טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות, כדורים פסיכיאטרים, פסיכוסומאטיות, דופמין, סרוטונין, תרופות פסיכולוגיות, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גוף נפש... נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גוף נפש האם התרופות הפסיכיאטריות באמת פותרות את הבעיות הנפשיות? אליעד כהן פותח בדיון מעמיק על השאלה האם טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות וכדורים פסיכיאטריים באמת מסוגלים לפתור בעיות נפשיות, דיכאון וחרדות באופן מוחלט או רק חלקי וזמני. אליעד כהן מסביר כי טיפול פסיכיאטרי מבוסס בעיקר על הנחה שבעיות נפשיות נובעות מחוסר איזון כימי במוח, כמו מחסור בחומרים מסוימים (דופמין, סרוטונין וכו), ולכן התרופות מנסות לשנות את הרכב ... הללו במטרה ליצור תחושה טובה יותר. עם זאת, אליעד מסביר שבמציאות, הטיפול הפסיכיאטרי אינו פותר את השורש האמיתי של הבעיה, אלא רק משפיע על סימפטומים חיצוניים. הוא מדגים זאת על ידי השוואה לתחושה פיזית של רעב: כשאדם רעב, הוא אוכל ומרגיש טוב יותר, אך זהו פתרון זמני וחיצוני בלבד. הוא מסביר שגם כאשר אדם שובר אצבע והאצבע מתיישרת, הכאב חולף מיד, מה שמוכיח שהבעיה הייתה פיזית ולא נפשית. אך בניגוד לכך, כאשר מדובר על מצב נפשי, עצם הפתרון החיצוני (למשל, תרופה או כדור) לא יכול לפתור באופן עמוק ויסודי את מקור הבעיה הנפשית. אליעד מביא דוגמה נוספת: אם אדם מרגיש רע בגלל שאיבד את כל כספו בבורסה או נפרד מבן זוג, לקיחת כדור לא יכולה באמת לפתור לו את הבעיה. היא יכולה לשפר זמנית את התחושה, אבל לא לפתור את עצם הבעיה, כי הסיבה לתחושה הרעה נמצאת בתפיסת המציאות ובמחשבות שלו, ולא בחומרים במוח. אם אותו אדם יאבד את ביתו או יעבור משבר נוסף, הכדור לא יוכל למנוע את התחושה הרעה. האם השינוי הכימי במוח יכול באמת לפתור את בעיות הנפש? אליעד מתייחס לתהליך פסיכולוגי וקוגניטיבי שהוא מציע כפתרון עמוק יותר לבעיות נפשיות. הוא מסביר שהסבל הנפשי, אפילו במצבים הקשים ביותר, קשור בסופו של דבר לאופן שבו האדם חושב על המציאות ... העולם. לדוגמה, הוא מסביר שאדם יכול להרגיש טוב יותר בעקבות פעילות ספורטיבית שמעלה את רמת הסרוטונין, אך זה לא פתרון מוחלט לבעיה עמוקה של תחושת חסר משמעות או ריקנות קיומית. במצבים מסוימים, גם אחרי ספורט או נטילת תרופות, האדם עדיין ירגיש בדיכאון או חרדה, אם מקור הבעיה הוא עמוק ופנימי. אליעד מדגיש שגם אם ניתן לראות אצל האדם שהתרופות העלו לו את רמת הסרוטונין, השינוי הכימי ... נפשית, לא ניתן להוכיח שזה תמיד חייב להיות כך. אליעד מדגים זאת דרך אדם ששבר את האצבע: כשמיישרים אותה, הבעיה נפתרת כי הבעיה הייתה פיזית בלבד. אבל במקרה של בעיה נפשית, לא ניתן לטעון בביטחון מלא שכאשר הבעיה הפיזית תיפתר, גם הבעיה הנפשית תיפתר לחלוטין. הנפש לא תמיד תלויה באופן מוחלט במצב הגופני. האם תמיד אפשר לפתור את הבעיה הנפשית דרך ההבנה השכלית? אליעד מדגיש שקיימת דרך עמוקה ויסודית יותר לפתור את הבעיות הנפשיות, והיא באמצעות ההבנה השכלית הפנימית והעמוקה של האדם. הוא מסביר שכל אדם יכול, דרך התבוננות והטלת ספק במחשבות שלו, להגיע לתובנות עמוקות שיפתרו לו את הסבל הפנימי, גם ללא תלות בחומרים חיצוניים או בכדורים פסיכיאטריים. הוא מדגיש שהפתרון שהוא מציע לא תלוי בזיכרונות, בידע ספציפי או במאמץ שכלי מתמיד, אלא רק בידיעה בסיסית אחת - לשאול האם ... שתרופות אינן עוזרות להם הם כאלה שהסבל שלהם עמוק מאוד, ומקורו בעצם הקיום שלהם, ולא בסיטואציה חיצונית. הוא מתאר שהבעיה שלהם עמוקה עד כדי כך ששום שינוי כימי חיצוני לא יפתור את תחושת הריקנות, הפחד, או חוסר המשמעות שהם חווים. הוא מסביר שהפתרון היחיד לסבל מסוג זה הוא הבנה עמוקה של המציאות ושל הסבל, הבנה שהכל אפשרי ושום דבר אינו מחויב. ההבנה הזו לא תלויה בשום חומר חיצוני, ובכך היא נותנת פתרון מוחלט ועמוק. אליעד מתייחס לכך שפסיכיאטרים לרוב לא מכירים את התהליכים הנפשיים הפנימיים באמת, ולכן מציעים פתרונות תרופתיים שטובים בעיקר למקרים שטחיים ולא למקרים עמוקים וקיומיים. הוא מוסיף דוגמה שבה אדם מרגיש חרדה מאיום עתידי, ואם נותנים לו חדשות טובות, הוא מתמלא בשמחה מיידית, ללא תרופה. הדבר מוכיח שהבעיה העמוקה ביותר היא תמיד פנימית ושכלית. כיצד ניתן להגיע לפתרון מוחלט של בעיות נפשיות? אליעד מציע שיטה המבוססת על חקירה עצמית עמוקה ויסודית של מחשבות, רצונות ותחושות. הוא אומר שבכל פעם שהאדם ... אליעד מסיים בטענה שתרופות וחומרים חיצוניים עשויים לעזור במקרים שטחיים, אך במקרים עמוקים, רק השכל, ההבנה והחקירה העצמית יכולים לפתור את הבעיה לחלוטין. האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? האם דיכאון הוא בעיה כימית? איך עובד הקשר בין גוף לנפש? איך לפתור חרדות ודיכאון ללא תרופות? מה הקשר בין סרוטונין לדיכאון?