... כי האדם מרוויח מבלי להשקיע. אך אליעד מתמקד דווקא במצב השני, שבו האדם נותן ואינו מקבל בחזרה, ואפילו מקבל תגובה הפוכה ושלילית. למשל, כאשר אדם נותן נשיקה ומקבל סתירה, הוא נמצא במצב קשה לכאורה, אך דווקא במצב כזה מסתתרת ... הזה מגיע מכך שהאדם משוחרר מהתלות ומהצורך לקבל אהבה בחזרה. הוא מחליט לאהוב ללא תנאי וללא צורך באישור או תגובה חיובית מהצד השני, וזה משחרר אותו מהצורך להיות תלוי באחרים. אליעד מציין שהאהבה ללא תנאים יכולה להפוך לתחושה ממכרת, ... שנתפסים כרעים הם לא בהכרח כאלה, ואפשר לאהוב אותם בכל זאת. אליעד נותן דוגמה למצב של אדם שיורקים עליו. התגובה האינסטינקטיבית היא לא לאהוב זאת, אך אם הוא ישאל את עצמו אולי טוב שירקו עליי? וינסה למצוא סיבות לכך ... כי האדם מרוויח מבלי להשקיע. אך אליעד מתמקד דווקא במצב השני, שבו האדם נותן ואינו מקבל בחזרה, ואפילו מקבל תגובה הפוכה ושלילית. למשל, כאשר אדם נותן נשיקה ומקבל סתירה, הוא נמצא במצב קשה לכאורה, אך דווקא במצב כזה מסתתרת ... הזה מגיע מכך שהאדם משוחרר מהתלות ומהצורך לקבל אהבה בחזרה. הוא מחליט לאהוב ללא תנאי וללא צורך באישור או תגובה חיובית מהצד השני, וזה משחרר אותו מהצורך להיות תלוי באחרים. אליעד מציין שהאהבה ללא תנאים יכולה להפוך לתחושה ממכרת, ... שנתפסים כרעים הם לא בהכרח כאלה, ואפשר לאהוב אותם בכל זאת. אליעד נותן דוגמה למצב של אדם שיורקים עליו. התגובה האינסטינקטיבית היא לא לאהוב זאת, אך אם הוא ישאל את עצמו אולי טוב שירקו עליי? וינסה למצוא סיבות לכך ...

... בבעל חיים - החשק היה אמור להיווצר באותה מידה. אולם, משום שהמוח שלנו נותן משמעות שונה לכל אדם ואובייקט, התגובה המינית שונה בהתאם למשמעות שניתנת לאותו אובייקט או אדם. כמו כן, אליעד מציין שאנשים חושבים שהחשק הוא פיזיולוגי כי ... את בגידת אשתו, הוא עלול לא להרגיש חשק מיניות למרות שהפעולה הפיזית נשארת זהה. המשמעות שמוענקת לפעולה משפיעה על התגובה המינית, לא רק הפעולה הפיזית עצמה. עוד דוגמה לכך היא כאשר אדם מגלה שבן הזוג שלו שיקר לו לגבי דבר מה חשוב, כמו היותו טייס. כאשר התגלתה האמת, המשמעות שהאדם מעניק למידע החדש פוגעת בתגובה המינית, ולכן גם אם הפעולה המינית עצמה לא השתנתה, החשק המיני פחת או נמחק לחלוטין. מה הקשר בין חשק ... הזו תקבל יותר ערך עצמי, הוא עשוי לפתח חשק מיני בעקבות פרסומות אלה, גם אם הגוף לא היה זקוק לתגובה פיזיולוגית כזו. איך נוצר חשק מיני? האם חשק מיני הוא פיזיולוגי או פסיכולוגי? מה משפיע על ירידה בחשק המיני? ... השאלה, אם המיניות הייתה רק פיזיולוגית, כיצד ייתכן שאנשים חווים משיכה מינית שונה כלפי אנשים שונים? הרי אם מדובר בתגובה פיזית בלבד, לא הייתה כל חשיבות לאופן שבו אדם נראה או למי הוא. התגובה המינית אמורה הייתה להיות זהה בין אם מדובר בגבר, באישה, בבעל חיים או אפילו בחפץ דומם. אך מכיוון שלמוח יש פרשנויות ומשמעויות לגבי כל אובייקט, המשיכה המינית אינה רק תגובה פיזית. אליעד כהן מסביר שאנשים חושבים שהחשק הוא פיזיולוגי כי הם לא מצליחים לשלוט בו או להבין מהיכן הוא ...

חמשת החושים, איך עובד המוח? חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או שמיעתי? אליעד כהן מסביר את הנושא של מהירות תגובה לגירויים של חוש הראייה לעומת חוש השמיעה, תוך התבססות על ניסוי שהוצג בתוכנית משחקי מוח בערוץ נשיונל גיאוגרפיק. בניסוי ... צריך לקום מיידית, וכאשר הדגל זז מולו, הוא היה צריך לקום גם כן. הפעולות צולמו והושוו כדי למדוד איזו תגובה הייתה מהירה יותר. אליעד מתאר את הניסוי ומצביע על כמה בעיות אפשריות בשיטה שבה בוצע. למשל, בתגובה לשמיעה היה ברור מתי בדיוק האדם צריך לפעול, משום שהצפצוף הוא אירוע ברור ומיידי. לעומת זאת, בתגובה לראייה, האדם לא תמיד ידע מתי בדיוק עליו לפעול - האם כשהדגל מתחיל לזוז או כשהוא מגיע לנקודה מסוימת? ... יותר בבדיקה השנייה. כמו כן, הוא מציין כי גורמים אישיים כמו גיל, עייפות ופציעות יכולים להשפיע מאוד על זמני התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות ואינן מייצגות בהכרח את כל בני האדם. למה משתמשים באזעקות קוליות ולא באזעקות ... אנשים מאמינים יותר, אלא שהדבר תלוי מאוד בסיטואציה ובמידת הבהירות של המידע המגיע מכל חוש. מה הבעיות המרכזיות בניסוי תגובה חושית וכיצד ניתן היה לשפר אותו? אליעד מדגיש כמה בעיות מרכזיות שגרמו לניסוי להיות לא מדויק ולא מייצג: הנבדקים ... להגיב לתנועה של הדגל - האם עם תחילת התנועה או בנקודה מסוימת? הקרבה של הדגל לפנים גרמה להססנות ולאיטיות בתגובה מחשש לפגיעה. הסדר של הניסויים (שמיעה לפני ראייה או להפך) יכול היה להשפיע על מידת העייפות של הנבדקים. גורמים ... שווים בין החושים. הוא מציע שהניסוי היה מדויק יותר אילו היה נעשה בתנאים אחידים וברורים, למשל: לחיצה על כפתור בתגובה לאות, שימוש במרחק אחיד לגירויים השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק ... השונות, לא ניתן להסיק מסקנה חד - משמעית לגבי איזה חוש מהיר או אמין יותר באופן כללי. הוא מדגיש שהתגובה של המוח לגירוי כלשהו תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של האירוע. לעיתים חוש השמיעה יהיה מהיר יותר, ובפעמים אחרות דווקא ... ובסיטואציה הספציפית. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? האם המוח מגיב מהר יותר לחוש הראייה או השמיעה? אליעד כהן מסביר את ... דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל גאוגרפיק בתוכנית משחקי מוח. מטרת הניסוי הייתה לבדוק מהירות תגובה של אנשים לאותות שמיעה וראייה, ולבחון איזה חוש מפעיל תגובה מהירה יותר במוח. בניסוי המדעי שהוזכר, הושיבו אדם על כיסא וביצעו שני סוגים של בדיקות. תחילה הושמעה לו צפצפה ... דגל, וכשהדגל החל לזוז הוא היה צריך לקום. את שני המצבים הללו צילמו בווידאו ולאחר מכן השוו את זמני התגובה של האדם לשני הגירויים. אליעד כהן מתאר את תהליך הניסוי ומצביע על מספר בעיות וכשלים אפשריים בשיטה שבה נעשה ... למשל, בניסוי של חוש השמיעה, האדם ידע בדיוק מתי לפעול כי נאמר לו לקום מיד ברגע שהצפצפה מתחילה. לכן התגובה לשמיעה הייתה מהירה וברורה. לעומת זאת, בניסוי של חוש הראייה, האדם היה צריך לראות תנועה של דגל שמוצב ממש ... של הניסוי, וכך להטות את התוצאות. הוא מוסיף שגורמים אישיים כמו עייפות, גיל, או פציעות יכולים להשפיע על זמן התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות. למה משתמשים באזעקה קולית ולא חזותית במקרה של סכנה? אליעד כהן עובר לנושא ... דוגמה זו מדגישה את היתרון של חוש השמיעה בהעברת מידע דחוף במצבי חירום. עם זאת, אליעד מציין שהמסקנות מניסוי התגובה בין הראייה לשמיעה אינן מוחלטות. הוא מוסיף שכאשר אדם נוהג בכביש ורואה רכב המתקרב אליו, לעיתים הוא מגיב מהר ... במילים אחרות, האמון של האדם בחושים משתנה בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין כלל מוחלט המגדיר חוש אחד כמהימן או מהיר תגובה יותר מהשני בכל מצב. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמחקר שתואר אינו חד - משמעי ויש בו כשלים רבים שיש לקחת בחשבון לפני שמסיקים מסקנות סופיות על מהירות התגובה של החושים. חשוב להבין שהתגובה לחוש מסוים תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר?

... יתרגל מראש, הוא יוכל להגיע למצב שבו הוא לא יזוז אפילו אם ישמע רעש מפתיע, כי הוא ייצר לעצמו תגובה רצונית במקומה של התגובה האוטומטית. כיצד ניתן לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מסבירה כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. כשאדם מתרגל להישאר רגוע ולמנוע תגובות אוטומטיות כמו קפיצה מרעש פתאומי, הוא יכול להתקדם ולשלוט בתגובה שלו בצורה מודעת. עם הזמן, אותו אדם יוכל להחליף את הרפלקס האוטומטי בתגובה רצונית ומכוונת. מהו המנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על רפלקסים? אליעד מציין שהמנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על הרפלקסים קשור להתניות וסיבות אוטומטיות במוח. לדוגמה, כאשר אדם שומע רעש פתאומי, המוח מתכנת את האדם לקפוץ בתגובה, כי רעש נתפס כאיום. אך אם האדם יוכל לתכנת את עצמו מחדש, הוא יוכל לשלוט בתגובה הזו ולהגיד כשאני אשמע רעש, אני לא אזוז. בדרך זו, האדם יוכל להפסיק את התגובה האוטומטית ולהפעיל שליטה מודעת על גופו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציע טכניקה ... האדם מתמסר למצב שבו הוא לא יודע כלום. בכך, הוא לא ייתן למשמעות של גירויים חיצוניים לחדור למחשבתו ולגרום לתגובה אינסטינקטיבית. דרך זו מאפשרת לאדם לא להגיב לרעשים או גירויים חיצוניים. כך, הוא יכול לשמור על שקט פנימי ושליטה ... ישאל את עצמו אם הגירוי באמת מסוכן, הוא עשוי לבחור שלא להגיב ולשלול את המשמעות מהסיטואציה. כך, הוא ישתחרר מהתגובה האוטומטית ויגיב באופן מודע. איך אפשר להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך? הדרך להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך היא לשנות את ההתניות הפנימיות שלנו. אליעד מציע שהאדם יזכיר לעצמו שוב ושוב שמה שפחד ממנו או גרם לו לתגובה אינסטינקטיבית הוא למעשה חסר משמעות. למשל, אדם שהיה מפחד ממורה בבית הספר יכול להבין שהפחד היה חסר בסיס, ולבחור לא לפחד יותר. בכך הוא מבטל את התגובה האוטומטית ומחליף אותה בתגובה מודעת ומחושבת. האם ניתן להגיע למצב שבו לא מגיבים כלל לשום גירוי? בהרצאה מציין אליעד כי, באופן תיאורטי, אדם ... ביותר לשליטה ברפלקסים ובתגובות אוטומטיות? הגישה שמציע אליעד כהן היא גישה משולבת שבה האדם קודם כל מכיר בכך שכל תגובה שלו היא תוצאה של בחירה פנימית, גם אם היא נראית אוטומטית. לאחר מכן, האדם צריך לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך לשנות את התגובות האוטומטיות שלו ולשלוט ... לשלוט ברפלקסים? איך להפסיק תגובות אוטומטיות? האם ניתן לשלוט בדחפים? טכניקות לשליטה בפחדים איך להיפטר מתנועות לא רצוניות? מהי תגובה אינסטינקטיבית? האם באמת ניתן לשלוט ברפלקסים ובפעולות אוטומטיות? רוב האנשים נוטים להאמין שרפלקסים, תנועות לא רצוניות, ואינסטינקטים הם תהליכים שאינם בשליטתם. בהרצאה מסביר אליעד כהן כי רפלקס הוא לכאורה פעולה בלתי נשלטת, המתרחשת באופן אוטומטי ומיידי בתגובה לגירוי מסוים. אך לטענתו, אם נחקור לעומק את ההגדרה של רפלקס ושליטה, נגלה שהדברים מורכבים יותר משחשבנו. כיצד ניתן ... ויתרגל מראש, הוא יכול להגיע למצב שבו הוא לא יזוז, גם אם ישמע רעש מפתיע, משום שהוא ייצר לעצמו תגובה רצונית ומודעת במקומה של התגובה האוטומטית. כיצד אפשר לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מתארת כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ... בבחירה מודעת ומכוונת. לדוגמה, אם אדם מתרגל שוב ושוב להישאר רגוע למרות רעש פתאומי, הוא יוכל עם הזמן לשלוט בתגובה שלו ולא להגיב בתנועה אינסטינקטיבית של קפיצה או תזוזה. מהו המנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על רפלקסים? אליעד כהן מסביר ... פקודה מודעת. למשל, האדם יכול להחליט באופן מוחלט ומודע: כשאני אשמע רעש, אני לא אזוז. באופן כזה, האדם מתנתק מהתגובה האוטומטית ומפעיל שליטה ישירה ומודעת על הפעולה שלו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד ... לאמן את עצמו לחשוב בצורה של אני לא יודע כלום, וכך לא לאפשר למוחו להתחיל בתהליך החשיבה האוטומטי שמוביל לתגובה בלתי נשלטת. כשהאדם מתמסר למצב של אני לא יודע שום דבר, הוא לא מתייחס לרעש או לגירוי חיצוני כבעל ... שאומרת רעש שווה סכנה. אם האדם יהיה מודע לכך ויבחר באופן מודע שלא לייחס חשיבות לרעש, הוא יוכל לשלוט בתגובה שלו. איך אפשר להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך? הדרך להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות, לפי אליעד, היא לשנות את ... המוח. הוא מציע דרך עמוקה וארוכת טווח שבה האדם מזכיר לעצמו שוב ושוב שהדברים שמפחידים אותו או גורמים לו לתגובה אינסטינקטיבית הם למעשה חסרי משמעות מהותית. למשל, אדם שמפחד מהבוס שלו, או ילד שפחד מהמורה בבית הספר, יכול להסתכל ... השיטה הטובה ביותר לשליטה ברפלקסים ובתגובות אוטומטיות? אליעד כהן מציע גישה משולבת שבה האדם קודם כל מכיר בכך שכל תגובה שלו היא תוצאה של בחירה פנימית, גם אם היא נראית לו אוטומטית. לאחר מכן, על האדם לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך להצליח להשתחרר מהשליטה של ההתניות האוטומטיות ... לשלוט ברפלקסים? איך להפסיק תגובות אוטומטיות? האם ניתן לשלוט בדחפים? טכניקות לשליטה בפחדים איך להיפטר מתנועות לא רצוניות? מהי תגובה אינסטינקטיבית?

... כאשר אדם אומר אני לא רוצה כאשר מישהו מנסה לשכנע אדם אחר לעשות משהו, כמו לקנות מוצר, והוא מקבל תגובה שלילית בסגנון אני לא רוצה לקנות את זה, עולה השאלה האם באמת ניתן לשנות את דעתו. בהקשר הרומנטי, כאשר ...

... לבן זוגה מציק לי שככה וככה. במצב כזה, בן הזוג שהוא שכלי נוטה לא להגיב באופן אמפתי ורגשי אלא בתגובה לוגית, שכלית וקרירה. במקום להתייחס לרגש שעומד מאחורי המילים של בת הזוג, הוא מתחיל לענות לה בטענות והוכחות שכליות, ... אני לא מבין מה את אומרת בכלל מה את מתלוננת הוא אומר הבנתי מה את מתלוננת הנה התשובה תגובתית תגובה תגובתית איך מגשרים ביניהם מה עושים. ש: שהוא יגביר את השכל שלו וידע איך לדבר איתה בצורה רגשית יגביר ...

... לפגוע, כדי לזלזל, או אולי כבדיחה - היא כבר פירוש ולא עובדה. הפרשנות של הסיבה למעשה היא שתשפיע על התגובה שלך. הוא מציע להבחין בין האפשרויות הבאות כאשר מישהו פועל כלפיך באופן שיכול להיתפס כשלילי: אולי הוא באמת רצה ... האדם השני את האפשרות שהמניע שלו היה חיובי. כך, גם אם הוא עצמו היה בספק לגבי המניע האמיתי שלו, התגובה החיובית שלך מסייעת לו לאמץ דווקא את הפירוש החיובי. איך להימנע מלשתול מחשבות שליליות אצל אחרים? אליעד כהן מסביר שהתגובה שלך היא שקובעת איזה מחשבות יישתלו במוחו של הצד השני. אם תגיב בצורה שלילית - למשל תשאל בכעס למה ... היא לגיטימית וטכנית בלבד (כמו עומס, חוסר זמן וכדומה). גם אם הצד השני עצמו היה מתלבט לגבי סיבת הסירוב, התגובה החיובית שלך מסייעת לו לבחור את הפרשנות החיובית. זה מפחית את הסיכוי לקונפליקט, משפר את היחסים, ומונע סכסוכים מיותרים. ... את האדם לחשוב על כך שהסיבה לסירובו היא שלילית, גם אם הוא לא היה בטוח בכך עד לאותו רגע. התגובה השלילית שלך היא זו שיוצרת מחשבות שליליות, ולא בהכרח ההתנהגות הראשונית של האדם האחר. לסיכום: איך ליצור תקשורת חיובית ... חיובית, עלינו במודע ובאופן מכוון לפרש את ההתנהגות של האחר באופן חיובי, גם כאשר קיימת אפשרות לפרשנות שלילית. בנוסף, התגובה שלנו היא זו שתקבע האם האדם השני יאחז בפרשנות חיובית או שלילית. תגובה חיובית שלנו יוצרת אצל האדם האחר תחושה חיובית ומונעת סכסוכים ומריבות מיותרות, בעוד שתגובה שלילית יוצרת ומחזקת קונפליקטים. איך למנוע מריבות בתקשורת? הבדל בין עובדה לפירוש איך לפרש לחיובי? איך לא לשתול מחשבות ...

... איך התת מודע משפיע על חוויות היום - יום שלך? אליעד מדגים זאת באמצעות סיטואציות יומיומיות בהן אדם פוגש תגובה שלילית או חיובית מאחרים. התגובות האלו משקפות למעשה את מה שהוא עצמו מאמין על עצמו בתת מודע. אם הוא ...

... לנסות להסביר לו שהמציאות שהוא רואה אינה נכונה. לדוגמה, אם הוא אומר עוקבים אחרי ורוצים להרוס לי את העסק, תגובה כמו אף אחד לא רודף אחריך, זו שטות תהיה חסרת ערך לחלוטין עבורו. הוא רק יתעקש ויתנגד לכך עוד ... מתחיל להמציא איומים דמיוניים כדי להגן על עצמו מפני הכישלון האפשרי. איך פרנויות יכולות להיות מועילות? פרנויות יכולות להיות תגובה מועילה במצבים מסוימים. למשל, אדם שמייצר מכונית וחייב לוודא שהמכונית עמידה לגמרי, יתחיל להמציא כל מיני תרחישים פרנואידיים: מה ...

... מסוגלים להגיד לא בא לי, הם נאחזים בהזדמנות זו להרגיש עצמאים ושולטים בהחלטות שלהם. חשוב להבין שהתנגדות זו היא תגובה טבעית של הילד למצב שבו הוא מרגיש שדעתו אינה נשמעת. מה החשיבות של שידור אהבה בלי תנאים? השלב הראשון ... תנאים. אליעד מדגיש כי ללא הבסיס הזה, לא ניתן יהיה להתקדם לשיח פתוח. לדוגמה, כשהילד מסרב לסדר את החדר, התגובה הראשונית צריכה להיות: הכל בסדר, אני אוהב אותך בכל מקרה. אתה לא חייב לסדר את החדר אם לא בא לך. מטרת התגובה היא להרגיע את הילד, כך שהוא לא ירגיש מאוים או במגננה, מה שיאפשר לשלב הבא של השיחה להיות יעיל ... כשילד אומר לא בא לי או לא רוצה לעשות משהו? כשילד אומר לא בא לי או לא רוצה, זו תגובה שמרמזת על חוסר רצון לבצע משימה מסוימת. במצב כזה, חשוב לדעת כיצד להגיב נכון כדי לשמור על מערכת יחסים ...