... מוקלטת לאחר סיומה ולשים לב: אילו משפטים נאמרו, ואיך נאמרו? האם הייתה התייחסות לכל משפט, או שנושאים הוחמצו? אילו מילים חזרו על עצמן, ומה הרגש שמאחוריהן? היכן היה דגש בקול, על אילו מילים ולמה? לדברי אליעד, מילים חוזרות או מודגשות בשיחה מעידות על חשיבות מיוחדת או רגש עז. מי שרוצה לחזק קשר צריך להתייחס למילים האלה בדיוק, להבין למה האדם השני חוזר עליהן, ולהראות לו שהבינו את הרגש מאחוריהן. כיצד להבין באמת מה עובר ... מסביר שזהו תהליך שמתחיל בתרגול אחרי השיחה (offline), ולאט לאט הופך למיומנות בזמן אמת (online). האם כדאי לחזור על המילים של הצד השני בשיחה? אליעד כהן מציין כי לחזור על המילים של האדם השני יוצר תחושת הזדהות והבנה עמוקה. כשהאדם שומע אותך משתמש באותן מילים שהוא השתמש, הוא מרגיש שמבינים אותו באמת. לדוגמה, אם אדם אומר אני שוחר שלום, מומלץ להשתמש בדיוק במילים אלו בתגובה: אני מבין שאתה באמת שוחר שלום וזה חשוב לך. עם זאת, אם המילים הן שליליות או לא מתאימות לערכים שלך, כדאי להשתמש בניסוח אחר. איך להבדיל בין חוסר התאמה לבין חוסר הקשבה? ... פעולות פשוטות ביום - יום: להקשיב לכל מילה שהצד השני אומר ולא לדלג על משפטים או רעיונות. לשים לב למילים או רעיונות חוזרים, להדגשים, ולרגשות שמאחוריהם. להשתמש בשפתו של הצד השני כדי ליצור הזדהות. לשאול את עצמך: מה הייתי ... שהמודעות לפרטים בשיחה עולה, כך גדל הסיכוי לשפר את איכות התקשורת וליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים יותר. אמנות ההקשבה וההתייחסות למילים מדויקות דרכים לחיזוק הקשר הזוגי ניתוח שיחות מוקלטות והתאמה רגשית איך לגרום לאדם להרגיש שמקשיבים לו? כיצד לשפר יכולות ... המדויק של הדברים. לעתים, במהלך שיחה, אחד הצדדים פשוט שומע שמדברים אליו, אבל הוא לא ממש מקשיב לרעיונות או למילים שהאחר ביטא. במקום זה, הוא רק ממתין שהשני יסיים לדבר, כדי שיוכל להשמיע את הנושא שלו. כך נוצרים מצבים ... דחייה, חוסר הערכה או חוסר אכפתיות. אם מדובר במערכת זוגית, מי שמספר דבר חשוב מצפה לקבל תשומת לב ספציפית למילים שאמר. כשזה לא קורה, יכולה להיווצר תחושה של ניתוק או רצון להתרחק, כי אין לו תחושה של חיבור רגשי ... תשובה: לפעמים אדם משקיע כסף במתנות או עושה מחוות גדולות, אבל בפועל הוא מפספס את הנקודה העיקרית - להקשיב למילים, לרעיונות, לרגשות. יש אנשים שישמחו יותר מתגובה אמיתית לשיחה, לעומת מחווה חומרית. ההתייחסות המדויקת למילים שנאמרות יכולה לייצר קרבה גדולה יותר, כי היא מראה על הבנה והזדהות עם מה שהצד השני באמת מרגיש. איך ... מכן, ניתן לרשום במחברת: אילו משפטים נאמרו ואיך הם נאמרו? האם התייחסו לכל משפט, או שחלקם הוחמצו לגמרי? אילו מילים חזרו על עצמן יותר מפעם אחת, ואיזה רגש היה קשור לכך? איפה נשמע דגש בקול, על איזו מילה בדיוק, ולמה? שאלה: למה חשוב לשים לב למילים שחוזרות על עצמן? תשובה: כשאדם חוזר על מילה או רעיון פעמיים או יותר, זה יכול להעיד על משהו שחשוב ... השתמש, לברר למה היא חשובה כל כך, ולהראות שהבנו את הרגש שלו מאחוריה. שאלה: מה נותנת התייחסות לקטע של מילים והדגשות? תשובה: ברגע שמזהים את הנקודות שהאדם חזר עליהן או שם עליהן דגש, ניתן לזהות אם הן מביעות שמחה, ... שאלה: מה עושים אם מזהים רגש רע? תשובה: אם מישהו מבטא רגש שלילי דרך המשפטים שלו, אפשר לשאול: אילו מילים או רעיונות היו עוזרים לי לשפר את ההרגשה, לו אני הייתי במקומו? ואז לנסח תגובה שמפיגה את הדאגה שלו ... זווית הסתכלות אחרת. הכל מתוך התחשבות בשפה שלו, בנקודת המבט שלו, ובהקשרים שהוא מביא איתו. האם כדאי לחזור על המילים של האדם השני? שאלה: למה לחזור על המילים או הביטויים המדויקים של האחר? תשובה: כשמשתמשים באותן המילים שהאחר משתמש בהן, זה מייצר תחושה של הזדהות וחיבור. האדם מרגיש שרואים אותו ומבינים אותו בדיוק. לדוגמה, אם מישהו ... מרגישים חיבור לשפה הפנימית שלו. שאלה: האם יש מקרים שבהם לא נרצה לחזור על מילותיו? תשובה: כן. אם מדובר במילים פוגעניות או כאלה שאיננו מזדהים איתן, אפשר לבחור ניסוח אחר. אולם, בהקשר של חיבור ויצירת קרבה, לרוב כדאי להשתמש לפחות בחלק מהמילים המדויקות שהוא אמר, במיוחד אם רוצים שהוא ירגיש מובן. איך לתרגל את ההקשבה וההתייחסות בזמן אמת? שאלה: האם צריך ... לחזק את הקשר או לגרום לאדם השני להרגיש אהבה וחיבור. אם המטרה היא ליצור קשר משמעותי, כדאי להשקיע בהבנת המילים, הרגשות והמסרים שעוברים בשיחה, ולא להתעלם מהם. מדוע ההקשבה למילים עשויה להיות יותר חשובה ממתנות או מחוות גדולות? שאלה: האם זה יכול להחליף מחוות רומנטיות כמו מתנות? תשובה: לפעמים ... החיבור? תשובה: מקשיבים לכל מילה של הצד השני ולא מדלגים על משפטים או רעיונות שהוא מעלה. שמים לב אילו מילים או רעיונות חוזרים על עצמם, היכן יש דגש בקול, ומה זה אומר על הרגש והכוונה. מנסים להזדהות על ידי שימוש במילים של הצד השני, במידה שזה מתאים למסר שרוצים להעביר. אם רוצים לשפר את הרגש השלילי, חושבים: מה הייתי רוצה ... הייתי במקומו? מתרגלים לנתח שיחות אחרי שהן מסתיימות, כדי לפתח מודעות שתעזור בהמשך גם בזמן אמת. אמנות ההקשבה וההתייחסות למילים מדויקות דרכים לחיזוק הקשר הזוגי ניתוח שיחות מוקלטות והתאמה רגשית כיצד לשפר יכולות תקשורת ביום - יום עכשיו עוד ... בפלאפון מוקלט אפילו אתה מקליט שיחות מוקלט מעצמו עכשיו אתה אחר כך שומע את השיחה מה דיברת איתה ותקשיב למילים תשים לב אחר כך כי בן אדם תוך כדי שיחה לא שם לב מה קורה בשיחה הוא פשוט מדבר מדברים איתו מגיב הוא לא שם לב מה קרה בשיחה אבל תקשיב למילים מה הבחורה אמרה בטלפון והאם בכלל התייחסת למה שהיא אמרה כי אתה יכול לגלות שהיא פתאום אמרה איזה משפט ... עכשיו אם בן אדם יותר חכם אז לא רק צריך לשים לב להתייחס למשפטים או למקטעים אלא גם להתייחס למילים נגיד שבן אדם אומר לך איזה משפט והוא חוזר על מילה פעמיים למה הוא חזר על המילה פעמיים או ... רק על להתייחס אני מדבר על לראות בן אדם אומר משפט שים לב למה הוא אמר שים לב לאיזה מילים הוא השתמש תנתח את זה עכשיו תיכנס לראש של הבן אדם תנסה להבין אם אני הייתי הוא למה הייתי ... אחר כך בזמן אמת, עכשיו אם בן אדם רוצה להיות עוד יותר מקצועי אז הוא גם צריך לדעת להשתמש במילים של הבן אדם השני אם נגיד מישהו אומר נגיד משפט מה נגיד סתם תמציא משפט. ש: אני שוחר שלום. ... להכניס את השוחר איכשהו. אליעד: נכון תגיד לו נכון אתה שוחר שלום זה מאוד חשוב להיות שוחר שלום תשתמש במילים שלו אבל אתה צריך לשים לב מה המילים שהוא השתמש עכשיו זה גם לשים לב מה המילים שהוא השתמש אבל לא רק מה המילים שהוא השתמש איזה מילה הוא אמר קודם למה הוא אמר את המילה הזאת קודם למה על המילה הזאת הוא ... גם את זה מנתחים הכל, עכשיו ככה נגיד שיש זוג שמדברים ביניהם נגיד ונגיד שהבן אדם לא שם לב למילים של השני לדוגמה עכשיו אז אולי באמת זה מבטא חוסר התאמה איך נדע אם זה מבטא חוסר התאמה אולי ... אז זה בחירה שלו אבל אם הוא אומר אני רוצה לגרום לה לאהוב אותי אז תתייחס למה שהיא אומרת במילים. ש: אולי אם הוא רוצה. אליעד: אתה בסדר גמור אתה מושלם הלאה, עכשיו אבל אני חוזר ואומר עוד פעם ... בדיקה לעצמו שיקח נגיד לדוגמה הקלטה של שיחה סתם שיחה ספונטנית שיחה יומיומית ושינסה לשים לב האם הוא התייחס למילים שנאמרו לו הרבה פעמים הוא יגלה שהוא לא התייחס למילים, עכשיו אני אתן פה עוד פרספקטיבה נגיד יכול להיות ...

... לביצוע, כדי לפתח את השכל. מה התרגיל? והתרגיל הוא, ניתוח משפטים, ניתוח טקסטים. דהיינו, קח משפט כלשהו, בין כמה מילים, זה יכול להיות משפט מתוך איזו כתבה, זה יכול להיות משפט ששמעת מישהו, וזה יכול גם להיות משפט שאתה ... שאלה המילה עונה? איך כל מילה משפיעה על המשמעות של המשפט? לדוגמה: ניקח את המשפט הנל שיש בו 4 מילים, המשפט אני רוצה ללכת לישון. עכשיו נשמיט ממנו את המילה ה 1 ונקבל את המשפט רוצה ללכת לישון. עכשיו ננסה להבין מה המשמעות של המשפט, בלי המילה הראשונה, המילה אני. או במילים אחרות, על איזו שאלה עונה המילה אני שנמצאת במשפט? והתשובה היא, שהמילה אני עונה על השאלה מי זה שרוצה ... כמו שהוא, וננסה להבין האם בכלל יש משמעות למשפט הנל כמו שהוא? אילו משמעויות יכולות להיות למשפט הנל? אילו מילים אפשרי להשלים במשפט הנל. לדוגמה אני מתכנן ללכת לישון אני מסרב ללכת לישון אני צריך ללכת לישון אני חייב ... כמו שהוא, וננסה להבין האם בכלל יש משמעות למשפט הנל כמו שהוא? אילו משמעויות יכולות להיות למשפט הנל? אילו מילים אפשרי להשלים במשפט הנל. לדוגמה אני רוצה ללכת לאכול אני רוצה ללכת לטייל וכיוב. וזה בעצם אומר, שהמילה לישון ... X שבמשפט? כל מילה שבמשפט, איזו משמעות היא מוסיפה למשפט? איך כל מילה משנה את המשמעות של המשפט? איזה מילים נוספות היה ניתן לומר את המשפט, כדי לתת לו משמעות זהה או משמעות שונה? אולי מילים נרדפות כלשהן? האם באמת יש להן את אותה המשמעות? דרכים נוספות לביצוע התרגיל והתרגיל הזה של לנתח משפטים, ניתן לעשות אותו בעוד דרכים יותר מורכבות ויותר מתקדמות. לדוגמה: במקום בכל פעם להסיר מילה 1 מהמשפט, ניתן להסיר 2 מילים מהמשפט, ואז לבדוק איך זה משפיע על המשמעות של המשפט? אפשרי גם לנסות לשנות את סדר המילים במשפט, ולחקור איך הסדר של המילים, משפיע על המשמעות של המשפט? אפשרי גם לנסות להחליף / להוסיף מילות קישור, ולראות איך זה משפיע על המשפט. לדוגמה לעשות שינויים עם מילים כגון רק / כל / תמיד / אף פעם / מתישהו / כל הזמן / איפשהו / בכל מקום ... פחות / הרבה / קצת וכיוב. ולראות איך כל מילה משפיעה על המשמעות של המשפט. אפשרי גם לחקור שימוש במילים מורכבות, כגון: שימוש בהא הידיעה (he.wikipedia.org/wiki/הא_הידיעה), לדוגמה ההבדל בין בית לבין הבית וכיוב. או הבדל בין שימוש במילה בבית ... קמץ באות ב הראשונה, או בניקוד של שווא נח וכיוב. דהיינו, מצבים שבהם בתוך מילה אחת מסתתרות לפעמים כמה מילים או שהניקוד וההגיה של המילה, משפיעה על המשמעות של המשפט, לדוגמה בגלל שימוש ב ה הידיעה וכיוב. איך התרגיל ... באמת מי שאמר את המשפט התכוון לכל מילה שנאמרה? תשובה: לא בהכרח, אבל הרבה פעמים כן. יכול להיות שיש מילים שנאמרו בצורה אקראית, אבל בדרך כלל יש משמעות לכל מילה ולכל צורת התבטאות. כמו כן יש גם אנשים שעושים ... מתת המודע שלהם ובטעות הוא נפלט להם החוצה. והרבה אנשים יכולים לבטא את אותו המשפט ולהסביר את אותו הרעיון, במילים שונות ובדרכים שונות. כאשר בכל פעם האדם גם בלי שהוא שם לב, הוא משנה לפעמים מילה ספציפית, בגלל משמעות ... על מי ששומע את הנאום וכולי. אז כן, בדרך כלל יש משמעות לכל מילה שנאמרת, יש משמעות לסדר של המילים ויש משמעות לפסיקים במשפט. יש משמעות גם להיכן שהדובר עוצר לנשום בין מילה למילה ויש משמעות גם להבעות הפנים ... אדם נהיה יותר חכם, ככה המחשבה שלו מהירה הרבה יותר מהדיבור שלו. ואז יש לו יותר זמן לסדר את המילים שהוא רוצה להגיד. אבל יש אנשים שהמחשבה שלהם יותר איטית, ואז הם מדברים יותר מהר ממה שהם חושבים, ואז ...

... מניפולציית הקוזאק הנגזל? איך אפשר להבין את ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? בשפה העברית (כמו בכל שפה) יש מילים שמתארות דברים, למשל זול, יקר, מומלץ, יפה או חכם. מילים כאלו רק מוסיפות תיאור או דעת על דבר מסוים בלי להגדיר אותו באופן חד משמעי. לעומת זאת, יש מילים מגדירות שמצמצמות את ההגדרה, למשל אלו (אלו ולא אחרים), היום (היום ולא מחר) או פה (פה ולא שם). שכנוע ... עוד סוג של היבט בסיפור הזה זה עובד ככה מי שישים לב יש בשפה העברית כמו בכל שפה יש מילים שהם תיאור, תיאור כללי לדוגמה זול יקר, מומלץ צריך, יפה חכם כדאי כל מיני מילים, אוקי עכשיו המילים האלה לא אומרות על מה זה מדובר נגיד שאומרים על משהו מסוים שהוא זול אבל לא אמרנו מה זול, עכשיו לעומת זאת יש מילים שהן בעצם מגדירות הן מגדירות הן אומרות לך זה ולא דבר אחר. לדוגמה איזה מילים נגיד מגדירות שהן יוצרות הגדרה? סתם נגיד המילה אלו, אלו מה המוח מבין? אלו ולא אחרים, לדוגמה נגיד היום המילה היום מגדירה היום ולא מחר פה ולא שם, עכשיו ולא קודם ולא אחר כך בקיצור יש מילים שמתארות דברים ויש מילים שמגדירות מה הדברים. עכשיו מה זה שכנוע ישיר? שכנוע ישיר לדוגמה נגיד רוצים לקחת דירה להגיד שהיא מתאימה, בן ...

איך לשאול שאלה בצורה מדוייקת? איך לשאול שאלה נכון? איך לנסח שאלה מדוייקת? מספר המילים בשאלה, מספר המושגים בשאלה, לצמצם את השאלה, ניסוח נכון של שאלה, לקלוע אל השערה, איך לדייק שאלה? איך להיות ... השאלה עצמה. הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם התבקש לחזור על השאלה ששאל, אך כשחזר עליה, הוא שינה חלק מהמילים, הוסיף והוריד מילים, שינה את סדר המשפט, ובסוף חשב שהוא חזר על אותה שאלה בדיוק כפי שנשאלה בהתחלה. אליעד מסביר כי זו ... לכך שהשאלה השתנתה. מי שלא מודע לכך שהשאלה שלו משתנה מניסוח לניסוח, לא מדייק במהות השאלה שלו. מדוע שינוי במילים של שאלה מעיד על חוסר דיוק? הסיבה לכך פשוטה: אם אדם טוען שהוא חוזר על אותה השאלה בדיוק, אך משנה מילים וסדר, זה מעיד שבראשו השאלה כלל לא הייתה מדויקת מלכתחילה. אדם שמדייק בניסוח, יוכל לחזור על אותה השאלה באופן מדויק, כי הוא בחר מראש כל מילה בצורה אופטימלית ובכוונה תחילה. מי שמוסיף או גורע מילים באופן לא מודע, לא היה מדויק מספיק בניסוח הראשוני. מה קורה אם אדם משנה את המילה אדם למילה מישהו? כאשר מישהו משנה מילה בשאלה ממישהו לאדם או לאיש, צריך לבדוק איתו האם מבחינתו יש הבדל מהותי בין המילים. אם לדעתו אין הבדל, הרי שזה חסר משמעות. אך אם יש הבדל בעיניו בין אדם למישהו או לאיש, אזי המשמעות השתנתה, ויש לכך השלכה ישירה על התשובה שהוא יקבל. אליעד מדגים זאת גם באמצעות סדר המילים במשפט. למשל, לשאלה מה הכלב אכל? ומה אכל הכלב? יכולה להיות משמעות שונה עבור השואל, בהתאם למילה שהוא בוחר לשים בראש המשפט. לכן חשוב לוודא שכל מילה וכל סדר מילים מדויק ונבחר בכוונה. כיצד השימוש במושגים מרובים מקשה על דיוק השאלה? אליעד כהן מסביר שככל שיש יותר מושגים בשאלה, ... לשאול בצורה מדויקת, יש להקפיד שכל מושג ייבחר בקפידה ובמחשבה תחילה, ורק אם הוא באמת נחוץ. האם צמצום מספר המילים תמיד מוביל לדיוק השאלה? אליעד מסביר שלעיתים ניתן לצמצם את מספר המילים, אך אין זו המטרה בפני עצמה. המטרה היא לדייק את השאלה, והדיוק נובע מתוך שימוש במילים מדויקות ובמינימום מושגים. צמצום מילים סתמי אינו מועיל אם הוא גורם לשאלה להיות לא ברורה. הוא נותן דוגמה: הופיעו כאבים ואחר כך נעלמו יכול ... קצרה יותר, למשל הופיעו כאבים ונעלמו, אבל הצמצום חייב להיות כזה שאינו פוגע במשמעות. חשוב להבין שלפעמים צריך להוסיף מילים כדי להבהיר, אך לא להוסיף סתם מילים מיותרות המבלבלות את המשמעות. מדוע יש לוודא שכל מילה בשאלה היא המילה האופטימלית? חשוב לוודא שכל מילה בשאלה נבחרה ... מדויקת היא לשאול אותה שוב ולוודא שאין שום שינוי בניסוח. אם כשאנו חוזרים על השאלה אנו מוסיפים או משנים מילים, סימן שהניסוח הראשוני לא היה מדויק דיו. שאלה מדויקת היא שאלה שכל מילה בה נבחרה מתוך מודעות מלאה למשמעותה ... שאלה בצורה מדויקת? מהו ניסוח נכון של שאלה? כיצד לצמצם שאלות? למה חשוב לדייק בשאלות? מה החשיבות של בחירת מילים נכונה בשאלות? כיצד לבנות שאלה אופטימלית? איך להשיג תשובות מדויקות?

... זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית ... רק לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן. האם יש היגיון גם בשפה זרה? גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו ... לציין שגם בשפות זרות, כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית. מהו מידע סיבתי שמבוסס על היגיון והקדמות? סוג המידע השני ... המבוסס על זיכרון הוא מידע שרובו אקראי, ואין בו היגיון פנימי המסביר מדוע הוא כך ולא אחרת. לדוגמה, אוצר מילים בשפה חדשה כמו אנגלית: שולחן בעברית נקרא טייבל באנגלית, וזוהי בחירה אקראית ללא הסבר הגיוני עמוק. - כאשר לומדים אוצר מילים, אי אפשר לחפש למה קוראים למילה מסוימת דווקא בשם הזה. אין תשובה הגיונית לשאלה מדוע שולחן זה טייבל ולא ... המוח יוצר קשרים שונים ונחשף שוב ושוב לאותה מילה בצורות מגוונות. - חשוב להבין שבסוג מידע כזה (כמו אוצר מילים בשפה), אין הרבה מה להבין בהיגיון, ולכן מתבססים בעיקר על זיכרון ועל תרגול. האם יש חלקים הגיוניים גם בשפה? אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, ... הדברים בצורה לוגית. איך אפשר לסכם את שיטות הלמידה לפי סוג המידע? 1. אם זהו מידע זיכרון (כמו אוצר מילים בשפה זרה): - חוזרים על כל פרט שוב ושוב. - משתמשים בפריט המידע בהקשרים מגוונים. - אין טעם לחפש ... פעם שנתקלים במחסום הבנה. מה כדאי לזכור בסוף? - אין סיבה לחפש היגיון במקום בו אין צורך, כמו באוצר מילים אקראי. - אין טעם לשנן חומר שיש בו היגיון והקדמות במקום להבין אותו לעומק. - ניתן ללמוד הכל צעד ... ממתמטיקה? איך ללמוד אנגלית? איך לזכור דברים? איך לזכור שפה חדשה? ללמוד כיצד ללמוד, שיפור מיומנויות למידה, איך ללמוד מילים? איך ללמוד אוצר מילים? איך לומדים אוצר מילים? איך לומדים מתמטיקה? מידע אקראי, מידע סיבתי, מידע מבוסס זיכרון, מידע מבוסס היגיון, למידה עצמית, רכישת השכלה, שיטות ללמוד ...

... - NLP? במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים לא ואל לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו אל תעשה X, הוא בעצם מקדיש ... לא רוצה לסגור את העסקה), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע. מה הבעיות בטכניקות NLP ... אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו לא תרצח או לא תגנוב. אם המילים לא ואל לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן? 2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: השימוש בשאלות ... של 18 שנה. במקום לשדר יציבות, המילה מעל גורמת לשומע לשאול כמה מעל? ויוצרת תחושת חוסר אמינות. 4. שילוב מילים באופן מניפולטיבי: אליעד מציין כי כאשר אומרים אל תסתכל על האצבע למשל, למעשה מכניסים את האצבע לתודעה של האדם, וגורמים לו להסתכל עליה. זאת אומרת, המילים שליליות לא גורמות למוח להימנע מהן, אלא להדגיש את הפעולה שהיא מנסה למנוע. מסקנות ההסבר של אליעד מראה כיצד השימוש במילים ובניסוחים מניפולטיביים יכול ליצור אשליות של בחירה, אך לא תמיד יוביל לתוצאות הרצויות. המוח מעבד שלילה ומבין את המשמעות של מילים שליליות, ולכן יש להתייחס בזהירות לשימוש בטכניקות NLP שלא תמיד מבוססות על עובדות. השפעת המילים על קבלת החלטות אינה תמיד ברורה, ויש לבצע את השימוש במילים באופן מושכל יותר. שיטות NLP לשכנוע איך להשתמש במילים שליליות בשכנוע? האם המוח מעבד שלילה? טכניקות NLP בהשפעה על החלטות הבעיות בשימוש במילים שליליות סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו: במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו לא ואל. הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע ... ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית. הטענה המרכזית: המילים לא ואל אינן אפקטיביות אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו אל תעשה X או לא ... אומר אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם, סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים. העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה: אם המילים לא ואל אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט המוח לא מעבד שלילה? ... להזכיר ספק או אפשרות שלילית אם לא צריך. לא כל טענה שמשתמשת בדוגמה בודדת יכולה להפוך לחוק כללי. לשימוש במילים כמו מעל, חלקם, או ציון של שנה ספציפית יש השפעה על האופן שבו המסר נתפס. חיבור בין אירועים שונים ... הבוודאי הוא ההפך של האם. אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיו להתחיל לשים לב למילים, לזה. כמו לדוגמה ראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך להיות ראש הממשלה, נגיד סתם, נגיד ראש הממשלה ... בואו נמשיך, אחר כך מה הוא התחיל להגיד? מה הוא אמר מה הוא זוכר? ש: המוח לא תופס את המילים לא ולא את המילה אל ואחרי זה הוא אומר שצריך להשתמש באיזה משהו מושכל בשביל שכן יהיה אפשר להשתמש בזה. אליעד: אבל המשפט שהוא אומר המוח לא מעבד את המילים לא ואל הוא עצמו סותר את עצמו. ש: מי אמר שהמוח לא מקבל את זה? אליעד: הוא אמר, את לא שמעת? יש הוכחות אני אוכיח לך שהמוח שלך. אוקי, שניה קודם כל המשפט עצמו המוח לא מעבד את המילים לא ואל הוא משפט שסותר את עצמו. אם המוח שלי לא תופס את המילה למה אתה אומר המוח לא מעבד? תגיד לי המוח מעבד רק מילים חיוביות. הוא יכל להגיד המוח מעבד רק מילים חיוביות. או רק מילים של כן ותעשה. אבל הוא לא אמר את זה, הוא אמר המוח לא תופס מילים שהן לא. אבל עובדה שאתה ניסית להעביר לי מסר באמצעות השימוש של המילה לא ואתה עוד רצית שאני אבין ... לא שאתה רוצה שיקבלו אותם. תחשוב, בסוף זה לא אפקטיבי. אז למה אתה אומר לי המוח לא מעבד את המילים לא ועל? תעביר אותו בצורה אפקטיבית, תגיד המוח מעבד מילים של כן ואת הזה. ש: זה אומר שהוא לא עומד במילה שלו בעצם. אליעד: לא שלא עומד, זה אומר ... שלא הבנת את מה שאמרת. עכשיו, בואו אני אתן לכם את ההוכחה שהוא נתן לכך שהמוח לא מעבד את המילים לא ואל. עכשיו, בואו נראה את המניפולציות שנעשו פה. מה ההוכחה? אל תסתכלי עלי, אל תסתכל עלי, יש פה ... איפה אתה שם את הפסיק יש לא תרצח, לא תגנוב. דרך אגב אפרופו המשפט של המוח, לא מעבד את המילים לא ואל, עשרת הדיברות מושתתות על לא תרצח, לא תגנוב, אל זה. ש: הנה הוא צודק, זה לא עובד. אליעד: במקרה המילים של האל הן יותר אפקטיביות מהמילים של התפעל. ש: למה, אבל אתה רוצח, אתה גונב, אתה זה, אתה יודע שזה. אליעד: מה את יודעת מה ... טוב, בואו נמשיך קצת את הסיפור הזה. אז תסתכלו, מה הוא אמר? הוא אמר ככה, המוח לא מעבד את המילים לא ואל. ואז הוא מראה לך אצבע ואומר לך אל תסתכל על האצבע, אתה רואה שלא עמדת בפיתוי. עכשיו, ... אולי הוא לא התכוון לומר את מה שאנחנו מפרשים שהוא התכוון לומר. אולי כשהוא אמר המוח לא מעבד את המילים הוא התכוון לומר באופן יחסי, למרות שהוא לא באמת התכוון לזה. אבל אחר כך הקצרה שלו הייתה, כשהוא אמר ... בצורה נגטיבית, מתי כן להשתמש מתי לא להשתמש. עבורך זה דברים שקשורים גם אלייך ביומיום את גם כן משתמשת במילים מסויימות אז שימי לב איזה מטרה את רוצה להשיג לפי זה. אחר כך הוא אמר עוד דבר. הוא אמר ...

... NLP איך משתמשים בתרתי משמע כדי לשכנע אנשים? אליעד כהן מסביר איך ניתן לבצע מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שימוש מושכל במילים שיש להן ריבוי משמעויות (תרתי משמע). המטרה היא להעביר מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע ... קולט גם את המסר: אתה רוצה ללכת לשם, ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות? אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר בצורה עקיפה כדי להימנע מהתנגדות. לדוגמה, אם ... היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך עריכה פשוטה של מילים. אליעד ממליץ לשים לב היטב לכך, הן כשמעבירים מסרים והן כששומעים אותם מאחרים, כדי לא ליפול במלכודת של פירושים כפולים או מסולפים. למה מודעות לריבוי משמעויות מונעת מניפולציות? לפי אליעד, אנשים שמודעים לכך שמילים ומשפטים יכולים להתפרש בכמה משמעויות, חסינים יותר בפני מניפולציות. מי שאינו מודע לכך עלול לקבל מחשבות או תפיסות מוטעות ... לכך עוזרת לאדם להימנע מנפילה במניפולציות שונות. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך ... להעביר מסר חד - משמעי? שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת דוגמה לסוג של מניפולציה שניתן לעשות באמצעות שימוש במילים שיש בהם תרתי משמע. אוקי דהיינו, ריבוי משמעויות כאשר אחת המשמעויות ואחת המשמעויות לא נכונה ואף על פי כן ... ולא כולם ופעם אמרנו שיש אנשים גנבים ולא כולם, אוקי אבל שימו לב לנושא הבא. אוקי בואו ניקח את המילים האלה יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים, חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים, עכשיו שימו לב בא נגיד נוריד את המילה ... גנבים כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש ... המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא בהתייחסות לכל המילים שלו. לדוגמה נגיד כשאומרים למישהו האם אתה רוצה ללכת לשם ולשם אז אומנם דחפנו את המילה האם אבל עדיין אמרנו לו אתה רוצה ללכת לשם ולשם, זאת אומרת הוא גם שמע האם אתה רוצה ללכת דהיינו, במילים אחרות לא בטוח שאתה רוצה ללכת אבל מצד שני גם אמרנו לו אתה רוצה ללכת לשם ולשם אמרנו לו ... ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים שימו לב כל האנשים ... כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע האנשים אוטומטית במוח יש את האפשרות לפרש את המילים אלה האנשים כאילו אמרנו כל האנשים. מה בעצם זה אומר, זה אומר זה הולך עוד פעם ככה מההתחלה אם ... גנבים לעומת זאת אם נגיד היינו אומרים יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז בשום שלב אין שום פירוש במילים האלה שמתפרש כאילו כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. מה בעצם המהות של מה שאני אומר, המהות של מה שאני אומר היא כזאת שימו לב יש מילים שיש להם כמה משמעויות או שיכולות להיות להם כמה משמעויות יש משפטים שלמשפט יכולות להיות כמה משמעויות שונות, יש ... עכשיו לעומת זאת יש משפטים שהם יש להם פחות פירושים, עכשיו אם רוצים להעביר מסר מסוים אז ניתן להשתמש במילים שיש להם תרתי משמע ומראש לשים בהתחלה איזו מילה שכביכול תסתיר את אחד הפירושים שיכולים להתפרש אחר כך ויש ... לתרתי משמע שלא בטעות יבינו אותך לא נכון, במקרה כזה מה שצריך לעשות זה לשים לב לא רק שדייקנו במילים של כל, רק, גם, צריך, כדאי לא רק זה, לא רק שמדייקים בדיוק מה הכוונה לא רק שסך כל ... כמה שגם כמה שפחות חלקים בתוך המשפט יהיה ניתן לפרש אותם שונה ממה שהתכוונו. זאת אומרת שגם אם נמחקו מילים מסוימות עדיין לא תוכל לצאת משמעות אחרת. כפי שאתם יודעים הרבה פעמים לוקחים פוליטיקאי או מישהו שאמר איזשהו משפט, ... שהוא אמר ועושים מזה איזושהי עריכה ואז יצא כאילו הוא אמר משהו אחר. למה כי מראש כשהוא אמר את המילים הספציפיות האלה הוא לא לקח בחשבון שהמילים הספציפיות האלה יהיה ניתן לגזור מהן משהו אחר. לדוגמה סתם דוגמה מהבחירות האחרונות נגיד היה איזה קטע באחת המפלגות שמישהו נגיד אמר אל תצביעו למפלגה הזאת והזאת אז לדוגמה מה עשו הורידו את המילים אל ונשאר תצביעו למפלגה הזאת והזאת. אם במקום לדוגמה להגיד אל תצביעו למפלגה הזאת והזאת הוא היה אומר תצביעו ... זאת אומרת שים לב למה שאתה רוצה להגיד שים לב שלא באמצעות עריכה כלשהי של הטקסט שלך באמצעות השמטת מילים מסוימות יוכלו להבין הפוך ממה שאמרת, למה כי המוח מבין גם הפוך ממה שאמרת ב100% המוח מבין גם את ... אמרו לך לעשות ככה וככה, נתנו לגיטימציה לדבר כי דיברו עליו וכו. אז שלא יעבדו עליכם ושימו לב לשימוש במילים של תרתי משמע גם אם כביכול יש מילה נוספת שמגדירה מה הפירוש מתוך התרתי משמע או מתוך ריבוי המשמעויות ... במשפט שיכולות להיות לחלק ממנו כמה משמעויות המוח מתייחס לטוב ולרע גם למשמעויות שונות שיש במשפט הזה למרות שיש מילים אחרות שכביכול מעבירים אחרת. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.

... סיבתי? אליעד מפריד בין שני סוגי מידע עיקריים: מידע אקראי מידע שאין בו קשר הגיוני בין הדברים, לדוגמה: רשימת מילים בשפה זרה כמו יפנית או אנגלית - אם תחסר מילה, אי אפשר לדעת מה היא בלי לשנן אותה. ספרי ... אחת. בדוק איך המשמעות השתנתה. הסר כל פעם מילה אחרת ובדוק שוב איך זה משנה את המשמעות. הסר שתי מילים או יותר בכל פעם, ובדוק איך המשמעות משתנה בכל שלב. השלב הבא הוא לבדוק כל מילה בטקסט לעומק: מה ... על חקירה מאוד איטית ומדויקת של כל פרט. כדי לקרוא אנשים במבט אחד, אתה חייב להתעמק במידע אנושי (משפטים, מילים, הבעות פנים) בצורה איטית ומדויקת. לסיכום: איך לקרוא מהר ולהבין הכל? המפתח לקריאה מהירה והבנה מלאה נמצא ביכולת להבין ... עיקריים של מידע: מידע אקראי - מידע שאין בו בהכרח היגיון פנימי או קשרים בין חלקיו. לדוגמה, מילון של מילים ביפנית, רשימה של תאריכים היסטוריים, או לוח זמנים של רכבות. כדי לזכור מידע כזה, אין דרך חכמה לקצר את ... מילה אחרת, ונסה שוב להבין כיצד זה משנה את המשפט. עשה זאת עבור כל מילה במשפט, ואז עבור צירופי מילים שלמות. נסה לזהות איך מילה מסוימת משפיעה על הקונטקסט הכללי, וכיצד אפשר היה לנסח את המשפט אחרת. תרגילים כאלו ... המשפטים הראשונים והאחרונים של כל פסקה, ונסה להסיק מה יש באמצע. כאשר אתה קורא טקסט ארוך, נסה לזהות את המילים המרכזיות ולהתמקד בהן. כאשר אתה לומד נושא חדש, נסה לשאול את עצמך שאלות על התוכן כדי להבין איך כל ... היא לפני הכל לפתח את היכולת להבין דבר מתוך דבר. לשם כך, יש להתחיל בקריאה איטית ומעמיקה, לזהות כיצד מילים משפיעות על הקשר הטקסטואלי ולחפש את ההיגיון הסיבתי בין הרעיונות. עם הזמן, קריאה איטית ומעמיקה תהפוך אותך לאדם שיכול ... קריאה, רכישת מיומנויות למידה, ללמוד איך ללמוד, ללמוד ללמוד, איך לנתח טקסט לעומק? איך לנתח כל מילה? איך לנתח מילים של טקסט? איך להבין משהו לעומק?

... שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם ... מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים הלכתי לים, אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. מדוע חשוב לזהות את ... שאלות חדשות (אז מה עשית בים?, למה בחרת לא להיכנס למים?). אליעד מדגים גם עם דוגמאות פשוטות יותר של מילים בודדות, כמו שולחן או טאטא. המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן ... שיחה זאת השאלה? ש: אתה שומע משהו מניע מטרה. אליעד: כן. ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את הנושאים שלו ומוצא אסוציאציות לאותן מילים וממשיך לדבר איתו על זה, אם אתה רואה שהוא מתעניין. אליעד: רגע לא רגע חכה שנייה, לא אתה בסדר ... שהוא אמר הוא אמר לך הלכתי אתמול לטייל איך אתה מפתח על זה שיחה? ש: מתוך אני מסתכל על המילים שהוא אמר הלכתי לטייל אז אפשר לשאול אותו כל מיני שאלות כמו למה הלכת מתי הלכת לפי המטרה שלך. ... לך באתי מהים נגיד הוא אומר לך הייתי היום בים במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של הייתי בים. כשהוא אומר לך הייתי בים בראש שלך בטוח היה איזה סיפור, נגיד שהוא אומר לך את ... היית? לדוגמה. מה שאני מנסה לחדד זה כזה דבר, מה שהוא אמר הדרך הארוכה זה פשוט לקחת את כל המילים לקחת את כל מילות השאלה האפשריות ולהוסיף את מילת השאלה וגם לקחת את כל צירופי המילים באמצע הלכתי לים זה גם משהו בפני עצמו להוסיף לזה את כל השאלות האפשריות. בסדר אבל אז זה לא, ... שלך הצטייר איזה ציור היא עכשיו חזרה מהלימודים היא עושה שיעורים. הצטייר איזה ציור משהו משהו הצטייר לך מעבר למילים אני בבית זה לא אני בבית, טוב יש בית היא עומדת זה לא מה שהצטייר לך הצטייר לך עוד ... צייר ציור על מה שהבן אדם השני אמר צייר ציור תחשוב שאומרים לך לכתוב על זה חיבור של שלוש מילים, שלושה משפטים תמציא משהו תשקר תמציא משהו הייתי בים תמציא עכשיו תוסיף עוד עשר מילים למשפט הזה, אחר כך תהפוך את זה לסימני שאלה ואז נוצר לך דרך לפתח שיחה.

מוזיקה - ליהנות ממוזיקה גם בלי להבין את המילים. מהי המשמעות? אם נתבונן על עניין המוזיקה, נראה שלפעמים באפשרותו של האדם ליהנות ממוזיקה טובה, גם בלי להבין את המילים של השיר. כי לא כל נעימה מוזיקאלית היא עם מילים. ויש נעימות מוזיקאליות מאוד יפות, גם בלי מילים. גם כאשר הנעימה המוזיקאלית היא עם מילים, דהיינו, שיר רגיל, גם אז לא תמיד האדם חייב להבין את המילים כדי ליהנות מהשיר. והחיים הם סוג של מוזיקה. כי כמו שלכל שיר מוזיקאלי יש את הקצב שלו, כך גם ... וכאשר קורים לאדם דברים קשים נגד רצונו, הרי שהדבר דומה לשיר עם צלילים צורמים. שגם אם האדם מבין את המילים של השיר, אף על פי כן האדם לא נהנה מהשיר, משום שהאדם לא אוהב את הצלילים של השיר. וכאשר קורים לאדם דברים כפי מה שהוא רוצה, הדבר דומה לשיר שבו האדם מבין את המילים ונהנה מהמוזיקה. אבל, לא תמיד חייבים להבין את המילים של השיר, כדי ליהנות ממנו. כי השלמות האישית של האדם, היא כאשר הוא נהנה מהחיים כפי מה שהם, גם ... את הדברים, או פשוט לשתוק ולנסות ליהנות מהדברים כפי מה שהם. ואף אחד לא מכריח את האדם להבין את המילים, כדי ליהנות מהמוזיקה. והאדם יכול לבחור ליהנות מהמוזיקה, גם בלי להבין את המילים. כי השלמות היא, כאשר האדם לא צריך להתאמץ להבין את המילים של השיר, אלא, אם הוא מבין אז הוא מבין, ואם לא, גם אז הוא נהנה מהשיר. כי האדם יכול ... בחיים בכל מצב, כי לכל אחד יש את ההעדפות האישיות שלו, באיזה קצב הוא רוצה את החיים שלו, ואיזה מילים הוא רוצה שיהיו בשיר, דהיינו, איזה אירועים הוא רוצה שיקרו לו. וככל שהאדם יותר חכם באמת, כך הוא יודע ... והעדפות שונות וכיוב. כי גם המציאות כלפי חוץ, יש בה שינויים שונים. וגם מי שנהנה ממוזיקה בלי להבין את המילים, גם הוא לא ייהנה מכל סוג של רעש מוזיקאלי. כי רק חירש נהנה מכל סוג של צליל באותה המידה. ... אין שום משמעות. והמשמעות נוצרת כאשר יש רצף וקצב של צלילים. והקצב של הצלילים השונים, בפרט כאשר יש איתם מילים, הוא יוצר שיר. ובאפשרותו של האדם ליהנות מכל רצף של צלילים, על ידי זה שהוא מתבונן על הקצב של ...