... מה שהוא מדבר. אך עדיין הוא מדבר צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין סוף, מה שנקרא מקיפים מעל הזמן ומעל המקום. והעומק הוא אין סופי אמיתי. וכאשר החכם האמיתי מדבר, הוא מדבר מתוך עומק כוונת הלב שלו. וכוונת הלב של החכם האמיתי, היא מחוברת תמיד לעומק האין סופי של המציאות. וכאשר היא באה בתוך הדיבור של העולם ובתוך המחשבה האנושית, אז היא מלובשת בלבושים שונים שהם צמצומים ... שיש בעולם, הם כולם משל ונמשל. כי יש תהליך כללי, שמצד האמת, ההבנה שלו, היא גם סופית וגם עד אין סוף בו זמנית. ומטרת החכם, היא לגרום לאדם להבין את התהליך הכללי של המציאות. כי כל האירועים שקורים לאדם בחיים, ... גם לגבי הרצון הראשון, ההתהוות הראשונה, המחשבה הראשונה, הרגש הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר לאדם להבין את השכל של המציאות. אך מחמת שכמות הלבושים היא אין סופית, וממילא לא ניתן לבאר את כל הלבושים של המציאות, לכן החכם בוחר נושאים מסוימים ומבאר אותם לאדם. והאדם אמור ...

... תשרוף את הנייר. וכפי שניתן לראות בחוש, שאכן ישנם דברים, שהאש הבוערת, לא שורפת אותם. כי במציאות שלנו יש אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע. וכל מה שנדמה לאדם כחוקי הטבע וחוקי הפיזיקה, אלו לא יותר, מאשר תיאור של האדם ... אחד, בלי שהאדם שם לב לכך, שהוא נמצא במציאות הזו, רק רגע אחד בלבד. והפוטנציאל של המציאות שלנו הוא אין סופי. ומרחב המקום והזמן גם הם אין סופיים. ובתוך המרחבים האין סופיים האלו, עם כמות האפשרויות האין סופית, האדם רואה מספר קטן מאוד של אירועים שחוזרים על עצמם, ואז נדמה לאדם שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא ... מבחינת ההיגיון ניתן ואפשר להבין, ששום דבר לא יכול לחייב שום דבר אחר לקרות. כי במציאות שלנו יש פוטנציאל אין סופי, ותמיד יכול להיות שבדיוק עכשיו יקרה אחרת, בשונה מכל שאר הפעמים שהאדם רגיל לראות שהדברים קורים בצורה כלשהי. בפרט כאשר האדם מודע לכך, שיש עוד אין סוף יקומים מקבילים וגם עולמות אחרים, שההיגיון אומר, שאם יש ככ הרבה מקום וככ הרבה זמן וככ הרבה אפשרויות, אז ... והאדם מתכחש לכך, שאין שום אפשרות שדבר אחד יחייב דבר אחר לקרות. משום, שמכל מציאות, ניתן להגיע ברגע הבא, לאין סוף צורות שונות, של מציאות אחרת. כי יש אין סוף צורות אפשריות של המציאות. ובכל רגע ורגע יכולה להיות צורה אחרת של מציאות. ושום דבר לא מכריח את המציאות להיות ברגע כלשהו בצורה כלשהי. והאפשרות שברגע הבא, המציאות תהיה בצורה אחרת, מתוך אין סוף הצורות האפשריות, האפשרות הזאת תמיד קיימת. ומאחר שתמיד קיימת האפשרות שבדיוק עכשיו מערכת החוקים שהאדם רואה תשתנה, הרי שזה ... אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד המציאות תהיה. ומאחר שתמיד יש אין סוף אפשרויות בכל מקום ובכל זמן, הרי ששום מקום ושום זמן, לא מחייבים זה את צורת זה. והשכל הישר אומר, ... והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין סופי, והרי שהוא לא המחויב הראשון, ואכ הוא עצמו תוצאה של משהו אחר וכולי.

... של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף על פי כן הכל אחד, ומהות המקיפים היא אחת וגם נפרדת בו זמנית. ולכן אין הבדל בין היש ואין כאחד, לבין מה שמרכיב אותו. אפשר להגיד שיש אין סוף מהויות, אבל אם הבנת שהמהות זה היש והאין כאחד, אז כל המהויות זה אותו אחד. למעשה יש אין סוף אלוהים, אבל אין הבדל ביניהם. שאלה: למה? אליעד: מה זה אלוהים? אין הגדרה. אז אם כל האלוהים הם ללא הגדרה, אז אלוהים הוא אחד, למרות שיש אין סוף אלוהים. יבוא אדם ויגיד, אתה הוכחת לי שהיש והאין זה אחד, אבל מה שהוכחת לי זה היה דרך השכל ... שמבינים שהמהות האחת היא כלום, ויש כאלה שמבינים שהמהות האחת היא יש ואין כאחד, ויש כאלה שמבינים שזה עד אין סוף וזה גם אחד, אבל יש את הסוף של הסוף של הסוף שבו אין הבדל בין המהות שאין בה הבדל ...

... ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית. חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל בין ידיעה לפוטנציאל תפיסת אין סוף ומציאות אלוהית שימוש בפרדוקסים להבנת רעיונות רוחניים ההוויה האלוהית והשפעתה על המחשבה האנושית האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי, ... מושג הזמן אלא על עצם מושג הפוטנציאל. האל יודע ומקיף דברים שהם אין - סופיים ושאין להם גבול. למשל, אין סוף מספרים. מהיבט אנושי, אם משהו אין - סופי לא ניתן להקיף אותו, שהרי להקיף משמע גבול כלשהו. אך האל ... את הגבולות הרגילים של השכל. שילוב של חשיבה פרדוקסלית בפתרון בעיות הקשר בין דמיון לבין מציאות בעבודה פנימית תפיסת האין סוף והחלל הפנוי לפי רבי נחמן שאלות על זמן, סיבה ותוצאה, והתבוננות מעל לשכל שאלה: האם דרך הדמיון אפשר להגיע ... ישותו היא שבהוויה אחת הוא ישויות שונות ואף על פי כן הוא ישות אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק אחד. מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים בידיעה אחת, זה השכל הנקנה. אני למשל יודע ... להם גבול. למשל הוא יכול לדעת מה כמות כל המספרים. איך אפשר לדעת מה כמות כל המספרים? הרי יש אין סוף מספרים. יש כאן דבר והיפוכו, הוא מקיף את הדברים, שאין להם גבול. הוא יודע אותם על ידי זה שהוא ... לכל סיבה יש סיבה ואלוהים יודע מה הסיבה הראשונה. איך אפשר לדעת מה הסיבה הראשונה, הרי זה נמצא במרחק אין סופי? זה כמו שאני יגיד לך מה נמצא במקום הכי רחוק בעולם. איך אפשר לדעת? כי אם אתה יודע זה סוף, אבל יש אין סוף, ואני יודע מה שיש באין סוף. אם אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית, אז איך הוא מקיף אותם? ברגע שאני אומר מקיף, זה אומר שיש ... מקיף כן יש הבדל בין דבר להיפוכו, כי כאשר אתה מקיף אתה מבדיל. אני למשל לא יודע מה שיש באין סוף, וגם לא יודע מה שיש מעבר לדלת אך מצד שני אני יודע מה שיש בקצה של העולם. הרביעי, שאין ... להבין את הדבר הזה, מתעמק בו ומתעמק בו ומתעמק בו, זה כמו שהחוכמה נותנת בעיטה לכתר, ואז היא נוגעת באין סוף. הכתר מפריד בין האין סוף לחוכמה שהיא השכל. הכתר זה הגבול של השכל. שאלה: מה זה גבול? אליעד: מה שדברנו לדוגמה אתה לא יכול ...

... כל פעם אתה תרגיש עוד רע ועוד רע ועוד רע, אז אתה יכול להגיד לי רגע, ואולי זה עד אין סוף? אוקיי אז כל פעם תהיה עוד צורה רעה, עוד צורה אני חושב שתהיה רעה, ועוד צורה שאני חושב שתהיה רעה, וזה עד אין סוף. אתה אף פעם לא תגיע ל - אני חושב שכל הצורות רעות. אז איך זה יכול להיות אני אומר שאם יהיה לך עוד רע ועד רע, ועוד רע, בסוף לא יהיה לך רע? איך יכול להיות? הרי יש אין סוף צורות? ואם כל פעם תהיה עוד צורה שאני אחשוב שהיא רעה, אז אף פעם אני לא יגיע ל - 100% רע, כי אין 100% צורות. יש אין סוף צורות. וכל פעם נגיד לדוגמה: בן אדם אומר אני לא רוצה את זה מחר הוא לא רוצה עוד משהו, לא רוצה עוד משהו, לא רוצה עוד משהו, אבל יש אין סוף כאלה. אז למה אני אומר שאם כל פעם לא תרצה ויהיה עוד רע, ועוד רע, ועוד רע, ועוד רע, ... שאתה דיברת עליו לדוגמה, הוא למעשה לא אמר שהכל רע לי ואני מוותר ואין לי הבחנה הוא אמר עד אין סוף יש דברים... אליעד: מה מסובך לך? כדי להרגיש רע, את צריכה להגיד: זה יותר טוב מזה. ואם הפסקת להגיד: ...

... במרחב המקום. נשאל: ומי הרכיב / חיבר את הבורא עצמו להיות מה שהוא? נשיב: הבורא עצמו הוא יחיד / אין סופי / אינו מורכב / אין לו שני וכיוב. הוא אינו מורכב אלא הוא ישות אחת ללא שינוי / השתנות ... ירכיב אותה וכולי. אך יש לזכור כי קיימות מספר אפשרויות נוספות: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - לא לכל מורכב יש מרכיב, אלא יתכן כי דבר הורכב מעצמו ללא מרכיב כלשהו. (הערה: אנחנו מדלגים ... ראשון שאינו מורכב וכולי כנל, אלא על כורחך לומר או ש: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - ישנם דברים שמורכבים מעצמם ללא מרכיב. ונסביר: ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים ברא את העולם, הרי שבאותו הרגע הפכנו גם את אלוהים למורכב ולמחובר. וממילא או שמישהו אחר הרכיב אותו וממילא זה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, או שקיימים דברים שמורכבים מעצמם וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים. נשאל: מדוע לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בעצם לומר שאלוהים הוא ישות מורכבת, שאינה אחת, אינה אין סופית וכולי? נשיב: כי ברגע שאנחנו מייחסים לאלוהים הגדרה / פעולה / רצון כלשהו, הרי שאלוהים עצמו מורכב מהישות העצמית ... שמורכבת מדברים שונים, ואכ חוזרת השאלה מי הרכיב את הבורא וכולי. ואכ נסיק שגם לבורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שהכל נברא מעצמו, או שהכל קיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה וכיוב. ונוסיף: בדוגמה הקודמת הסברנו כי רצון ... ולכן נסיק: או ש 1 - מישהו אחר הרכיב את התהליך, וממילא גם לו עצמו יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - העולם הורכב מעצמו ללא אלוהים / לא לכל מורכב יש מרכיב. 3 - העולם קיים מאז ומעולם. ... בשום שלב. גם, לומר שאלוהים הנצחי ברא את הזמן, זו כמובן הטעיה לשונית, כי המושג נצחי פירושו ציר זמן אין סופי, ואם אין זמן, מה שייך אלוהים אין סופי ונצחי. בטיעון הנל לדוגמה, טוען הטיעון אינו שם לב לכך שגם האלוהים הוא ישות מורכבת וכי גם בריאת העולם ...

... עיקר השמחה של האדם, היא מההתחדשות של השכל שלו. וכאשר האדם נכנס לעולם של רוחניות ומגלה שכל חדש, ועולם אין סופי של מידע ושל צורת חשיבה חדשה. על ידי זה התודעה של האדם מתלהבת מאוד, והאדם מרגיש סוג של התעלות ... ומי שרוצה שקצב ההתפתחות שלו יגדל כל הזמן, בצורה יותר ויותר גדולה, מאשר בפעם הקודמת, עליו למצוא איזה מאגר אין סופי של ידע ושל הבנה, שככל שהאדם מתקרב אליו יותר, כך העוצמה שלו גדלה. והדבר דומה לכוח המשיכה של כדור ... כי לכל סיבה יש סיבה ושורש. ולכל סיבה ושורש, יש סיבה אחרת שקודמת לה ושהיא השורש שלה וכך עד אין סוף. וכל דבר גדול, יש דבר אחר שגדול ממנו. וכל התפתחות רוחנית ופנימית, היא רק ההקדמה של ההתפתחות הפנימית והרוחנית ... חיצוניות והקדמות ביחס להתפתחות הרוחנית הבאה. והרעיון הוא, שלמרות שנראה שגם ההתפתחות הרוחנית מוגבלת כנל, הרי שלשום דבר בעולם אין סוף, ותמיד יש להיכן להתפתח. וכאשר האדם מגיע אל קצה הרוחניות, עליו פשוט לנסות לגלות רוחניות חדשה, ולשאוב ממנה שכל ... הזמן. ומי שכן רואה בעיני שכלו ומבין את ההתחדשות הזאת, על ידי זה הוא חווה כל הזמן התחדשות חדשה ואין סופית. כי הזמן הוא אין סופי. ואפשר לנוע בציר הזמן קדימה ואחורה עד אין סוף. ומרחב המקום גם הוא אין סופי. וניתן לנוע במרחב המקום לכל כיוון עד אין סוף. וההתחדשות גם היא אין סופית, וניתן להתחדש עד אין סוף. ומי שזוכה לראות את ההתחדשות האין סופית שיש בכל רגע ורגע מחדש בכל דבר ודבר, על ידי זה הוא מתחדש כל הזמן. משום שהוא חווה את ... בכל רגע מחדש. ומי שמצליח לחוות באמת את זה שהכל מתחדש כל הזמן, על ידי זה הוא זוכה להתחדשות אין סופית...

... והיא שלכל הבעיות שיש בעולם יש סוף. כי כמות הבעיות שיש בעולם, מוגבלת. וכמות הבעיות שיש בעולם, היא לא אין סופית, אלא היא סופית. ויש מספר סופי וכמות סופית לכמות השאלות שיש בעולם. ולמרות שיש בעולם שלנו אין סוף מצבים ואפשרויות, עדיין יש סוף לכל הבעיות והשאלות האפשריות. וזה משום שלכל הבעיות יש שורש. וגם לכל השאלות יש שורש. ויש שורש אחד ויחיד, שהוא הפתרון לכל הבעיות והתשובה לכל השאלות. והשורש הזה הוא האין סוף עצמו. כי כל הבעיות וכל השאלות, הן אין סופיות. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות וממילא יש גם פוטנציאל של אין סוף שאלות ובעיות. אבל, כל הבעיות שיש בעולם, וכל מה שקורה בעולם, הכל נמצא בתוך האין סוף. כי האין סוף מקיף את כל מה שקיים. והאין סוף הזה הוא השורש של הכל. זא כי למרות שכלפי חוץ נראה שיש כמות אין סופית של דברים, הרי שיש המון מכנים משותפים בין המון דברים. וניתן לחלק את כל הדברים שבעולם לקבוצות. ולקבוצות גדולות ... בבעיות, על האדם לחפש את שורש הבעיה שלו. דהיינו, לנסות להסתכל על השכל של הבעיה. כי מבחינה חיצונית יש אין סוף בעיות. אבל מבחינה פנימית יש סוף לבעיות. ומי שרוצה להגיע לסוף כל הבעיות והשאלות, על להסתכל תמיד על הפנימיות ... שכל הזמן צצות בעיות חדשות, כי זה אומר שהוא מתקדם יותר מהר אל האושר. כי לבעיות יש סוף, ולאושר אין סוף.

... התשובה היתה שלאו דווקא תאהב אותו, אבל אתה תבין שהמציאות היא לא אויבת שלך, אלא מגרש משחקים ענק עם אין סוף אפשרויות. ברגע שרואים את זה כך, האדם מקבל חופש להסתכל על הסיטואציות בחיים כמשחק, ולא בהכרח כמאבק אמיתי לחיים ... עיניים, או בלי עיניים בכלל. זה מזכיר שהצורה הרגילה שבה אנחנו מכירים את העולם היא רק אפשרות אחת מתוך אין סוף אפשרויות. כשרואים את זה, מבינים שאנחנו לא חייבים להיצמד לרעיון אחד כמו אש תמיד שורפת: אולי איפשהו יש אש ... הבנה, אפשר לראות שבעצם גם לאלוהים אין בחירה ואולי יש כוח עוד יותר פנימי ממנו, והכל אפשר לחקור עד אין סוף. הרעיון המרכזי הוא שהאדם יבין שהוא הישות הגדולה, המלך, המציאות, ויראה את הפרספקטיבה הזאת. איך השאלות החוזרות והחפירות מובילות ... אתה מבין שהמציאות היא לא האויב שלך, המציאות היא מגרש משחקים ענק. יש פה מגרש משחקים ענק, שיש בו אין סוף משחקים, אז בואו נשחק ונחליף משחקים. יש עוד דברים למשל תוכנית שאני מאוד אוהב שנקראת בן עשר, זה ילד ... עשר עיניים, או אין לה עיניים. אנחנו רגילים שהכל מובן מאליו, שככה העולם קיים, אבל זה לא נכון, יש אין סוף אפשרויות, אנחנו זה רק אפשרות. אם אתה רואה סרט מצויר ממש מופרע, זה מזכיר לך שאנחנו זה רק אפשרות, ... אתה רואה שאנחנו זה רק אפשרות, זה לא באמת שמה שקיים זה מה שקיים, אנחנו זה רק אפשרות אחת מאין סוף אפשרויות, ואז זה משנה לך את החוויה. לדוגמה אתה הולך בחדר ורואה משחקים, מה אתה חווה? אתה חווה שזה ...

אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף ובו יתבאר העניין, שאין דבר שעומד בפני הרצון, ועניין השגת האין סוף, על ידי רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין בה שום שקר כלל. וכל ... שקר, וממילא יש המון דברים שעומדים בפניו. ורצון של אמת, הוא כאשר הרצון הוא אחד. דהיינו, שיש לאדם רצון אין סופי אחד, כלפי דבר אחד ויחיד. כי כל זמן שהאדם רוצה, יותר מאשר דבר אחד, הרי שהרצון של האדם, הוא ... דבר העומד בפני הרצון, בכלל זה, כל דבר שהוא, כולל כל דבר שהוא. כי לא יראני האדם וחי (השגת האין סוף, תוך כדי קיום התודעה הסופית), הוא רק אצל מי שרוצה לצאת ידי חובה, שאז נחשב לו כאילו עשאה ושיצא ידי חובה. אבל מי שרוצה את המצווה עצמה, שרוצה את השגת האין סוף עצמה, אז אצלו יש חשק חושק ונחשק. כי כל דבר בעולם מתחלק לשלושה חלקים. והם הרוצה (= חושק), הרצוי ... הזה. ויש נחשק שהוא מעל כל הנחשקים, שהיא כמובן השלמות של המציאות שאין שלמות גדולה ממנה, והחשיבות שלה היא אין סופית ואין דבר חשוב מלבדה. ומי שרוצה להשיג את השלמות הזאת, עליו לחשוק בה בשלמות. והחשק צריך להיות כפי גודל הנחשק. ומאחר שהנחשק הוא בגודל אין סופי, כי הוא השלמות עצמה, לכן גם החשק, צריך להיות אין סופי, שזהו רצון של אמת. וכל זמן שיש לאדם עוד רצון, מלבד הרצון להשגת השלמות, הרי שזהו לא רצון של ... אם לא הייתה אמת אחת, לא הייתה שום אמת כלל. ובאמת האמיתית, אין שום שקר כלל, ושם האמת היא אין סופית, ללא שום שקר כלל. וגם השלמות של האחדות, גם היא שלמות של אמת. כי אין שם שום חיסרון כלל ... של אמת, שהוא מחויב המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, מעצם מהותו כישות נפרדת מהאין סוף. כי הסוף, לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף. וזאת החוקיות של העולם שלנו, שבה יש הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וזאת מהות השכל, שבה יש הפרדה בין היש לבין האין, ובין דבר להיפוכו. והאין האמיתי, הוא האין סוף, וכל דבר שהוא יש, יש לו סוף של זמן ומקום. ומצד השכל והמהות הנפרדת של האדם, האדם לעולם לא יוכל להשיג את השלמות, כי מצד מהותו הוא חסר את השלמות, מאחר שהאדם הוא לא הישות האין סופית שמכילה בתוכה את הכל. אלא, שאין דבר העומד בפני הרצון. ויש לאדם זכות ווטו ויכולת להתגבר על חוקי המציאות ... מהותו, כך גם הדבר לא אפשרי שאלוהים יברא את העולם ושמהאחדות תהיה נפרדות. כי כמו שהסוף לא יכול להיות אין סוף, כך גם עפ השכל, האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו. והנה, למרות שעפ השכל האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו לסוף, והאחדות לא יכולה להוות נפרדות, הנה אעפכ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד ... אלא שיש רצון של אמת, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר. והרצון של אמת שיש לאלוהים, הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא הנפרדות. שהיא המשלים של האלוהים, שהוא חסר את הנפרדות, כי הוא אין סופי, וגם זאת מגבלה להיות אין סופי. (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן המציאות קיימת. והכל בזכות הרצון של האמת. ... ישות כלל, אלא הכל יחזור לקדמותו. והבריאה, לא יכולה להמשיך להיות קיימת מעצמה. כי העצמיות של הבריאה, היא ההוויה האין סופית של האחדות. ומצד חוקי השכל, אין אפשרות שהאחדות תהווה את הנפרדות, כי זה דבר והיפוכו (כפי שכבר ביארתי במקום ... אפשרי רק בגלל הרצון של אמת של אלוהים. והדבר אפשרי גם לכיוון ההפוך. שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, אעפכ אין דבר העומד בפני הרצון של אמת. ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ... האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ממש, רק שהלבוש בעיני השכל, הוא של ישות סופית. ומצד האמת לאלוהים אין שום יתרון, על האדם. כי מצד האמת, יש אין סוף אלוהים אין סופיים, וגם האדם הוא אלוהים עצמו, שלא משתמש בכוח שלו, או משתמש בכוח שלו כדי להגביל את הכוח של עצמו ... הכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. וכאשר הישות עצמה רוצה ברצון אמיתי לבטל את הצמצום והלבוש, ולחזור ולהיכלל באין סוף שמהווה אותה, על ידי זה הרצון של האדם, מתגבר על הרצון של האלוהים. ואצל אלוהים, הרצון הוא תמיד רק ... שלם יותר. עד שמגיעה הנקודה, שבה בחוקיות של סיבה ותוצאה, הרצון של האדם גדל וגדל, עד שהוא מגיע אל האין סוף. ואיזה חוק יכול להגדיל את הרצון לאין סוף? הרי לאין סוף לא ניתן להגיע? והעניין הוא, שניתן להגיע לרצון אין סוף, על ידי ביטול כל שאר הרצונות הסופיים. ועל ידי ביטול כל הרצונות הסופיים, על ידי זה נשאר רק רצון אחד ויחיד שהוא רצון אין סוף. וביטול הרצונות הסופיים, הוא על ידי אמת. כי מצד האמת הפנימית, אין שום חיות לשום רצון חיצוני כלל. והאמת, ... יהיה נפרד ממנה. ומצד המציאות שמקיפה את הכל, מנקודת המבט הזו נשאר רק רצון אחד של האדם, והוא להיכלל באין סוף. וזה כמובן מה שקורה. ואם נשאל, מדוע ולמה רצונו של האדם להתאחד עם אלוהים, מתגבר על רצונו של האלוהים ... המציאות הכללית עצמה, פעם היא רוצה כך ופעם אחרת. ומנקודת מבט נוספת יש לבאר, כי מאחר שכל הישויות הן אין סופיות מצד האמת, לכן כאשר האדם באמת רוצה להתאחד עם המציאות, אז הוא מקבל את מה שהוא רוצה. כי הצמצום ... הוא מתאחד עם המציאות. למרות שתוך כדי זה, מנקודת המבט של המציאות, האדם נשאר נפרד ממנה. כי יש יותר מאין סוף אחד ויותר מצורה אחת של מציאות בו זמנית. ויש מספיק מקום לכולם. היינו שיכול להיות שבו זמנית, גם יתממש ... וגם לא חוקי הפיזיקה / העולם / השכל, שום דבר לא עומד בפני הרצון. ובתנאי שהוא רצון של אמת אין סופית, דהיינו, שהרצון הוא יחיד וכולי כנל.