... למוחלט באמצעות היחסי, אמת מוחלטת, אמת יחסית, חיפוש האמת, חיפוש עצמי, חקירה עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות עמוקה, התבוננות נפשית, מוחלטות , יחסיות האם אפשר להגיע לאמת מוחלטת באמצעות חקירה יחסית? כדי להבין לעומק כיצד אפשר להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת היחסית, אליעד כהן מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או מסקנה שהגענו אליה במסגרת החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות מוקדמות ובפרספקטיבות שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת שאין אפשרות לערער עליה, האמת המחויבת שאינה תלויה בשום דבר. אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא מסוים, כל מסקנה שאליה הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע למסקנה שהסבל נגרם בגלל רצון או הבדל בין טוב לרע - אלו עדיין יהיו מסקנות יחסיות, כיוון שהן תלויות בנקודת מבט ספציפית, ולא ניתן לחייב אותן כנכונות במובן מוחלט. מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת? אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן מוחלט. כאן אליעד מעלה שאלה נוספת: האם בכלל יש טעם לחקור את האמת היחסית אם המטרה שלנו היא להשיג את האמת המוחלטת? הוא מדגיש כי יש אנשים שחושבים שזו שאלה פרקטית, אך למעשה זו שאלה פילוסופית מהותית. הוא מדגים כי שאלה פרקטית רגילה היא למשל מה להגיד לבוס כדי להתקבל לעבודה, לעומת שאלות כמו האם חקירה יחסית תביא אותי לאמת מוחלטת? , שהיא עמוקה יותר ולא פשוטה לפתרון בעזרת כלים פרקטיים רגילים. מדוע האדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת? הסיבה העיקרית שאדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת דרך החקירה השכלית היא שבסופו של כל תהליך שכלי מגיעים לתשובות יחסיות בלבד. כל תשובה שכלית, לפי אליעד, ניתן לערער ולספק לגביה שאלות נוספות. הוא משתמש בדוגמה שבה אדם מנסה ... שבו האדם לא יוכל עוד להתקדם, כי לכל תשובה יש המשך אינסופי. בדיוק כך, השכל לעולם לא יוכל לספק תשובה מוחלטת, אלא רק להראות שמה שהוא מצא עד כה הוא יחסי. אליעד מסביר כי האדם לא יכול להיות בטוח שהחקירה השכלית תוביל אותו בסופו של דבר לתשובה המוחלטת, בדיוק כפי שאדם לא יכול להיות בטוח שאם הוא יסתכל על שולחן במשך זמן ארוך מאוד, בסופו של דבר משהו ישתנה בו. לכן, השכל אינו הכלי האידיאלי כדי להגיע לאמת המוחלטת. מה הפתרון שמציע אליעד כהן לקושי זה? אליעד מציע פתרון מעניין מאוד: הדרך היחידה להשיג אמת מוחלטת היא להגיע לוודאות מוחלטת שהאדם אינו יכול להשיג אמת מוחלטת באמצעות חקירה שכלית יחסית. כלומר, עצם ההבנה והוודאות שהחקירה היחסית לא יכולה להביא את האדם לתשובה מוחלטת, היא בעצמה אמת מוחלטת. הוא מסביר שכאשר האדם מגיע להבנה זו בוודאות מוחלטת - הוא כבר השיג את המוחלט, מפני שהוא יודע באופן מוחלט את מגבלות השכל ואת מגבלות החקירה היחסית. אליעד מתאר מצב שבו האדם צריך להיות משוכנע לחלוטין וללא ספק בכך שהוא לא יכול להגיע למוחלט דרך השכל, ואז להפסיק לנסות למצוא את המוחלט בצורה שכלית. במילים אחרות, כאשר האדם באמת מבין שהחקירה השכלית לעולם לא תוביל אותו למו

התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

... דברים נגד רצוננו. לעומת זאת, מי שיש לו ענווה מוחלטת ואינו רואה עצמו כמשהו בעל חשיבות כלל, לא ירגיש סבל, ... לבין הסבל? אליעד מסביר שאם הייתה לאדם גאווה מוחלטת (100%) והוא היה חושב שהוא אלוהים, הכל היה מתרחש ... יכול לחוות שום סבל. מנגד, אם הייתה לו ענווה מוחלטת (100%) והוא היה מרגיש שהוא כלום, אזי לא היה לו שום ... אליעד מציג שני מצבי קיצון שמובילים לשלווה מוחלטת: מצב של גאווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא הכל, ולכן כל מה שקורה מתאים לרצונו והוא מאושר תמיד. מצב של ענווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא כלום, ולכן אין לו רצון שמתנגד ... שיורקים עליו. אם האדם חושב שהוא הכל (גאווה מוחלטת), אז הוא ירגיש שהמצב תמיד בשליטתו, ולכן לא יחווה ... לעומת זאת, אם הוא חושב שהוא כלום (ענווה מוחלטת), גם אז הוא לא ייפגע, כי אין לו אגו שיפגע. הבעיה ... הוא לא מקבל את המציאות. זה קורה כאשר האדם לא החליט אם הוא הכל או כלום. כיצד גאווה חלקית יוצרת סבל? ... שורש הסבל. לפיכך, כדי להימנע מסבל, האדם צריך להחליט : או שהוא מקבל את המציאות לגמרי (אני כלום) או ... שהוא כלום כבר הופכת אותו למשהו. כלומר, אדם שמחליט שהוא כלום באמת, לא ירגיש צורך להגדיר את עצמו בשום ... הסבל על פי אליעד כהן? הפתרון שאליעד מציע הוא להחליט בצורה ברורה בין שתי אפשרויות: או לקבל את ... שום התנגדות, מה שמוביל לאושר ללא תנאי (ענווה מוחלטת). או לחוות שליטה מוחלטת במציאות ולראות בה כל מה שקורה כרצון אישי, שגם מוביל לאושר ללא תנאי (גאווה מוחלטת). הבעיה נותרת רק במצב שבו האדם אינו בוחר בצורה חד - ...

... להוכיח את ההפך, על מנת להמחיש ששכל האדם יכול לייצר הוכחות לשני הכיוונים באופן שווה. בכך הוא הדגיש שהשימוש בשכל יכול להיות מניפולטיבי, ולכן אין לסמוך עליו באופן מוחלט להוכחת אמיתות קיומיות. האם ניתן להאמין באלוהים בלי שלימדו אותך על קיומו? אחד המשתתפים העלה שאלה לגבי האפשרות להאמין באלוהים ללא לימוד קודם על קיומו. אליעד הסביר שאמונה ... עובד בצורה מסוימת דווקא ולא אחרת? מי קבע את החוקים הללו? הוא הציג את התפיסה שהמדע יכול להסביר את חוקי הטבע במונחים פיזיקליים ומתמטיים, אך לא יכול לתת הסבר מוחלט מדוע חוקי הטבע פועלים דווקא בצורה הזו ולא אחרת. בנקודה זו הוא הסביר שהמדענים עצמם מסכימים שחוקי הפיזיקה נוצרו לאחר המפץ הגדול, אך השאלה למה הם דווקא כאלה אינה מוסברת על ... לכל אחד לבדוק את אמונתו ואת הסיבות לכך שהוא מקיים מצוות או מסורות מסוימות, במקום לפעול באופן אוטומטי לפי מה שאחרים עשו לפניו. לדעתו, אדם חייב לחשוב באופן עצמאי, להחליט בעצמו, ולפעול לפי ההיגיון והצרכים שלו ולא לפי המסורת בלבד. אליעד סיכם את המפגש בכך שהמטרה העיקרית הייתה לעורר חשיבה עצמאית וביקורתית לגבי אמונות ומנהגים, וביקש ...

פנטזיות בריחה, לטוס להודו, רוצה להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד

... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה ... שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. ... יש שתי דרכים אפשריות להגיע להרמוניה: להפסיק לחלוטין לשאול שאלות, פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי רצון להבין או לשנות. לשאול כל שאלה עד הסוף, עד שמגיעים להבנה מוחלטת של כל מה שקורה. במקרה זה, אין יותר ספקות ואין שאלות. אליעד מדגיש שאם האדם נמצא באמצע - הוא תמיד יסבול. הוא או שיחיה בזרימה ללא התנגדות כלל או שיחקור עד שיגיע להבנה מלאה. רק בשני המצבים האלה קיימת הרמוניה אמיתית עם המציאות. האם המציאות אקראית או סיבתית? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר עוד נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, הוא צריך להחליט - האם זה אקראי או שיש לכך סיבה. אם הוא מחליט שיש סיבה, עליו לברר אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ויזרום עם מה שיש, או שישאל עד הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל שאלות? מהי הבנה מוחלטת של המציאות? ...

... ומה הקשר שלו לתפיסת הצדק? אליעד מסביר את תחושת חוסר הביטחון באמצעות התהליך של מעבר מהחוויה רק אני צודק לחוויה גם אני צודק. במצב הראשון, האדם בטוח בצדקתו המוחלטת, אבל כשהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו, הוא עובר למצב ... בתוך האגו המצומצם שלו ולשמור על תחושת הביטחון המדומה, הוא לא יחקור ולא יטיל ספק. אך אם הוא מחפש להתפתח ולהבין לעומק, עליו לחקור, גם במחיר איבוד הביטחון המוחלט. החקירה יכולה להוביל לתגליות יקרות, אך גם עלולה ... והצד השני מושך אותו לוותר על האחיזה ולהיפתח לשאר האפשרויות. מה המסקנה לגבי חוסר ביטחון ובחירה בין ודאות לספק? אליעד מסכם שהדרך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי היא להחליט מה האדם באמת רוצה להשיג: אם הוא רוצה שקט נפשי מוחלט דרך ודאות מוחלטת, עליו לחזק את הביטחון שלו ולהיות משוכנע בצדקת דרכו ללא פשרות. אם הוא מוכן לחיות עם ספק ולראות אותו ככוח שמאפשר גדילה, עליו לקבל את חוסר הוודאות ולראות את האמת בכל נקודת מבט. אם הוא לא מחליט, הוא נשאר במתח מתמיד. ההכרה בשני הצדדים בו זמנית ... האדם. עם זאת, היכולת לחיות עם ספק מאפשרת התפתחות, כל עוד האדם מודע למטרה שלו - האם הוא מחפש להיות רק צודק, או שהוא מוכן לראות שכל האפשרויות נכונות. האדם צריך להחליט האם הוא רוצה להתחזק בכיוון של וודאות מוחלטת, או ללמוד לקבל את חוסר הוודאות ולראות בה כוח ולא ... שמאל אתה יכול בסדר, תלוי מה אתה רוצה אם בא לך שימתחו לך את הגב אתה אומר תמשוך פה הנה התמתחות אבל אם אתה אומר חברים אתם יותר מדי מושכים אותי תעצרו אז אתה צריך להחליט ללכת ימינה או ללכת שמאלה מה אתה רוצה תחליט. אנחנו הבנו, נמשיך בפעם הבאה. ש: רגע יש לי שאלה. ...

... להדגיש רק את אפשרות ההפסד. אם מדגישים ללקוח רק כמה הוא עלול להפסיד, הוא יתפוס את העסקה מראש כעסקת הפסד. מצד שני, אסור גם להבטיח לו באופן מוחלט שירוויח, כי אם הוא יפסיד בהתחלה, הוא יחשוב שרימו אותו ויאבד אמון במוכר ובמוצר. הדרך הנכונה היא להציג את ... סיכוי להפסיד, הוא ישדר ללקוח מסר של ספק והססנות. המוכר צריך להיות משוכנע באמת באחוזי ההצלחה שהוא מציג, כי האמונה הזו עוברת ללקוח ומשפיעה על קבלת ההחלטות שלו. איך אפשר לדעת באמת מה הלקוח מוכן לשלם? אליעד מציע טכניקה פרקטית: כשהלקוח אומר שהוא מוכן לשלם ...

... שיש אנשים הטוענים כי הם יכולים להגיע להארה רוחנית ללא עזרת מורה, אך לטענתו הדבר אינו נכון באופן מוחלט. אליעד מתאר מצב שבו אדם מבקש קח אותי לשם, כלומר, למקום של הארה או שלמות, ובעצם כך מעביר את האחריות מהמקום שבו הוא נמצא אל המורה. אליעד אומר שמצד אחד יש ... מוצרים מוכנים בחיים, כגון לחם או חשמל. האם יש יתרון להשתתפות במפגשים עם אליעד כהן? לפי אליעד כהן, בהחלט יש יתרון להשתתפות במפגשים הרוחניים, משום שבמפגשים אלו מתרחשת התבוננות מעמיקה שאין באפשרות האדם לבצע בביתו לבד. הוא טוען שבבית קיימת נטייה להישאר באותה ... נדרשת השתתפות פעילה ומעורבות בתהליך לימוד מודרך כדי להעמיק ולהגיע לאותו מקום של הבנה עצמית מוחלטת. למה צריך לזרוק את השכל לפי רבי נחמן מברסלב? אליעד כהן מביא את ההסבר של רבי נחמן מברסלב לגבי הצורך לזרוק את השכל. רבי נחמן טען שכדי להתקרב באמת לצדיק ... אליעד כהן מדגיש כי בסופו של דבר, האדם צריך לקחת אחריות מלאה על עצמו ועל ההגעה שלו לאותה הארה מוחלטת. הוא מציג מצב היפותטי בו האדם מחויב באופן מוחלט למצוא את התשובה בעצמו ולא מוכן להסתמך על אף אדם אחר או אף אלוהים. לפי אליעד, אם אדם יתחייב לחיפוש העצמי הזה באופן מוחלט ובלתי מתפשר, הוא יגיע לתכלית המבוקשת. מצד שני, הוא מדגיש שאם לאדם יש ספקות או חוסר ביטחון לגבי היכולת שלו לעשות את הדרך לבד, עליו להשתמש בכל האמצעים הזמינים ... את החיפוש הרוחני ולהגיע לסוף הדרך? לפי אליעד כהן, אם האדם אכן נחוש בדעתו להגיע לסוף הדרך, עליו להחליט באופן מוחלט להפסיק את החיפוש ולהגיע לתשובה באופן חד משמעי. אם אדם מתמיד בחיפוש ומעכב את ההגעה לתכלית, זה משום שהוא בעצם עדיין נהנה מהחיפוש עצמו או מפחד לסיים אותו. כאשר ...

... לפתח את השכל? אליעד מבהיר שאדם אינו חייב לפתח את השכל אם אינו רוצה בכך. עם זאת, אם האדם חווה סבל או חוסר עקב כך שהוא לא מבין דברים שהוא רוצה להבין, הוא כן צריך להחליט אם הוא מוכן לסבול את החיסרון או לעשות מאמץ מכוון כדי לשפר ...