... אל האין סוף, איך לחקור לעומק? איך ... המחשבות, עומק הרגשות, שורש המציאות, להבין את האין סוף, להיות אין סופי, אין הבדל בין יש לאין, ... בהם. לדוגמה, כשמישהו שואל האם אפשרי להבין את האין סוף?, עליו לפרק את המשפט ולשאול מה זה בכלל להבין? מה המשמעות של אין סוף? ומהו אני או המוח שלי? אחרי ... להבין פירושו לצמצם או להגדיר משהו. לעומת זאת, אין סוף הוא בדיוק ההיפך מזה - משהו ... גבול. לכן, כשמישהו שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, הוא בעצם שואל האם אפשר ... בלתי אפשרית. האם השכל מוגבל ביכולתו להבין את האין סוף? אליעד ממשיך ומדגיש נקודה חשובה: השאלה האם השכל יכול להבין את האין סוף? היא לא סתם שאלה פילוסופית ... חושבים שהשכל מוגבל, ולכן לא מסוגל לתפוס את האין סוף. אבל הוא גם מצביע על נקודה ... לדבריו, עצם זה שאדם שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, מעיד שעמוק בתוכו הוא מאמין ... המוגבל, בכל זאת אפשר להבין או לחוות את האין סוף. איך להגיע לחוויה של אין סוף? אליעד מסביר שכדי להגיע לחוויה של האין סוף, האדם צריך להתחיל להטיל ספק ... הופכת ללא רלוונטית. באופן דומה, כדי להבין את האין סוף, צריך להגיע למצב שבו אין ... שתי אפשרויות מנוגדות. האם ספק מביא להבנה של האין סוף? אליעד מדגיש כי ספק בפני עצמו לא מספיק כדי להבין את האין סוף. ספק הוא עדיין מצב שבו האדם ... הספק עדיין מניח שיש שני דברים מנוגדים. אבל האין סוף הוא מעבר לספק. הוא מצב שבו ... מנוגדים, אלא יש רק דבר אחד בלבד. כדי לחוות את האין סוף, יש להטיל ספק בעצם קיומן של ... שתי התחושות הללו, האדם מתחיל להתקרב לחוויית האין סוף, שהיא חוויית השלמות ... דברים שונים. למה זה כל כך קשה להגיע לחוויית האין סוף? הסיבה שקשה להגיע לחוויית האין סוף היא שהמנגנון של השכל ושל ... רוצה ללא רוצה, בין יודע ללא יודע. כדי לחוות את האין סוף, עליו להתעלות על ההפרדה ... כזה האדם חווה את השלמות המוחלטת, שהיא בעצם האין סוף. כיצד השכל יכול לחוות את האין סוף? למרות שהשכל מוגבל מעצם ... דרך הגדרות וצמצום), אליעד מסביר שהדרך לחוות את האין סוף היא דווקא באמצעות הטלת ספק במגבלות השכל עצמו. כלומר, האדם יכול לחוות את האין סוף כאשר הוא מפקפק בקיומן של המגבלות שהשכל יוצר. באופן זה, גם המושג אין סוף אינו נתפס דרך השכל הרגיל, ... שמודע למגבלותיו ולכן מתעלה עליהן. החוויה של האין סוף היא מצב שבו אין מחשבה, אין ... לסיכום, אליעד מציע דרך מעשית וברורה לחקור את האין סוף: להטיל ספק בכל התחושות ...

... הוא היה דתי.. זה כמו לשאול אם זה לא משנה אז למה זה שינה לו להיות דתי? זה כמו לשאול אם אין שניים אז למה יש אחד? זה כמו לשאול אם הכל אחד אם אלוהים הוא אין סופי איך הוא צמצם את עצמו וברא את העולם? זה אותו שאלה. אתה מבין, אלא מה.. שאין לזה תשובה מוחלטת לשאלה הזאת גם רבי נחמן עצמו ... גם הוא אין לו תשובה מוחלטת לשאלה הזו. בשכל אין תשובה אלא מה שגם אין לו שאלה כי הוא מבין שזו לא שאלה. ואם אתה רוצה פרספקטיבה נוספת אתה צריך לדעת שיש אין סוף יקומים ובאחד היקומים הנוספים היה רבי נחמן באמת שהבין את מה שהבין ונהיה חילוני, היה רבי נחמן ביקום אחר שהבין את מה שהבין ... רבי נחמן אחר שהמשיך לצום וצם רק חצי והיה במקום אחר רבי נחמן שהבין את מה שהבין וצם יותר. - מה השכל של התשובה הזו? - השכל של התשובה הזו שמהיבט מסוים יש אין סוף יקומים ובאמת כל האפשרויות התממשו. - מה זה אומר? - זה אומר שזה תשובה שהסברתי אותה פעם פעם פעם, אבל עכשיו אני מסביר אותה ... שמהיבט מסוים שאתה שואל את עצמך למה אני עושה כך ולא אחרת אחת התשובות היא, אני באמת עושה גם אחרת ביקום אחר אלא מה שביקום הזה אני עושה את זה ולא אחרת. יש אין סוף יקומים שבכל אחד מהם.. - זה שיש אין סוף יקומים אה.. - מי אמר את זה? זה אתה צריך לחקור את זה לעומק.. מי אמר את זה? לא ניכנס לזה עכשיו יש לזה המון הסברים גם בספר ...

... עליו. יחד עם זאת, המציאות כמציאות היא גדולה פי אין סוף מהאדם והאדם הוא כלום ביחס אליה. המציאות אינה כפופה ללוגיקה של האדם. קיומו של האדם אפשרי רק באמצעות המציאות = קיומו של האדם שכלו חוקי הלוגיקה שלו, תלויים במציאות. אך קיומה של המציאות האין סופית אינו תלוי בחוקי הלוגיקה של האדם. על האדם לזכור תמיד, כי אם הוא מחפש את האמת המלאה על המציאות, עליו לדעת כי האמת מכילה בתוכה את המהות האין סופית של המציאות. והאין סוף הוא מעבר לגבולות השכל האנושי חוקי הלוגיקה. הלוגיקה אינה יכולה להתמודד עם אין סוף אמיתי כפי מה שהוא באמת. כדי לדבר על אין סוף, צריך השכל של האדם להכניס לתוך עצמו את האין סוף. מאחר שזה אינו אפשרי, כי אי אפשר לעשות סוף שכלי לאין סוף, ממילא לא ניתן להבין את המהות האמיתית של האין סוף, אלא רק לדמיין אותה בדמיון. ומאחר שלא ניתן להכניס את האין סוף לתוך מחשבה, ממילא מהותו האמיתית אינה באה לידי ביטוי בחוקי הלוגיקה, משום שאין דרך שכלית אנושית להבין את המהות האמיתית שלו. המציאות היא אין סופית. וכדי להבין אותה צריך להבין את מהות האין סוף. מה שאומר שכדי להבין אותה חובה לצאת מחוקי הלוגיקה מגבלות השכל האנושי. אז איך להבין אותה? תשובה: באמצעות הדמיון. הדמיון מאפשר לאדם להבין קצת מהו האין סוף, ומאפשר לאדם להשתמש בהבנה הזאת לצורך הבנת המציאות. על האדם לדעת שהבנה מלאה של המציאות, היא מעל השכל האנושי וצריך לשם כך להשתמש גם בדמיון. מתי להשתמש ... שהשאלות שלו נובעות מחוסר היכולת להבין את מהות האין סוף. זה השלב שבו האדם מתנתק מהקרקע (הופך לרוחני באמת) ומתחיל להשתמש בדמיון. הדמיון נועד אך ורק לשלב שבו לא ניתן להבין את המציאות, בלי לחשוב על מהות האין סוף . כאשר האדם מעמיק את מחשבתו על כל המציאות, בסוף הוא מגיע לנקודה של הניסיון השכלי שלו להבין מהו האין סוף. כאן על האדם לדעת לעצור ולהבין כי לא ניתן לעשות סוף שכלי לאין סוף. ניתן רק לדמיין, אך לא להבין זאת בשכל האנושי. ורק כאן האדם עובר להשתמש בדמיון מעבר לחוקי הלוגיקה שמייצגים אך ורק את מגבלת התפיסה של השכל כנל. לסיכום: חוקי ... כאשר חוסר ההבנה נובע מחוסר יכולת התפיסה את מהות האין סוף. זה בדיוק הזמן לעזוב את הקרקע ולצאת אל מחוץ לגבולות השכל האנושי. המציאות היא אין סופית וכדי להבין אותה קיים הדמיון. הבנה שלמה של המציאות = ידיעת האמת האמיתית והמלאה על המציאות = שלמות = אושר אמיתי = טוב אמיתי. ...

... האנושי אינה משקפת בהכרח את מהותה האמיתית של המציאות. המציאות עצמה היא אין סופית . השכל של האדם אינו מסוגל לתפוס בתוכו אין סוף. כל מה שנכנס לתוך המחשבה הרי שיש לו סוף. מסקנה: השכל כחלק בתוך המציאות אינו מסוגל לתפוס את מהותה האמיתי של המציאות מבחוץ. לעומת זאת, הדמיון של האדם מסוגל לדמיין אין סוף. אומנם לא בשלמות, אך ברמה של דמיון. בכל מקרה על האדם לזכור כאשר הוא לומד פילוסופיה ומנסה לדעת את האמת ... על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות. מציאות = אין סוף. שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה. כאשר האדם לומד פילוסופיה, עליו לחפש לא רק את האמת הלוגית, אלא את האמת האמיתית הכללית על המציאות כולה. זכור, המציאות היא אין סופית והשכל הוא סופי ואינו מסוגל לתפוס את המציאות האין סופית. השכל אינו מסוגל אך הדמיון כן. גם חוקי הלוגיקה עצמם הם רק חלק מתוך המציאות ומתוך השכל הכולל שמנהל גם ... הם חלק מלוגיקה גדולה יותר של המציאות. הלוגיקה של המציאות היא לוגיקה אין סופית אמיתית שאין בה שום מגבלות כלשהן. הלוגיקה האנושית משקפת רק חלק וצמצום של הלוגיקה האמיתית של המציאות האין סופית. שילוב של חוקי הלוגיקה + הדמיון = תמונה קרובה לאמת המלאה של המציאות. ...

... השכל של האדם. מהי מהותו של המבוי הסתום? מהותו של המבוי הסתום, היא מגבלת יכולת התפיסה של השכל האנושי. פירוש: המציאות היא אין סופית. מצד הפוטנציאל של המציאות, אין שום דבר שאינו אפשרי. מצד האמת הבלתי תלויה של המציאות, אין שום מבוי סתום, מאחר שבכל רגע יש אין סוף אפשרויות. הסיבה היחידה שהאדם אינו רואה את האפשרויות האלו, היא משום שהשכל של האדם מוגבל להבין את האין סוף אפשרויות שקיימות ממש כרגע במציאות. המבוי הסתום נובעת מהמגבלה של האדם לראות את אין סוף האפשרויות שיש בכל רגע. מדוע ניתן לצאת מכל מבוי סתום? מכל מבוי סתום ניתן לצאת. אין שום מבוי סתום שלא ניתן לצאת ממנו. על האדם להבין כי מצד המציאות האין סופית, אין שום מבוי סתום. מבוי סתום = בית כלא = גבול = סוף. המציאות היא אין סוף = אין גבול = חופש מוחלט. כך שראשית כל על האדם לדעת כי מצד המציאות האמיתית, אין שום מבוי סתום. ... יוצאים מכל מבוי סתום? תשובה: על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית האמת הבלתי תלויה. פירוש: מכיוון שניתן להבין כי מצד המציאות האין סופית אין שום מבוי סתום, ממילא ניתן להבין כי מצד האמת האובייקטיבית אין שום מבוי סתום. מה שיוצר את ... שיוצרת אצלו קיבעון מחשבתי. על האדם לדעת, כי המבוי הסתום קיים אך ורק בגלל ריחוקו של האדם מהאמת האובייקטיבית של המציאות האין סופית, שמצידה אין שום סוף מבוי סתום כלשהו. השקר הדמיון של האדם, גורמים לו לחשוב שיש מבוי סתום, ... ורק לדעת את האמת, זה הרגע שבו האמת מתגלה לאדם. כאשר האמת מתגלה לאדם, הוא מגלה שאין שום מבוי סתום, ואז הוא מגלה את המציאות האין סופית.

... תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום האין סופי שנראה ככ גדול? תשובה: מחשבה אחת קטנה מסוגלת להכיל בתוכה את כל מרחב המקום כולו. לדוגמה: כאשר האדם חולם חלום, היכן בדיוק נמצא כל המקום כולו שבתוכו האדם נמצא בתוך החלום? תשובה: בתוך המחשבה שלו. כדי להחזיק את כל המקום כולו, לשם כך צריך בסך הכל מחשבה אחת קטנה, שמסוגלת להכיל בתוכה אין סוף של מקום. האדם מסוגל באמצעות הדמיון והמחשבה שלו לדמיין מקום אין סופי, כאשר כל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה של האדם. זא כדי שיהיה מרחב המקום, לשם כך בסך הכל צריך שתהיה מחשבה אחת קטנה, שתהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל ... הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ומקום שנראים ונדמים בגודל אין סופי, לשם כך צריכה להיות קיימת בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום ... עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם לחלוטין, משום שהוא בכל רגע יהיה בכל מקום. עבור אדם שנע במהירות אין סופית, עבורו גם אין משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום ... של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע בהווה. זא כמו שיש תחושה של ... של הילד המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה של המציאות בפחות מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: מספיק שהמציאות תחשוב מחשבה אחת קטנה פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לככ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם המפץ ... היחסות). חשוב לשים לב לכך, כי ברגע שאנחנו אומרים לדוגמה כי מרחב המקום מתרחב מתכווץ מתעקם וכיוב, המשמעות הפשוטה היא, כי קיים מרחב מקום אין סופי שאינו משתנה, ובתוכו קיים מרחב מקום נוסף שמשפיע על החומר של העולם. ומרחב המקום החומרי, הוא זה שמתעקם וכולי. מרחב המקום החומרי, רק הוא יכול להיות ... אלא ההתנהגות שלו היא כאילו הוא מתעקם. או ההתנהגות של החומר שבתוכו, גורמת לתחושה כאילו הוא מתעקם. אך מרחב עצמו לא יכול להתעקם, כי הוא מרחב אין סופי שלא שייך בו להתעקם וכיוב. כל הנל נכון גם לגבי ציר הזמן חזרה בזמן התארכות הזמן מהירות הזמן וכיוב. כל השינויים שיש במימד הזמן, יכולים להיות רק ביחס לציר זמן אחר אין סופי שאינו משתנה לעולם. ציר הזמן הוא אין סופי. בתוכו יכול להיות מימד זמן חומרי שמשנה את צורתו. או כנראה נכון יותר לומר שתחושת הזמן הסובייקטיבית משתנה, אך הזמן עצמו לא משתנה. בכל מקרה, גם ציר הזמן וגם מרחב המקום, שניהם כמובן אין סופיים ולא מתעקמים משנים צורה וכיוב. ואם כן, אז הם נמצאים בתוך מימד זמן ומקום אחרים אין סופיים וכולי... ...

... 2 - אלוהים נוסף יצר את אלוהים שיצר את העולם. דהיינו, לכל בורא יש בורא אחר שברא אותו עד אין סוף . או בצורה מדויקת יותר: לא קיימת סיבה ראשונה, אלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. תגובה: ממילא אין הבדל בין אלוהים שברא את העולם, לבין העולם עצמו, כי שניהם נבראו על ידי מישהו אחר עד אין סוף . דהיינו, אין אלוהים ראשון שברא את העולם, אלא כל אחד נברא על ידי מישהו אחר עד אין סוף . אפשרות נוספת: 3 - הסיבה הראשונה הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה. ...

... שיש בורא. טיעון נגדי 2: אם נקבל את הכלל שלכל דבר יש בורא, הרי שיתכן כי גם לבורא עצמו יש בורא וגם לבורא של הבורא יש עוד בורא אחר שקדם לו וכן הלאה עד אין סוף. אין דרך להוכיח כי לבורא אין בורא אחר שקדם לו עד אין סוף . וממילא, אם נאמר שלכל בורא יש בורא אחר שקדם לו עד אין סוף, ממילא ערכו של בורא העולם ביחס לעולם הוא חסר משמעות בתוך רצף הבוראים האין סופי... כי גם הוא עצמו נברא וכולי... ...

... העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים הבורא? בריאת העולם אלוהים ועוד. הוכחה לכך שאין בורא ראשון, אלא או שלכל נברא יש בורא עד אין סוף, או שלא לכל נברא יש בורא. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיים בורא ... להבין כי משהו כלשהו הכריח אותו לעשות זאת, בין אם זה הרצון האישי שלו, ובין אם זה כוח אחר כלשהו. כך שבוודאי שקיים בורא לכל בורא עד אין סוף ... נחדד עניין חשוב: ניסיון התחמקות שאומר כי אלוהים ברא את הסיבה ... בריאת הסיבה הראשונה בריאת הרצון העצמי הראשון או כל הגדרה אחרת. נשאל: האם אלוהים היה מוכרח לעשות זאת? אם כן, אז הוא מוגבל, אינו אין סופי, והוא בעצמו נברא וכולי. ואם לא, אז מדוע הוא עשה זאת? האם זה ... ברגע שמייחסים פעולה לבורא הראשון, הרי שמגבילים אותו על ידי רצון סיבה זמן (ראה: כאן) וכולי. ולכן, או שלכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שלא ואז ממילא גם אין הכרח כי יש בורא לעולם. ...

... הכלום כנל. 2 - הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: המציאות היא השלם. המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא. המציאות עצמה היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות. כל העולמות כולם וכל ... שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום השלם שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של ... מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם לאדם לא היה זיכרון, הוא לא היה חושב שהרגע הזה הוא המשך של הרגע הקודם, אלא הוא היה מבין שהרגע הזה הוא הסיבה של עצמו והוא גם התוצאה על עצמו. הסיבה של כל מה שקורה ברגע ... הכל חלקים שונים של השלם שמהווה אותם. הדבר דומה לכל הצבעים שהם גוונים של הצבע הלבן. הצבע הלבן הוא האין סוף השלם שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו. למרות שלאדם זה נראה ברור מאליו שהכל כפי מה שהוא, הרי שבאמת בכל רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה שקיים. כך שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את ...