכם) הוא מבטא רק נקודה אחת בתוך מרחב אין סופי של אקראיות קוסמית. ובהחלט הגיוני שבתוך מרחב אין סופי במשך זמן אין סופי, תופיע נקודה אחת קטנה שהיא התחכום של כדור הארץ שלנו וכולי. בנוסף: יש לזכור, כי מה שנדמה לנו כרמת תחכום מופלאה של העולם, היא הגדרה סובייקטיבית שלנו בלבד. קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יעבוד העולם, ובמקרה לחלוטין הצורה שאותה רואה האדם נדמית בעיניו כמופלאה. באותה המידה בדיוק הייתה יכולה להיות כל צורה אחרת מתוחכמת באותה המידה. תוספת: לא רק כי כל דבר אפשרי במרחב זמן אין סופי, אלא גם הגיוני ואולי אפילו הכרחי כי במרחב זמן אין סופי כל דבר יתרחש. ההיגיון אומר כי במרחב זמן אין סופי, כל דבר יתרחש לפחות פעם אחת. כל זמן העולם שלנו כפי מה שהוא היום, הוא רק פחות מנקודה אחת בתוך ציר זמן אין סופי של אפשרויות אקראיות לחלוטין. ואם נוסיף לציר הזמן האין סופי גם את מרחב המקום האין סופי, אז בוודאי ובוודאי שהכל אפשרי לחלוטין ואפילו הגיוני ביותר. ...

... מכך שום דבר אחר... תוספת: גם אם נניח שלא הגיוני ששעון יווצר מעצמו בתהליך אקראי, עדיין בהחלט כן הגיוני, שבתוך אין סוף תהליכים אקראיים, באחד מהם יווצר גם שעון... באופן אקראי... ...

... ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה? האם אלוהים? טיעון: אין אפשרות שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ללא נקודת התחלה. מדוע? נניח שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. קיימות רק 2 אפשרויות: 1 - הסיבה תוצאה הן בצורת קו ישר ואין סופי ללא התחלה וללא סוף. 2 - הסיבה תוצאה הן בצורת עיגול שנעים בו בצורה אין סופית ובכל פעם אנחנו חוזרים על עצמנו. ונשאל: מי יצר את הרצף הישר עגול של הסיבה תוצאה? דהיינו, מי מכריח את הרצף של הסיבה תוצאה הזה להתקיים? ונשיב: אלוהים, שהוא חיצוני ... לא פתרה שום שאלה בשום צורה. ונסביר: נניח באמת שקיים רצף אין סופי בצורה כלשהי של סיבה תוצאה, ונניח באמת שאלוהים אחראי לרצף הזה. מה בעצם עשינו כאן? לקחנו תהליך אין סופי של סיבה תוצאה, הפכנו אותו לאירוע בודד נקודה אחת, ונתנו סיבה חיצונית לתהליך כולו שהיא אלוהים. אך בכך כמובן שלא עשינו שום דבר, כי בעצם יצרנו תהליך אחר של סיבה ותוצאה, דהיינו, אלוהים שהוא סיבתו של התהליך האין סופי! זא גם עכשיו כאשר הוספנו את אלוהים, עדיין אנחנו בתוך תהליך של סיבה ותוצאה, וגם על אלוהים נוכל לשאול: מהי הסיבה של אלוהים. וגם כאן נכנס לרצף אין סופי בצורת קו ישר או מעגל של הסיבות של אלוהים לבריאת העולם. ואז אולי ניצור אלוהים חדש ועיגולים נוספים וקוים ישרים נוספים... בקיצור, אלוהים לא פתר שום דבר. אז איך נסביר את הסיבה שיוצרת את הרצף האין סופי של הסיבה תוצאה? נשיב: בדיוק באותה הצורה שנסביר (או שלא) את הסיבה שבגללה אלוהים רצה לברוא את העולם... דרך אגב: הדבר דומה לחלוטין לרעיון שכבר הוסבר בהרחבה, כי לומר ... הוא שהוא איננו, וגם זה יותר מידי (כי גם זו הגדרה שאינה אין סופית = גם אין סוף הוא מוגבל בכך שהוא אינו סופי. ראה כאן) ! מעבר לכך, כל דבר אחר שנאמר עליו, הרי שהוא הופך להיות ישות ממשית שגם עליה חלות כל השאלות שיש על העולם. ...