... לצאת ממנו? מרוץ העכברים הוא מצב שבו עכבר רץ בתוך גלגל שמסתובב ומנסה להגיע אל הסוף שלו. אך לגלגל אין סוף וכך העכבר רץ אך לעולם לא מגיע אל הסוף. הנמשל הוא המרוץ התמידי של האדם להשיג מטרות כלשהן, כאשר ...

... זא גם האדם עצמו לא יכול אפילו לא לחשוב על האמת שאותה הוא יודע. ולצורך ההמחשה. אם האמת היא אין סופית. אז אי אפשר לומר את כולה או לחשוב את כולה בבת אחת. כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך מחשבה וסוף. וממילא לעולם לא ניתן לומר את האמת כפי מה שהיא. אז איך בכל זאת יודעים את ...

... לעצם קיום העולם. מדוע? משום שלהבין את כל המציאות כולה כפי מה שהיא, זה לא אפשרי. משום שהמציאות היא אין סופית. ורק המציאות עצמה, מבינה את עצמה כפי מה שהיא. והאדם יכול להבין את המציאות, רק באמצעות צמצומים שונים, שהם ...

... הדבר המורכב ביותר, שגם אותו אם האדם ינסה להגדיר הוא לא יצליח. משום שההגדרה של הדבר הזה, תלוי במספר אין סופי של גורמים. ולכן, האדם לא יכול להבין את הדבר המורכב ביותר בעולם, משום שכדי להבין אותו, לשם כך צריך האדם להכיל בתוכו אין סוף מידע. והדבר הקשה ביותר להבנה והמורכב ביותר, וגם הדבר הקל ביותר להבנה הפשוט ביותר, הם בעצם אותו הדבר. כי שניהם הם חסרי הגדרה, ואת שניהם לא ניתן להגדיר. את המורכב ביותר לא ניתן להגדיר כי הוא מורכב באופן אין סופי. ואת הדבר הפשוט ביותר לא ניתן להגדיר, משום שהוא פשוט מידי באופן אין סופי. וכדי שהאדם יבין משהו, לשם כך עליו להיות מסוגל להגדיר את הדבר, כדי שהמחשבה שלו תוכל להחזיק ולהתחבר לדבר ...

... שאם האדם מסוגל להסביר במילים את מה שהוא יודע, הרי שזה אומר שהוא לא יודע הרבה. מאחר שהמציאות היא אין סופית. והבנת המציאות שלנו היא אין סופית. וכאשר האדם מסוגל להסביר ולהגדיר במילים את כל מה שהוא יודע, הרי שהוא לא יודע הרבה. כי הידע הוא אין סופי. ואין אפשרות להפוך אותו למילים מרוב שהוא גדול. ולא רק שאי אפשר להסביר במילים את הידע האין סופי, אלא שגם אי אפשר אפילו לחשוב עליו בתוך מחשבה. זא הידע האמיתי הוא ככ גדול, עד שאפילו אי אפשר ... ושוב (רצוא ושוב), דהיינו, הוא יודע ולא יודע, מגיע ולא מגיע (מטי ולא מטי). כי מאחר שהמציאות שלנו היא אין סופית, ומאחר שהשכל של האדם הוא סופי, ממילא לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל האנושי. אך ... מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, הרי שהידיעות שלו הן סופית, ואכ הוא לא יודע את האין סוף. כי מי שיודע את האין סוף, לא מסוגל להסביר את עצמו בשלמות, אפילו לא לעצמו. זא, הוא יודע ולא יודע בו זמנית, את ידיעת האין סוף. ונסכם: מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, ומי שמבין בשכלו שלו את עצמו בשלמות, הרי שהוא לא יודע הרבה על עצמו. כי המציאות שלנו היא אין סופית. וכאשר מגיעים להבנת האין סוף, שם ההסבר הוא כולו שתיקה.

... משנה באיזו דרך הולכים. כן משנה, איך הולכים בדרך. ונסביר: השלמות נמצאת בכל דבר. כל הדברים שבעולם, הם חלק מהאין סוף השלם. והשלמות האין סופית של המציאות, נמצאת בכל דבר ודבר. ובכל דבר ודבר בעולם, יש בו שלמות. אלא, שהאדם מצד עצמו לא רואה ... לנסות לעשות אותו בצורה כמה שיותר קרובה אל האמת, ודרך זה לגלות את השלמות שיש בכל דבר. ונחדד: השלמות האין סופית, נמצאת בכל דבר ודבר בעולם. והדרך להגיע אל השלמות האין סופית, היא באמצעות הדברים היום יומיים שאותם האדם עושה. כאשר, אם ברצונו של האדם להגיע אל השלמות, עליו פשוט לנסות ... על ידי זה בסופו של דבר, האדם מגיע אל השלמות שיש בכל דבר, ומשיג את המטרה הסופית, שהיא השלמות האין סופית והאושר של המציאות. לסיכום: מי שרוצה להשיג את האושר האין סופי והשלמות, עליו פשוט להשתדל להיות יותר מקצועי בעבודה שלו, ובחיים שלו, ובזוגיות שלו, ובחינוך הילדים שלו, ובדברים היום יומיים. ...

... רחוק יותר ממנו. וכל זמן שאליו יגיע האדם, תמיד יהיה זמן אחר מאוחר יותר ממנו. כך שלכל הדברים שבעולם, אין סוף, ותמיד אפשר להתקדם עוד ועוד. אבל, כאשר האדם משיג את היכולת להכיל בתוכו את ההפכים, זאת נקראת השגת האין סוף. כי היכולת להכיל את ההפכים, מהותה היא היכולת לאחד את הדברים. ואם האדם מסוגל לתפוס שני דברים הפוכים, כדבר אחד, הרי שהוא בעצם בנקודה של השגת האין סוף, כי אין דבר אחר שגדול ממנה. כי כדי שיהיה דבר אחד שגדול יותר מדבר אחר, לשם כך צריך שיהיה ... מתחברים גם הם, וממילא אין יותר להיכן להתקדם. אבל, עדיין אפשר להתקדם בעוצמה של יכולת הכלת ההפכים. כי יש אין סוף (אמיתי) של עוצמה עד כמה האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. כי יש שני מצבים. או שהאדם מסוגל להכיל ... בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים את ההפכים, הרי שזהו אין סוף. כי אין סוף וגבול בין הדברים, מאחר שהם אחד. וכאשר הכל אחד, דהיינו, כאשר אין גבול והפרדה וסוף בין הדברים, הרי שזהו אין סוף. אבל עדיין יש אין סוף עוצמה וחוזק לעד כמה האדם מכיל בתוכו את האין סוף. ואחרי שהאדם מגיע אל האושר האמיתי, ואל השלמות שאין שלמות אחריה, ואל הטוב האמיתי וכולי, עכשיו הוא מתחיל לחיות ... משנה להיכן יתקדם האדם אחרי שהוא הגיע אל הנקודה הרחוקה ביותר, הרי שתמיד הוא יישאר באותה הנקודה. והיתרון של האין סוף הוא, שגם אם האדם יפסיק להתקדם, הרי שהוא יכול לחיות לנצח עם היכולת השכלית והרגשית שלו להכיל את האין סוף. כי כאשר האדם מגיע לנקודת האין סוף, לאחר מכן הוא כבר אינו חסר דבר. והוא חווה את השלמות ושלמות מלאה, והוא יכול ליהנות מכל רגע ורגע מחדש, גם בלי להתקדם בעוצמת ההכלה של האין סוף. אבל, הדבר הטוב בכל הסיפור הוא, שכאשר האדם מגיע למצב שבו הוא לא צריך יותר כסף, מאחר שכל הכסף ... הכל אחד ואין להיכן להתקדם. אך אף על פי כן, גם אחכ אפשר להתקדם בעוצמה של הכלת ההפכים. והשלמות והאין סוף שגדול מהשלמות ומהאין סוף השני, הם גם אחד ממש, וגם נפרדים ממש. ומשום שהם אחד, אין כאן התקדמות, ומשום שהם גם נפרדים, לכן ...

... כי מצד האמת השלמות הסופית של כל הדברים, נמצאת בכל רגע ורגע ממש. ומצד האמת כל הרגעים מושלמים בשלמות אין סופית. אלא שהאדם לא מרגיש את זה, ועל ידי זה הוא שואף כל הזמן להגיע אל השלמות, שרחוקה ממנו ושנמצאת ...

... ועל ידי זה הוא משתעמם. והחכם האמיתי באמת, שהוא מבין את השכל של המציאות באמת, הוא מגלה שכל חדש ואין סופי, שהוא השכל של חיבור ההפכים, שאין לו סוף. ולמרות שהשכל הזה הוא נקודת הסוף של כל השכלים שבעולם, הרי שהוא גם נקודת ההתחלה של חיי הנצח הטובים והאין סופיים. כי חיבור ההפכים הוא אין סופי, והוא האין סוף עצמו, ושם באין סוף יש אין סוף התחדשות של טוב וכולי. והדרך של החכם להימנע משעמום, היא על ידי זה שהוא ינסה לראות את השכל הגדול עוד יותר, שהוא אין סופי והוא כולו טוב. כי החכם הרגיל שלא יודע שבסוף הכל מתחבר, הוא מבחינתו רואה נקודת סוף ללא התקדמות. כי ... הוא חכם אמיתי, וכאשר הוא מבין את האחדות באמת, אז הוא מבין שהאחדות נמצאת בתוך הנפרדות, דהיינו, הוא מגלה אין סוף של שכל. כי כל דבר נפרד הוא גם אחד, וכל דבר אחד הוא גם נפרד. וכאשר השכל ככ גדול, ...

... את הדבר הגדול, אז הוא נהנה מהחיצוניות של הדבר. כי שלמות ההנאה היא מהמהות של המציאות. אבל המציאות היא אין סופית. והשלמות היא האין סוף עצמו. כי שלמות = אין סוף. והאדם שלא מסוגל להכיל את האין סוף, אז הוא נהנה מצמצומים שונים ומחלקים שונים של השלמות שיש בכל דבר. וההנאה של האדם מחיצוניות, בשורשה היא האפשרות ...