... כבר כן מרגיש טוב, הרי שתמיד האדם מפחד לאבד את הטוב שיש לו, והוא חושש מכך שהוא ירגיש רע או פחות טוב. ונמצא אם כן, כי
שורש הסבל של האדם, הוא הרצון של האדם להרגיש טוב. והסיבה שבגללה האדם רוצה להרגיש טוב, היא רק משום שאין לאדם שכל אמיתי. כי מי שיש לו שכל אמיתי, הוא מבין שמצד האמת הכל אחד. וכאשר הכל אחד, הרי שממילא הכל טוב. כי
בשורש המציאות, אין הבדל בין טוב לבין רע. כי הטוב והרע הם ביטויים שונים של אותו הדבר. וכל הטוב שבעולם וכל הרע שבעולם, הם בסך הכל צדדים שונים וביטויים שונים, של אותו הדבר ממש.
ובשורש המציאות, דהיינו, כאשר האדם מסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית מחוץ למציאות על המציאות, משם ... ואין הבדל אמיתי בין סוגי הרגשות האלו. כי כל סוגי הרגשות בעולם, וכל מה שיש בעולם, זה הכל ביטויים שונים של דבר אחד,
שבשורשו ובמהותו הוא אחד. וכאשר האדם מסתכל על
השורש של המציאות, אז ממילא הוא מפסיק לרצות להרגיש טוב. כי הוא מבין שמצד האמת הכל אחד תמיד. וכל הסבל של האדם, נובע רק משום שהאדם שוכח ולא מסתכל על האמת, שמצד האמת הכל זה ביטוי של דבר אחד ממש, שמנקודת המבט של
שורש המציאות, אין הבדל בין טוב לרע. כי שם
בשורש המציאות, שם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר.
ובשורש המציאות, עדיין אין שם אפילו לא מרחב זמן ומקום. כי
בשורש המציאות, גם הזמן והמקום, גם הם ישות אחת ממש.
ובשורש המציאות אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. וכאשר האדם מסתכל על
השורש הזה, ממילא הוא תמיד מרגיש שלמות. כי
בשורש הכל אחד ממש. וכאשר הכל אחד, ממילא אין שום חסר. ואף על פי כן, יש שכל יותר גדול, שבו האדם מרגיש רע ממש, ואף על פי כן הוא מרגיש טוב ממש. כי בעולם שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולמרות
שבשורש של המציאות אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שבעולם שלנו כן יש טוב ורע. אלא שכפי שכבר ביארתי, יש שני סוגים של שכל. ויש את השכל הרגיל של האדם, שבו הוא מרגיש הבדל בין טוב לבין רע. ויש את השכל של
שורש המציאות, שבו אין שום הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, וממילא אין הבדל גם לא בין טוב ... מבין שאין הבדל בין טוב לבין רע. ומצד שני האדם מבין שכן יש הבדל בין טוב לבין רע. כי יש כאן שאלה גדולה, והיא: אם באמת
בשורש הכל אחד, אז כיצד זה שיש בעולם שלנו טוב ורע ונפרדות? והתשובה היא, שבאמת מצד
השורש של המציאות, גם שם יש נפרדות. וגם
בשורש של המציאות, גם שם יש טוב ורע כשתי ישויות שונות. אלא,
שבשורש של המציאות, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. כי
בשורש של המציאות, יש אחדות מלאה בין הנפרדות לבין האחדות. כי
בשורש של המציאות בהחלט יש גם טוב וגם רע. אלא ששם אין הבדל בין טוב ורע כישויות נפרדות, לבין ... העדר רצון. כי בהחלט יש רצון ויש העדר רצון. ואפשר לרצות ואפשר לא לרצות. אלא שאין הבדל אמיתי בין רצון לבין אין רצון. כי
בשורש, אין הבדל בין רצון לבין העדר רצון. וגם הרצון וגם העדר הרצון, הם ביטויים שונים של ישות ... ומצד נקודת המבט של התמונה המלאה, משם אין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות. כי הנפרדות שבין הטוב לבין הרע, נמצאת באחדות עם
השורש של המציאות שבו אין הבדל בין טוב לבין רע. וכאשר האדם מסתכל על האמת ומבין שמצד האמת יש ... לאיזה דבר אחר טוב בעתיד. אבל מצד האמת הכל לטובה פירושו, שהכל עצמו טוב ממש. כי מצד האמת אין חילוק בין הטוב לבין הרע
בשורשו. ויש דבר טוב, בעצם זה שרע לאדם. ולכן, כאשר אין לאדם שום רצון עצמי כלל, גם זה לא טוב. כי אדרבה, השלמות היא שיהיה לאדם רצון עצמי, ושהאדם ירגיש גם רע. אלא, שזה צריך להיות מחובר
לשורש שבו הכל אחד. כי כאשר יש לאדם רצון עצמי והאדם חווה רק את הנפרדות שיש בין רוצה לבין לא ... אלא שאין הבדל בין הטוב לבין הרע, למרות שיש הבדל ביניהם. ונסכם: להרגיש טוב באמת, פירושו שהאדם מקבל את השכל שמבין
שבשורש של המציאות אין הבדל בין טוב לבין רע,
ושבשורש של המציאות אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, כי שם הכל אחד ממש. ובנוסף על האדם להבין שהאחדות הזאת נמצאת באחדות עם הנפרדות של המציאות. דהיינו, שכל מה שנכון לגבי
שורש המציאות, נכון גם לגבי הנפרדות של המציאות. דהיינו, שגם יש טוב ויש רע, אך גם בו זמנית ...