... ממך? אנשים מתמודדים עם פרידות זוגיות במגוון דרכים, והשאלה המרכזית היא האם עדיף להיות הצד שמחליט להיפרד או הצד שנפרדים ממנו. במבט ראשון, רוב האנשים יעדיפו להחליט בעצמם על הפרידה כי כך הם חווים שליטה ובחירה חופשית. כאשר האדם מחליט בעצמו להיפרד, הוא מרגיש שהמציאות לא נכפית עליו. לעומת זאת, אם נפרדים ממנו, הוא חש דחוי ופגוע, כיוון שההחלטה נכפתה עליו ולא הייתה שלו. לדוגמה, אליעד כהן מציג מקרה מתוך הסדרה סיינפלד, שבו גורג מחליט להיפרד מבת זוגו. כאשר הוא ... אפילו שזו הייתה כוונתו המקורית. הוא מסביר לגרי שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה לעזוב אותו, ולכן הוא מחליט להישאר איתה רק כדי שיוכל ... בעצמו בעתיד, וכך להחזיר לעצמו את תחושת השליטה. אך האם זה תמיד נכון שהאדם יעדיף להיות הצד שמחליט להיפרד? לא בהכרח. קיימים מצבים שבהם אנשים מעדיפים שיפרדו מהם, ולא שהם יחליטו על כך בעצמם, וזאת מכמה סיבות: כאשר הם מתקשים לקבל החלטות - אנשים מסוימים חווים קושי רב בקבלת החלטה רגשית מורכבת כמו פרידה. במקרה זה, הם מעדיפים שמישהו אחר יקבל את ההחלטה במקומם. כך הם פטורים מתחושת האחריות ומהקושי של קבלת ההחלטה. כאשר הם רוצים להימנע מחרטה - אנשים עשויים לחשוש שיתחרטו על ההחלטה שלהם בעתיד, ולכן מעדיפים שהצד השני יחליט על הפרידה. כך, הם יכולים לומר לעצמם שזו לא הייתה החלטתם, וכך להפחית את תחושת ... לא רוצים לפגוע בצד השני - יש אנשים שחוששים לפגוע בצד השני, ולכן מעדיפים שהצד השני יקבל את ההחלטה לפרידה. למה אנשים ... לפעול באופן שיגרום למעסיק לפטר אותם. זאת מאחר שהם חוששים מתחושת החרטה או מהפחד להתחרט על ההחלטה. העובד עלול להתחיל לזלזל בעבודתו, לאחר לעבודה או לבצע טעויות מכוונות, במטרה שההחלטה לעזוב לא תהיה שלו, וכך ... מוכנה להשתנות כדי לשפר אותו, היא בעצם גם זרקה אותו בכך שגרמה לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא החליט לעזוב. אליעד נותן דוגמה של ... כל המאמץ שהיה יכול להשקיע כדי להשיג את מה שרצה, ובכך למעשה ויתר על המציאות. מתי הפרידה היא החלטה הדדית? הפרידה, לטענת אליעד כהן, היא כמעט תמיד החלטה הדדית, גם אם היא לא ... ממך תלויה בנסיבות האישיות ובאופי האדם. יש מי שיעדיפו את תחושת השליטה ויש מי שיעדיפו להימנע מקבלת החלטה קשה, מחרטה או מאחריות. ... אותי? העדפה בפרידה - להיפרד או שייפרדו ממך? השאלה המרכזית היא האם אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד או שהוא מעדיף להיות ... נראה שאנשים מעדיפים להיות אלה שנפרדים, כי כך הם חווים בחירה חופשית - הם מרגישים שהם אלה שהחליטו על הפרידה ולא שההחלטה נכפתה עליהם. דוגמה מסיינפלד - גורג שרצה להיפרד גורג מחליט להיפרד מחברה שלו, אך כשהוא ... מלכתחילה. לאחר מכן, כשהוא מספר זאת לגרי, הוא מסביר שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה להיפרד ממנו - הוא רוצה להיות זה שמחליט ולא שהיא תכתיב לו את המציאות. האם תמיד אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד? לכאורה, אם אדם מ

... כפשוטה וליצור לו תמיד אימונים דינמיים. חייבים לשאול מדוע דווקא אימון דינמי גרם לו הנאה. אולי זו הייתה סיטואציה חד - פעמית כי באותו יום היה חסר לו משהו, למשל, פעילות לאחר שבוע של חוסר פעילות מוחלט . אותו עיקרון תקף גם בארוחה - האם האדם רוצה לאכול כי הוא רעב, או אולי בגלל שהוא מחפש תחושת השקעה ואהבה? בהתאם לכך אפשר להחליט כמה אוכל להגיש, באילו כלים, באיזו אווירה וכדומה. איך אפשר להשתמש בשיטה זו מול עצמך? ... את זה ש: זה רוע. אליעד: ולכן את תמיד תבחרי באופציה לגרום לאנשים ליהנות כדי לא להיות רעה נכון. ש: אבל אולי היא רעה לעצמה. אליעד: מה זה משנה עכשיו אני הסברתי מה לעשות ומה לא לעשות עכשיו בן אדם יחליט מה הוא רוצה איך להרוג מישהו ואיך להחיות מישהו. ש: ואם למשל אתה עובד עם מישהו ואתה חושב שאולי ...

... שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או ... למה יש ביקורת קשה על חוסר ההחלטיות של נתניהו? אליעד מציין ... והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ... כיוון ברור. הוא טוען שחוסר ההחלטיות הזאת יוצר מצב של חוסר ... לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? ... מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי ... בשלום או במלחמה), אז חוסר ההחלטיות של נתניהו היא הדבר הכי ... הקשה של ישראל, אז חוסר ההחלטיות והתמרון של נתניהו הוא הדבר ... בקונפליקט פנימי ולא מסוגל להחליט מה הוא רוצה מעצמו, וכתוצאה מכך הוא ... האפשרות הכי פחות גרועה, כי כל החלטה חד - משמעית יכולה לגרום לנזק ... נגדנו ואיך זה קשור לחוסר ההחלטיות של הממשלה? לדברי אליעד, ... נגד ישראל היא ההססנות וחוסר ההחלטיות. העולם בוחן את ישראל, רואה ... מסביר לעומק שאין פתרון מוחלט, לא בשלום ולא במלחמה. לדבריו, המצב ... הוא הגרוע ביותר בגלל חוסר ההחלטיות שלו. אם האדם מאמין שאין ... עדיף לישראל? מה גורם לחוסר ההחלטיות של נתניהו? האם יש פתרון ...

... בעצמו מוקף שומרים רבים, מה שמעיד שלא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון. אפשרות שלישית היא הימנעות מוחלטת , כמו להישאר בבית, לעבור למדינה אחרת, או לנוע באמצעי תחבורה פרטי מוגן לחלוטין (כמו מסוק או טנק). אך גם כאן אליעד מדגיש שאין אפשרות מוחלטת להימנע מסכנת המוות, כי תמיד קיים סיכוי קטן שמשהו אחר יקרה - תאונה, מחלה, אסון טבע. מדוע כדאי להכיר בכך שהמוות ... לעזור לאדם לחיות טוב יותר. הוא מביא דוגמה לכך שאנשים מודעים למוות מתנהגים אחרת בחייהם, למשל מקבלים החלטות טובות יותר או מוותרים על דברים פחות חשובים. הוא משתמש בדוגמה של ביקור בבית קברות, דבר שנותן פרופורציה ... שנותר לך שבוע בלבד לחיות, ואז להבין מה באמת חשוב לך לעשות באותו שבוע. האם אפשרי למצוא ביטחון מוחלט מפני המוות? אליעד מדגיש שאין שום אפשרות למצוא ביטחון מוחלט מפני המוות. הוא נותן דוגמאות לכך שגם אם מישהו ינסה לברוח ממקום מסוים כדי לא למות מפיגוע, הוא עדיין יכול למות בדרך או מסיבה אחרת. המסקנה שלו היא שאי אפשר לברוח מהמוות באופן מוחלט, ולכן הדרך היותר נכונה לדעתו היא לקבל את האפשרות למוות כחלק בלתי נמנע מהחיים, וללמוד לחיות עם אי הוודאות הזו. מה ... מפיגועים. הוא מציע שהפחד הזה יכול לגרום לאדם לשקול מחדש את החיים שלו, להבין מה חשוב לו, ואולי לקבל החלטות טובות יותר. הוא משתמש בדוגמה שהידיעה שהחיים קצרים יכולה לעזור לאנשים להפסיק לדחות דברים חשובים, ...

... מגיב בכעס ובשיפוטיות כלפי ההתנהגות או ההחלטות של ביבי. הסיבה המרכזית לכעס, כפי שמוסבר בהרצאה של אליעד כהן, היא שהאדם שמסתכל מהצד בטוח שלו הוא היה במקומו של ביבי, הוא היה נוהג אחרת. כלומר, האדם סבור שיש לו אופי או ... הוא מסביר שמדובר במצב שבו האדם לא מחליט בבירור אם לעשות שלום או מלחמה. האדם נמצא בקונפליקט פנימי שבו הוא לא מוכן להכריע החלטה ברורה - לקבל את המציאות או להילחם בה. המצב הזה גורם לקונפליקט פנימי תמידי, בדיוק כפי שמדינה שאינה מחליטה להילחם או לעשות שלום יוצרת מצב של טרור מתמשך. כל מצב חיצוני של אלימות, פיגועים או טרור משקף את הקונפליקטים הפנימיים של האדם עצמו. אליעד מסביר שהפתרון לקונפליקט הפנימי הזה ... האדם? אליעד משתמש בדימוי של מחבל שמנסים להחליט אם לנטרל או לחסל אותו, כדי להסביר קונפליקט פנימי. האדם נמצא לעיתים מול מחשבות או רגשות שליליים והוא מתלבט אם לנטרל אותם (להפסיק את פעילותם הזמנית) או לחסל אותם לגמרי (להסיר ... המאבק הזה בתוכו ולהבין את ההשלכות של כל החלטה פנימית שהוא לוקח. מה ההשלכות של הבנת ההשתקפות העצמית על האדם הצופה במציאות? כשאדם מבין שהכל הוא השתקפות של עצמו, התגובות שלו יכולות להשתנות לכמה כיוונים: הוא יכול להיות ... לסבול מקונפליקטים פנימיים. הוא יכול להחליט בכל זאת להילחם נגד השלילי, אך מתוך הבנה והשלמה שהמלחמה הזו היא גם נגד דברים שבתוכו. בשורה התחתונה, אליעד מדגיש שכל אירוע חיצוני הוא הזדמנות ללמידה פנימית, והכל קיים בתוך האדם ...

... גירושים? האם מחויב שחשיבה על גירושים פוגעת באהבה? האם אפשרי שהסכם ממון דווקא יחזק את האהבה? רק אחרי בדיקה מסודרת של ההנחות האלו, ניתן להחליט איך להציג את ההסכם בצורה שלא תפגע בתחושת האהבה, ואולי אפילו תחזק אותה. האם הסכם ממון יכול לחזק את הזוגיות? לפי אליעד כהן, ניתן בהחלט לייצר מצב שבו הסכם הממון נתפס כחיזוק של האהבה. הוא מסביר ...

... מה עושים כשיש שני רצונות סותרים ולא ניתן לבחור ביניהם? לעיתים אדם ניצב בפני התלבטות בין שתי מטרות או שני רצונות סותרים, ואינו מצליח להחליט איזה מהם לבחור. אליעד כהן מציע לשאול את עצמך קודם כל: מה אני באמת רוצה?. ואם גם זה לא ברור, אז ניתן לנסות לפתח רצון למצוא דרך להשיג ... לא להתייאש ברגע הראשון כשאין חשק. אפילו מחשבה קטנה כמו הלוואי שיהיה לי רצון או אני רוצה לרצות את זה כבר מקדמת את האדם יותר מאשר החלטה מהירה לוותר וללכת. באופן כללי, הטכניקה הזאת מאפשרת לאדם להתמודד עם חוסר המוטיבציה בצורה יעילה, מבלי להרגיש תסכול מכך שאין לו ... ניקח לדוגמה שני אנשים שמגיעים לאימון ספורט: האדם הראשון מבין שאין לו חשק להתאמן, ולכן מיד חוזר הביתה ומוותר. האדם השני, לעומתו, מחליט לא לברוח מיד. הוא אומר לעצמו: אין לי חשק להתאמן כרגע, אך אני אשב כאן ואחכה, אולי הרצון יגיע. עצם ההמתנה הזו, והנכונות להיות שם ... באופן טבעי. מה עושים כשמתלבטים בין שני רצונות מנוגדים? לעיתים קרובות אדם ניצב בפני מצב שבו הוא רוצה שני דברים במקביל ולא יודע כיצד להחליט ביניהם. במקרה כזה, אליעד כהן מסביר שיש לנסות להבין מה באמת רוצים. האדם יכול גם לפתח רצון שיהיה לו רצון ברור, ואפילו לפתח רצון למצוא ... לי רצון אולי יש לי רצון? חפש את הרצון תרצה שיהיה לך רצון. בקיצור תזכרו לרצות לרצות, אתה הבנת? ש: ואם אני רוצה שני דברים ואני לא אוכל להחליט איזה אני רוצה יותר. אליעד: ומה אתה באמת רוצה אתה רוצה להיות מסוגל להחליט מה אתה רוצה יותר, תגיד אני רוצה למצוא דרך להשיג את שניהם, שמה האמת? שבשלמות אתה אמור להשיג את שניהם. ש: אז אין לזה סוף. אליעד: לא ...

... לומר לעצמו אז מה אם אני מדוכא? ובכך להפחית את עוצמת הרגש השלילי. אפשרות שלישית היא להבין שהרגשות עצמם הם לא מוחלטים או מחויבים. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב ... או לא אכפת לי להרגיש רע. הוא מדגיש כי האפשרות הזאת היא מתקדמת מאוד, כי רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שהם יכולים להחליט מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו ...

... יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת אוניברסלית. לעומת זאת, כשהוא אומר ... שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל ... שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה יפה ולא בעיניי השמלה יפה, כי הביטוי האובייקטיבי ... שיש לאדם. כאשר אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט , או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. הטלת הספק הזאת גורמת לאדם להכיר באפשרויות אחרות, וכך להחליש את העוצמה של הדעה השלילית שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח לחשיבה חדשה ומשנה את מידת ההזדהות של האדם עם המחשבה השלילית שלו. איך לבחור ... ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. לדוגמה, אם אדם כבר בטוח בטענה שלו, המילה בעיניי רק ...

... עשייה, ולשקוע בריקנות ובשעמום. אליעד כהן מציין שהבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת מצליח להחליט עד הסוף אם משהו משנה או לא משנה. הוא נע בין שני מצבים סותרים אלו כל הזמן, מה שגורם לו לסבל כפול. אם הוא מחליט שמשהו משנה, הוא נתקף בפחד ובאי נוחות מפני הלחץ והחובה שהוא כופה על עצמו. ואם הוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא שוקע בתחושת חוסר משמעות ... שבין שני ההפכים, המאבק הפנימי המתמשך בין שתי התפיסות המנוגדות. כשהאדם אינו מסוגל להחליט סופית האם הוא מאמין שיש משמעות, או שאין ...