... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם ... בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. ... רק צד אחד, את הצד שאני עומד מולו כרגע, או את הצד שאותו אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם ... ממילא הוא יכול להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי ... אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת ...

... וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת כאן היא: אם שני המצבים הללו זהים לחלוטין, מדוע אנו עדיין רואים ... שנתנו להם. כאשר אתה נמצא בנקודה האמצעית שבה אתה בעצמך לא מבין ולא יודע אם אתה מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. לכן, באופן אבסולוטי, אין שום הבדל ביניהם. אך מדוע בכל זאת אנחנו מרגישים שיש הבדל? ... אך אם נתבונן באמת, דרך כל ההיבטים, נגלה בסופו של דבר שאין שום הבדל בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני כיסאות שנראים דומים לחלוטין - מצד אחד אפשר לומר שהם אותו דבר כי הם בעלי אותם מאפיינים, אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו בוודאות, כמו למשל שיש פה שולחן ... דבר - לא של קיומך, לא של המציאות, לא של שום דבר אחר. במקום הזה אין גם אמונה ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא יכול לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מו

... המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות ... הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת , ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה ... ביותר, היא, שהשכל צודק שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם. וכמו כן, בנקודת מבט נייטרלית ... כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת , הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי לגמרי. ... וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל. ...

... באמצע משחק החיים. או שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי שרוצה לנוח מהמשחק של החיים, אלא גם עבור מי שרוצה להשתתף בצורה ...

... לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד כנגדו. והורה שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, והורה שתמהה, כיצד זה שהילד שלו שצריך להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, בהחלט מתייחס לילד שלו, גם כמו אל עבד. כי ברגע שהאדם מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מסרב לקנות את המוצר, המוכר מבין, שאולי הלקוח לא מעוניין במוצר, ושאולי המוצר לא מתאים ללקוח. אבל המוכר, לא חושב שהלקוח מחויב לקנות ממנו את המוצר. אלא הוא מבין, שללקוח יש בחירה חופשית ודעה עצמית ויכולת להחליט בצדק או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה שחווה בתוכו ושחושב לעצמו, שזה לא הגיוני ...

... כזה. ההרצאה מתארת בפרטי פרטים את השלבים שאדם צריך לעבור כאשר הוא שוקל שינוי תעסוקתי או קידום לתפקיד חדש, במיוחד אם מדובר בשינוי מהיר לאחר תחילת תפקיד מסוים. איך מחליטים מה חשוב יותר - כסף או עניין בתפקיד? אליעד פותח בשאלה מהותית: מה חשוב יותר, כסף או עניין בתפקיד? הוא מעלה את האפשרות שייתכן מצב שבו העובד יבחר בתפקיד פחות מעניין ... להפחית התנגדויות אפשריות. איך לנתח אינטרסים של מנהלים ועמיתים לקראת מעבר תפקיד? השלב החשוב ביותר, לפי אליעד, הוא להבין לעומק את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בהחלטה: אינטרס של הבוסית הנוכחית, שעלולה לאבד עובדת טובה שרק נקלטה אינטרס של המנהלת החדשה שמגייסת לתפקיד, והאם היא בכלל מודעת לכישורים של העובדת אינטרס של הנהלת ... או הצגה של יתרונות המעבר גם למנהלים הנוכחיים). הוא ממחיש כי כאשר מנהלים את השיחה בצורה מנומקת, אמפתית ומדויקת, הסיכויים להגיע לתוצאה טובה עולים מאוד. מה הקשר בין קבלת החלטות בעבודה לתהליכים פנימיים של חשיבה? אליעד מדגיש שמה שנראה על פניו כהחלטה פשוטה של שינוי תפקיד בעבודה, משקף בעצם תהליך עמוק של חשיבה פנימית, המבטא את היחס שלנו להתמודדות עם חוסר ודאות, ניהול סיכונים, והכרת האינטרסים הפנימיים שלנו. הוא מראה שהאופן שבו מנהלים את ההחלטה ברמה המעשית (המעבר לתפקיד חדש) דומה מאוד לאופן שבו אדם יכול לנהל קונפליקטים פנימיים אחרים בחייו - בין רצונות מנוגדים וצרכים שונים. כאשר מבינים את מנגנון קבלת ההחלטות בצורה עמוקה, הדבר עוזר גם לפתור בעיות בתחומי חיים נוספים. לסיכום, איך לשפר סיכויים לקבלת קידום או שינוי תפקיד בעבודה? המסר המרכזי של אליעד הוא שהבנה מעמיקה ...

להתחיל עם בחורה בפייסבוק, הכרויות בפייסבוק, להכיר בחורות בפייסבוק, איך להתחיל עם בחורה, איך להכיר בחורה, להכיר בנות

... יציבה ולהקמת משפחה, ולהבחין בין תכונות חיוניות לתכונות שאינן מהותיות או חיוניות להקמת משפחה. לדוגמה, אם אדם מחליט שבן זוג מתאים הוא אחד שיודע לעמוד בלוחות זמנים, כי בסיטואציה משפחתית יש ... באופן קבוע לפגישות, ברור שלא מתאים לקשר ארוך טווח ולנישואים. כך בעצם האדם מגדיר לעצמו מראש קריטריונים ברורים ומוחלטים, ומונע בזבוז זמן מיותר. למה קשה לאנשים למצוא בן זוג שמתאים גם לבילויים וגם ... זאת הוא מקור האכזבה. מדוע אנשים מחפשים אהבה לנצח ולא מצליחים למצוא? אליעד מציין שאנשים רבים מחפשים אהבה נצחית ומוחלטת, אבל יש בעיה מהותית בכך: רוב האנשים אפילו לא אוהבים את עצמם באופן מוחלט ולנצח. אם מישהו לא חווה אהבה עצמית מוחלטת , איך יצליח לחוות אהבה נצחית מאדם אחר? העולם, לדבריו, למעשה אוהב אותנו באופן מוחלט ולנצח. כדוגמה, אליעד אומר שהשמש או המזגן לא באים אף פעם בתלונות אלינו - העולם ... כפי שאנחנו, אך אנו לא מסוגלים לחוות את האהבה הזאת כי אין לנו שיקוף פנימי. כלומר, גם אם מישהו אוהב אותך באופן מוחלט, זה לא עוזר לך כי אינך מסוגלת לחוות את האהבה הזו. לכן, לפני שמחפשים אהבה נצחית מאדם אחר, יש צורך קודם כל לפתח את היכולת לאהוב את עצמך באופן מוחלט. מה הסיבה שאנשים רוצים דברים מנוגדים בו זמנית? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד ... לדוגמה, אם רוצים זוגיות רצינית עם ילדים, אי אפשר לחיות באותו הזמן חיים חופשיים כמו אדם רווק. אנשים לא מצליחים להחליט כי הם לא מצליחים לוותר על היתרונות של אף צד, ולכן נותרים תקועים במצב מתמיד של בלבול וחוסר החלטה. איך אפשר להפסיק להתבלבל ולדעת בדיוק מה רוצים? אליעד מציע פתרון פשוט אך ... הרצונות במקביל, ולכן חייבים לבחור במה להתמקד. אם המטרה היא משפחה, אז הפוקוס חייב להיות על תכונות המתאימות למשפחה. איך להחליט מה אני רוצה? איך לדעת אם בן זוג מתאים לי? האם אפשר לאהוב לנצח? למה קשה ... לא בליין, אבל מה רצית, את רוצה בליין? הנה בליין, אבל הוא לא רוצה להקים משפחה, אבל את רצית, את רוצה בילוי או משפחה תחליטי, לא אני רוצה שהוא גם ירצה בילויים וגם ירצה משפחה, אוקי אז רוב האנשים גם ... מה אני רוצה זה כלום אחר כך כשאני משכנע את עצמי שאני רוצה הכל, נגיד יש לי איזה התלבטות באיזה נושא ואז אני עכשיו צריך להחליט נכון? בא נבדוק מה את רוצה מה אני רוצה? לא רוצה שום דבר אז איך אני אחליט? לא יודע ואז אני אומר לא לא אבל אתה כן רוצה, לא מה אתה רוצה יותר? אני לא רוצה ... הפוך משהו הפוך באותה עוצמה אפילו, אוקי כי אם הוא ממש שם אז הוא ממש לא שם, תמיד זה איכשהו יתקזז. אתה רוצה את המוחלט, אתה רוצה הכל בו זמנית? יש טריק תביא את עצמך למצב שאתה רוצה את הכל איכשהו ...

... זוג, אפילו כאשר הפרידה הייתה החלטה מודעת ומכוונת מצידם. הסיבה המרכזית לכך, ... להרגיש תחושות אלה. למה קשה להחליט סופית להיפרד או להישאר בקשר? בכל מערכת יחסים יש ... את החסרונות שבקשר, ולכן החליט להיפרד. מצד שני, הוא עדיין רוצה את היתרונות של ... כלל. זהו מצב של אדישות מוחלטת כלפי בן או בת הזוג לשעבר, בדומה לתחושה שהייתה ... לך גמישות מחשבתית ואפשרות להחליט בצורה חופשית וללא תלות רגשית. בכל רגע תוכל ... בו זמנית מאפשרת חופש פנימי מוחלט, כי אינך שבוי באף נקודת מבט אחת. אתה יכול לבחור ... שווה, בפועל, כדי לפעול ולהחליט, חייבים ליצור פער מסוים. אם לא יהיה פער, לא ... ההעדפה האישית. לדוגמה, אם החלטת להישאר בקשר, אתה מתמקד ביתרונות ומחליט שהחסרונות פחות חשובים. אם החלטת לעזוב, אתה מתמקד בחסרונות ומפחית מחשיבות ... משנה המינונים עובדתית כרגע החלטת שיש עבורך יותר חסרונות מיתרונות למה כי ככה החלטת לא משנה למה מבחינתי שיהיה אקראי זרקת ... האופציות לא יודע אחר כך אתה נחליט מה אתה עושה, בסדר קודם כל אני מסביר לך את ... בזה שעזבת אותה או לא ומי מחליט במה זה תלוי באיך אתה חווה את הדברים אם אתה חווה ... פער כדי ליצור תנועה כדי בסוף להחליט האם אני מוחק את הזה או מתקשר נגיד, יש לך את המספר שלה אתה בסוף צריך להחליט או שאתה מתקשר או שאתה מוחק אותו נכון, עכשיו כדי ... אותו קיים אבל כדי לקבל את ההחלטה אם למחוק את הטלפון או להתקשר אתה צריך ... במשהו אתה צריך להגיד לא. ש: להחליט שאני רוצה לראות את החסרונות או הפוך. אליעד: ...

... גם אז לא תהיה לו הנאה, כי המשחק יהיה חסר משמעות לגמרי. כלומר, כדי ליהנות ממשחק החיים, חייבת להיות תחושה של משמעות מסוימת, אך לא באופן מוחלט. למה אנשים מתקשים ליהנות מהחיים? הקושי ליהנות מהחיים נובע מכך ... כי הוא יכול להחליף בין פרספקטיבות לפי הצורך, ומצד שני הוא יכול להסתבך בקונפליקט פנימי, כי ככל שיש לו יותר נקודות מבט הוא עלול להתקשות לקבל החלטות. לדוגמה, אם לשתות משקה מתוק זה גם טוב (כי זה טעים) וגם רע (כי זה לא בריא), האדם חווה מורכבות של קבלת החלטה : האם להתמקד בטעם הטוב או בנזק הבריאותי? מהו האיזון ... כי הוא רואה אותם כסוג של משחק, אך לא משחק נטול משמעות לחלוטין. זהו איזון בין תחושת ריגוש ועניין לבין היכולת לא לקחת את הדברים באופן מוחלט. מצב זה יוצר הרמוניה פנימית, המאפשרת לאדם ליהנות מהחיים באופן ...