13:24אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו... לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את הבעיה, או שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את פתרון הבעיה. האם האבחון או ההתייחסות בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע ... יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים ... אחרת. פעמים רבות, האבחון משרת בעיקר את המערכת הרפואית ולא את האדם עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות מעמיקים לבעיות האמיתיות שלו. האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל? לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה ... אדם עם הפרעה נפשית? נאמר שאולי קשה יותר לאכוף טיפול על אדם עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת ... קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום והמלצה לגישה הנכונה לסיכום, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא שהקטלוג עצמו אינו הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם בעקבות הקטלוג. יש להשתמש באבחון ככלי עזר בלבד, אך לא להתייחס לאדם באופן שונה ... בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן. ההשפעה של הקטלוג על תפיסת המציאות כאשר אדם מקבל תווית של הפרעה מסוימת, הוא וגם סביבתו נוטים לראות את המציאות דרך פריזמה מצמצמת: זו בעיה שאין לה פתרון, צריך רק להקל עליה. לעיתים קרובות, הקטלוג מביא מסר תבוסתני - זו מחלה שאין לה מרפא, וניתן רק לשמור על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של ... שלו), הוא היה גדל עם אחריות אישית ומנטליות של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא ... בעל הפרעה אחרת. במקרים רבים, האבחנה משמשת יותר את המערכת הרפואית מאשר את האדם עצמו. במקום לומר יש לך בעיה ואנחנו נטפל בה, אומרים אתה סכיזופרן ולכן אין מה לעשות. כלומר, הקטלוג משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות, והוא נותן לגיטימציה לאנשים לא לנסות לטפל בבעיה בצורה יסודית. אותן נוסחאות חלות על כולם בדיוק כפי שיש חוקים ברורים לפתרון בעיות מתמטיות, כך גם יש חוקים ברורים להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגותיות. הבעיה היא שאנשים לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותם. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן עשוי לפחד ממחבלים בצורה קיצונית - אך למעשה, כל בני האדם מפחדים ממחבלים במידה מסוימת. ההבדל הוא בעוצמה. לכן, גם במקרה של סכיזופרניה, הפתרון אינו צריך להיות שונה בתכלית מהטיפול בפחדים רגילים, אלא רק בעוצמה ובמינון של השיטה. הקושי באכיפת הטיפול ישנה טענה ... עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים למי שזכה לקטלוג הזה. הקטלוג אמור להיות כלי עזר בלבד, אך בפועל הוא משמש לעיתים קרובות כתירוץ לאי - טיפול נכון. הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות נפשיות או חינוכיות היא להתייחס לאדם באופן שווה, בהתאם ליכולותיו האמיתיות, וליישם את אותם חוקים ואותן שיטות על כולם. עכשיו הנושא הוא כזה האם יהיה נכון לומר האם זה יהיה משפט אמת לומר שהבעיה המרכזית שגורמת לאנשים עם הפרעות נפשיות כלשהן כגון סכיזופרניה פרנויה הפרעת אישיות אוטיזם כל מיני בעיות נפשיות בראש באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון ... היא האם זה יהיה נכון לומר שהסיבה לכך שהוא לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי היא משום שקטלגו אותו כבעל בעיה עכשיו יש אנשים שכמובן יגידו שאין בכלל שום קשר כי מה הקשר קטלגנו אותו שהוא סכיזופרן כי הוא סכיזופרן וזה שלא מצאנו לו פתרון זה שהוא נשאר סכיזופרן זה כי לא מצאנו לו פתרון מה זה קשור בכלל לאיך שקטלגו אותו. אוקי אבל מה האמת בא נתקדם לאמת האמת היא כזאת האמת היא ... מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני כל הבעיות האלה הסיבה המרכזית היא משום שההורים של הילד מתייחסים אליו כאל ילד זאת הסיבה המרכזית לדוגמה, עכשיו נגיד אתה ... לו זאת טעות, הבנתם את זה אז בא נחזור שוב פעם אז מה התחלנו עכשיו שימו לב גם פה הבעיה של הילד היא לא בגלל שקטלגו אותו כילד אלא בגלל שהתייחסו אליו כילד זאת אומרת אין שום בעיה באיך ...