... שאתה לא באמת רוצה לדעת את האמת, אלא רק להתחמק מהכאב או מהתחושה הרעה. למשל, אם מישהו מבקש ממך כסף ואתה פתאום מתחיל להטיל ספק האם אתה חייב לו כסף, הוא יכול להגיד לך שאתה שואל את השאלה רק כי עכשיו מבקשים ממך כסף נוסף. אבל לדעת אליעד, עצם זה שהשאלה לא עלתה קודם אלא דווקא עכשיו לא פוסל את הלגיטימיות שלה. לדוגמה, ...

... הביטחון שלהם בכל מה שהם חושבים או יודעים על העולם. הוא מציג דוגמה של אדם המרגיש רע עקב איבוד כסף. אם האדם יסכים לשאול שאלות שנראות מטופשות או משוגעות כמו מי אמר שאיבדתי כסף? או מה זה בכלל משנה אם איבדתי כסף?, הוא בעצם מטיל ספק עמוק בתחושת הרע שלו. אך כדי לעשות זאת, הוא צריך להודות באפשרות שאולי ההיגיון שלו ...

... באופן אישי ולכן אתה לא אמור להיכנס ל תסביך. נגיד תרצה מישהי והיא תגיד לך נראה לי שאין לך כסף למה את חושבת שאין לי כסף בואי אני יראה לך שיש לי כסף, נגיד היא תגיד לך שאתה מכוער למה את חושבת שאני מכוער, תשפר את המראה שלך ותתחיל איתה שוב. עכשיו ...

... האדם חייב להצליח לרצות משהו ולדחות אותו בו זמנית ובאותה עוצמה בדיוק מאותן סיבות. הוא נותן דוגמה מפורטת של כסף: אם אתה רוצה כסף כי כך תוכל לקנות כל דבר שאתה רוצה, אז אתה צריך לבדוק למה בדיוק זה טוב לקנות כל דבר ... רוצה. אולי תגלה שקניית כל דבר שאתה רוצה בעצם תוביל גם למצבים רעים ולא רצויים. לדוגמה, אם אתה רוצה כסף כדי לקנות כיסא שתוכל לשבת עליו, אתה צריך לבדוק האם באמת טוב לשבת. אולי דווקא עמידה עדיפה עבורך ואולי ...

... לקנא במשהו ספציפי, אפשר להסיק שכנראה חסר לו אותו הדבר שבו הוא מקנא. אם הוא מקנא באדם שיש לו כסף, סביר להניח שחסר לו כסף, או שחסר לו הביטחון שכסף מספק. האם התבוננות חיצונית מספיקה לזיהוי חסרונות של אנשים? אליעד מסביר שהסתכלות חיצונית בלבד לא תמיד מספיקה. לפעמים התבוננות ... זו בחירה שלו? אם התשובה חיובית, ניתן לשאול מדוע הוא בחר בזה. אולי הוא אוהב ילדים, אולי חסר לו כסף, או אולי הוא בחר בעבודה זו כי אין לו אפשרות אחרת. אפשר גם ללמוד על האדם מהאופן שבו הוא ...

... משעממת? אליעד כהן מציע לאדם לשאול את עצמו שאלות עמוקות יותר לגבי מטרותיו האמיתיות. אם הסיבה שאדם עובד היא כסף, עליו לבדוק האם הוא יכול לעשות את העבודה בצורה אחרת שתביא לו יותר כסף או שתיצור עבורו הזדמנויות לקידום בעתיד. אם המטרה היא להיות בריא יותר, עליו לשאול כיצד ניתן לבצע את העבודה ... על בריאותו באופן חיובי. כאשר אדם יוצר קשר בין הפעולה המשעממת למטרות האישיות שלו, בין אם מדובר בזמן פנוי, כסף, בריאות או תחושת סיפוק, העבודה כבר לא נתפסת כמשעממת, כי האדם הופך להיות פעיל ואקטיבי ביצירת הקשר בין העבודה ...

... שאנו מבינים את הסיבה לקיומו, ולכן קל יותר לזכור אותו. לדוגמה, אדם שצריך להגיד בוקר טוב לבוס כדי לקבל כסף - בהתחלה הוא זוכר שהסיבה לאמירת בוקר טוב היא קבלת הכסף, אך אם הוא עושה זאת באופן קבוע, המוח שלו מפסיק לזכור את הסיבה (הכסף) ומתמקד רק בפעולה עצמה (בוקר טוב). המוח עושה זאת כדי לחסוך באנרגיה ולהיות יעיל. לעומת זאת, זיכרון אקראי הוא ... הפחות חיוניים. המוח מנסה לצמצם פעולות כפולות ומיותרות. למשל, אם אדם מבין שאמירת בוקר טוב לבוס בהכרח גוררת קבלת כסף, המוח יפסיק לזכור את הכסף כפרט נפרד ויזכור רק את הפעולה עצמה, כיוון שהסיבה והפעולה נתפסות כאחד. מדוע המוח לפעמים משכיח מאיתנו את הרצון ... מטרה ארוכת טווח, ובמהלך הדרך, מתוך התעסקות מתמדת באמצעים להשגת המטרה, הוא שוכח את המטרה המקורית. למשל, אדם שרוצה כסף כדי להיות מאושר, עשוי לשכוח שבמקור רצה להיות מאושר ומתחיל לרדוף אחרי הכסף כמטרה עצמאית. לפי אליעד, זו תוצאה של הנטייה של המוח לחסוך אנרגיה על ידי התמקדות רק במה שנתפס כרלוונטי ...

... הללו מספקים רמזים על המשך השיחה, והוא יכול לנחש מראש לאן השיחה תתפתח: אם הדוברת מדגישה מוטיבציה גדולה והקרבה כספית, הרי שההמשך הסביר של הסיפור הוא שהמוטיבציה לא הספיקה והאישה הפסיקה את התהליך. זהו בדיוק מה שאכן קרה בהמשך ... אנשים עם מוטיבציה גדולה כביכול עדיין מתקשים להתמיד בדברים חשובים, כמו ירידה במשקל. הוא נותן דוגמה של אנשים שמשלמים כסף רב לתוכניות דיאטה, כי לכאורה אכפת להם מאוד לרדת במשקל, אך בפועל הם לא מתמידים. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה מעשית: אדם יכול לשלם כסף רב על מנת להירשם לתוכנית דיאטה, ובאותה עת הוא לא מסוגל להימנע מאכילת פיצה. אם היו מציעים לו אלף שקלים על מנת להימנע מאכילת הפיצה הוא היה נמנע, אבל הוא כן מוכן להוציא את הכסף עצמו כדי לרדת במשקל. כלומר, לפעמים המוטיבציה המדווחת של אנשים אינה מוטיבציה אמיתית אלא מוטיבציה חלקית בלבד. בפועל, האדם ... היתה של אותה אישה, שכבר ירדה במשקל משמעותי בעבר אך עלתה בחזרה. כעת, למרות שהיא נרשמה לתוכנית ושילמה עליה כסף, היא ביטלה - בגלל שהמוטיבציה השלילית (הפחד להיכשל שוב) גברה על המוטיבציה החיובית (הרצון להצליח). אליעד מדגיש כיצד להבין ...

... חזרה בתשובה, שמדגים רעיון דומה מאוד לרעיון הגמילה. הוא נותן דוגמה של אדם שגנב עשרה שקלים ממישהו, מחזיר את הכסף וטוען שחזר בתשובה. לפי רבי נחמן, זאת עדיין לא חזרה בתשובה שלמה. חזרה בתשובה שלמה היא כאשר אותו אדם ... את העשרה שקלים והיה לך ספק לקחת או לא אתה לא באמת חזרת בתשובה גם אם החזרת כבר את הכסף, זאת אומרת שלחזור בתשובה ולסגור מעגל זה רק אם חזרת עוד פעם למקום של העבירה ועמדת עוד פעם בניסיון ... אתה לא מכור לנשים באופן כללי מה הטוב שנשים עושות לך באופן כללי תשיג את זה בלעדיהן איך דרך כסף אז עכשיו אתה מכור לכסף, אתה אומר טוב לא דרך כסף דרך זה שאני אחשוב כל בוקר כמה אני מוצלח אז אתה עכשיו מכור לחשוב כמה אתה מוצלח ואם יום ... הוא לא עושה עבירות. מה זאת אומרת לא עושה עבירות הוא לא רודף אחרי נשים הוא לא רודף אחרי כסף הוא בפועל לא עושה עבירות אין לו תאוות אין לו זה אין לו שם אבל רבי נחמן מסביר שהאנשים ...

... מוסכם. בהמשך, המוכרת מתחרטת על המכירה בשל ערך סנטימנטלי עמוק שיש לה לפריט ומבקשת את הספסל בחזרה תמורת החזרת הכסף ששולם. אליעד מסביר שהסיטואציה מורכבת מכיוון שמעורבים בה שלושה אלמנטים עיקריים: הערך הכספי של העסקה עצמה. הערך הסנטימנטלי והרגשי של המוכרת כלפי הפריט שמכרה. התחושות של הקונה לגבי המצב שנוצר - רגשות ... מדי בעיניה) או בגלל הערך הסנטימנטלי האמיתי. אליעד מסביר שיש חשיבות להבדיל בין חרטה שנובעת מכך שהמוכרת חושבת שהפסידה כסף, לבין חרטה סנטימנטלית שמגיעה מתחושת אובדן של משהו בעל ערך רגשי ומשפחתי עמוק. הוא מציע דרך פשוטה לאמת את כוונתה של המוכרת: אם תציע לה סכום כסף גדול יותר מהמחיר ששולם, והיא תסרב לקבל אותו, סימן שהערך של הספסל עבורה הוא אכן סנטימנטלי ולא כספי בלבד. אם היא תסכים לקבל יותר כסף, סימן שהנושא הוא כספי ולא סנטימנטלי גרידא. איך נכון להתנהל במשא ומתן עם מוכר שמתחרט? אליעד כהן מבהיר שהגישה הנכונה ביותר לניהול הסיטואציה ... בלי לעורר תחושת אשם מיותרת. לדוגמה, הוא מסביר שאם המוכרת רוצה לבטל עסקה, הקונה יכול להציע לה להחזיר את הכסף בתוספת פיצוי מסוים אם הוא מעוניין באמת להתחשב ברגשותיה. כך, הקונה מאפשר למוכרת להפגין באופן מעשי שהפריט חשוב לה יותר מאשר הכסף. הוא מדגיש שההתנהלות במשא ומתן צריכה להיות מבוססת על אמת פנימית, מבלי להתנהג כאילו חייבים לפצות את הצד השני ... החזרת הפריט לא בהכרח מצביעה על רוע או אגואיזם. הוא מדגיש שתחושת חובה מוסרית לא תמיד חייבת להוביל להפסד כספי או רגשי מצד הקונה. צריך לבדוק את האמת הפנימית: האם באמת נוח לך להחזיר את הפריט מבלי לחוש שנעשה ...