... והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות ... נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ממש, אז ממילא זה אומר, שכל מה שנכון לגבי המהות, נכון לגבי כל צורה שהיא. וכל מה שנכון לגבי כל צורה שהיא, הוא ... מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ממלאת את הכל, הרי שכבר אין שום צורה כלל. כי אם בכל הזמן ... להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא יקומים מקבילים. שיש אין סוף יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם, יש אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות. וכולם קיימים במקביל. ולכן, בכל מקום ובכל זמן, מצד האמת, יש תמיד את כל הצורות ואת כל האפשרויות כולן. והאדם, וכל המציאות שלו, זאת לא יותר מאשר אפשרות אחת, בתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כרגע. ולאדם נדמה שיש שינויים, ואז יש לו שאלות. למה המציאות משתנה? ומה טוב יותר או פחות? וכיוב. והאדם שהוא חכם אמת, הוא יודע את האמת, שהכל אחד והכל קיים ... שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם ... כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום נפרדות כלל. כך שאפילו יקומים מקבילים אין ...

... מהחלל הפנוי, למה יש שאלות שאין להן תשובה? איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? מה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? לולאה אין סופית, לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון למוחלט, רוצה מוחלט וכאן ... ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. וזה המשחק של החיים. לפתור בעיה אחרי בעיה, עד אין סוף. המרוץ אחרי פתרון בעיות, המרוץ אחרי מילוי רצונות וכולי. ועד כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים יש בעיות שאין להן פתרון ... אחר. ובכל מקרה, שאלות שכאלו, אין להן תשובה ואין אפשרות למצוא להן תשובה. במילים אחרות, המוח לא יכול לתפוש את האין סוף כי יש את מגבלת השכל האנושי שלא מאפשר לתפוס דברים של אין סוף (עע 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו). ולכן המוחלט הוא האין סוף ותשובה מוחלטת מגיעה מהאין סוף. דהיינו, הרצון להיות בטוח במאה אחוז, הוא בעצם הרצון להיות באין סוף. וזה לא אפשרי במציאות שלנו. ולכן הרצון להגיע למוחלטות, נועד לכישלון. כיוב, יש גם רצון אין סופי. לדוגמה: אני רוצה להיות בטוח במאה אחוז, שתמיד אהיה בריא, שתמיד לא תהיה אפשרות שיהיה לי רע, שאני תמיד ארגיש רק טוב, שלא תהיה ... שיהיה כך או אחרת. וזה משהו שלא אפשרי. כי האפשרות תמיד אפשרית ואין אפשרות לבטל את הפוטנציאל של משהו באופן אין סופי, אלא רק באופן יחסי ותמיד תהיה אפשרות שיהיה אחרת. 2 - לופ אין סופי לולאה אין סופית - בהמשך להיבט הקודם, כאשר בן אדם מנסה לדוגמה להבין את הסיבה הראשונה של משהו, להבין באופן מוחלט למה משהו קורה, הרי שגם כאן הוא ילך לאיבוד. ושוב, זה הרצון להגיע למשהו שנמצא באין סוף. ולמה? כי כל סיבה שנמצא, נוכל לשאול מה הסיבה שלה. וכל פעם שנגיע לאיזו תשובה, נוכל להמשיך להטיל ספק עד אין סוף, מי אמר שזו האמת? מה הסיבה שזה כך ולא אחרת? ולמה דווקא כך ולא אחרת? לדוגמה: למה העולם קיים? כי X. ולמה X? כי Y. ולמה Y? וכולי עד אין סוף, לולאה אין סופית, שתוקעת את המחשב וגם את המוח האנושי. או לדוגמה, מה התכלית של החיים? תשובה: העולם הבא. ומה התכלית של העולם הבא? תשובה: כדי X. ומה התכלית של X? וכולי. עד במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וכולי. כי יש שאלות, שהן לופ אין סופי, לולאה אין סופית, שלא ניתן למצוא להן תשובה. 3 - פרדוקס - וכאשר אדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת לשאלה, הרבה פעמים הוא גם נתקל בפרדוקס, שמצד אחד הוא ... שלנו, שאין אפשרות להבין אותם בשכל האנושי. אז מאחר שהאדם הוא ישות מצומצמת, לכן הוא מוגבל ולא יכול להבין את האין סוף. ולכן האדם לא יכול למצוא תשובות אין סופיות תשובות מוחלטות תשובות שלמות, לשאלות שלו. ובכל פעם שהאדם מחפש למצוא תשובה אין סופית תשובה מוחלטת תשובה שלמה, לשאלה שיש לו, הרי שהוא יקבל סחרחורת, יאבד את השפיות שלו, יאבד את הזהות שלו, ישתגע וכיוב. והכל זה בגלל ... יחסית. דהיינו, להסתפק בתשובה יחסית שאינה מוחלטת לשאלה שלו. לדוגמה, למה אני רוצה X בגלל Y. בלי לחקור את Y עד אין סוף. או האם אני רוצה X או Y, תשובה: כלשהי. אבל בלי לנסות להיות בטוח במאה אחוז שזה נכון. וכן אפשרי לבדוק מה האמת ולחקור את האמת, אבל לא באופן אין סופי. כי זה ישגע את הבן אדם. לדוגמה: מה אני רוצה לעשות בחיים? תשובה: X. האם באמת? תשובה: כלשהי. אבל לא לחקור ולנסות להיות בטוח במאה ... את כל האמת ואך ורק את האמת, בכל תחום, בכל מחשבה, בכל תחושה וכולי. והתהליך הזה, הוא בעצם הדרך של האדם להתחבר לאין סוף. שאם האדם מצליח לעשות אותו, אז האדם יוצא מהשכל שלו לחלוטין. ואז הוא הופך להיות אלוהים ואז אין לאדם שום שאלה גם לא שאלה שאין לה תשובה. כי השאלה עצמה לא קיימת וכולי. ויש כאן תהליך של ביטול לאין סוף שהוא מתקיים ב רצוא ושוב. וכאשר האדם חוזר לשכל שלו, אז יש לו רשימו שבו השכל שלו חוזר להיות קיים וכל השאלות עדיין קיימות, אבל כאשר ...

... את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת התפיסה האנושית. המציאות עצמה היא אין סופית . האדם עצמו והמחשבה שלו נמצאים בתוך המציאות. המחשבה של האדם מוגבלת להבין את מהותו המלאה של האין סוף. אפשר לדמיין את מהותו, אך אי אפשר להכניס את הידיעה הזאת אל תוך המחשבה. המחשבה האנושית נמצאת בתוך המציאות האין סופית, ואינה יכולה לתפוס בתוכה את המציאות שמקיפה אותה עצמה. המחשבה מסוגלת לתפוס רק את מה שיש לו סוף, אך לא דבר שאין לו סוף. בכל מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל האפשרי של כמה מה שאפשר לדמיין, גם את מה שאינו מסתדר לוגית. אין סוף אפשרויות כוללות בתוכן גם את האפשרות לקיומן של פרדוקסים לוגיים בתוך המציאות. הפרדוקס משקף את חוסר ההבנה האנושית של המציאות, אך אינו מונע מהפרדוקס להתקיים. ברמה המעשית: כאשר ... בפרדוקסים שכליים שנמצאים במציאות. על האדם לזכור, שזה שהשכל הסופי אינו מבין את יכולת האפשרות האין סופית של דברים להתקיים, גם אם הם נראים בעיניו כלא רגילים, עדיין אין זה אומר שהם אינם קיימים. האם הם באמת קיימים, את זה האדם צריך לחקור, על ידי חיפוש האמת לאמיתה. אך ברגע שהאדם ... השכל האנושי היא מצומצמת. באותו עניין, על האדם לדעת כי כל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה של פרדוקס אין סוף, באפשרותו של האדם להבין אותו בצורה מלאה. זא כאשר האדם נתקל בשאלה כלשהי, עליו לדעת שאם חוסר ההבנה שלו אינו נובע מחוסר היכולת להבין פרדוקס, הרי שקיימת בוודאות האפשרות לדעת את התשובה לשאלה, ועליו להמשיך לחפש תשובות. לסיכום: המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות, ואחת מהן היא את קיומו של השכל האנושי, שזה בעצמו פרדוקס. ...

... הזמן. נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ברגע נתון כלשהו? תשובה: אין סוף . הסבר: בכל רגע ורגע, קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יהיה העולם באותו הרגע. נשאל: מדוע העולם ברגע נתון הוא דווקא כפי שהוא ולא אחרת? זא מאחר שקיימות אין סוף אפשרויות כיצד תהיה המציאות בכל רגע, אז מדוע המציאות ... עצמם. אך באמת מצד האמת, אין שום סדר בעולם. הסבר: מאחר שבכל רגע נתון קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד תראה המציאות לרמה של פרטי פרטים, ... כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל ...

... ובצורה אחרת נאמר, ברגע שהאדם חושב על איזה דבר, ממילא הדבר הזה הוא לא אין סופי. כי כדי לחשוב על איזה דבר, לשם כך על האדם לעשות סוף וגבול לדבר שעליו הוא רוצה לחשוב. ולכן האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על כל המספרים ... הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא יכול להיות אין סופי. ולכן האדם לעולם לא יכול לראות את התמונה המלאה. כי התמונה המלאה מטבעה, נוגדת את האפשרות להכיל אותה בתוך מחשבה. כי המחשבה עושה סוף. והתמונה המלאה היא כולה אין סוף. ואי אפשר להכיל אין סוף בתוך סוף, ושעדיין הוא יישאר אין סוף. ומשום כך, כל האומר שהוא ראה את כל המציאות כולה, את התמונה המלאה וכל כיוב, הוא אינו אלא טועה ומטעה את עצמו ואת האחרים שמאמינים לו, ... לגוף או לא. כי גם תודעה ללא גוף, גם היא לא יכולה לתפוס בבת אחת דבר אין סופי. כי אין סוף לא יכול להיכנס לתוך מחשבה. ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף על פי כן, כדי להיות מאושר, על האדם להבין ... יש כאן סוד. כי יש שכל מיוחד כלשהו, שהוא מאפשר לאדם להכיל בתוכו מחשבה אין סופית. ולמרות שזה נשמע כדבר והיפוכו, אף על פי כן יש שכל ככ גדול שמאפשר להכיל גם דבר והיפוכו. והחכם האמיתי הוא כן יודע מהי הדרך. וכל הסבל ...

... האדם וגם את כל שאר הדברים שכלפיהם האדם לא מרגיש אני. ונסביר: כי אם נתבונן נראה, כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. וגם לתחושה הזאת יש אין סוף עוצמות. כי האדם יכול להרגיש תחושת שייכות ... ולדוגמה, הבית שבו גר האדם, הוא יותר אני כלפי האדם, מאשר בית שנמצא בקצה השני של העולם, ושאולי האדם אפילו לא יודע על קיומו. ונמצא אם כן, כי יש אין סוף רמות עוצמה של אני של האדם. ורמות העוצמה של ... כישות אחת, וגם את כל שאר הישויות כישויות נפרדות והכל בו זמנית כישות אחת. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר באמת ולהתחבר לציר ההנאה האין סופית ששם יש אך ורק טוב תמיד עד אין סוף, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת האיפוס שהיא ... של כל דבר. ועל ידי זה האדם מגיע לשורש של המציאות, מיישר קו עם המציאות, מתחיל לחוות את המציאות כפי מה שהיא באמת, ואז האדם מתחבר לציר ההנאה האין סופית של המציאות עד אין סוף. תוספת: ולמי שלא הבין, לכל ההפכים שיש בעולם ...

... היא סופית, ויש סוף לטיפשות. והיה בן אדם מאד טיפש בעולם, שאמר שלשני דברים אין סוף: ליקום, ולטיפשות. ולמה הוא היה טיפש? כי גם ליקום וגם לטיפשות יש סוף. והסוף של היקום הוא מה שהיה לפני היקום, לפני העולם, הפרספקטיבה של לפני היות הזמן והמקום, זה הסוף של ... בנפרדות. והנפרדות נובעת מהשכל של האדם. ומה היתה הטיפשות של זה שאמר שליקום אין סוף. הטיפשות היא אנושית כללית, לא משהו פרסונאלי. והטיפשות האנושית הכללית, היא שהאדם לא מסוגל לתפוס בר והיפוכו. ומה המשמעות שליקום אין סוף, כי אם תצעד ימינה או שמאלה, לעולם לא תגיע לסוף תמיד יהיה מעבר ומעבר וכן הלאה עד אין סוף. אבל הדבר הזה נובע רק בגלל תפישה אנושית, כי אם האדם מסתכל ימינה ושמאלה והיתה לו תפישה ששני הדברים ההפוכים הם אחד, וימינה ושמאלה הם אחד ואותו המקום ממש אם היה חווה את ...

... מה זה אומר בעצם? שאלה: שזה לא נותן כלום. אליעד: הבנת את זה? מה ההוכחה שגם אם תהיה אלוהים לא תעצור. נניח שלאלוהים יש יכולת אין סופית לעשות הכל, ואתה עושה הכל כרצונך, כל מה שאתה רוצה עשית, מה ההוכחה שאתה עדיין לא תהיה מרוצה? זה שאני עכשיו מדבר ושיש פה קיר וחדר זאת הוכחה שגם אם תהיה אלוהים אתה עדיין ... יודע כלום, זאת אומרת שהתודעה הראשונה, במצב ההתחלתי שלה, לא יודעת כלום, אז אם מספיק רע לך אתה מתחיל לנסות להבין, זה נקרא ביטול לאין סוף , מה זה אין סוף? אין גבול, כשאתה אומר, אני יודע שזה קיר, זה שולחן, זה נקרא סוף, אך יש גם מצב של אין סוף, אין גבולות. כשאתה אומר אני ולא אני זה סוף, זה אני וזה לא אני, מה זה נקרא אין סוף, אין גבול בין אני ללא אני, אין גבול בין אני רוצה לאני לא רוצה, אין גבול בין טוב לרע, אין סוף, זה נקרא אלוהים לפני האין סוף, לפני הגבולות, לפני המקום והזמן, ואיך אתה יכול לדעת את אלוהים? זה נקרא אילו ידיעתיו ראיתיו, אתה רוצה לראות את אלוהים, איך? אם תדע אותו. אם האדם חופר וחוקר מי ברא? למה ...

... את האור?! והאנשים שמחזיקים בדעה הזאת, הם אנשים סובלים סתם, בגלל חוסר הבנה. והעניין הוא, כי ראשית כל יש לזכור, שהפוטנציאל של המציאות, הוא אין סופי. ומאחר שהוא אין סופי, ממילא זה אומר, שיכולה להיות מציאות שבה, יהיה לאדם רק טוב, ושהאדם ... מנקודת מבט, שקודמת להפרדה שבין הטוב לבין הרע, מנקודת המבט הזאת, אין שום סיבה מוצדקת, לכך שיהיה רע, כדי לעשות טוב. וזה משום, שהמציאות שלנו היא אין סופית, עם פוטנציאל ואפשרויות אין סופיות. והטועים חושבים, שצריך שיהיה רע, כדי שיהיה אחכ טוב. והם לא ... והוא אינו חסר דבר. ואם אלוהים היה טוב באמת ובשלמות, הרי שהוא היה עושה, אך ורק טוב אמיתי. ומאחר שאלוהים הוא המושלם, ומאחר שאלוהים הוא עם יכולת אין סופית, ממילא הדבר המתבקש הוא, שאם אלוהים באמת רוצה לעשות טוב, עליו ליצור עוד ריבוי אלוהים אין סופיים ממש, כמוהו ממש, ללא כל שינוי כלשהו, ממש. כי מי שהוא טוב, הוא ... שהחיסרון שלו, הוא לא כמו החיסרון האנושי. והטועים האלו חושבים בטעות, שאלוהים הוא חסר כל יכולות וגם טיפש ורשע כמובן, שבמקום שהוא ייתן לאדם טוב אין סופי באופן מיידי ומלכתחילה, אז הוא מתעלל בו ויוצר את הרע, כדי לעשות לו ... שייך שהוא עצמו יעשה לך רק טוב (ואולי כן?). ואם אלוהים עצמו הוא שלמות הטוב, אז זה אומר, שכל ישות בעולם שהיא לא אלוהים, הרי שהטוב שלה, הוא לא אין סופי ולא מושלם כמו הטוב של אלוהים. וממילא זה אומר, שלאדם שהוא לא אלוהים עצמו ממש, לעולם לא יהיה לו טוב אמיתי, כמו הטוב של אלוהים עצמו. ואם אלוהים, הוא טוב שרוצה להיטיב, היה עליו לברוא עוד אין סוף אלוהים כמותו, כדי שיהיה להם טוב כמותו ממש, שרק הוא הטוב האמיתי ... נפרדת, הוא רע. וכל מה שאלוהים עושה, וכל מה שקיים, זה הכל רע. כי אין שום טוב אמיתי בעולם כלל. כי כל דבר בעולם, יש בו חסרונות. וכל דבר, חסר אין סוף אפשרויות שונות ממנו. והרע, עולה על הטוב שיש בעולם שלנו. וכל זמן ... אלוהים כמוהו, שזה בעצם אומר שהיה עליו לברוא את האדם, כאשר הוא כבר קרוב אליו ממש. דהיינו, להיות בנפרדות, ואעפכ באחדות. וזהו ריבוי אלוהים, של אין סוף אלוהים. ומאחר שאלוהים שכזה עושה רק רע כל היום, לכן הוא הפריד ממנו ... הוא טוב, שרוצה לעשות עוד יותר טוב. והרעיון הוא, שאפשר לומר, שאלוהים תמיד חווה חיסרון. ולמה שאלוהים תמיד יהיה בחיסרון? משום, שהוא חסר את כל אין סוף הנפרדות שיש בעולם שלנו. כי אצל אלוהים, אין שום נפרדות כלל. ואלוהים, ...

... נפרדות זו מזו. ואכ גם אחדות המציאות שבה הצורה והמהות הן אחת, גם היא עצמה רק צורה. וזו אכן האמת, כי באמת יש מהות נוספת של אחדות גדולה יותר וכולי, עד אין סוף. כי כל הגדרת אחדות, היא בעצם יצירת צורה. ולכן כל מהות של אחדות, היא רק צורה, ולכן יש מהות פנימית למהות פנימית עד אין סוף , בבחינת המקיפים שמעל הזמן והמקום. שזאת ההתקדמות של החכם האמיתי והאדם השלם, שהגיע אל השלמות. שבכל פעם הוא חווה אחדות גדולה יותר, כי יש אחדות בתוך מעל אחדות, עד אין סוף. ואעפכ אין שום שינוי כלל. כי המהות של האחדות הראשונה של היש והאין, היא זהה לגמרי למהות של האחדות הגדולה יותר וכולי. ונמצא אם כן, כי יש אחדות מעל אחדות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש. ...